345

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך הסבר זה דורש הבהרה: מהו הקשר התוכני בין פסח לחודש אדר, שבגלל סמיכות זו של אדר לפסח מרבין בשמחה כבר מתחילת אדר36.

ה. מדוע השמחה היא

מתחילת אדר?

הגמרא אומרת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – מיד מתחילת החודש מרבין בשמחה ו"הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מניה באב... ולימצי נפשי באדר (= ולכן יהודי שיש לו משפט עם גוי, ישתמט ממנו בחודש אב... וידון אתו באדר (דהיינו, סתם – גם בתחילת החודש) דבריא מזליא (= שמזלו מצליח)" – ולכאורה תמוה: הרי הנס ארע בי"ג באדר, ומדוע יש להיות שרויים בשמחה כבר מתחילת אדר?

ולמרות שביטול גזירת אחשורוש היה זמן רב לפני י"ג אדר, כנאמר37 "בחודש השלישי הוא חודש סיון בשלושה ועשרים בו... ויכתב בשם המלך אחשורוש ויחתם בטבעת המלך... אשר נתן המלך ליהודים... להקהל ולעמוד על נפשם", בכלזאתנשארהקושי:הכתיבהוהחתימה היתה עודבחודשסיוןואילובאשרלפועל היה זה מחוסר מעשה, עד שהיו צריכים לאחר מכן עדיין להזדקק למלחמה "להקהל ולעמוד על נפשם" ו"נקהלו היהודים בעריהם... לשלוח יד במבקשי רעתם" –38 ורק בי"ג אדר התרחש הנס, ובי"ד באדר נחו מאויביהם39. ובכן, מדוע מרבין בשמחה מיד "משנכנס אדר", עוד לפני שאירעה ההצלה?

כן יש להבין את הכתוב במגילה40 "והחודשאשרנהפךלהםמיגוןלשמחה", שהחודש כולו הפך לשמחה, ועל סמך זאת אומר ה"ירושלמי"41 שאדם שאיננו יכול לחכות לקריאת המגילה בי"ד, יכול לקרוא אותה מתחילת החודש, כי "כל החודש כשר לקריאת המגילה" (והרמ"א אומר42 על כך "והכי נהוג"), והרי לכאורה ארעה ההצלה רק בי"ג?

קושי זה מתורצת בלשונו של רש"י "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח", כדלקמן.

ו. "מרבין בשמחה" באדר הוא כ"ממעטין בשמחה" באב

ההסבר לזה43: מדברי הגמרא "כשם

הערות

  1. 36. בשאילתיעב"ץשם"דאימשוםפוריםגרידא א"כ לימא נמי ניסן וכסלו אלא ע"כ משום שהתחילו ימי ניסים רצופים ותכופם זל"ז". ולכאורה י"ל שמפרש"משנכנסאדר"היינו"משנכנסאדר"ואילך – כולל חודש ניסן. אבל (נוסף על השאלה שבפנים: מהי השייכות ל"משנכנס אדר" – להתחלת אדר – הרי) אי"ז דומה ל"משנכנס אב" שפשיטא שקאי רק על אב (ולא על החודש שלאח"ז). ואם כוונת רש"י דמרבין בשמחה קאי גם על חודש ניסן (דלא כ"משנכנס אב כו'") הו"ל לפרש זה בלשון ברור, וכנ"ל בפנים.
  2. 37. אסתר ח, ט ואילך.
  3. 38. ט, ב. וראה מנות הלוי (למגילת אסתר שם) מכמה מפרשים. דאגרות השניות לא הי' ביטול הגזירה שבאגרות הראשונות. וראה תו"א (קכ, ד) שבני ישראל היו בסכנה מפני גזירת המן "שנמשך הזמן כמעט משך שנה היו כולם בבחי' מס"נ ממש".
  4. 39. שם טז, יז.
  5. 40. שם כב.
  6. 41. מגילה פ"א ה"א.
  7. 42. או"ח סתרפ"ח ס"ז.
  8. 43. להעיר משו"ת חת"ס שם. וראה עיון יעקב לע"י תענית שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.