אגרת לח
אגרת לח
[חורף תקנ"ד]
אשריכם 2316 זורעי על כל מים 2317 , המה כל אנ"ש הזורעים לצדקה 2318 , צדקת ה' עשו 2319 עם ארצו הק' ועם עיני ה' בה 2320 , הלא המה יראי 2321 ה' וחושבי שמו 2322 הדרים עליה 2323 , אשר זאת היא העולה 2324 בעילוי רב רם ונישא 2325 למעלה ראש 2326 מכל המים, אשר המה חסדים 2327 מגולים המשפיעים לכל העולמות עליונים ותחתונים, כידוע ליודעים מעלת עילוי הארץ ויושביה בסתר עליון 2328 ועד רום המעלות. ועל כן עלינו לשבח לאדון הכל ששם חלקנו בהם 2329 . וגם כי דור הולך ודור בא והארץ הקדושה לעולם עומדת 2330 , ובצדקה תכונני 2331 , לזכותנו בה ולהעלות נפשנו עמה בעילויה עד רום המעלות.
והנה כל מבין ומתבונן היטב בדברי אלה 2332 המועטים מחזיקים המרובה 2333 , איש נבוב ילבב 2334 וילהיב לבו להיות עולה מעלין בקדש 2335 מדי שנה בשנה 2336 , כי זאת היא מדת ודרך הקדש 2337 העליון להיות עולה מעלה מעלה 2338 ולא לירד ח"ו. ועל כן שפכתי שיח 2339 לפני כל אוהביי ורעי אשר כנפשי 2340 , שלא לתת מגרעות 2341 בקדש ח"ו, דהיינו להוסיף ולא לגרוע 2342 ח"ו מכל הנדבות נדבה לה', אשר הובא בשנים שעברו לכל פרטי יחידי סגולה יושבי אה"ק מקטון ועד גדול 2343 , ה' עליהם יחיו 2344 , בפרט המעמדות של המנוח הרב מו"ה יחיאל מיכל זצ"ל 2345 ושל ה"ה המופ' הותיק מוהר"י משקלאב 2346 זצ"ל וגם לרבות המעמדות של חתן המלך 2347 מ' דוב 2348 נ"י אשר היתה לו סיבה מאת ה' שלא ליסע לאה"ק, לסלק הכל בשלימות בלי שום גרעון כסף 2349 ח"ו.
כי מודעת זאת 2350 וגלוי ומפורסם וידוע לכל צוק העתים 2351 אשר חלפו 2352 ועברו 2353 באה"ק בשנים אלו וגודל הלחץ זו הדחק 2354 , וגם החובות אשר השתרגו ועלו 2355 על יושביה, המחזיקים בתורת ה' מעוני ורוב העבודה 2356 עבודת הקודש, ובפרט מקצת יחידי סגולה אשר לא הי' במדינתינו בכבודם ובעצמם לעשות להם מעמדות נכונים. בשגם שאין הקומץ 2357 הזה משביע למלאות די מחסורם עם פרעון החובות, וההכרח הי' לעשות סך עצום ורב, אך כעת אין הזמן גרמא מפני שעת הדחק והיוקר הגדול כו' שבמדינתינו, ה' ירחם.
ומדי דברי זכור אזכור 2358 לטוב, למלאות משאלות אדונינו בוצינא קדישא האלקי הרב מו"ה אברהם הכהן הגדול שי' מאחיו 2359 , בעד אחיו ידידנו המופ' הותיק מו"ה דוד כץ 2360 , לעשות לו מעמד נכון ככל אחיו 2361 העומדים שם לפני ה'. וגם כי מאליהם ומדעתם יצדיקו את צדקתם כדרכם וכמדתם לכל אחינו יושבי אה"ק, כי למה יגרע 2362 , אך לא נצרך אלא להעדפה 2363 ביתר שאת ויתר עז 2364 , לעשות זאת לטובת הרב שי' ולהקל מעליו 2365 . כי זאת היא חובתינו להיות מתמכי אורייתא קדישא, וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים 2366 , ויותן לו ברכת אברהם המברך אותנו 2367 בכל עת בברכת כהנים, ככל הכתוב ומפורש באמרותיו הטהורת באגרות המאירות אל עבר פנינו 2368 .
עוד זאת אדרש ואבקש חנינה בעד נפש 2369 ידיד ה' 2370 החרד אל דברו 2371 המופלג בתורה ויראה עבד ה' מנעוריו, כק"ש מוהר"ר שמואל מחו' מפלאצק 2372 נ"י, תושב עה"ק טבריא תובב"א, אשר אי אפשר לעלות על הכתב גודל הלחץ זו הדחק 2373 , אשר מתגלגל בחיי צער ברעב וחוסר כל שנים רבות מאוד, מרוב חיבת הקודש קדושת הארץ, לבלתי צאת החוצה לעשות לו מעמד נכון לפי צרכיו המרובים והידועים לי. ועל כן המו מעי לו 2374 , מעי מעי אוחילה 2375 לפני כל השומעים לי, ותשתפך נפשי 2376 בשאלתי ובקשתי 2377 , במטותא מינייכו 2378 ברחמין נפישין 2379 לעורר רחמיכם על האי טהור גברא 2380 חסידא ופרישא מחותני הנ"ל, לפתוח ידם רב לו 2381 ביד מלאה ורחבה 2382 , להוסיף לו על הקצבה אשר קצבה לו כבר, מאת כל איש אשר נדבה לבו 2383 , אם מעט אם הרבה 2384 , לעשות זאת גם למעני, ועלי לזכור חסדם וטובם.
ומגודל בטחוני קצרתי ואומר שלום למעשה הצדקה וחיים עד עולם 2385 אמן סלה,
הכ " ד 2386 שניאור זלמן במו " ה ברוך זצלה " ה
ברם כגון דא צריך לאודעי נאמנה, נאמן עלי אבא 2387 שבשמים, אודת המעמדות של המופ' מ' דוב בער 2388 נ"י הנ"ל משתי שנים שעברו, לא נמסר לידו אף פרוטה אחת, וכן שכן המעמדות שלהבא, רק הכל כאשר לכל ניתחלק לתושבי עניי אה"ק, כדת של תורה בקופה המתחלקת ע"פ שלשה 2389 , והם אנשי סודי הידועים 2390 , כאשר יבאר מוכ"ז שי', וגם כאשר יפרש שיחתי ביתר הדברים למעלה למשכיל 2391 , אליו תשמעון 2392 וישמע אליכם אלקים 2393 ,
שניאור זלמן הנ " ל
הערות
- 2316. נדפסה במאה שערים סי' כו. גנזי נסתרות סי' מב. אגרות בעה"ת סי' קלא. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת סו. ובשלימות ב"הישוב החסידי בטבריה" ע' 88, ובאגרות קודש ח"ב מהדורת תשנ"ג אגרת ג, מתוך כת"י המכון האסיתי בלנינגרד (בכותרת: "אגרת הקודש מהקדוש הנ"ל [אדמו"ר הזקן] מהאי שתא תקנ"ד, אשר תמיד לא יחשה מלהיות מזכיר ומזהיר על הנ"ל" [תמיכת ארה"ק]). וכיון שבדרך כלל הי' רבינו כותב את אגרת הזירוז למעמדות ארה"ק בתחלת החורף, מסתבר שגם אגרת זו נכתבה בחורף.
- 2317. אשריכם . . מים : ישעי' לב, כ.
- 2318. הזורעים לצדקה : ע"פ הושע י, יב.
- 2319. צדקת ה ' עשו : ע"פ ברכה לג, כא.
- 2320. אר צו . . בה : ע"פ עקב יא, יב.
- 2321. עיני ה' בה, הלה המה יראי ה': ראה גם לקמן אגרת מח "שלכן נקראו חכמים עיני העדה".
- 2322. יראי ה ' וחושבי שמו : ע"פ מלאכי ג, טז.
- 2323. הדרים עליה: ע"פ ברכות ק"ש.
- 2324. זאת היא העולה: ע"פ צו ו, ב.
- 2325. רם ונשא: ע"פ ישעי' ו, א.
- 2326. למעלה ראש : ע"פ עזרא ט, ו.
- 2327. המים . . חסדים : ראה גם אגה"ק ה. ח.
- 2328. ויושביה בסתר עליון : ע"פ תהלים צא, א.
- 2329. עלינו . . חלקנו בהם : ע"פ נוסח תפלת עלינו.
- 2330. דור הולך . . עומדת : קהלת א, ד. ור"ל אף שהרה"ק הרמ"מ נסתלק (בשנת תקמ"ח), מ"מ ארה"ק לעולם עומדת.
- 2331. בצדקה תכונני : ישעי' נד, יד.
- 2332. בדברי אלה: ע"פ עקב יא, יח.
- 2333. המועטים מחזיקים המרובה: ע"פ ב"ר פ"ה, ז.
- 2334. איש נבוב ילבב : ע"פ איוב יא, יב.
- 2335. מעלין בקודש : ברכות כח, א.
- 2336. מדי שנה בשנה: ע"פ ש"א ז, טז.
- 2337. ודרך הקודש: ישעי' לה, ח.
- 2338. עולה מעלה מעלה: ע"פ תבוא כח, מג.
- 2339. שפכתי שיח: ע"פ תהלים קב, א. פיוט שולחתי במלאכות דר"ה.
- 2340. ורעי אשר כנפשי: ע"פ ראה יג, ז.
- 2341. מגרעות: ע"פ מלכים א ו, ו.
- 2342. להוסיף ולא לגרוע: ע"פ קהלת ג, יד.
- 2343. מקטון ועד גדול: ע"פ וירא יט, יא.
- 2344. ה ' ע ל יהם יחיו : ע"פ ישעי' לח, טז.
- 2345. מו " ה יחיאל מיכל זצ " ל : מפינטשוב. נפטר לפני שנת תקנ"ג, ורבינו מבקש לעיל אגרת לג (בשנת תקנ"ג) וכאן (בשנת תקנ"ד) להמשיך לשלוח המעמדות, עבור האלמנה והיתומים. וראה בשוה"ג לעיל שם.
- 2346. מוהר " י משקלאב זצ " ל : אפשר הכוונה לר' ישראל משקלוב, שנפטר בקיץ תקנ"א, ולעיל אגרת כה, מבקש רבינו להמשיך לשלוח התמיכה לאלמנה והיתומים. ואולי הכוונה לר' יוסף משקלוב, שלעיל אגרת לג (בשנת תקנ"ג) מבקש רבינו אודותיו, ואפשר נפטר בין השנים תקנ"ג-ד.
- 2347. חתן המלך: ע"פ ש"א יח, יח.
- 2348. חתן המלך מ ' דוב נ " י : "דוב בער במה"ו עזריאל חתן הרב" (הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק). וראה לעיל אגרת לג (ובהנסמן בהערות שם), שאחר שנתאלמן מאשתו, יצא לחו"ל בקיץ תקמ"ח לישא אשה ההוגנת לו, ורצה לחזור להתיישב בארה"ק, ונאסף עבורו מעות לצורך זה, עד שנתיישב סופית בחו"ל. וראה לקמן – בסוף האגרת.
- 2349. גרעון כסף: ע"פ קדושין יד, ב.
- 2350. מודעת זאת: ע"פ ישעי' יב, ה.
- 2351. צוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.
- 2352. צוק העתים . . באה " ק : ראה גם לעיל אגרת לז: "מפני צוק העתים והיוקר הגדול וההסגר פעמיים". לקמן אגרת מד: "בצוק העתים אשר חלפו ועברו באה"ק תובב"א, והיוקר הגדיל למעלה ראש".
- 2353. חלפו ועברו: ע"פ חבקוק א, יא.
- 2354. הלחץ זו הדחק : ע"פ נוסח הגש"פ.
- 2355. השתרגו ועלו : ע"פ איכה א, יד.
- 2356. מעוני ורוב ה עבודה : ע"פ איכה א, ג.
- 2357. שאין הקומץ הזה משביע : ע"פ ברכות ג, ב.
- 2358. ומדי דברי זכור אזכור : ע"פ ירמי' לא, יט.
- 2359. ה כהן . . מאחיו : ע"פ ויקרא כא, י.
- 2360. אחיו . . מו " ה דוד כץ : חותם (יסוה"מ ח"ב ע' רכג) "דוד בלא"א מ"ו אלכסנדר כ"ץ זצ"ל". אודותיו שם ח"א ע' קי. בקבלה שכתב לאנ"ש דווידז (כרם חב"ד גליון ד ע' 287) מזכיר הוא את גיסו [השד"ר] מו' שלמה מביעשקאוויץ. על עלייתו לאה"ק מספר מו"ה שמואל גרונם באגרת חורף תקנ"ג (שם ח"א ע' רי) "שידך אדמ"ו (הר"א מקאליסק) לאחיו אשר מקרוב בא עם בת ת"ח".
- 2361. ככל אחיו . . לפני ה ': ע"פ דברים יח, ז.
- 2362. למה יגרע : ע"פ במדבר כז, ד.
- 2363. לא נצרך אלא להעדפה : ע"פ כתובות מג, א.
- 2364. ביתר שאת ויתר עז: ע"פ ויחי מט, ג.
- 2365. ולהקל מעליו : ע"פ שמות יח, כב.
- 2366. וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
- 2367. ברכת אברהם . . כהנים : היינו ברכת מוה"ר אברהם הכהן מקאליסק.
- 2368. המאירות אל עבר פנינו : ע"פ שמות כה, לז.
- 2369. חנינה בעד נפש: ע"פ פיוט היום יכתב דשחרית יוה"כ.
- 2370. ידיד ה': ברכה לג, יב.
- 2371. החרד אל דברו : ע"פ ישעי' סו, ב.
- 2372. מוהר " ר שמואל מחו ' מפלאצק : הפיענוח הוא "מחותני" כאמור לקמן. הוא חותם (יסוה"מ ח"ב ע' קב) "שמואל בא"א מ' ישעי' סג"ל פאליצקר". אודותיו שם ח"א ע' קסח. על עלייתו לאה"ק בשנת תקמ"ד מספר מו"ה אליעזר זוסמן באגרת מאותה שנה (יסוה"מ ח"ב ע' נו). בכרם חב"ד גליון ד ע' 311 נדפסה קבלה מאתו לאנ"ש דווידז משנת תקנ"ד. נפטר בשנת תקנ"ט ומצבתו הועתקה ביסוה"מ שם.
- 2373. הלחץ זו הדחק: ע"פ נוסח הגש"פ.
- 2374. המו מעי לו : ע"פ ירמי' לא, יט.
- 2375. מעי מעי אוחילה : ע"פ ירמי' ד, יט.
- 2376. תשתפ ך נפשי : ע"פ איוב ל, טז.
- 2377. ב שאלתי ובקשתי : ע"פ אסתר ה, ז.
- 2378. במטותא מינייכו: ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
- 2379. ברחמין נפישין: פיוט מחי ומסי בנוסח סליחות.
- 2380. טהור גברא: ע"פ ברכות ב, ב.
- 2381. ידם רב לו : ע"פ ברכה לג, ז.
- 2382. ביד מלאה ורחבה: ע"פ נוסח ברכת המזון.
- 2383. מאת כל איש . . לבו : ע"פ שמות כה, ב.
- 2384. אם מעט אם הרבה: ע"פ קהלת ה, יא.
- 2385. שלום למעשה . . עד עולם : ע"פ ישעי' לב, יז.
- 2386. הכ " ד : הלא כה דברי.
- 2387. נאמן עלי אבא : ע"פ סנהדרין כג, א.
- 2388. המעמדות . . משתי שנים שעברו : כדלעיל אגרת לג, שבשתי השנים תקנ"ב-ג נאספו עבורו מעות למשמרת אצל השד"ר, עד שיסע לארה"ק.
- 2389. בקופה המתחלקת ע " פ שלשה : ב"ב ח, ב.
- 2390. אנשי סודי הידועים: היינו שרבינו היו לו ג' אנשי סוד בטבריא, שדרכם חילק מעות אלו לעניי אה"ק.
- 2391. למעלה למשכיל: משלי טו, כד.
- 2392. אליו תשמעון : ע"פ דברים יח, טו.
- 2393. וישמע אליכם אלקים : ע"פ שופטים ט, ז.
בראשית רבה ה׳:ז׳ - הטקסט מספריא
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְפַנֶּה כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן, שֶׁמָּא כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי מָלֵא, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתְּ אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. (וכולהו נמי איתנהו במדרש קהלת ובאגדות דויקרא רבה). וְדִכְוָותֵהּ (במדבר כ, י): וַיַּקְהִלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלוֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיְתָה בָּהּ, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין בָּהּ, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. וְדִכְוָותֵהּ (שמות ט, ח): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם, אָמַר רַב הוּנָא וְכִי חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחֲזֶקֶת שְׁמוֹנָה קְמָצִים, אֶתְמְהָא. לֹא דָמֵי הַהוּא דְּחָפַן לְהַהוּא דְּקָמַץ, הַהוּא דְּחָפַן תְּרֵי מֵהַהוּא דְּקָמַץ, וּכְתִיב: וּזְרָקוֹ משֶׁה, נִמְצֵאת חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחְזֶקֶת שְׁמֹנָה קְמָצִים, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. וְדִכְוָותֵיהּ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא (שמות כז, יח): אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָּאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. וְדִכְוָותֵהּ (יהושע ג, ט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וגו', רַב הוּנָא אָמַר זְקָפָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא סְמָכָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. רַבָּנָן אָמְרִין צִמְצְמָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ מִמַּה שֶּׁהֶחֱזִיקוּ שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן אֶתְכֶם, אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יהושע ג, י): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם, וְאַף בִּירוּשָׁלַיִם, דִּתְנַן עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי חָנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר, אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאַמָּה מִכָּל צַד, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יז): בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה' וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם. רַבִּי יוֹחָנָן סָלֵיק לְמִשְׁאַל שְׁלָמֵהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתִיב וְדָרִישׁ בַּהֲדֵין פָּסוּק: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה', אָמַר לוֹ רַבִּי וְכִי מַחֲזֶקֶת הִיא יְרוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה', אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ הַאֲרִיכִי הַרְחִיבִי קַבְּלִי אֻכְלוּסַּיִךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נד, ב): הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, לָמָּה (ישעיה נד, ג): כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וגו'.
תענית ל״א א - הטקסט מספריא
לְאֵיזֶה שֶׁיִּרְצוּ יַעֲלוּ.
רַב מַתְנָה אָמַר: יוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵיתֵּר לִקְבוּרָה. וְאָמַר רַב מַתְנָה: אוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵיתֵּר לִקְבוּרָה, תִּקְנוּ בְּיַבְנֶה ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, ״הַטּוֹב״ — שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ, ״וְהַמֵּטִיב״ — שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה.
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: יוֹם שֶׁפָּסְקוּ מִלִּכְרוֹת עֵצִים לַמַּעֲרָכָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילָךְ תָּשַׁשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל חַמָּה, וְלֹא הָיוּ כּוֹרְתִין עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, לְפִי שֶׁאֵינָן יְבֵשִׁין.
אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא: וְקָרוּ לֵיהּ יוֹם תְּבַר מַגָּל. מִכָּאן וְאֵילָךְ, דְּמוֹסֵיף — יוֹסֵיף, וּדְלָא מוֹסֵיף — יֵאָסֵף. מַאי ״יֵאָסֵף״? אָמַר רַב יוֹסֵף: תִּקְבְּרֵיהּ אִימֵּיהּ.
שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: בַּת מֶלֶךְ שׁוֹאֶלֶת מִבַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, בַּת כֹּהֵן גָּדוֹל —מִבַּת סְגָן, וּבַת סְגָן — מִבַּת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה — מִבַּת כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְכׇל יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲלִין זֶה מִזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא (יִתְבַּיֵּישׁ) [לְבַיֵּישׁ] אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ.
כׇּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִילּוּ מְקוּפָּלִין וּמוּנָּחִין בְּקוּפְסָא.
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. תָּנָא: מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, נִפְנֶה לְשָׁם.
מְיוּחָסוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ אוֹמְרוֹת: בָּחוּר וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: יְפֵיפִיּוֹת שֶׁבָּהֶן מָה הָיוּ אוֹמְרוֹת — תְּנוּ עֵינֵיכֶם לַיּוֹפִי, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה אֶלָּא לְיוֹפִי. מְיוּחָסוֹת שֶׁבָּהֶן מָה הָיוּ אוֹמְרוֹת — תְּנוּ עֵינֵיכֶם לַמִּשְׁפָּחָה, לְפִי שֶׁאֵין הָאִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים. מְכוֹעָרוֹת שֶׁבָּהֶם מָה הָיוּ אוֹמְרוֹת — קְחוּ מִקַּחֲכֶם לְשׁוּם שָׁמַיִם, וּבִלְבַד שֶׁתְּעַטְּרוּנוּ בִּזְהוּבִים.
אָמַר עוּלָּא בִּירָאָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לְצַדִּיקִים, וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה׳ קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ״.
הֲדַרַן עֲלָךְ בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת תַּעֲנִית
that they may ascend to wherever they wish, i.e., they may go to Jerusalem, Bethel, or Dan.
Rav Mattana said: There was an additional salvation on this day, as it was the day that the slain of Beitar were brought to burial, several years after the battle at Beitar (see Gittin 57a). And Rav Mattana said: On the same day that the slain of Beitar were brought to burial, they instituted the blessing: Who is good and does good, at Yavne. Who is good, thanking God that the corpses did not decompose while awaiting burial, and does good, thanking God that they were ultimately brought to burial.
It is Rabba and Rav Yosef who both say: The fifteenth of Av was the day on which they stopped chopping down trees for the arrangement of wood that burned on the altar, as it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer the Great says: From the fifteenth of Av onward, the strength of the sun grows weaker, and from this date they would not cut additional wood for the arrangement, as they would not be properly dry, and they would therefore be unfit for use in the Temple.
Rav Menashya said: And they called the fifteenth of Av the day of the breaking of the scythe, as from this date onward no more trees were cut down, and therefore it was a celebration for the trees. The Gemara adds: From the fifteenth of Av onward, when the days begin to shorten, one who adds to his nightly Torah study will add years to his life, and he who does not add [mosif] will be gathered [ye’asef]. The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: He will be gathered? Rav Yosef said: It means that his mother will bury him, as he will be gathered to his grave (see Genesis 49:33).
§ The mishna taught: As on them the daughters of Jerusalem would go out in white clothes, and on the fifteenth of Av they would go out to the vineyards and dance. The Sages taught this tradition in greater detail: The daughter of the king borrows white garments from the daughter of the High Priest; the daughter of the High Priest borrows from the daughter of the deputy High Priest; the daughter of the deputy High Priest borrows from the daughter of the priest anointed for war, i.e., the priest who would read verses of Torah and address the army as they prepared for battle; the daughter of the priest anointed for war borrows from the daughter of a common priest; and all the Jewish people borrow from each other. Why would they all borrow garments? They did this so as not to embarrass one who did not have her own white garments.
The mishna further taught: All the garments that the women borrowed require immersion, as those who previously wore them before might have been ritually impure. Rabbi Elazar says: Even if the garments were folded and placed in a box [kufsa], an indication that they had not been touched for a long time, they nevertheless require ritual immersion before being worn.
The mishna also stated that the daughters of the Jewish people would go out and dance in the vineyards. A tanna taught: One who did not have a wife would turn to there to find one.
It is taught that those women of distinguished lineage among them would say: Young man, please lift up your eyes and see what you choose for a wife. The Sages taught this practice in greater detail in a baraita: What would the beautiful women among them say? Set your eyes toward beauty, as a wife is only for her beauty. What would those of distinguished lineage among them say? Set your eyes toward family, as a wife is only for children, and the children of a wife from a distinguished family will inherit her lineage. What would the ugly ones among them say? Acquire your purchase for the sake of Heaven, provided that you adorn us with golden jewelry after our marriage to beautify us.
The tractate concludes with a statement related to the topic of dancing. Ulla of the city of Bira’a said that Rabbi Elazar said: In the future, in the end of days, the Holy One, Blessed be He, will arrange a dance of the righteous, and He will be sitting among them in the Garden of Eden, and each and every one of the righteous will point to God with his finger, as it is stated: “And it shall be said on that day: Behold, this is our God, for whom we waited, that He might save us. This is the Lord; for whom we waited. We will be glad and rejoice in His salvation” (Isaiah 25:9). God will be revealed, so that every righteous individual will be able to say: This is our God, as though they were pointing at Him with a finger.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- שו"ת חושן משפט סימן ו סנהדרין דף כ"ג ע"ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח סנהדרין כג, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לז מאותו ספר כתובות מג, א
- אגרות קודש ספק למי אגרת ד כתובות מג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג כתובות מג, ריש ע"ב
- אגרות קודש כרך יט ז'רט קדושין יד, ב
- לקוטי שיחות כרך לא הוספות משפטים קדושין יד, ב
- לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב קידושין יד, ב
- לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב קידושין יד, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ד קדושין יד, ב
- לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ד קידושין יד, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה ב קידושין יד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ד קידושין יד, א
- תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז* קידושין יד, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז קידושין יד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמח דין חמץ שעבר עליו הפסח קידושין יד, ב
- שו"ת יורה דעה סימן שמה קדושין דף י"ד ע"ב
- שו"ת יורה דעה סימן שנח קדושין דף י"ד
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח מאותו ספר קדושין יד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג מאותו ספר קדושין יד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נז מאותו ספר קדושין יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תמח דין חמץ שעבר עליו הפסח קידושין יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) מהדורא בתרא לסימן רמג קידושין יד , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) מהדורא בתרא לסימן רנב וסי' דש קידושין יד , ב

