ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א

344

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־7 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לכאורה נראה שהסבר הענין לפי פירוש רש"י²⁸ – המפרש על הגמרא "משנכנס אדר" – "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח" – הוא שהכוונה היא רק לאדר שני²⁹. אבל מפירוש רש"י זה אין הוכחה לכך, ואדרבה: ניתן ללמוד ממנו את ההיפך, כפי שיוסבר להלן.

– ידועה השאלה: מדוע מוסיף רש"י כאן את "פסח" – כיצד קשור לכאן פסח?

יש מפרשים³⁰ האומרים שרש"י רוצה בדרך זו לענות על השאלה מדוע "מרבין בשמחה" קיים רק בחודש אדר, מפני נס פורים, ואיננו קיים בחודש ניסן, מפני הניסים של פסח?

לשם כך מוסיף רש"י: "ופסח" – כדי לציין שאכן, גם בניסן מרבין בשמחה מפני פסח שבו.

אך ברור הוא, שהסבר זה על רש"י הוא קשה, כי אם רש"י רוצה לומר דבר חדש, ובמיוחד דבר הנוגע למעשה (שגם בניסן צריך להיות "מרבין בשמחה"), היה עליו לומר זאת באופן ברור, ולא לסמוך על כך, שיבינו את הכוונה מתוך רמז של מילה³¹.

כמו כן קשה: לפי זה היה עלינו להרבות בשמחה גם בחודש כסלו, מפני נס חנוכה³². ואדרבה: כיוון שחנוכה היא רק מדרבנן, ודברי סופרים צריכין חיזוק³³ – היה עלינו להרבות אז בשמחה יותר מאשר בניסן (כי פסח הוא מדברי תורה ואין הם צריכין חיזוק³³), ואפילו יותר מאשר באדר, כי קריאת המגילה של פורים איננה סתם מצוה דרבנן אלא מדברי קבלה³⁴.

אחרים מסבירים³⁵ שבאומרו "פורים ופסח" מתכוון רש"י להסביר, שכיוון שבחודש אדר התחילו ימי ניסים רצופים ותכופים זה לזה, לפיכך דווקא "משנכנס אדר מרבין בשמחה", אך לא כן בכסלו שבו לא היו ניסים "רצופים ותכופים זה לזה".

הערות

28. תענית שם ד"ה משנכנס.
29. ראה שו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב ספ"ח "וי"ל עוד כו'".
30. א"ר או"ח סי' תרפה סק"ח.
31. ולהעיר מהמדובר כמ"פ (ראה לקו"ש ח"ה ע' 281. ח"י ע' 26) שהלכה צריך לומר בלשון ברור (ואפילו אם הוא לשון מגונה).
32. בפשטות י"ל כי אי אפשר שיהא בהמסובב שאין בהסיבה, כי גם ימי חנוכה עצמם לא קבעום למשתה ושמחה כ"א בהלל והודאה (שבת כא, ב. טושו"עאו"חסי'עת"רס"ב),משא"כפוריםשקבעו למשתה ושמחה (וידוע דברי הלבוש וט"ז שם סק"ג בטעם החילוק). אבל להעיר: א) לדעת הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג ה"ג) ועוד – גם חנוכה הם ימי שמחה (ראה הוספות לשו"ע אדה"ז חאו"ח סתר"ע – מבעהמ"ס דברי נחמי' (וש"נ). וראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 142 ואילך). ב) ה"מרבין בשמחה" (המדובר בפנים "משנכנס אדר") הוא לא "שמחה ומשתה" (ריבוי סעודות וכיו"ב) כבפורים, כ"א איזו שמחה שתהי', גם שמחה בעניני הרשות (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 542. נמוקי או"ח שם בסופו). וראה לקמן בפנים מהיעב"ץ.
33. תענית יז, ב. ר"ה יט א (ושם, שלכן הימים הכתובים במגילת שם לפניהם ולאחריהם אסורין, משא"כ שבתות ויו"ט).
34. ראה בעל המאור ספ"א דמגילה, דבפורים (לבני ארביסר) לא נאסר יום שלפניו בתענית דדברי קבלה אין צריכין חיזוק. וראה אחרונים בשו"ע או"ח סתר"ע, שאסור להתענות לפניו בחנוכה. וראה ב"ח או"ח סי' תרפ"ו.
35. שו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב שם. וראה שו"ת חת"ס שם.

מצוטט ב־7 עמודים

אגרות קודש 3

כרך כז ‹ י'קלא לקו"ש חט"ז ע' 344
כרך יא ‹ ג'שפח לקו"ש חט"ז ע' 344
כרך כד ‹ ט'רפ לקו"ש חט"ז ע' 344

לקוטי שיחות 2

כרך לא ‹ הוספות ‹ אדר ‹ 275 לקו"ש חט"ז ע' 344
כרך כו ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ט ‹ 437 לקו"ש חט"ז ע' 344

תורת מנחם 2

ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א לקו"ש חט"ז ע' 344
מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ז ע' 344

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.