437
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ט
הפורים
ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, לי אדר א' -- א' דר"ח אדר ב', ה'תשמ"ו. = ברוקלין, נ. י.
אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם,
ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
הערות
- 1. יום ג' שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד).ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ*ע (בסה*מ תש"ט ע' 19 (השני) ובאגרות קודש שלו ע' קלה ואילך) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות. ולהעיר, שגם קביעות פורים בשנה זו היא ביום השלישי.
- 2. ? אדר א' -- א' דר-ח אדר ב': ראה שו"ע אה*ע סקכלי סו.
- 3. צוויי אדריחדשים . . נס פורים: דאין בין אדר הראשון ואדר השני אלא כו' (מגילה ו, ב).
- 4. פורים'קטן: כו נקרא במהרי"ל הל' פורים. דרכי משה או"*ח סו*ס תרצז (סק"ג). וכז הובא בסידור אדהיז (לפני למנצח יענך). השלמה לשו"ע אדה"ז או*ח סקל*א ס"ח. ובדרכי משה שם (סק"ב): פורים ראשוז.
- 5. פוריס-גדול: כן נקרא בסידור אדה"ז שם ובהשלמה לשו"ע אדה*ז שם.
- 6. ווי איין לאָנגער חודש: ר"ן, רא"ש (ועוד) לנדרים סג, ריש ע*ב. וראה לקו"ש חט"ז ע' 344 ואילך בעניז ,משנכנס אדר מרבין בשמחה* -- אם קאי גם על אדר ראשון.
- 7. דער חודש . . אין אַ יוס"טוב: אסתר ט, כב. ובירושלמי (מגילה פ"א ה'א): כל החודש כשר לקריאת המגילה כו' והחודש אשר נהפך להם כו'. שו"ע או"ח סתרפ"ח ס"ז. וברמ"א שם: והכי נהוג (אלא שבנוגע למקרא מגילה בלבד ולא יעבור ט"ו בו. וראה לקו"ש חי*א ע' 342 בהערה ד"ה מחרת יום הפורים).
- 8. הייאָר -- אֶן עיבור-יאָר: להעיר מירושלמי שם ה"ה: אותה השנה (שנעשה בה הנס) היתה מעוברת (אלא שדעת הבבלי לא משמע כן -- מדלא הביאו בסוגיא זו (מגילה ו, ב) להכריע הדין). ולהעיר משער הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן. לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' קה. וראה לקוטי לוי יצחק למגילת אסתר ס"ע צו. שם ע' צט.
- 9. מאי פורים: ע"ד לשון חז"ל בנוגע לחנוכה (שבת כא, ב).
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

