שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מאשר אני קבלת מכתבו, ובנועם קראתי ע"ד רגשי האהדה שרוחש לתנועת חב"ד ולפעולות חב"ד, וכיון שמעשה עיקר, בטח מבטא אותם במעשה בפועל, באופן דמוסיף והולך, כפס"ד חכמינו ז"ל מעלין בקדש , והשי"ת יצליחו.
2 כפס"ד חכמינו ז"ל : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'שפ הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תפח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובודאי מתאים להסיסמה דמעלין בקדש – עוד יוסיף בזה כהנה וכהנה – (סנהדרין כא, א) בימים יבואו, ותודתי נתונה בזה מראש, נוסף על העיקר ששכר מצוה מצוה.
4 דמעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם בהנסמן לעיל אגרת ט'שפ הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תפח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויה"ר שיבש"ט לעת"ל ובהוספה וכהצווי (ונתינת כח) מעלין בקדש .
2 מעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הרי כלל גדול הוא, שעבודת ה' צ"ל באופן דמעלין בקודש ואין מורידין ח"ו!
70 ברכות כח, א. וש"נ. וראה זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חלק ח"י ע' 454 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ביחס לביטוי "הרי אני כבן שבעים שנה" , בכ' הדמיון, נאמר בגמרא שלאמתו של דבר היה רבי אלעזר בן עזריה צעיר מזה בהרבה אלא ש"אהדרו ליה תמני סרי דרי חיוורתא" (=העניקו לו שמונה עשרה שורות של שערות לבנות) ונראה כזקן, ומכאן הביטוי "כבן" בכ' הדמיון.
9 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב) ורק כשידוע ברור מי הוא מזרעו של עמלק, אך משבא סנחרב ובלבל את העולם הולכים אחר הרוב, "וכל דפריש – מרובא פריש" .
17 ברכות כח, א. יומא נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מפרשי המדרש, על פי פשוטו, " מפרשים כאן, שאפשר שיהיה אדם "זקן" ועדיין אינו "בא בימים" – כמו ר' אלעזר בן עזרי' שנהיה "זקן" בגיל שמונה עשר שנה – ואפשר שיהיה גם "בא בימים" בלא "זקנה", שעם היותו מופלג בשנים הרי הוא נראה צעיר.
8 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג הוספה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הגם שנאמר כבן שבעים שנה , בכ"ף הדמיון, ולא בן שבעים שנה , כי רק נראה כזקן (ברכות כח, א), מ"מ הרי עפ"י הידוע אשר המשלים והדוגמאות שבתורה ענינם הוא שמשתלשלים מהנמשל, הנה זה שנראה כזקן הוא לפי שברוחניות הי' באמת כן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מסופר בגמרא על הנוהג שהתקיים אז, לפני מינוי רבי אלעזר בן עזריה, ש"כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש" .
35 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יח
על ידי כך ניתן להבין טוב יותר את הסיפור שמספרים לנו חז"ל, שכאשר לפי חשבונו של רבי יהושע צריך היה יום הכפורים לחול ביום אחר מכפי שקבע רבן גמליאל , הורה רבן גמליאל לרבי יהושע לבוא אליו במקלו ובמעותיו "ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך" – ואכן רבי יהושע עשה זאת.
37 כ"ה במשנה שם לפנינו (ובירושלמי) "ובמעותיך" (וכן להלן שם "ומעותיו"). וכ"ה בר"ח ר"ה שם. פרש"י ברכות כז, ב ד"ה בראש השנה. וצ"ע: א) "מעותיו" מאי בעי הכא? ובפרט (א) כשהולך לבית הנשיא או לב"ד. (ב) ריב"ח הי' עני (ראה ברכות כח, א). ב) טפי הול"ל שיקח "סעודתו"? וראה ברכות סב, סע"ב: לא במקלו כו' ולא במעות הצרורים כו'. ובתוד"ה בהר (פסחים ז, א. ב"מ כו, א). ולהעיר שבמהר"ץ חיות לר"ה מעתיק לשון המשנה "במקלך ותרמילך" (ובמלאכת שלמה נעתק מתשובות מהרי"ק (שורש צה): ובתרמילך ובמעותיך). וכן מצינו בכו"כ מקומות בש"ס דההולך בדרך נוטל מקל ותרמיל (שבו נמצא כל הנצרך לו) – משנה יבמות קכב, סע"א. שבת לא, א. ב"ב קלג, ב (אבל ראה רשב"ם שם: כלומר כו'). וראה ב"מ מא, א: ב"ר פל"ט, יא – בנוגע ל"רועה". ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח י"ב סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכל המאחר הרי זה מגונה, ועליו נאמר נוגי ממועד אספתי" – אך דין זה אינו מפני זמן הקרבן, מפני שהפסידו את הבאת הקרבן בזמנו, אלא זהו חסרון בגברא, באדם המאחר, שהוא מגונה:
20 ראה יתירה מזו טורי אבן לר"ה (ד, ב ד"ה ורבנן. וכן טו"א לחגיגה ט, ב ד"ה אלא למ"ד) ד"לאו איסורא איכא למאחר אלא זירוז בעלמא הוא מדרבנן משום דזריזין מקדימים למצות". וראה מגילה ה, סע"א וברש"י שם ד"ה כ"ז חגיגה. פני יהושע למשנה מגילה שם. ולהעיר מחגיגה ז, ריש ע"ב: פושעים .. זריזין (וברש"י שם). אבל גם את"ל שלדעת הרמב"ם הוא איסור גמור, לכאורה ה"ז ענין רק בהגברא, ולא שחסר בזמן ההקרבה. [בהגהות יד איתן והר המורי' לרמב"ם שם, דמקור הרמב"ם הוא מברכות כח, סע"א: דאחרו זמני מועדיא דבירושלים. ולפ"ז צ"ל לכאו' שחסר בזמן הקרבן. אבל מלשון הרמב"ם "ה"ז מגונה" משמע שהחסרון הוא רק מצד הגברא (ולא שחסר בזמן הקרבן). ולהעיר מצפע"נ הפלאה בהשמטות (נד, ג) דשחרית הוא "זמן נמשך" (ולא זמן תשלומין) ומ"מ שייך בי' "נוגי ממועד גו'" אלא רק "לישנא דצערא הוא" (ברכות שם). ע"ש. ואכ"מ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב) רק כשיודעים בבירור מיהו מזרעו של עמלק, אבל משבא סנחרב ובלבל את העולם, הולכין אחר הרוב, "וכל דפריש מרובא פריש" .
9 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל לעתיד לבוא תהי' הלכה כבית שמאי – כי, לעתיד לבוא יהיו בגילוי הן המעשה הן הדיבור והן המחשבה, שיהיו מתאימים כולם כאחד, "תוכו כברו", שהפנימיות והחיצוניות יהיו כולא חד – למעלה, כמ"ש "ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד", ובמילא יהי' כן בכל הענינים, עד למטה מטה, בענינים גשמיים, שהגוף לא יהי' מעלים ומסתיר על הנשמה, אלא להיפך, הגוף יסייע להנשמה, ובמילא, גם המחשבה הדיבור והמעשה של האדם יהיו מתאימים כולם כאחד.
205 לשון חז"ל – ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(א) אין ידישראל תקיפה, (ב) "כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות" , ולכן אין יודעים מי הם זרעו של עמלק,
7 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איתא במשנה (והובא בגמרא) "בו ביום בא יהודה גר עמוני .
141 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אודות הלשון "הרי אני כבן שבעים שנה" , בכ"ף הדמיון, איתא בגמרא שבאמת הי' רבי אלעזר בן עזרי' צעיר הרבה יותר, אלא ש"אהדרו לי' תמני סרי דרי חיוורתא", והי' נראה כזקן, וזהו הדיוק " כבן שבעים שנה" , בכ"ף הדמיון בלבד.
48 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
– שהי' הנשיא בדורו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל ההילולא, הוא ממלא מקומו, וכמדובר כמה פעמים דיוק הלשון "ממלא מקום" (שהוא לשון בתורה), שהוא ממלא ("ער פילט אויס") את כל המקום של קודמו, היינו, שכל הענינים שהיו לפניו הרי הוא ממלא אותם במילואם , ומלבד זה יש גם תוספת , שהרי בקדושה ישנו תמיד הענין ד"מעלין בקודש" –
14 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכיון שישנו ציווי "מעלין בקודש ואין מורידין" (ח"ו), הרי מובן שגם סדר ההמשכות מלמעלה הוא באופן
998 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובזה יש חילוק בין ק"ש (ותפלה ), שענינה לגלות אחדותו ית' בעולם כפי שנחלק ליום ולילה, לתורה , שאינה נתפסת ומשתנה ע"י העולם, ולכן
1420 ובפרטיות יותר – כמבואר בארוכה במאמר של רבינו הזקן (ד"ה ונשב בגיא תקס"ב (מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' פח ואילך) – הובא ונתבאר בד"ה קטנתי גו' שנאמר בהתוועדות פ"ב ואילך (לעיל ע' 235 ואילך)) בביאור הטעם שגם מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש, ונקודת הענין – שק"ש ענינה מלמטה למעלה (עבודת האדם), ותורה ענינה מלמעלה למטה ("נתן לנו את תורתו"):
הענין דק"ש הוא – " אמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים" (ברכות יג, ב), כמרומז בתיבת "אחד" שבסיום וחותם פסוק ראשון דק"ש*, והיינו, שיש מציאות של עולם, אלא שיהודי פועל הענין ד"אמליכתי'", עי"ז שמתעקש ("ער שפּאַרט זיך אַיין") ובוקע ("און ברעכט דורך") את המעלה ומטה (ז' רקיעים וארץ – ח') וד' סטרין, וממשיך בהם את הא', אלופו של עולם – שזוהי כללות עבודת האדם, שהיא מלמטה למעלה, שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
וכללות ענין עבודת האדם נקבע מלכתחילה באופן שיהיו בו שינויים; כאשר האדם נשאר לעמוד במדריגתו כפי שנברא, אפילו אם הוא במדריגת אדה"ר ש"בקומתו נברא" (ראה ר"ה יא, א. וש"נ), אבל הוא עומד על עמדו – ה"ז "עבודה" עבור מלאכים, אבל אי"ז "עבודה" עבור נשמות בגופים, עליהם נאמר (זכרי' ג, ז) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", כידוע (ראה תו"א פרשתנו (וישב) ל, סע"א ואילך. ובכ"מ) ש"עומדים" קאי על מלאכים, ו"מהלכים" קאי על בנ"י, צדיקים, שענינם הוא שצריכים לילך מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי – "מעלין בקודש ואין מורידין" (ברכות כח, א. וש"נ), והיינו, לילך מ"רשות" ל"מצוה", ומ"מצוה" ל"חובה", ועד לענין של התאחדות ומס"נ (שנעשה "אויס מציאות") – שזהו"ע התפלה .
וענין זה הוא דוקא באופן שמודגש החילוק שבין "ערב" ל"בוקר", וכאשר נמצא ב"ערב", הנה בידעו שישנו "בוקר", נעשית אצלו התשוקה לצאת ("אַרויסקריכן") מהמעמד ומצב ד"ערב", ותשוקה זו נותנת לו את הכח לצאת מה"ערב", ולבוא למעמד ומצב ד"קורין את שמע בשחרית" ; ואח"כ מגיע להכרה שמעמד ומצב זה הוא בבחי' "ערבין" לגבי ה"שחרית" שלמחרתו.
ועז"נ "בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" – כפי שמבאר רבינו הזקן (תניא פמ"ז) שהו"ע "יציאת נפש האלקית ממאסר הגוף .. בק"ש .. ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דוקא, אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש, כדאיתא בגמרא ופוסקים, אלא מפני שהן דבר אחד ממש" – שבכל מעמד ומצב שנמצא, יודע שיש מדריגה נעלית יותר שהיא בבחי' "ארץ טובה ורחבה" (שמות ג, ח. ועוד), ולגבי מדריגה זו נחשב מעמדו ומצבו בהוה ל"ארץ מצרים"; "ערבין" לגבי ה"שחרית" שבעתיד, שאז יהי' "הוי' לאור עולם" (ישעי' ס, יט) באופן נעלה יותר מכמו שהי' עד עתה.
ואילו התורה היא תורתו של הקב"ה – למעלה מהעולם, כמארז"ל "אלפים שנה קדמה תורה לעולם", וגם בירידתה לעולם ה"ה נשארת תורתו של הקב"ה, "הלא כה דברי כאש" (ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א), שאינו מקבל טומאה, ואדרבה, ע"י האש נעשה ענין הטהרה, כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (לט, סע"א) "עיקר טבילותא בנורא הוא , דכתיב (מטות לא, כג) וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", והיינו, שכל ענין הטהרה ע"י הטבילה ב"מים חיים" הוא רק בגלל שאי אפשר לסבול את האש.
*
) שחיובו מן התורה לכל הדעות , כידוע הפלוגתא אם החיוב מן התורה הוא על כל ג' הפרשיות , ב' פרשיות בלבד , או רק הפסוק הראשון (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסנ"ח . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהעיר, שנוסף לכך שהזכרון דעמלק הו"ע תמידי, הנה גם מחיית עמלק היא מצוה תמידית – כי, אע"פ שלאחרי ש"בא סנחריב ובלבל את העולם" אי אפשר לקיים מצות מחיית עמלק (ועד"ז הציווי "לא תחי' כל נשמה" בנוגע לז' האומות ), לפי ש"כבר אבד זכרם" , הרי זה רק סיבה צדדית וחיצונית שמונעת את קיום המצוה בפועל (ע"ד "ארי' הוא דרביע עלי'" ), אבל עצם המצוה דמחיית עמלק – אילו הי' עמלק קיים – היא מצוה תמידית .
495 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ענין תערובות טוב ורע, שאע"פ שבחיצוניות הרי זה דבר טוב, מ"מ, מעורב בזה רע, וכן להיפך, שבחיצוניות הרי זה דבר רע, ומ"מ מעורב בזה טוב, אלא שבשביל זה יש צורך בשכל וחכמה ועד לענין הדעת, הכרה והרגשה, להכניס את עצמו (צוטראָגן און אַריינלייגן זיך) בהענין, לכסות את הטוב או לכסות את הרע, שהחיצוניות לא תהי' כמו הפנימיות, שזהו שאין תוכו כברו .
755 ע"פ לשון חז"ל – ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואף ש"בא סנחריב ובלבל את העולם" , ובזמן הזה רק כהנים ולויים יודעים את שבטם – הרי גם עתה ישנם חילוקים הקשורים עם י"ב השבטים, כדאיתא בפע"ח שישנם י"ב שערים שדרכם עולות התפלות, והיינו שלכל שבט ישנו שער בפ"ע (כמ"ש ביחזקאל "שער ראובן גו' שער שמעון גו'"), ולכן ישנם י"ב נוסחאות בתפלה.
608 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מפרשי המדרש הפשטנים מסבירים , שיכול להיות שאדם יהי' "זקן" ולא "בא בימים" – כמו ר' אלעזר בן עזרי' שהי' "זקן" בגיל י"ח שנה , וכמו"כ יכול להיות "בא בימים" ללא "זקנה", שבהיותו זקן בשנים הי' נראה כמו צעיר.
797 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועד"ז בנוגע לחג הגאולה י"ט כסלו – שבכל שנה ושנה חוזר ונשנה עוד הפעם ענין הנצחון, עם כל ההמשכות וההשפעות הקשורות לענין זה, ובמילא, יש גם מקום שתהי' השמחה מעין השמחה שהיתה בשנה הראשונה ובפעם הראשונה, כיון שזהו אותו הענין, וע"פ המבואר ומובן מאגה"ק , לא זו בלבד שאין זה באופן של חלישות, אלא אדרבה, בכל עניני טוב וקדושה, הנה משנה לשנה ומפעם לפעם "מעלין בקודש" , ופשיטא ש"אין מורידין" ח"ו.
888 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועד"ז בנוגע לשמע"צ ושמח"ת ויום השבת שלאחריהם, ולא עוד אלא שהשמחה דשמע"צ ושמח"ת היא גדולה יותר מהשמחה של הימים הראשונים של חג הסוכות, ומזה מובן, שגם השמחה של יום השבת שלאחריהם גדולה יותר מהשמחה של יום השבת שלפנ"ז, ועוד זאת, שהשמחה של יום השבת גדולה יותר מהשמחה של שמע"צ ושמח"ת, דכיון שביום השבת מתעלים כל ימי השבוע, הרי ביום השבת זה מתעלים שמע"צ ושמח"ת, ולכן השמחה היא גדולה יותר, וכמובן גם מהכלל ש"מעלין בקודש ואין מורידין" .
1167 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועפ"ז מובן גם מ"ש הרמב"ם שאין מונים המצוות שנצטוו בהם רק לפי שעה, כמו פרטי הציוויים בנוגע ללקיטת המן , ואעפ"כ מונים הציווי "לא תחי' כל נשמה" משבעה עממין, אף שאי אפשר לקיימו עתה, לאחרי ש"עלה סנחריב כו' ובלבל את כל האומות" , כי, הציוויים בנוגע ללקיטת המן היו רק לפי שעה [ואילו הי' המן יורד עתה, הי' צורך בציווי חדש, או שהיו אז דינים אחרים], משא"כ "לא תחי' כל נשמה" הוא ציווי לדורות, אלא שאי אפשר לקיימו בגלל סיבה חיצונית (וכמו "ארי' הוא דרביע עלי'" ), שלא יודעים מי הם שבעת האומות , אבל אילו היו יודעים מי הם, היתה גם עכשיו מצוה להרגם – דלכאורה, למרות ההגיון שבסברא זו, הרי לפועל אי אפשר לקיים מצוה זו?
1750 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ממצרים – אין שריד ופליט, מאשור – אין שריד ופליט, מבבל – אין שריד ופליט; וגם אתה שיש לך קכ"ז מדינות – הנה "עלה סנחריב ובלבל את כל האומות" ; לא אשור , לא מצרים, לא רומי; אין אף אחד מהם!
2228 ידים פ"ד מ"ד. ברכות כח, א. תוספתא קידושין פ"ה ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומה גם שמצד בלבול העולם (בא סנחריב ובלבל את העולם ) אין אנו יודעים לאיזה שבט שייך כל אחד (אע"פ שיש כאלו שיודעים, כמו כהנים ולוים, ששייכים לשבט לוי).
1021 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אבל התורה אומרת שזוהי סכנה!
2697 בענין זה נזכר אודות כוס של זכוכית לבנה. – ואולי הכוונה לדברי הגמרא (ברכות כח, רע"א (ובפרש"י)): "לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא (כוס זכוכית יקרה) ולמחר ליתבר (אומרים בני אדם במשל הדיוט, יום אחד ישתמש בו בעליו ויתכבד בו, ואם ישבר ישבר)", ודוגמתו בנדו"ד, שחושבים שתהי' תועלת זמנית בדבר (כמו השימוש בכוס), מבלי להתחשב מה יהיו התוצאות (שישבר) – המו"ל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
גם כאשר בא סנחריב ובלבל את כל העולם כולו – הרי זה פעל בלבול בכל העמים , מלבד בנוגע לבנ"י!
2965 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואין לומר שזהו בגלל ש"בא סנחריב ובלבל את העולם" , ולכן לא ידעו לאיזה שבט שייך כל אחד – שהרי מפורש בעזרא ונחמי' שהיו כו"כ שהביאו כתבי היחס שלהם והתייחסו כל אחד לשבטו, ועאכו"כ בנוגע לכהנים ולוים שידעו ששייכים לשבט לוי עד היום הזה, ואעפ"כ גם הם נקראים בשם "יהודים".
1570 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז נעשה בלבול בכל הענינים – עוד יותר מזה ש"בלבל את כל העולם כולו" , שגם לאח"ז נשארו בנ"י "סגולה מכל העמים" , וכדאיתא במדרש שבנ"י הם בדוגמת "שמן" שאינו מתערב בשאר המשקין, וגם כאשר מנסים לערב אותו ("מ'מישט און מ'מישט און מ'מישט"), הנה סוכ"ס נשאר בפני עצמו, ובמילא – למעלה מכל המשקין.
2774 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לכל לראש – מצד הכלל ש"מעלין בקודש ואין מורידין" , שלכן, גם בחג הסוכות עצמו צריכה להיות השמחה באופן נעלה יותר מיום ליום, ומטעם זה הנה גם השמחה דשמע"צ צריכה להיות גדולה יותר מהשמחה של חג הסוכות.
694 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אלא שהם הולכים לפי השיטה – שהובא בגמרא לטובה – "לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר לתבר" :
1035 ברכות כח, רע"א. וראה גם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט דאשתקד סל"ב (תו"מ חס"ג ע' 131).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לא זו בלבד שחלק השבת הקודם שנמצא בימות החול עולה בשבת שלאחריו, אלא בהכרח לומר שגם יום השבת הקודם עצמו עולה בשבת שלאחריו, אשר, ע"פ הכלל "מעלין בקודש ואין מורידין" (שכלל זה הוא לא רק בנוגע לשבת , אלא גם בנוגע לימות החול), הרי הוא נעלה יותר מהשבת הקודם, ועד לעילוי נעלה ביותר, ע"ד מ"ש רבינו הזקן באגה"ק בנוגע לר"ה, ש"בכל שנה ושנה ..
890 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דמ"ת – שכולל את כל הענינים (כנ"ל) – חוזר ונשנה ב"זמן מתן תורתנו" בכל שנה ושנה , ולא עוד אלא שהוא באופן ד"מעלין בקודש" .
2113 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כבן שבעים שנה ולא זקן ממש, כי באת עליו שיבה ביום שמינוהו נשיא והוא בן שמונה עשרה שנה (ברכות כח, א), ולפי הירושלמי (ברכות פ"ד סוף ה"א) בן שש עשרה שנה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כבן שבעים שנה ולא זקן ממש, כי באת עליו שיבה ביום שמינוהו נשיא והוא בן שמונה עשרה שנה (ברכות כח, א 166 ), ולפי הירושלמי (ברכות פ"ד סוף ה"א 167 ) בן שש עשרה שנה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד
הלימוד בבית -המדרש הוא באופן שניכר החילוק בין התלמידים ע"פ סדר ישיבתם בשורה ראשונה, שורה שני' וכו', לפי ערך מעלתם בלימוד התורה, ולא עוד אלא שישנו סוג תלמידים שלא מכניסים אותם לבית -המדרש , משא"כ הלימוד בשדה הוא באופן שלא ניכר החילוק בין התלמידים , כיון שאין יושבים שורות שורות אלא כולם יחדיו.
141 ראה ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפו דיני תפלת מוסף בשבת ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב ואין לאחר תפלת מוסף יותר משבע שעות על היום דהיינו שעה אחר חצות והמאחר כל כך נקרא פושע ואעפ"כ יוצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום אפילו אם כבר התפלל מנחה חוזר ומתפלל מוסף כמו שיתבאר ואם שכח ולא התפלל אותה עד שחשכה אין לה תשלומין כמו שיש לשאר תפלות כמו שנתבאר בסי' ק"ח:
ג ברכות כח, א כר' יוחנן וכריב"ל. טור ושו”ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפו דיני תפלת מוסף בשבת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ה היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספים כגון שאיחר להתפלל מוסף עד שהגיע זמן המנחה דהיינו שש שעות ומחצה צריך להתפלל של מנחה תחלה לפי שהיא תדירה יותר מתפלת המוספים וכל התדיר את חבירו קודם את חבירו.
כא ברייתא ברכות כח, א. טור ושו”ע ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן קפז (י)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מה שאין כן במאכולת שתחת הכר שדמי המקור רבים מהם אמרינן כל דפריש מרובא פריש , ואפילו בתר קורבא דמוכח לא אזלינן נגד רובא , עיין ב"ב דף כ"ד.
שח ברכות כח, א וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועל כן באתי למלאות דבריו הק' בזאת, למלאות ידם לה' ביד מלאה ורחבה מנה כפולה ומכופלת , כי מעלין בקדש .
1693 מעלין בקדש : ברכות כח, א [מזה נראה שאין זו הפעם הראשונה שמוהרמ"נ שולח ציר אמונים לערוך מגבית ברוסיא].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
באתי לעורר רוח נדיבה בלב כל אנ"ש מקו"ע , המתנדבים בעם ובאים על החתום לפרנסת יחידי סגולה יושבי אה"ק, ולבקש כזאת וכזאת בנפש חנינה ובקשה כפולה ומכופלת , שלא לתת מגרעות בקדש ח"ו, לפחות ח"ו מערך וסך דאשתקד, כי אדרבה מעלין בקדש ולא מורידין ח"ו.
1966 מעלין בקודש : ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והנה כל מבין ומתבונן היטב בדברי אלה המועטים מחזיקים המרובה , איש נבוב ילבב וילהיב לבו להיות עולה מעלין בקדש מדי שנה בשנה , כי זאת היא מדת ודרך הקדש העליון להיות עולה מעלה מעלה ולא לירד ח"ו.
2335 מעלין בקודש : ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ראו עיני ושמח לבי , ואודה ה' בכל לבב על העבר, ובקשה על העתיד , כה יתן וכה יוסיף ה' לחזק ולאמץ לבם , להיות מעלין בקדש ולא מורידין ח"ו.
4806 מעלין בקודש : ברכות כח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלא זמן בדיקת החמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומה שכתב החק יעקב דתדיר קודם , זה אינו, דלא אמרינן הכי אלא כששתי המצות אינן עוברות דמצוה להקדים התדיר, וכן אם שתיהן עוברות שאינו תדיר נדחה , אבל אם שאינו תדיר מצוה עוברת והתדירה אינה עוברת פשיטא דחייב לקיים שתיהן, ואין מצות הקדמת התדיר דוחה את שאינו תדיר לגמרי .
289 ברכות כח, א (היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף , מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף , שזו תדירה וזו אינה תדירה . ר' יהודה אומר מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה , שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת ). ופרש"י (ר' יהודה לטעמיה דאמר עד שבע שעות ותו לא).
*
ובהגהת מהרי"ל עה"ג: "ועי' מ"א סוס"י רפו".
והיינו מ"ש במ"א שם: "ונראה לי דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית".
ובקונטרס אחרון שם (סוף ס"ק א): "ומה שכתב המג"א דאם אין שהות כו', צע"ג דאישתמיטתיה דברי הירושלמי שהביא הרא"ש, דבכה"ג פשיטא דמנחה עדיפא דתדירה אף לדחות לגמרי עיי"ש".
וכן הקשה בדגול מרבבה (שם) מירושלמי הנ"ל על המ"א.
ובתהלה לדוד (ח"ג סי"ח): "נפלאתי דהרב ז"ל בקונטרס אחרון סי' רפ"ו השיג על המג"א מהירושלמי דתדיר עדיף אף לדחות, וכמ"ש הדגול מרבבה. ובקונטרס אחרון סי' תל"א ס"ק א כתב, אבל אם שאינו תדיר מצוה עוברת והתדירה אינה עוברת פשיטא דאין מצות הקדמת התדיר דוחה שאינו תדיר לגמרי, ע"כ. ולכאורה זה סתירה מפורשת. ונראה דסבירא ליה דבמוסף ומנחה גם מנחה מקרי מצוה עוברת , דאף שיש לה תשלומין, כיון דשכר תפלה בזמנה לא יהבי לי', כדאמרינן בדף כ"ו ע"א, מקרי מצוה עוברת , ולכן קודמת למוסף" .
וכעין זה מפורש בדברי רבינו (כאן): "אם אינו בודק בתחילת הלילה ראוי לקרותו עבריין, שעבר על תקנת חז"ל לפי דעת הפוסקים הנ"ל ... והרי זו כמצוה עוברת ... אף שלא תיקנו חז"ל תחלת הלילה אלא כדי שלא יתרשל".
ודן בכל זה בליקוט דיני ומנהגי ראש חדש (פ"ט הערה 15). כללי הפוסקים וההוראה (כלל לא). בית שמואל ודוד ע' ה. שו"ת בית אב חלק חיי אברהם סי' סג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ל ולפי שרבו מאד הדקדוקים בהלכות הגעלה, ואין הכל בקיאין בהם, לפיכך ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה הוא יגעיל את הכלים , ולא כמו שנוהגין עכשיו :
1185 ספר חסידים סי' תשלא ([והזה] הטהור (חוקת יט, יט), בעל תורה הוא יזה , וזהו שאומר (ברכות כח, א) מזה בן מזה יזה , לכן המגעיל לצורך חג המצות, בעל התורה שבקי בהגעלה הוא יגעיל). מ"א ס"ק ט (כתוב בספר חסידים ... בעל תורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל). ח"י ס"ק ז (ובספר חסידים ... כתב, בעל התורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל, ולא ראיתי נוהגין כן, רק סומכין על הנשים שמגעילין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפו דיני תפלת מוסף בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מנחה תחלה, לפי שהיא תדירה יותר מתפלת המוספים , וכל התדיר
1683 ברייתא ברכות כח, א (תנו רבנן היו
לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף , מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף ,
שזו תדירה וזו אינה תדירה ). תוס' שם ד"ה הלכה (קודם שש שעות ומחצה, דהיינו
קודם שיגיע שעת המנחה , דאם לא כן היו צריכין להתפלל תפלת המנחה קודם). טור
ושו"ע ס"ד (היו לפניו שתי תפלות , אחת של מנחה ואחת של מוספין, כגון
שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד ו' שעות (ומחצה) שהוא זמן תפלת מנחה , צריך להתפלל של
מנחה תחלה ואחר כך של מוסף ). לבוש ס"ד (דמנחה היא תדירה בזה הזמן, ותדיר קודם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ט נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי, לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו ולא יורידן למטה, שמעלין בקודש ואין מורידין .
903 ים של שלמה יבמות פ"א סי' ג (קבלתי מהזקן חמי מהרי"ק, שהטעם שאינו אלא לסימן, לידע כל פעם מה היה זכה מן הטלית להיות על הראש ומן הצד לדרום ומן הצד השני לצפון, שאם לא יסמן אז יתהפך עליון לתחתון ומעלין בקודש ואין מורידין [ברכות כח, א], ואף אין משנין. והביא ראיה מן הירושלמי דפרק הבונה (שבת פי"ב ה"ג) על הא שהיו רושמין הקרשים לידע איזהו בן זוגו שלא יחליף, אמר רבי אמי, אמר קרא (תרומה כו, ל) והקמות את המשכן כמשפטו, וכי מה משפט יש לעצים, אלא אי זה קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון, ואי זה קרש זכה להינתן בדרום ינתן בדרום כו'. ולומד משם דהוא הדין לכל דבר חשיבות וקדושה. ואותו החכם דרש זאת בקצה ארץ ישמעאל וגלות ספרד, ושמעו דברים, ונאותו לעשות סימן מובהק בטלית לידע מקום המוכן על הראש שלא לשנותו). עמק הברכה ח"ב סי' יג (בענין הנחת הטלית, ראוי שאותן ציציות שבאו ראשונה בצד הראש שיהיו לעולם לצד הראש, כיון שזכו להיות [ל]מעלה אין ראוי שירדו ממעלתן, ועל כן מנהגינו להיות עטרה, להיכר שהוא חלק הראש שלא יחליפנו ולא ימיר אותו עליונים למטה ותחתונים למעלה. וראיה לדברי, ממאי דאמרינן בירושלמי, והביאו ר"ן במסכת שבת פרק הבונה, גבי מ"ש חכמי המשנה ז"ל שכותבים על קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו, ז"ל שם, אמר ר' אמרי והקמות את המשכן כמשפטו, וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן בצפון לעולם וכן בדרום ינתן בדרום, לפיכך רושמין עליהם שלא יחליפו וכו'). של"ה מסכת חולין (קיב, א). מ"א ס"ק ו (נהגו לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו שיהיו לעולם לפניו, כמ"ש קרש שזכה להנתן בצפון לעולם בצפון (של"ה)).
ונזכר גם לקמן סי' שמ ס"ז (שכן היו רושמין על קרשי המשכן לידע איזה בן זוגו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך מקור מוצא פי ה' שבתורה הוא בבחי' פנימי' דחכ' שהוא שרש המן שנק' לחם מן השמים דוקא כו', ונק' כל מוצא פי ה' שאינו בא בעונג מורגש גם בטעמי מצות שיתגלו בעוה"ב אלא הוא בחי' ביטול והתכללות בעונג הפשוט הנעלם (שלמעלה גם מטעם כמוס לרצון כידוע) שלמעלה מחיי העוה"ב בשכר המצות כנ"ל, מזה יחיה האדם גם בבחי' נר"נ שבו לברר לעה"ד בתורה הנגלית וד"ל (וזהו שבמוצא פי ה' בד"ת גם בשבת מצוה כמו בחול כמ"ש ודברת בם כו' אע"פ שבא בהתלבשות בעה"ד טו"ר שהוא בחי' הבירורי' ובשבת בורר אסור כו', אמנם הרי מלובש בזה מבחי' העונג העליון הפנימי דעוה"ב ביום שכולו שבת כו' וכסעודת השבת כו' ואדרבה ישבע בלחם דתו' ויתענג על ה' שבחכמה דתורה להמשיך חידוש השפע דחכמה דתורה על כל וי"ו ימים דחול (כמו בחידוש בפנימי' התורה שהוא בשבת דוקא כנ"ל) וראי' לזה ממה שהיו חכמי ישראל ראשי הדור דורשי' בכל שבת דוקא כמו שבת של מי היתה כו').
395 שבת של מי היתה : ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
גל נעול מעין חתום ופרש"י גל מעין וכמ"ש גולות עליות, עוד פי' גל שער וכמו דאי' בגמ' ל' ארמי טרוקי גלי , ובתרגום פי' ג"כ מעין אך כ' ההוא מבועא דמיא דמפקי מתחות אילני דחייא ואתפרשין לארבעת רישין נהרא, מפרש שהו"ע מ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומפרש שהנהר יוצא מתחות אילנא דחייא היינו עץ החיים, והעיקר שיהי' מעין חתום והוא ע"י גל נעול וכמ"ש ברישי' גן נעול אחותי כלה (שע"י גן נעול עי"ז אחותי כלה וכמשנת"ל בד"ה גן נעול הא' ).
4 טרוקי גלי : ברכות כח, א [ושם: טרוקו גלי — וכ"ה ברש"י כאן. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תשכג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וגמירנא שבעלות הצדיקים בקדש הקדשים, דרכיהם בקדש לא יעזבו, כי מעלין בקדש , והקדש מקודש מכבר, ומאיר הענין היטיב בזח"ג דרל"ג ע"ב ודא הוא דתנינן קוב"ה אתי לאשתעשע עם צדיקיא בגינתא דעדן כו' למחדי בהו כו' כביכול קוב"ה אתי לאשתעשע בהאי שקיא דנחלא דצדיקיא אתענגי בהו, שכללות הענין הוא שבהדרך הזה שבחר לו הצדיק בחייו, בו יתנהג גם בהיותו בחיי החיים, מכהן כהן לאל עליון, בעמדו לפני כסא מרום ונשגב קדוש ונורא, וכפי המבואר שם הנה ע"י הצדיק אשתקי לכולא, שבא ההשפעה למטה מטה, ובפרט לאלו אשר זכו מהיות תלמידיו, והדברים ארוכים, וערוכים בכמה מקומות, ומרהיבים את הנפש, בהזכר כי יש מקוה לישראל, לכל אחד ואחד בפרט בעבדי הוי'.
202 מ ע לין בקדש : ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תשס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומעלין בקדש מכבוד תלמידי-חכמים לכבודה של תורה וקיום מצוה, לזכרון היום הזה הנני להציע לייסד ועד מיוחד, אשר ידאג להביא מהכח אל הפועל דבר תקוני ספרי-התורה המונחים בקרן זוית לתקנן, ולסדרן בהיכלי בתי -הכנסיות, והנני מסגיר בזה נדבתי בסך מאה רו"כ לטובת דבר זה.
397 ומע לי ן בקדש : ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
גמירנא אשר קדושה במקומה עומדת, ומעלין בקדש , ודברי קדש הקדשים חיים וקיימים, כמאז וכמקדם כן היום, ויהי' לבו סמוך ובטוח אשר כל הברכות אשר ברכו איש האלקים הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בעזרתו ית' יתקיימו על מילואן, ויתן השי"ת שיהי' בקרוב ממש וברוב הצלחה, ותהי' פרנסתו מהיום בשפע רב ובכל אשר יפנה יצליח, ויגדלו בניהם ובנותיהם יחיו לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגו"ר.
637 ומעלין בקדש : ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'שפ
מקור מפורש
בדף זה
וכיון אשר בעניני טוב וקדושה נצטוינו להעלות בקודש, ובפרט אשר בענינים האלו ככל שיהי' המצב טוב בהוה תמיד יש מקום לעלי' ולהטבה יותר שהרי מקורם ומקושרים הם בהקב"ה שהוא אין-סופי ואין גבולי – התקוה חזקה שכל אחד מהם וכולם יחד יוסיפו חילים בכיוון האמור, שתהיינה הפעולות מתאימות לשם מפעלם "חינוכי- חרדי ", זאת אומרת לא להסתפק בקיום המצוות, כולל מצות החינוך, כמצות אנשים מלומדה, כי אם מתוך החרדה לקיים מצוותיו של הקב"ה בזריזות בהידור ובשמחה, ובפרט מלאכת החינוך אשר כדברי חכמינו ז"ל מלאכת הוי' היא.
3 נצטוינו להעלות בקודש : ראה ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ב. וראה גם לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. ח"כ ע' 210 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תל
מקור מפורש
בדף זה
והיות שנכתב מכתבו בחנוכה, יהי רצון שיקויים גם בזה מוסיף והולך מזמן לזמן, כולל ג"כ אשר מוסיפים הם בפעולות ההפצת היהדות, והרי אמרו חכמינו ז"ל מעלין בקודש, ובפרט בנוגע לאלו שיש להם השפעה בסביבתם, ומהם יראו גם אחרים וכן יעשו, וק"ל.
3 מעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'שפ הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תלג
מקור מפורש
בדף זה
איצט גייט די ישיבה תומכי-תמימים אַריין אין אַ נייע תקופה, און ווי אַלע ענינים פון תורה און קדושה מיינט דאָס אַ דערהויבונג צו נאָך אַ העכערע מדריגה, מעלין בקודש .
9 מעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'שפ הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תמב
מקור מפורש
בדף זה
כי נוסף לזה שבכלל צריך להיות מאמץ להעלות בקודש בכל עניני טוב, הרי המצב באה"ק ת"ו דורש עילוי אחר עילוי.
2 להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'שפ הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תעז
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי מוסיפה בעניני יהדות ומצות כציווי תורתנו הק' תורת חיים להעלות בקדש,
1 ט'תעז
כציווי תורתנו הק' : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'שפ הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקמג
מקור מפורש
בדף זה
ונוסף על העיקר – קיום ציווי השי"ת להעלות בקדש, הרי כל הוספה בעניני טוב וקדושה מוסיפה בברכת השם בכל המצטרך להן ולבני המשפחה שלהן.
3 להעלות בקדש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'שפ הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקנב
מקור מפורש
בדף זה
שנוסף על העיקר שהוא ציווי השי"ת להעלות בקדש, הרי כל הוספה בזה מוסיפה גם בברכת ה', כיון שהתורה והמצוות הן הצנורות וכלים לקבלת ברכות השי"ת בכל המצטרך.
5 להעלות בקדש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה לעיל אגרת ט'שפ, ובהנסמן שם הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקנג
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט על פי הידיעות שקבלתי מהרה"ח אי"א נו"נ בעל מדות הרח"ן שי' קובלסקי ממסדרי ביהכ"נ וביהמ"ד והנהגתו, בודאי ימשיכו ללכת בכוחם זה ביתר שאת ויתר עז להעלות בקדש בעילוי אחר עילוי.
6 להעלות בקדש : ראה ברכות כח, א. וש"נ. וראה לעיל אגרת ט'שפ, ובהנסמן שם הערה ד"ה נצטוינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקעז
מקור מפורש
בדף זה
ובענינים הקשורים באין- סוף ב"ה, היינו עניני התורה ומצותי', הנה ככל שיהי' המצב טוב יש מקום להוסיף כהנה וכהנה (שלכן נצטוה כל אחד להעלות בקודש).
2 להעלות בקודש : ראה ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ב. וראה גם לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. ח"כ ע' 210 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקפג
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון שילך בזה הלוך ומוסיף ואור, כיון שבעניני קדושה הרי תמיד מקום להוסיף – וגם נצטוינו להוסיף – הואיל וקשורים הם בהקב"ה שהוא אין סופי, והשי"ת יצליחו לשפר ולהוסיף בהנ"ל והרי זכות הרבים מסייעתו.
5 נצטוינו להוסיף : ראה ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת ט'תקעז, ובהנסמן שם הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקפה
מקור מפורש
בדף זה
לפלא שלא מזכיר כלום על דבר זוגתו וילידיהם שיחיו, סימן שהכל בסדר, וסדר החיים של איש ואשה הישראלית, הריהו הליכה מחיל אל חיל בעניני תורה ומצותי' ולהעלות בקודש.
3 ולהעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת ט'תקעז, ובהנסמן שם הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקצ
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי נכנסו הענינים לסדר ומסלול, והסדר בעניני תורה וקדושה הרי הוא שאין יום דומה לחברו, שהרי הציווי הוא להעלות בקודש והוא בתקפו בכל יום וק"ל.
2 הציווי להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרא
מקור מפורש
בדף זה
והרי נצטוינו להעלות בקודש בעניני תורה ומצותי', כולל בשורות טובות וגרימת נחת רוח לאיש מישראל, וביותר שהרי ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה.
2 נצטוינו להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרב
מקור מפורש
בדף זה
כיון שנכנסנו לחודש כסלו, ובפרט אחרי קבלי בשורות טובות על דבר חנוכת בית מרכז לנוער ע"ש ידידנו מר שזר שליט"א בכפר חב"ד, ועל פי הציווי שבעניני קדושה צריך להיות מוסיף והולך, תקותי שבי"ט כסלו הבע"ל יצויין יום מלאות עשרים שנה ליסוד כפר חב"ד בתוספות חגיגיות והתעוררות באיכות ובכמות.
3 הציווי . . מוסיף והולך : ראה ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרז
מקור מפורש
בדף זה
ומגלגלין זכות ליום זכאי שמסרו לי שביום זה מניחים אבן פינה ליסוד בנין רביעי דשיכון חב"ד בלוד, שבודאי לכ' חלק חשוב בהקמתו כמו בהבנינים הקודמים, ואדרבה, בטח עוד בהוספה, על פי הוראת חכמינו ז"ל מעלין בקודש ובכל דבר טוב,
4 הוראת חכמינו ז"ל : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכה
מקור מפורש
בדף זה
נעם לי לקבל הידיעה על דבר שיעורי הלימודים שלהם, הן בנגלה דתורה והן בתורת החסידות, אשר בטח מקיימים בזה הציווי להעלות בקודש.
1 הציווי להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכו
מקור מפורש
בדף זה
והשם יתברך יצליח את כל אחד מאתנו בתוככי כלל ישראל להעלות בקודש בעניני תורה ומצוות הלוך ומוסיף ואור, כהוראת ימי חנוכה דאזלינן מנייהו, שמוסיפין בנרות – נר מצוה ותורה אור – מיום ליום.
3 להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכח
מקור מפורש
בדף זה
בפרט שתקותי שלא רק נשארה בתקפה אלא ניתוסף בתוקף ההתענינות, כציווי חכמינו ז"ל להעלות בקודש.
2 כציווי חכמינו ז"ל : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמד
מקור מפורש
בדף זה
בודאי מוסיפה בעניני יהדות ומצות כציווי תורתנו הק' תורת חיים להעלות בקודש,
1 כציווי תורתנו הק' : ראה ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמז
מקור מפורש
בדף זה
ותקותי על פי הידיעות מאנ"ש שעושה בזה באופן דמוסיף והולך שכן צריך להיות בכל דבר שיש בו רוח חיים, וביחוד אצל יהודי שנצטוה להעלות בקודש.
3 שנצטוה להעלות בקודש : ראה ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמט
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט שכמו בכל דבר טוב בטח יהי' גם בזה המשך ואדרבה בהוספה ובעלי', וכסגנון חכמינו ז"ל מעלין בקודש.
4 וכסגנון חכמינו ז"ל : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנב
מקור מפורש
בדף זה
בהזדמנות זו אאשר קבלת מכתבו מד' טבת, וגם מאנ"ש בכפר חב"ד קבלתי פ"ש על דבר עזרתו להם בכל עניניהם, אשר בודאי ימשיך בזה ובהוספה, ובסגנון חכמינו ז"ל מעלין בקודש.
2 ובסגנון חכמינו ז"ל : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנה
מקור מפורש
בדף זה
יהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת ובהוספה ועלי' על אלו דשנים שעברו – וכפי הציווי (שהוא גם נתינת כח):
4 הציווי : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרפח
מקור מפורש
בדף זה
ובהתאם להציווי מעלין בקודש – שציווי ה' בורא האדם הוא גם נתינת כח – בטח יוסיפו אומץ לביסוס עניני התורה והמצוה בארצנו הקדושה, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ועד שיהיו דוגמא בכל האמור לשאר המועצות אשר בארץ הקודש , שמהם יראו וכן יעשו, ללכת בדרך הקודש , כמצווה עלינו בתורתנו הקדושה ומצוותי', עליהן אנו מברכים אשר קדשנו במצותיו.
2 להציווי : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשמג
מקור מפורש
בדף זה
כאן ההזדמנות להודות לכ' עוד הפעם בעד עזרתו לכפר חב"ד ולעניניו, שבודאי גם בעתיד ימשיך בזה, ואדרבה יוסיף בזה כהוראת תורתנו, תורת חיים, הוראה בחיים, מעלין בקודש.
2 מעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעח
מקור מפורש
בדף זה
אף כי מאז נפגשנו אישית לא שמעתי מכ' באופן ישר, תקותי אשר הכל בסדר אצל מר, וסדרו של איש היהודי הריהו מתאים להוראת תורתנו, תורת חיים, להיות מוסיף והולך בטוב וישר ובקודש מזמן לזמן.
2 להוראת תורתנו : ראה ברכות כח, א. וש"נ. תנחומא חיי שרה ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשפט
מקור מפורש
בדף זה
וקל להבין, שהרי נצטוינו להעלות בקודש.
9 נצטוינו להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תקעז הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקמט
מקור מפורש
בדף זה
ובחודש זה – מנחם אב – שהובטחנו שייהפך כולו לששון ולשמחה – תתחיל ההצלחה בכל האמור, ובאופן דמעלין בקודש, ובפרט בארץ הקודש, וביחוד בנקודה שמכפר חב"ד יפוצו המעיינות חוצה, הן בענינים הגשמיים והן בעניינים הרוחניים, ויצליחו בכל האמור מתוך שמחה וטוב לבב, קירוב הלבבות של כל תושבי הכפר ואיחוד הכוחות ושיתוף הפעולה, והובטחנו:
5 דמעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כג
מקור מפורש
בדף זה
ואדרבה, על פי ההוראה דמעלין בקודש צריך להיות היפך דפרישה, היינו הוספה ועלי'.
5 דמעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ב. וראה גם לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. ח"כ ע' 210 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'פב
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ששקולה צדקה כנגד כל המצוות, יהי רצון שזכות מצוה גדולה זו יעמוד לכל אחת ואחת מהנודבות למילוי משאלות לבבן לטובה בכל הענינים שכותבות, בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובפרט שתזכינה לשאת בגאון שם אמותינו שרה רבקה ורחל ולאה הנקרא עליהן, מתאים למשאת נפשו ורוחו של מייסד "בית רבקה", כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויהי' תוכן כברן, תוכן רצוף אהבה, ואהבת לרעך כמוך, להיות דוגמא חי' לשאר בנות ישראל.
3 ויהי' תוכן כברן ראה ברכות כח, רע"א. יומא עב, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכב
מקור מפורש
בדף זה
אשר תקותי חזקה אשר כשמה כן תהי', נחלה בלי מצרים ועלי' באופן דמוסיף והולך, כבכל עניני קדושה שמעלין בקודש.
4 שמעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קנח
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי מוסיפה בעניני יהדות ומצות כציווי תורתנו הק' תורת חיים להעלות בקדש,
3 להעלות בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קצז
מקור מפורש
בדף זה
ותקותי חזקה שעושות השתדלות מיוחדה להרבות חברות בהארגון, בפרט על פי ציווי תורתנו תורת חיים להעלות בקודש, והכוונה הן בכמות והן באיכות, והרי בכמות הכוונה לכל לראש הוא על ידי הוספה במספר החברות.
1 להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רלד
מקור מפורש
בדף זה
נהניתי לקרוא במכתבו על דבר עניני הפצת היהדות והמעינות בקהלתו, ויהי רצון שיקויים בו ובכל אנשי הקהילה מאמר חכמינו זכרונם לברכה "מי שיש לו מנה רוצה מאתים" וכו', כלומר, ההצלחה וההשיגים עד עתה ימריצו ויגדילו החפץ והרצון להעלות בקודש וללכת מחיל אל חיל בחילא דאורייתא.
5 להעלות בקודש ראה ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רמ
מקור מפורש
בדף זה
ותקותי חזקה שלא יתחשבו עם טעמים ונימוקים צדדיים, אלא כל אחד ואחד יקבל עליו לעשות ולפעול בועד שלו – בהתאם להאמור במכתבים הנ"ל, ובמסירה ונתינה, ובאופן דמעלין בקודש.
4 דמעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שנצטווינו להעלות בקודש ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו, בטח מזמן לזמן יוסיפו בפעולות האמורות, ויוסיף השי"ת נותן התורה ומצוה המצוה בברכותיו בתוספת מרובה על העיקר מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה,
10 שנצטווינו להעלות בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלו
מקור מפורש
בדף זה
ובהתאם להציווי דמעלין בקודש ובזריזות, יזדרזו ויוסיפו בפעולות האמורות וכל המוסיף מוסיפין לו בתוספת מרובה על העיקר, מיד ה' המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה – ובזריזות ועד מהרה ירוץ דברו.
7 להציווי דמעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שמח
מקור מפורש
בדף זה
פורים שמח והתוועדויות פעילות וליהודים יהי' אורה ושמחה וששון ויקר בכל הפירושים ובהוספה כההוראה למטה ולמעלה כביכול * מעלין בקודש.
5 מעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
*) מה שהוא מצוה לישראל לעשות, עושה בעצמו. ואני המתחיל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שפג
מקור מפורש
בדף זה
מעלין בקודש .
5 מעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכג
מקור מפורש
בדף זה
והעדר המעלין בקודש (חינוך החב"די וכו') מבהיל בק"ק שלהם – וכפשוט שעל כאו"א וכו'.
19 המעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלב
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח בעניני יהדות בכלל, ובאותם הענינים הנידונים בחוברת במיוחד, ובאופן דמוסיף והולך, בהתאם להציווי להעלות בקודש.
3 להציווי להעלות בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תקמ
מקור מפורש
בדף זה
יתן השי"ת, שכל זה יגדל" בהתאם לציוויי תורתנו, הנקראת תורת חיים", זאת אומרת הוראה בחיי היום יום, וכפי שנדרש – מעלין בקודש – שבכל עניני קדושה וטוב אסור להסתפק במה שכבר הושג היום, אלא יש להתעלות למעלה מעלה.
2 מעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרעא
מקור מפורש
בדף זה
ושלום אמתי הקשור במנוחת נפש אמיתית, הרי בנוגע לבן אדם הוא רק באם אינו עומד במקום אחד ובמצב אחד כי אם הולך ומתקדם, ובלשון חכמינו ז"ל "מעלין בקודש".
2 ובלשון חכמינו ז"ל ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ב. וראה גם לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. ח"כ ע' 210 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרעג
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון שיבשר טוב [ב]כלל, ובמיוחד מניצול משרתו במועצה הדתית לביסוס דתנו ותורתנו תורת אמת, ובאופן דמוסיף והולך, ובלשון חכמינו ז"ל מעלין בקודש.
1 מעלין בקודש ברכות כח, א. שבת כא, ב. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י' , ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרעז
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון אשר יתחזקו וגם יוסיפו בלימודם ובהנהגתם - מתאים לרצונו של בעל ההילולא ותקוותיו,
3 להעלות בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י' , ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשלב
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון אשר מתאים לאחד הציווים העיקריים שבתורתנו - מעלין בקודש, כל חברי הקהילה ומנהיגי' בראשם והוא כרב בקהילא קדישא זו ילכו מחיל אל חיל להעלות בקודש בחיי היום-יום, ויקויים בהם, בתוככי כלל ישראל, מתאים ליומין זכאין דחודש זה, להרבות אורה ושמחה וששון ויקר, אורה זו תורה כו', ואין מקרא יוצא מידי פשוטו - אורה ושמחה וששון ויקר.
4 מעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י' , ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשעח
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון אשר יוסיף בזה ככל האפשרי שהרי מעלין בקודש, וזכות הרבים מסייעתו.
3 מעלין בקודש ברכות כח, א. שבת כא, ב. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י' , ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתו
מקור מפורש
בדף זה
וכמודגש כמה פעמים, שענינו של סיום זה אינו כפירוש העולם, אלא הכנה ועלי' לשלב נעלה יותר, ובלשון הידוע מעלין בקודש .
2 ובלשון הידוע ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י' , ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתסב
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמעשה הוא העיקר, בודאי תתבטא התרוממות הנפש וההתעוררות בכלל במעשה בפועל, בהוספה בקביעות עתים לתורה, לימוד המביא לידי מעשה קיום המצוות בחיי היום-יום, ובהפצת היהדות האמיתית בכלל, [ובפרט] בקהילתו ובמחנו הט', מחיל אל חיל, לקיים דברי חכמינו ז"ל מעלין בקודש.
5 דברי חכמינו ז"ל ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקב
מקור מפורש
בדף זה
ותקותי חזקה אשר יוסיף כת"ר בכל הפעולות לביסוס היהדות האמיתית במחנו הט', הלוך ומוסיף, שנוסף על העיקר - מעלין בקודש - הרי זהו ג"כ הדרך להרחבת הצינורות לקבלת ברכות השם יתברך ויתעלה בכל המצטרך לו ולבני ביתו ולכל בני עדתו שיחיו, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
5 מעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שמג
מקור מפורש
בדף זה
וידועים שני ספורי רז"ל בשני הקצוות שרע"ק כשהתעסק במת מצוה שהכל נדחה מפני זה אבל ביטל שימוש ת"ח עי"ז א"ל על כל פסיעה ופסיעה כו' (תוד"ה מבטלין כתובות יז, א) ולאידך גיסא כשעייף ר"ז התעסק בישיבה על פתחי ביהמ"ד לקום מפני ת"ח (ברכות כח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קמד
מקור מפורש
בדף זה
וכן הלא ארז"ל (ברכות כח, א) דרק לאיתובי דעתי אחזיוהו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקנד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקסו
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקעא
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקפג
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרו
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרסו
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרסט
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרעא
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרעג
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרדע
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשה
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשיט
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשכג
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשלא
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשמו
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשמז
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתנג
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתפה
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתצב
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתצז
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקיח
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקסד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקעד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'מד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'נד
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קלא
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קצט
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רכ
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמא
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רפ
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רצד
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שיב
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שסה
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שסח
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
בדף זה
וכציווי תוה"ק להעלות בקודש.
6 להעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. וראה זח"ג קסב, ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות כח סיון
מקור מפורש
בדף זה
דמוסדות אלו במשך עשר שנותיו האחרונות דכ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין, ומוסיף והולך ואור גם לאחרי הסתלקותו, ובאופן ד"מעלין בקודש".
6 ברכות כח, א. וש"נ. זהר פרשתנו קסב, ריש ע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בדף זה
כל שנה, ומשנה לשנה, ביום הילולא, צריכים להיות, ונהיים, כל עניני בעל ההילולא, לא רק נמשכים, כי אם, ובעיקר, מתחדשים ביתר שאת וביתר עוז, כפי שצריכים להיות כל עניני הטוב והקדושה, כפי ההוראה "מעלין בקודש", ובפרט בענינים כלליים ועיקריים.
14 מעלין בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
[והנהגת כבוד זה לזה מן השפה ולחוץ בלבד — מובן שאין זה שייך בתלמידים של רע"ק, כי בודאי היו "אנשי אמת" ו"תוכם כברם", ולא היו יכולים להתנהג באופן ד"אחד בפה ואחד בלב"].
12 ל' חז"ל ברכות כח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ה' מנחם--אב
מקור מפורש
בדף זה
אשר תוכנו בכל תוקפו גם בשנה זו, ואדרבא, בכל שנה ושנה הרי מקיימים הציווי להעלות בקודש, חמשה עשר מעלות מאז שנת ה'תשל"ב.
7 הציווי להעלות בקדש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש) על ההחלטות הקודמות, וכציווי יום כתיבת מכתב זה — יום טוב, יום הוספה חדשה, כאו"א מוסיף מחדש ומוסיפים לו חיים (גשמיים ורוחניים) על חייו.
31 להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש) על ההחלטות הקודמות, וכציווי יום כתיבת מכתב זה — יום ראשון, יום אחד, שאין בעולם כל בנ"י אלא רשות יחידו של עולם.
30 להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ב"קדשים" (גם) ההתחלה היא ב"יום" ואור, כיון שכל עיסוקו הוא בדברים שהקדושה בהם היא בהתגלות (אור וגילוי); ואח"כ עולה מחיל אל חיל, להוסיף ולעלות באור הקדושה (כהכלל מעלין בקודש), שמזה מובן, שלא זו בלבד שה"לילה" הבא לאחרי ה"יום" (בקדשים) הוא ג"כ ענין של אור וקדושה, אלא עוד זאת, ש"לילה" זה הוא למעלה מאור היום ש
37 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
ושצריך להיות — כמו כל עניני טוב וקדושה — באופן של "מעלין בקודש".
9 מעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. וש"נ. מכתב ר"ח ניסן ה'תשל"ז הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע' תרעז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
שלום רב וברכה רבה!
5 רב. . רבה : דמעלין בקודש (ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג), וכל החודש דאזלינן מיני' (ובכחו) — מרבין בשמחה (תענית כט, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש) על ההחלטות הקודמות,
31 להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש) על ההחלטות הקודמות, וכציווי יום הכינוס — יום ראשון, יום אחד, שאין בעולם אלא רשות יחידו של עולם.
37 להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הכלל אַז מעלין בקודש — איז פאַרשטאַנדיק, אַז נאָך שבת מברכים ראש חודש אלול, ווען מ'בענטשט ראש (וכל) חודש אלול מיט די אַלע ששה לשונות בברכת החודש, קומט צו אַ הוספה ועלי' אין דער עבודה פון תשובה עילאה בכל יום ויום פון חודש אלול, באופן פון מוסיף והולך ואור (וואָרום אין תשובה זיינען דאָך
10 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
אפילו טוב יותר בהרבה, בהתאם לציווי "מעלין בקודש" (שבכל דבר של קדושה יש תמיד ללכת מעלה מעלה) — על ידי תוספת קביעות בשיעורי תורה, קבלה של הידור מצוה חדש, וכיוצא בזה — אלא שהוא נעשיה מרומם ונעלה לגמרי.
116 מעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
בהימצאנו עתה בימי הסליחות, קרוב יותר לראש-השנה, ומימי הסליחות עצמם — ביום השלישי, "שהוכפל בו כי טוב", שכל זה מדגיש עוד יותר את הציווי להעלות בקודש —
220 הציווי להעלות בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
- 66 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
4 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
2 ד,מעלין בקודש" -- ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
7 מעלין בקודש: ברכות כח, א (וש"נ). וראה עינים למשפט לברכות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
אתערותא דלתתא ("תקריבו את קרבנכם") באה לאחר אתערותא דלעילא ("אדם כי יקריב...") לא רק מפני שלהשפעה מסוג של "אתערותא דלעילא" אין קיום "ובמעט זמן יכלה כח־התעוררות זאת", ולכן יש צורך באתערותא דלתתא של האדם המהווה כלי לאתערותא דלעילא, והיא הופכת ל"דבר שיכול להתקיים לעד", "דבר המתקיים", אלא גם מפני שזהו סדר של "מעלין בקודש":
30 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
1 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
3 מעלין בקודש: ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 ברכות כח, א. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
6 ברכות כח, א. וש"ג. 1 לעיל ע' 266-9. ע' 281-2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 ברכות כח, א. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
7 כהציווי ,מעלין בקודש" (ברכות כח, א) ולהעיר שבכל שנה נתחדש ויורד ,אור חדש עליון יותר שלא הי' עדיין מימי עולם" (אגה"ק סייד), שאור עליון יותר זה -- נמשך אח"כ בכל ימות ועניני השנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
במת מצוה שהכל נדחה מפני זה אבל ביטל שימוש תיח עי'ז א"ל על כל פסיעה ופסיעה כו' (תוד"ה מבטלין כתובות יז, א) ולאידך גיסא כשעייף ר"ז התעסק בישיבה על פתחי ביהמ"ד לקום מפני ת"ח (ברכות כח, א)...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
9 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
2 ברכות כח, א. ושין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
1 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
6 ) ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 מעלין בקודש: ברכות כח, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
וכז הלא ארז"ל (ברכות כח, א) דרק לאיתובי דעתי' אחזיוהו,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
יהודי צריך להיות "מהלך", עליו להתקדם ולהתעלות באופן תמידי – מעלין בקודש.
51 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מסופר בגמרא, שכאשר רבן גמליאל היה נשיא, "היה ..
11 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
3 ברכות כח, א. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
3 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
2 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
בדף זה
כהציווי מעלין בקודש -- ברכות כח, א, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 ולהעלות בקודש: ברכות כח, א. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
4 ברכות כח, א. וש'"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
7 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
0 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
4 מעלין בקודש: ברכות כח, א. וש"נ
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
8 הציווי דמעלין בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
8 ברכות כח, א. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
2 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
0 ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
6 מעלין כקודש : ברכות כח, א. וש'נ. ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
8 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לאחר מכן בא הענין של הידור מצוה, שעל האדם להדר ולהעלות בקודש בקיום המצוות:
47 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
3 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
2 גיין מחיל אל חיל: ראה תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ס"ה. וש" - ו,מעלין בקודש" (ברכות כח, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בדף זה
יב) ועפ"ז יש לבאר גם מה שחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, כי בימי הפורים בכל שנה ושנה חוזר וניעור הענין דוקבל היהודים כמו שהי' בפעם הראשונה, ואדרבא – באופן דמעלין בקודש.
1662 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
– דבר ברור הוא שבכל אופן ימשכו כל הענינים מכאן ולהבא כמקודם, וכמו כל דבר חי, יהי' זה באופן ד"מעלין בקודש", הלוך וגדול, בהרחבה והתפשטות; אלא, כשם שהרבי אמר בנוגע לכתיבת הספר-תורה (לקבלת פני משיח צדקנו), שאין רצונו ליקח הזכות לעצמו...
1046 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
בעשי' לגבי ק"ש שהיא (במחשבה ו)בדיבור (כמוזכר בהמאמר), ולכן צריך לקרות ק"ש תחילה ולאח"ז להניח תפילין, משום "מעלין בקודש".
85 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
הסדר בעניני קדושה הוא – "מעלין בקודש", היינו, שצריך תמיד להוסיף יותר, וכן הוא גם בנוגע לענין השמחה, שצריך תמיד להוסיף בענין השמחה.
11 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ובכח החיים ששואבת בשמחת בית השואבה על כל השנה כולה, ועד"ז בכל לילה על היום שלאחריו – ניתוסף חידוש בעבודת ה', "חדשים לבקרים", שאינו מסתפק במה שהשיג אתמול, אלא הולך וממשיך הלאה, "מעלין בקודש", ומתקדם עוד מעלה ומדריגה קרוב יותר אל האמת ("נאָך אַ טרעפּל צוגעקומען נענטער צום אמת"), וכך במשך כל היום, בהיותו ער, הולך ומתעלה בעילוי אחר עילוי בפרד"ס התורה, כפי שרש נשמתו (כמבואר בתניא), אשר, רק באופן כזה ביכלתו של יהודי לעבור ("דורכגיין") את עולמו ולקיים רצון הבורא.
156 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ומשמע מזה דגם ב"ה מודים לב"ש שנרות חנוכה שייכים לפרי החג, ומה שס"ל שהדלקת הנרות צ"ל באופן דמוסיף והולך הוא מטעם אחר, דמעלין בקודש, והיינו, שכל דבר שמתקנים חכמים צ"ל מתאים (אויסגעהאַלטן) לפי כללי ותנאי התורה, וכיון שבכל הענינים שבתורה ישנו הכלל דמעלין בקודש, לכן צ"ל גם הדלקת הנרות באופן דמוסיף והולך, אבל בעצם הענין סוברים גם ב"ה שנרות חנוכה שייכים לפרי החג.
2 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
כיון שענינו של המשכן ומקדש הוא השראת השכינה, מובן, שגםלאחרי הקמתם, שאז ישנה כבר השראת השכינה, הנה מיום ליום הולכת ונתרבה הקדושה שבו, שהרי "מעלין בקודש".
40 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' תצוה, ה' אדר ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ידוע הכלל "מעלין בקודש".
10 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
להיות "מעלין בקודש", הן בהענינים שבין אדם למקום והן בהענינים שבין אדם לחבירו.
16 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והכוונה בזה בפשטות – לפעול על יהודי נוסף שיתקרב ללימוד התורה וקיום המצוות, עד שמזמן לזמן יהי' אצלו גם הענין ד"מעלין בקודש".
64 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אין אדם יוצא ידי חובתו במה שעשה אתמול, או אפילו במה שעשה רגע אחד קודם לזה, אלא צריך להיות תמיד ("כסדר") "מעלין בקודש".
105 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והעיקר – שיהי' כן בפועל ממש , ולא רק בנוגע למוסד הנ"ל, אלא גם בנוגע לכל המוסדות, שימשיכו תמיד להתפתח ולהתרחב, כפסק חז"ל "מעלין בקודש".
95 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שכיון שזהו מנהג שנקבע מכמה שנים, ה"ז בכלל "מנהג ישראל תורה היא", וכיון שה"מנהג" בכל עניני תורה הוא ש"מעליןבקודש" – צריך כאו"א להוסיף וליתן יותר ממה שנתן בשנים שלפנ"ז.
205 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ויעשו כן גם בשנה זו, ויוסיפו בזה באופן ד"מעלין בקודש".
43 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הכלל "מעלין בקודש" – שזהו החידוש שישנו אצל נשמות בגופים, שנקראים "מהלכים", כמ"ש "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" – נמצא, שבשמח"ת בכל שנה ושנה נעשית התחדשות נעלית ועמוקה יותר, והיינו, שאע"פ שגם בשמח"ת בשנים שלפנ"ז היתה התחדשות, הנה בשמח"ת בשנה זו נעשית המשכה חדשה שלא היתה מעולם.
12 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
צריכים להיות "מעלין בקודש".
58 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
כיון ש"מעלין בקודש", הרי בכל שנה נעשה הענין דמ"ת באופן נעלה יותר ("אַ טיפערער"), ובמילא צריך להיות באופן נעלה יותר גם הקדמת נעשה לנשמע, שהו"ע הביטול דעצם הנשמה – שאין בה הגבלות, ולכן יכול ביטולה להיות תמיד באופן נעלה יותר – לבעל הרצון.
15 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
יש לתת בהקדם צדקה לקופה הכללית בסכום מטבעות כמספר ימי השנה, ובאופן ד"מעלין בקודש" לגבי השנה שעברה, ועי"ז יפעלו המשכת צרכיו על כל השנה, שיומשך לא רק "די מחסורו", אלא גם "אתה מצווה עליו לעשרו", שתהי' שנה עשירה .
164 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובאותיות פשוטות – שמיום זה והלאה, יעסוק כל אחד בלימוד התורה וקיום המצוות באופן ד"ופרצת", ובאופן ד"מעלין בקודש",
318 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
כיון שהשמחה דשמע"צ ושמח"ת באה לאחרי השמחה דחג הסוכות ושמחת בית השואבה, שעלי' אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", הרי, ע"פ הכלל ש"מעלין בקודש", מובן, שבשמח"ת צריכה להיות שמחה גדולה יותר.
43 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שגדלה מעלת השמחה דשמח"ת [כמדובר בהתוועדות שלפנ"ז שמצד הציווי "מעלין בקודש", גדולה השמחה דשמח"ת יותר מהשמחה דחג הסוכות ושמחת בית השואבה שעלי' אמרו "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"], ושמחה זו היא מפני שמתחילים לקרוא את התורה מחדש – הרי מובן, שגם בשבת בראשית צריכה להיות השמחה כמו בשמח"ת, ועוד יותר מאשר השמחה דשמח"ת, כיון ש"מעלין בקודש".
4 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ג' פ' אמור, י"א אייר ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
וככל דבר חי שצריך לגדול ולצמוח - יעזור השי"ת שתהי' לנו האפשריות להמשיך ולהגדיל ולחזק את עבודתנו בהחזקת הישיבות ובהפצת התורה בכלל, ובלשון חז"ל - "מעלין בקודש".
8 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ולאח"ז הי' המשך ההכנות ליוהכ"פ באופן ד"מעלין בקודש" בעילוי אחר עילוי – עריכת הכפרות, ביאת השוחט, הטבילה במקוה וכו'.
234 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהשמחה ד"זמן שמחתנו" גופא היא באופן שהולך וניתוסף בהשמחה בעילוי אחר עילוי, כהציווי "מעלין בקודש" – הרי מובן עד כמה גדולה השמחה בשמע"צ ושמח"ת.
453 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שהסדר בתורה הוא שתחילה נאמר בחוקותי תלכו, ואח"כ נאמר מצוותי תשמרו, כיון שזוהי מדריגה נעלית יותר, בבחי' מעלין בקודש .
638 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
העבודה צריך להיות באופן דבכל מאדך , והיינו, ששלימות העבודה היא בהיותה ללא הגבלה, באופן דמעלין בקודש עד אין סוף, הנה כמו"כ גם השכר דג"ע הוא באופן של עליות עד אין קץ, שזהו מ"ש וקדושים בכל יום יהללוך סלה, דקאי על עליית הנשמות (שנקראים קדושים) בג"ע ע"י ההילול (יהללוך), שהו"ע השירה שעל ידה היא העלי', כידוע בענין כל בעלי השיר יוצאים בשיר כו' , שזהו בלי הפסק (סלה, כמארז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית), עד אין סוף.
151 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
הניצוצות המתבררים, ובפשטות – שהמעשים הטובים שעשה היום בבוקר, אתמול וביום שלפנ"ז, הנה הם עצמם עוזרים לו שיוכל להמשיך לילך בדרך שבה צריך יהודי ללכת, ולהמשיך לעשות דברים אלו, ודוקא באופן ד"מעלין בקודש" , במדה גדולה עמוקה ונעלית יותר.
266 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומה יהי' עם כל הענינים הנעלים השייכים אליו לפי ערכו ומעלתו, וכיצד יוכל הוא לעבוד את העבודה שלו באופן של הילוך ועלי' בקודש , ובאופן ד"ואתהלכה ברחבה" – בה בשעה שמתעסק עם ילדים קטנים?!
246 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
"ועשיתם אותם" , שזהו המעשה דכללות עבודת האדם לקונו, אשר, הנקודה התיכונה בזה היא – שיהודי לא יהי' עומד על מעמדו ומצבו, אלא עבודתו תהי' באופן ד"מעלין בקודש" .
356 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"עיקר התשובה בלב והלב יש בו בחי' ומדרגות רבות כו'" , הרי התשובה שהיתה מספיקה עבורו ביום ראשון, אינה מספיקה למחרת, כשצריך לקיים את הציווי "מעלין בקודש" , וצריך להוסיף גם בענין התשובה, ודוקא אז יהיו אצלו "מעשים טובים".
724 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
– ובאופן של הוספה לגבי השנה שעברה, דכיון שיש ציווי מלמעלה להעלות בקודש , הרי מה שהקב"ה מצוה לישראל לעשות גם הוא עושה, כדרשת חז"ל על הכתוב "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" –
235 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי הוכחה על דברי הנשיא מיד בבואו לכאן – שהרי צדיקים רואים מה שיהי' באחרית הימים – שאין לסמוך על מקומות אחרים; כאן צריך להיבנות ענין הצדקה בהוספה על מה שהי' לפנ"ז, וגם ענין התורה – ע"ד שהי' במדינה שלפנ"ז, ובאופן של הוספה, שהרי "מעלין בקודש" , ועד"ז לימוד החסידות הקשור עם עבודת התפלה.
267 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
אסיפה, לאסוף את כל הפרטים הנפרדים למקום אחד ובשביל מטרה אחת, ומזה באים לדרגא נעלית יותר – "מעלין בקודש" – "ויקהל", שנעשים קהל אחד.
926 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה, שכן הוא בכל עניני קדושה, שהסדר בהם הוא באופן ד"מעלין בקודש" – שאין זה באופן שכאשר מתעלים למדריגה נעלית יותר מאבדים ח"ו את הענינים הקודמים, אלא גם בה"מעלין" נשארים גם הענינים והמדריגות שלפנ"ז.
1904 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
יורד אור חדש עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם", וכמובן גם מהציווי "מעלין בקודש", וכיון ש"מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות" , הרי מובן שכן היא גם ההנהגה למעלה, שבכל שנה ושנה "מעלין בקודש", וביתר שאת – בנוגע לההכרזה ד"אנכי גו'".
381 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אור חדש עליון יותר כו'", וכן הוא ע"פ נגלה, כהכלל "מעלין בקודש" – הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לר"ח שבט, שבו "דיבר משה אל בני ישראל גו'".
1505 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכללות הענין בזה – שסדר העבודה הוא באופן ד"ילכו מחיל אל חיל" , והיינו, שגם כאשר נמצאים במעמד ומצב של "חיל", צריכה להיות ההליכה למדריגה נעלית יותר ב"חיל", "מעלין בקודש" .
397 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שע"פ הפס"ד ש"מעלין בקודש" [שיש דעות שזהו מן התורה , ואפילו להדעות שזהו רק מדרבנן3 (כפי שמשמע גם משו"ע של רבינו הזקן ), הרי "חמורים דברי סופרים כו'" (כמובא גם בשיעור היומי בתניא )], ניתוסף בזה גם ענין השמחה שמצד יום השבת, שהרי ענינו של יום השבת הוא תענוג, וידוע שתענוג כולל גם ענין השמחה .
705 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה מתאים גם עם המבואר בחסידות , שכדי שיוכל להיות הענין דר"ח – שהוא באופן של "מעלין בקודש" , ככל עניני קדושה – צריך להיות תחילה הענין ד"יפקד מושבך" , שהו"ע הביטול בתכלית.
590 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ע"פ הכלל "מעלין בקודש" , מובן, שחג השבועות שבא לאחרי חג הפסח הוא נעלה יותר מחג הפסח.
10 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזו היתה הנהגתו של בעל השמחה והגאולה – לתבוע ולדרוש לא רק אצל אלו שחסר אצלם בקיום מצוות דאורייתא, לא רק אצל אלו שחסר אצלם בקיום מצוות דרבנן, ולא רק אצל אלו שחסר אצלם בקיום מנהגים, אלא אפילו אלו שעמדו בדרגא גבוהה ביותר הן בלימוד התורה והן בקיום המצוות – גם אצלם היתה התביעה שיקיימו את ההוראה "מעלין בקודש" ,
595 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכן מובן גם מהכלל "מעלין בקודש" , שלכן, השמחה דשמע"צ ושמח"ת שבאה לאחרי חג הסוכות היא (לא קטנה יותר, אלא) גדולה יותר.
1357 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
והדבר פלא הכי גדול הוא – השייכות דתשובת נינוה לעבודת יום הכיפורים :
854 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועד שכל זה נפעל גם כאשר בנ"י נמצאים במעמד ומצב ד"אכתי עבדי אחשורוש אנן" .
1584 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
שזהו המנהג שכבר נהגו יותר מג' פעמים ונעשה "חזקה" – לשתות ד' כוסות באחרון של פסח .
1918 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובכל ענינים אלו נעשית עלי' ביום השבת באופן ד"ילכו מחיל אל חיל" , ו"מעלין בקודש" , כי, ביום השבת נאמר "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם", ופירש התרגום "ואשתכללו", וכפי שמבאר הצ"צ שזהו"ע העלי' והשלימות של כל הענינים שהיו במשך השבוע.
1602 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך" .
830 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אלא שמצד הענין ד"מעלין בקודש" , תהי' הגאולה העתידה באופן נעלה יותר מאשר הגאולה מהגלויות שלפנ"ז, וכדאיתא בזהר על הפסוק27 "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שבגאולה העתידה יהיו "נפלאות" אפילו לגבי האותות ומופתים שהיו ביצי"מ.
109 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ותהי' לכל אחד מהם הסתדרות הכי טובה בגשמיות וברוחניות, ובאופן שיוכלו לעמוד בכל ה"נסיונות" שבמקומם החדש – שלא להתפעל מפיתויי היצה"ר שטוען שלאחרי חמישים שנה שבהם הוצרכו למס"נ מידי יום ביומו, יכולים עתה ללמוד מאלו הנמצאים במקום החדש שאינם כדבעי למהוי, אלא לדעת שצ"ל "מעלין בקודש" , וכשם שהי' אצלם הענין ד"צמאה לך נפשי", הנה "כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך" , מתוך הרחבה ומתוך שמחה וטוב לבב.
2024 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ביתר שאת וביתר עוז, ע"פ הציווי – שהוא גם נתינת-כח – "מעלין בקודש" .
1677 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
שלא להיות בבחי' "עומד" אלא במדרי' "מהלך" , "מעלין בקודש" , דהיינו שחייבים להתווסף עוד ועוד תלמידים, יותר ויותר.
1696 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והנה, כיון שישנו כלל לדינא ש"מעלין בקודש ולא מורידין" ח"ו, לא מסתבר בשכל לומר שהענין ד"וישפוט את ישראל" נמשך רק בעשרים שנה ראשונים שלאחרי ההסתלקות, ולא יותר.
863 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"מעלין בקודש" –
1558 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולכאורה אינו מובן הסדר בדברי הרמב"ם, שמבאר תחילה דרגות נעלות יותר בשמחה, ולאח"ז מבאר כללות הענין דשמחה של מצוה – דלכאורה, ע"פ הכלל "מעלין בקודש" , מתאים יותר להקדים תחילה כללות הענין דשמחה של מצוה, ולאח"ז לבאר דרגות נעלות יותר בשמחה?
1492 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ואילו השיטה שלכאורה היא גמרא מפורשת :
703 ברכות כח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שבחה של ארץ ישראל – שההתחלה היא אמנם ב"ארץ חטה ושעורה", אבל זהו רק השבח הראשון, ולאח"ז הולך וניתוסף – "מעלין בקודש" , עד ל"ארץ זית שמן ודבש".
978 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני החטא, שהרי בנ"י נצטוו להיות "מעלין בקודש" , וכיון שמה שהקב"ה מצוה לישראל לעשות הוא עושה , כמ"ש "מגיד דברי ו ליעקב חוקי ו ומשפטי ו לישראל", הרי מובן שגם הקב"ה מקיים את הציווי "מעלין בקודש" – שמלכתחילה היתה הירידה בשעת חטא העגל כדי שעי"ז יתעלו בנ"י למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו לפני חטא העגל, שלכן, מיד לאחרי חטא העגל – "וידבר ה' אל משה לך עלה מזה".
2011 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ועוד, דא"כ מדוע קורין פ' פרה לפני פ' החודש, והרי בכל עניני קדושה ישנו הכלל דמעלין בקודש , ואם פרה גדולה מפסח, מדוע קורין פ' החודש אחרי פ' פרה.
2071 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ובכל שבוע יש שבעה ימים שבהם נעשית העבודה בכל מדה גופא עד שמגיעים לשלימות העבודה במדה זו – כמו שבעת ימי השבוע, שמיום ליום הולכים ומתקרבים ליום השבת, תכלית השלימות ד"ימי עולם"; וכאשר מסתיימת העבודה במדה זו, אזי מתחילה העבודה במדה הבאה.
683 ואף שלכאורה לא שייך לומר "מסתיימת", שהרי תמיד "מעלין בקודש" (ברכות כח, א. וש"נ), תשוקה גדולה יותר כו' – הנה פירוש הדברים הוא שנסתיימה השלימות שאלי' יכול להגיע במעמדו ומצבו עתה (חסר קצת – המו"ל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולכשתמצי לומר – הרי זה תוכן הציווי "מעלין בקודש" , שזהו
2470 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שבכל שנה צריך להוסיף – הנה מהנכון שההוספה בתורה וצדקה בשנה זו תהי' יותר מאשר בשנה שעברה, והיינו, שלימוד התורה ונתינת הצדקה בימים אלו יהיו (באופן ד) בשופי .
417 וכמחז"ל (ברכות כח, א. וש"נ) "מעלין בקודש". ובפרט משנה לשנה, ע"פ משנ"ת באגה"ק סי"ד ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר .. אור חדש עליון שלא הי' כו' מימי עולם אור עליון כזה כו' אך גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
עיקר הקליטה בשמע"צ היא בנוגע לעניני חג הסוכות, שהרי שמע"צ הוא יום השמיני של חג הסוכות, ובא בהמשך לשבעת ימי הסוכות (אלא שאעפ"כ הרי הוא "רגל בפני עצמו" , והיינו, שההמשך לחג הסוכות אינו רק באופן ד"מעלין בקודש" כמו בימי חג הסוכות גופא, אלא באופן נעלה יותר).
846 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהסדר הוא באופן דמעלין בקודש , הרי מובן שתורה היא למעלה מתפלה.
1535 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשל"ב מברק - לפורים
מקור מפורש
בדף זה
פורים שמח והתוועדויות פעילות וליהודים יהי' אורה ושמחה וששון ויקר בכל הפירושים ובהוספה כההוראה למטה ולמעלה כביכול* מעלין בקודש .
1868 מעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ב. וראה גם לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. ח"כ ע' 210 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לכל מקום ומקום שיש בו מוסד חינוך שבו לומדים תורת ה' – הנה כיון שישנו ציווי שצריך להמשיך ולהתעלות ("האַלטן אין איין שטייגן") יותר ויותר, "מעלין בקודש" ,
2102 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ענין החידוש הוא יסוד עיקרי באמונת ישראל ובתורת ישראל, שמזה באה בתורה ההוראה בפועל ש"מעלין בקודש" (וכ"ש ש"לא מורידין") – לא רק מעלין מחול אל הקודש, אלא "מעלין בקודש" גופא, מקודש אל קודש הקדשים,
2572 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
עוד יותר מזה, כיון שישנו הציווי "מעלין בקודש" , להוספה בכל עניני טוב וקדושה.
461 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הכלל "מעלין בקודש" , מובן, שהיציאה מהמיצרים והגבלות הזמן דאחש"פ, המתבטאה ב"גילוי הארת המשיח" שביום זה, הוא בתוקף יותר (לא רק מהיציאה מ"מצרים" שבלילות הראשונים דפסח, אלא) גם מהיציאה מ"מצרים" שבשביעי של פסח, כי, הציור וההרגש של השיר דלעתיד שבשש"פ הוא רק במחשבה או גם בדיבור, אבל לא בענינים של מעשה, משא"כ באחש"פ שאוכלים "סעודת משיח", הרי ציור והרגש זה בא גם בענין של מעשה.
1078 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
העבודה שבימים הקודמים מאפשרת ומביאה שהעבודה שבימים שלאחריהם תהי' באופן נעלה יותר – כהציווי " מעלין בקודש" .
2395 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לענין ד"הימים האלה נזכרים ונעשים", שכאשר "נזכרים" אזי חוזרים ו"נעשים" (כנ"ל ס"א) – הנה מלבד זאת שמצד הענין ד"מעלין בקודש" צריך להיות עילוי והוספה משנה לשנה, צריך להיות בזה גם דבר חדש לגמרי, כמובן מזה שבכל רגע, בכל שעה, בכל יום ובכל שנה ישנו צירוף חדש, שאין זה רק עילוי והוספה לגבי הדרגא הקודמת, אלא ענין חדש לגמרי.
69 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ע"פ ציווי חז"ל "מעלין בקודש", הנה בכל שבת יש ענין של התחדשות והוספה לגבי כל השבתות שלפנ"ז, ועד להוספה שלא בערך.
838 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהם באים לאחרי חמשה ימים הראשונים, הרי זה כמו כל עניני קדושה שיש בהם החיוב ד"מעלין בקודש" , כך, שהם גם כוללים את הימים הראשונים, ובדוגמת ספירת העומר לפני מ"ת, שבבוא יום נוסף, אין זה רק "יום שני", אלא "שני ימים", ולאח"ז "שלשה ימים" וכו' , ועד"ז בעשי"ת, שאין זה רק יום הששי, אלא ששה ימים של תשובה.
298 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – שעבודת האדם היא באופן שהולך מן הקל אל הגדול יותר, "מעלין בקודש" , "ילכו מחיל אל חיל"78, שלכן, באותה יציאה ממצרים (שהרי לא מדובר כאן אודות ב' יציאות ממצרים, אלא אודות אותה יצי"מ) לא מסתפקים בגאולה כפי שהיא בפרשת בא, אלא ניתוסף בה יותר כו'.
760 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואז, כשהספר הראשון הוא כדבעי – אזי מצליח גם בשני ובשלישי, ועד שנעשה "כטוב לב המלך ביין" – טוב לב באמת, והולך "מחיל אל חיל" , ובאופן ד"מעלין בקודש" , להמשיך ולהוסיף בהשפעה באופן גדול ורחב ועמוק יותר.
1759 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בשעה שמסיימים שנת הע"א, וכמו בכל ענין, רוצים לשמוע דבר ברור וכו' – הנה כיון שישנו הענין ד"מעלין בקודש" (ולא להיפך ח"ו), יקימו בשנה הבאה לכל-הפחות ע"ב מוסדות.
341 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ, מקווים ותובעים מאלו שהתאספו להתוועדות, שתהי' אצלם שמחה אמיתית; וכמו בכל הענינים הקשורים עם קדושה – הרי זה צריך להיות (לא באופן ד"מורידין", שמחה קטנה יותר ממה שהיתה אז, אלא אדרבה) באופן ד" מעלין בקודש" , שמחה גדולה וחזקה יותר.
186 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שזהו ענין של קדושה, הרי זה צריך להיות באופן ד"מעלין בקודש" , ולא רק עלי' סתם, שיכולה להיות עלי' שבערך, אלא כיון שזהו ענין שקשור עם ר"ה, שלא זו בלבד שבכל שנה ושנה חוזרים כל הדברים לקדמותם , באופן ש"נזכרים ונעשים" , אלא עוד זאת, ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר ..
1643 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בארבעים יום האחרונים עצמם הולכים "מחיל אל חיל" , באופן ד"מעלין בקודש" – הן בחודש אלול, יחד עם המלך בשדה, והן אח"כ כשהולכים אחריו לעיר מלכותו,
1884 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט בראש השנה, זה היום תחלת מעשיך, שהוא דוגמת תחלת מעשיך שנעשה ע"י עבודת אדם הראשון בראש השנה הראשון, ועוד למעלה יותר, ובראש השנה גופא הנה בכל שנה ושנה ענין זה הוא באופן נעלה יותר, כהציווי מעלין בקודש, ועד שבכל ראש השנה נמשך אור חדש עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה, ועד להגאולה שאז יעלה הפורץ לפנינו ויפרוץ כל המדידות וההגבלות.
61 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
דפשיטא שאין הכוונה בזה שאחרי שהגיע לשנת התשעים אינו יכול לעלות יותר ויותר, אלא הפירוש הוא שבשנת התשעים נוסף עילוי מיוחד, ובזה גופא צריך לעלות בקודש ולאפשה לה יותר ויותר (בלימוד התורה).
50 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובאופן דמעלין בקודש, שבכל יום תהי' ההתעסקות בהענינים של הנשיא בחיות חדש ובאופן מחודש, ועד לחידוש גמור בדוגמת החידוש דיש מאין, בורא ניב שפתים.
36 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
דהצדיקים שהיו במקום קרוב, עבודתם היא בכחות הקרובים שבנפש (כחות הגלויים), וגם העבודה עצמה, העלי' שלהם בכל יום ויום (דבכל יום ויום צריך להיות מעלין בקודש), היא בקירוב, בסדר והדרגה (היינו שכל דרגא ודרגא היא בערך וקירוב להדרגא שהיו בה תחלה), וגם המקום (הבחינה שלמעלה) שמגיעים לשם ע"י עבודתם הוא בחינת מקום קרוב, העלם שישנו במציאות.
38 ראה ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בדף זה
ולכן כשהיו צריכים לקבל את התורה ובאופן כזה שנתחדש ע"י מתן תורה (היינו למעלה יותר מענין התורה שהי' לפנ"ז, דקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה), שזהו ענין התורה כפי שהיא בבחי' הליכה דוקא, דאמיתית ענין ההליכה הוא בל"ג עד באופן דאי"ע, ועד באופן כזה שאפילו כשהגיע כבר להבל"ג שבתורה הרי זה גבול לגבי ענין התורה שצריך לבא אליו ע"י קיום הציווי (שהוא גם נתינת כח) דמעלין בקודש, הנה כהקדמה לזה הי' צ"ל הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, שלמעלה מממכ"ע וכו'.
36 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
וענין החינוך צ"ל במס"נ (כנ"ל), וכמו שמבאר בהמאמר הנ"ל המס"נ שהי' בזה בזמן מרדכי, והרי התורה היא נצחית, שבזה ישנה הוראה [תורה מלשון הוראה, כדאיתא בזהר] נצחית לכאו"א בכל זמן ובכל מקום, שצריך למסור נפשו על ענין החינוך, הן על חינוך עצמו, כמאמר המשנה איזהו חכם הלומד מכל אדם, דחינוך זה צ"ל בכל יום ויום במשך כל ימי חייו, שהרי בכל יום צריך לעלות בעבודתו כמאמר מעלין בקודש, שגם כשהוא בבחי' קודש, דקודש מלה בגרמי' הוא בחי' החכמה [שהוא בדרגת חכם כי אתמול כבר למד מכל אדם], הנה גם אז צ"ל עלי', שבהגיע יום חדש יהי' עביד עבידתי' ויוסיף ללמוד מכל אדם ויתעלה בדרגת החכמה שלו, היינו שבכל יום ויום צ"ל חינוך עצמו.
44 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
יב) ועפ"ז יש לבאר גם מה שחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, כי בימי הפורים בכל שנה ושנה חוזר וניעור הענין דוקבל היהודים כמו שהי' בפעם הראשונה, ואדרבא – באופן דמעלין בקודש.
88 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
שבכל יום צריכים להיות בדרגא נעלית עוד יותר, כהציווי מעלין בקודש, ועד לעלי' באין ערוך, ועד שהתומ"צ שהיו אצלו קודם הם (כלא חשיב או) לא חשיב לגבי התומ"צ דיום זה, שלכן התומ"צ דיום זה הם (כחדשים או) חדשים.
54 ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ד) והימים האלה נזכרים ונעשים, שבכל שנה ושנה חוזרים ונמשכים אותם הענינים כמו שהיו בפעם הראשונה, ויתירה מזו, שבכל שנה הם בדרגא נעלית יותר, דמעלין בקודש.
33 ברכות כח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
בדף זה
העלם והסתר ביותר כמו עד"מ סלע גשמי שמתעלם ומתקשה בו ג' דברים אש ומים ושמן כנ"ל, וידוע דאש ומים למעלה הן בחי' חו"ג ושמן הוא בחי' החכ' וכולם בבחי' ההעלם וההסתר דהיינו שהאורו' הן בבחי' עיבור וההעלם שנק' בחי' מילו"י ומילו"י דמילו"י והוא בחי' שם אהי' דיודי"ן בגי' סל"ע כמ"ש בע"ח שהוא שרש בחי' ההעלם וההסתר הזה אשר בחי' אורות שבתוהו שהן בבחי' ההעלם וההסתר ובירידתן למטה נק' סלע או אבן לפי שענין המילו"י הוא ענין ההסתר כמבואר במ"א וכמ"ש בר"מ בפי' איתן מושביך ושים בסלע קינך שהוא בחי' אור הכתר כשהוא בהעלם בבחי' מקיף ולפעמים נק' צור או סלע שהן ה"ג דבצד"ק וה"ח ובחי' ח"ס הכלולה מחו"ג ג"כ בהעלם כו', וז"ש אין צור כאלהינו ואמר בזוהר אית צור ואית צור כו' שהוא בחי' אהי' דיודי"ן שבכתר ושבבינה ומל' כו' וד"ל וכמו"כ בחי' תושבע"פ מל' קרינן לה צור וסלע והוא מ"ש משה המן הסלע הזה כו' שהוא בחי' מים דאורייתא שיצא לגילוי מבחי' העלם דחכ' שבצור העליון וכתי' וכפטיש יפוצץ סלע שהן ה"ג דבצ"ק כו' שיש בחי' ה"ח וה' גבורות המוציאין העלם החכ' דאוריי' לידי גילוי וכמו שיש ענין הפלפול בקושיו' ותירוצים בהוויו' דאביי ורבא כי ההלכות נתעלמו ונתקשו בחכ' הנעלמה כו' וע"י הפלפול יוצאי' לידי גילוי מן ההעלם וזהו ענין הפלפול להקשות קושי' להעלים ולהסתיר ואח"כ יצא לאור האמיתי כידוע כמו המי' שנתכווצו בצור ונתקשו מאד כנ"ל יוצאי' ע"י ההכא' בפטיש שהוא בחי' ה"ג שהוא בחי' הפלפול בקושי' כו' וז"ש הכה צור ויזובו מים כו' ולפעמי' יוצאי' בבחי' גבו' כאש כמ"ש מימינו אש דת למו וכמ"ש בגמ' זקוקין דנורא מפומא דרבי' כו' וכמ"ש הלא דברי כאש כו', ולזה רמזו רז"ל באמרו נר ישראל כלול מחו"ג ועמוד הימיני מבחי' ה"ח שבח"ס בבחי' קו הימין חח"נ ופטיש החזק מבחי' גבורו' שבח"ס ולפעמים נק' מעין המתגבר כו' ולכך אז"ל במחשכים הושיבני חושך דתוהו זה תלמוד בבלי והוא מ"ש איתן מושביך כו' כמ"ש בר"מ ע"ש וד"ל, ושרש ההסתר הזה מבחי' אורות דתוהו שהן אורות תקיפין וקשין כסלע והן בחי' העלם כו', והנה עד"ז יובן ג"כ למטה בניצוץ הפרטי בגופו של אדם ששרש נה"ב מבחי' ההעלם דתוהו ובשבירה ירדו הכלים ונשברו ונתגשם השפע עד שנתהוו' נה"ב והוא בחי' הסתר והעלם גמור לאור ניצוץ האלקי ונק' סלע החופף ומסתיר ממש על האור הגנוז בתוך הסדקי' שבה והוא אור הניצוץ שגנוז ומוסתר בחגוי הסלע כו' וכך למעלה בבחי' נשמה כללי' בחי' מל' דאצי' מסתתרת בבי"ע שנק' חגוי הסלע (וכמ"ש
63 נר ישראל : ברכות כח, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות ב
מקור מפורש
בדף זה
ב המניחין הטלית וכיס התפילין לתוך כיס אחד יזהרו לכתחלה שלא יניחו כיס התפילין למעלה מן הטלית כדי שלא יפגע בהתפילין קודם שיפגע בהטלית ויצטרך להעביר על המצות כדי להתעטף בהציצית קודם הנחת התפילין שהרי מצות ציצית היא תדירה שנוהגת בין בחול בין בשבת ויום טוב ותפילין אינן נוהגין בשבת ויום טוב ותדיר קודם לשאינו תדיר:
י ברכות כח, א. נא, ב. וש"נ. וראה גם לעיל סי' ז ס"ז. לקמן סי' קסה ס"ב. סי' רפו ס"ה. סי' תלא ס"ו. סי' תפג ס"א. סי' תפט סט"ז. ועי' חקרי הלכות ח"ה כח,א. העו"ב תרו ע' 35. תשפב ע' 70.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כג
מקור מפורש
בדף זה
הנה לעוצם תשוקת חבת וחמדת הארץ, אשר בוער בליבי כאש יוקדת כל היום , לצרור נפשותינו בצרור החיים את ה' בכל רוחינו ונפש ומאוד, הסירותי מסוה הבושה להעתיר בכפילה כפולה ומכופלת , לזרז לזירוזין אודות התנדבות רוח נדיבה של כל אחד ואחד מאנ"ש מימים ימים לרבות[י]נו שבא"י, בחיי אדונינו מורינו ורבינו הקדוש זכרונו לברכה, שלא לתת עתה מגרעות בקודש ח"ו כי מעלין בקודש כמבואר באריכות המענה דאשתקד .
1489 מעלין בקודש : ברכות כח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח
מקור מפורש
בדף זה
ומגודל בטחוני, שלא ישליכו דברי אחרי גום ח"ו, לתת מגרעות בקדש ח"ו, כי מעלין בקודש , וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים , קצרתי בתחנונים, ואומר שלום שלום למעשה הצדקה וחיים עד העולם .
1797 מעלין בקודש : ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח
מקור מפורש
בדף זה
ומדי דברי זכור אזכרנו לטובה, את אשר כבר עשוהו כל אנ"ש מימים ימימה וקבעוהו כמו חובה , להיות מעלין בקודש ולא לגרוע ח"ו כסף ערכו שנה בשנה.
3081 מעלין בקודש : ברכות כח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א י"ט כסלו
מקור מפורש
בדף זה
די צופרידנקייט און די מדת ההסתפקות אין רוחניות איז געוואָרן גאָר די לעצטע צייט אַז עס איז בא סנחרב ובלבל את העולם, עס זיינען געוואָרן ירא שמים'ס מיט היתירים, דאָס האָט דער מתיר געווען און עס איז געוואָרן א מדת חסידות, פונדעסטוועגן אפילו אַ מתנגד וואָס לערנט קיין חסידות ניט און וויל ניט וויסן וואָס חסידות איז, טוט דאָס ניט, וויילע ער איז אַ ירא שמים אָן היתירים.
23 ראה ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות סעודת י"ג תמוז תרצ"א
מקור מפורש
בדף זה
נאָר אין דער צייט, דאָס הייסט אין די לעצטע צען פופצען יאָר, וואָס בא סנחרב ובלבל את העולם, און אידן זאָלן געזונט זיין האָבן זיך צושפרייט איבער סיבות שונות אין פערשידענע לענדער, וואָס דאָס אַליין איז דאָך על פי סדר ההשגחה העליונה ווי עס שטייט כי בארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, די השגחה עליונה פירט אין מעקסיקע און אין אורוגוואיי והדומה בכדי ער זאָל דאָרטן מאַכן אַ שול ברענגען אַ רב, מאַכן אַ מקוה אַ חדר און בעלייכטן דעם געגנט מיט תורה ומצות און מדות טובות.
6 ראה ברכות כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר