345

אך הסבר זה דורש הבהרה: מהו הקשר התוכני בין פסח לחודש אדר, שבגלל סמיכות זו של אדר לפסח מרבין בשמחה כבר מתחילת אדר³⁶.

ה. מדוע השמחה היא

מתחילת אדר?

הגמרא אומרת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – מיד מתחילת החודש מרבין בשמחה ו"הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מניה באב... ולימצי נפשי באדר (= ולכן יהודי שיש לו משפט עם גוי, ישתמט ממנו בחודש אב... וידון אתו באדר (דהיינו, סתם – גם בתחילת החודש) דבריא מזליא (= שמזלו מצליח)" – ולכאורה תמוה: הרי הנס ארע בי"ג באדר, ומדוע יש להיות שרויים בשמחה כבר מתחילת אדר?

ולמרות שביטול גזירת אחשורוש היה זמן רב לפני י"ג אדר, כנאמר³⁷ "בחודש השלישי הוא חודש סיון בשלושה ועשרים בו... ויכתב בשם המלך אחשורוש ויחתם בטבעת המלך... אשר נתן המלך ליהודים... להקהל ולעמוד על נפשם", בכלזאתנשארהקושי:הכתיבהוהחתימה היתה עודבחודשסיוןואילובאשרלפועל היה זה מחוסר מעשה, עד שהיו צריכים לאחר מכן עדיין להזדקק למלחמה "להקהל ולעמוד על נפשם" ו"נקהלו היהודים בעריהם... לשלוח יד במבקשי רעתם" –³⁸ ורק בי"ג אדר התרחש הנס, ובי"ד באדר נחו מאויביהם³⁹. ובכן, מדוע מרבין בשמחה מיד "משנכנס אדר", עוד לפני שאירעה ההצלה?

כן יש להבין את הכתוב במגילה⁴⁰ "והחודשאשרנהפךלהםמיגוןלשמחה", שהחודש כולו הפך לשמחה, ועל סמך זאת אומר ה"ירושלמי"⁴¹ שאדם שאיננו יכול לחכות לקריאת המגילה בי"ד, יכול לקרוא אותה מתחילת החודש, כי "כל החודש כשר לקריאת המגילה" (והרמ"א אומר⁴² על כך "והכי נהוג"), והרי לכאורה ארעה ההצלה רק בי"ג?

קושי זה מתורצת בלשונו של רש"י "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח", כדלקמן.

ו. "מרבין בשמחה" באדר הוא כ"ממעטין בשמחה" באב

ההסבר לזה⁴³: מדברי הגמרא "כשם