שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'קצז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וחשיבות מיוחדה בזה לנשי ובנות ישראל כמרומז בדברי חכמים ומשנתם (שם) לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו' שבהן בנות ירושלים יוצאות כו' ובפסקא דגמרא – בנות ישראל יוצאות כו'.
3 ובפסקא דגמרא תענית לא, א. וראה גם לעיל חכ"ו אגרת ט'תתקמב, ובהנסמן בהערות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין".
11 תענית לא, א. והכוונה ב"חמשה עשר באב ואילך" היא – לאחרי חמשה עשר, אבל בחמשה עשר עצמו כרתו עצים* [וכלשון הרשב"ם (ד"ה מניסן – ב"ב קכא, ב): שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה], שלכן נדבת בני זתוא בן יהודה שהיתה בחמשה עשר – לא היתה חשובה כ"כ כנדבת עצים שבעשרים באב ובעשרים באלול (וראה לקו"ש שם הערה 8 עוד טעם על זה). בנוגע לנדבת בני פרעוש שהיתה באחד בטבת – ראה שם הערה 9.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
פטירת אהרן היתה "בחודש החמישי באחד לחודש" – חודש אב, קרוב יותר לזמן שהחום נחלש בו, שהרי "מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה".
18 תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כדברי הגמרא, שאחד הטעמים לשמחה של חמשה עשר באב הוא, משום שזהו "יום שפסקו מלכרות עצים למערכה", וכמבואר בדברי ה"ראשונים", שהשמחה היא על כך ש"באותו יום היו משלימין (ומסיימין) מצוה גדולה כזאת".
24 תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 תענית לא, א. הלי ת"ת לאדה"ז פיד ס"ח (אבל בשינויים ,,מט"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט ודלא מוסיף יאסף בלא זמנו" וממשיך ,כמש"כ בא"ח סיי רלח" -- שלא הגיע לידינו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל אין אשה (דקאי על כנס"י) אלא ליופי, וכידוע בענין ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה , שרחל קאי על כנס"י , שהיא יפת תואר, בשכל ומדות ולבושי מחדו"מ, ויפת מראה, ברעו"ד ופנימיות הלב כו'.
2849 תענית לא, א. כתובות נט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויתירה מזה – שיש עצים שעשויין להתליע, שלכן, "מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין", כיון ש"אין כח בחמה לייבשן, וחיישינן מפני התולעת, לפי שעץ שיש בו תולעת פסול למערכה" .
1023 תענית לא, א ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו בהקדמת הזוהר ר"ח פתח כשושנה בין החוחים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והוא מבחי' יופי העליון דהארת פנים דא"א דאצי' שמאיר בי"ג מדה"ר שהן נקראין בחי' עלין עד"מ כי הנה המל' נק' אשה וכמ"ש אשה יראת ה' כו' אשת חיל כו' וידוע מאמרם ז"ל דאין אשה אלא ליופי וע"כ גם מטבע האשה להיו' יפה יותר מן האיש כנראה בתולדה שלהם למטה והטעם הוא לפי שהאשה מדרגתה שפלה ונדבקי' בה פסולת רב כמו דמים הטמאי' וכמאמרם חמת מלא כו' ע"כ צריכה היא יותר לבחי' היופי מן האיש כי מי שהוא יותר בחושך צריך להאיר לו אור גדול יותר כדי שלא יוחשך אורו ביותר כו' וכך הוא הנמשל למעלה מאחר דבחי' מל' דאצי' נק' אשה הרי אין אשה אלא ליופי כי
20 דאין אשה אלא ליופי : ראה תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
פושעי ישראל בגופן זה קרקפתא דלא מנח תפילין כו', אבל לא על ביטול תו' הגם דמצות ת"ת כנגד כולן כו', והענין הוא מטעם הנ"ל לפי ששרש מעשה המצות למעלה הוא רק בחי' מראה דגופא דמלכא אך שרש המראה מגיע בבחי' העצמות ממש, ולזה רמזו רז"ל ע"פ אדם אתם קרוי' אדם ע"י המצות ולא אוה"ע כו' וכן ועשיתם אותם כאילו עשאוני כו' ופי' אדם אדמה לעליון דהיינו לבחי' קדמון לכל הקדומי' כו', וע"כ כל העושה מצוה נק' אדם בדמות אדם העליון הקדמון לכל הקדומי' כו' ויזכה לחלק לעוה"ב שאז נא' עין בעין נראה אתה כו', וכמארז"ל כאו"א מראה באצבעו הנה אלקינו זה כו', ובהיפוך בהעדר המצות נק' הפושעי' בי בי ממש, אבל מצות ת"ת אינה אלא ענין ומדריגה אחת פרטי' והוא בבחי' החכ' שבראש שהיא כוללת ג"כ כל האברי' עד שנק' אדם אבל אינה מגעת אל בחי' צלם העצמות ממש רק שכולל כל בחי' אור וחיות שמלובש בכלי ולא בחי' צלם העצמי' וכנ"ל בענין המראה והקול, וע"כ בהעדר מצות ת"ת אינו נק' פושעי' בי ממש ובקיומה לא יחייב שכר בעוה"ב לראות עי"ן בעי"ן בבחי' תפארת עצמות המאציל, וכן מ"ש ישראל אשר בך אתפאר היינו ג"כ ע"י מעשה המצות דוקא שנק' תפארת לעושי"ה כו', ולזה רמזו רז"ל דבעוה"ב צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן דהיינו ממעשה המצות דוקא ומטעם הנ"ל וד"ל.
98 כאו"א מראה באצבעו : תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא שיש בבחי' המל' ב' אופנים בבחי' קבלת השפע א' בהיותה מקבלת האור בבחי' קירוב הערך דהיינו שנעשה לה מוחין ואור וחיות ממש בבחי' פנימי' ותוכיו' ממש כו' כמו מבחי' נה"י ז"א שנעשה לה מוחין ממש עד"מ התהוות השכל בדיבור בפה לזולתו שנק' חכ' שבדיבור (בחי' מוחין דנוק') שהוא נמשך מבחי' הבל הלב כו' וכן עד"מ מבחי' נה"י דאו"א נעשה מוחין לז"א היינו בבחי' עו"ע שהוא בחי' אור ושפע המתקבל במקבל בבחי' קירוב הערך בבחי' אור וחיות ממש, עד"מ התהוות חיות ואור ושכל וטעם למדות שבלב מן החו"ב שבמוח ועד"ז מבחי' נה"י דא"א נעשה בחי' מוחין לאו"א שהוא בחי' חיצוני' הרצון המתלבש להיות מזה התהוות אור וחיות למציאות החכ' כידוע במשל כי השוחד יעור כו', ונמצא בחי' אור השפע דא"א נמשך עד בחי' מל' דרך עו"ע אך אעפ"י שבא אור השפע בבחי' מוחין פנימי' שבמל' כנ"ל אבל מפני ריבוי ההתלבשות מעילה לעילה נתצמצם ונתעלם האור מאד עד שבהגיע האור לבחי' מל' הוא בבחי' צמצום האור במאד כנראה לעין שאור מהות הרצון בא בדיבור בשינוי המהות מפני ריבוי ההעלמות מרצון לשכל ומשכל למדות כו' לפי שא"א שיבוא לידי גילוי או"פ במל' מבחי' הכתר א"ל שירד האור והתצמצם בריבוי צמצומים כו', אבל באופן הב' בבחי' קבלת השפע שלא ע"י השתלשלות והתלבשות הפרצופי' זב"ז כו', אלא מבחי' אור הכתר יאיר במל' שלא ע"י לבושים והעלמות אמנם אין אור זה בא בבחי' פנימי' במל' רק מרחוק בבחי' מקיף והוא בחי' הסתכלות, כמ"ש יאר ה' פניו אליך שהוא בחי' ההסתכלות מלמעלה למטה כנ"ל, דהנה בחי' הסתכלות זאת שנק' הארת פנים העליונים דא"א אינו בחי' המשכה פנימי' רק חיצוני' כמו עד"מ הבטה והסתכלות העין באדם למטה ע"ד הנבדל חוץ ממנו כנ"ל, שבבחי' התחברות הוא בבחי' חיצוני' בלבד כו' ואי"ז כמו קירוב השפע שבבחי' עו"ע הנ"ל בבחי' התלבשות אור הכתר בחו"ב ומחו"ב למדות כו' כי גם בהסתכלות זאת הרי בחי' אור זה נבדל מבלתי נכנס בתוך להיות כמו בחי' המוחין כו' רק מאיר על המל' בבחי' מקיף וה"ז כאדם גדול מאד שרואה ומסתכל בהארת פנים על הקטן מאד המרוחק בערך שמקבל הקטן עי"ז הארה גדולה עד שיצהבו פניו ברוב אורה ושמחה כו' ובזה מתחזק כחו ביותר ולפי שאין ערך ביניהם כלל שיקבל הקטן הערך השפעה פנימי' ע"כ מסתכל עליו מרחוק אמנם בחי' מקיף זה גדול כחו מכל מיני שפע שיהי' מגיע לו ע"י התלבשות רבות וכדוגמא זו יובן למעלה שבחי' הארת פנים דהסתכלות א"א במל' אעפ"י שאינו נכנס בבחי' או"פ אבל גדול כחו לחזק כח המל' יותר מקבלת השפע ע"י בחי' השתלשלות והתלבשות מכתר למל' אעפ"י שבא דרך עו"ע בבחי' פנימי' לפי שע"י הראי' יכול להתפשט האור להאיר גם למרחוק הערך וז"ש יאר ה' פניו אליך וכמ"ש בע"ח דעיקר הארת פנים דמל' מקבל מא"א ע"י הסתכלות ולזה רמזו רז"ל דאין אשה אלא ליופי שהוא בחי' המל' שמקבלת היופי מבחי' יופי העליון דא"א (כמ"ש במ"א דלזה הטעם בנשים למטה נמצא היופי יותר מבאנשים כו'), וכמו"כ בבחי' הסתכלות דמל' מלמטה
24 דאין אשה אלא ליופי : תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ורחל היתה יפ"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומעתה יובן גם בענין מ"ש ענין יופי באמהות כמו בשרה ורבקה ובפרט ברחל שהיתה יפ"ת ויפ"מ כו', כללות הכוונה אינו ע"ד הפשוט ביופי גשמי שהרי אמר שקר החן והבל היופי כו', אלא הכוונה הוא בבחי' שם ב"ן שבכל פרצוף להיותה בחי' מקבל צריכה להיות בבחי' יופי עליון יותר מבחי' הדכר המשפיע כמ"ש בבחי' נקבה למטה שאין אשה אלא ליופי, וכמו שנראה בחוש בטבע הבריאה הנשים יותר יפות מן האנשים כו', לפי שהאשה מדריגתה למטה יותר מן האיש שהרי נשים דעתן קלות כו' פיה מלא דם כו' ע"כ צריכה ליופי יותר משא"כ האיש, וכמשל מי שיושב בחושך צריך לאבוקה גדולה להאיר יותר משא"כ היושב במקום אורה כו'.
58 שאין אשה אלא ליופי : ראה תענית לא, סע"א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ביאור הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה אין אשה אלא ליופי, דהיינו ע"י קישוטי אשה שמתקשטת אזי מקבל הבעל תענוג שיהי' עי"ז בחי' יחוד כו'.
7 אין אשה אלא ליופי : ראה תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ח אע"פ שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה לפיכך מי שרצה לזכות זכות בכתר תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ואפילו בליל[י] תקופת תמוז יש ללמוד מעט ומט"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט ודלא מוסיף יאסף בלא זמנו כמ"ש באו"ח סי' רל"ח.
קמ תענית לא , א ורש"י שם ד"ה מכאן ואילך. ב"ב קכא, ב ורשב"ם שם ד"ה מט"ו באב. רמ"א שם. וראה לקו"ש חל"ה ע' 41 ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואמרתי לו יש יגמה"ר במלכות מהארת אריך אנפין, שזהו אין אשה אלא ליופי , כי בחשך דקליפת נוגה יושבת וצריכה ליופי העליון כו', וזהו בין החוחים דע' שרים כו'.
2476 אין . . ליופי : תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הוא מחצה מתר"ך, והיינו מפני שהם עולמות מל' העלם שכ"ז הוא מבחי' גרמוהי כו', אבל ע"י תומ"צ באים לאשתאבא בגופא דמלכא בחי' חיוהי, ולכך הם תר"ך מצות בחי' כתר ב"פ ש"י, וגם אינו מקפח שכר כו' כי ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות ראש מחול לצדיקים לע"ל, מחול הוא בחי' עיגול שז"ע כלליות הכתר, והיינו שכר מצוה מצוה פי' המצוה בעצמה כו', ונמצא כי עם היות יפה שעה א' כו' עכ"ז לא יקפח השכר שהרי לע"ל יתגלה עצם המצוה כמו שהיא ברוחניות כו'.
256 עתיד. . ראש מחול לצדיקים לע"ל : ראה ירושלמי מוע"ק פ"ג, ה"ז. מגילה פ"ב, ה"ד. ויק"ר פי"א, ט. תענית לא, א. לקו"ת ואתחנן ז, סע"ב. לקו"ש ט"ו באב כרך כד ע' 66 ובהערה 76.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הענין דהנה ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות ראש מחול לצדיקים לע"ל, מחול הוא עיגול מקיף וכמו אז תשמח בתולה במחול, דמה שנת"ל ענין ש"י עולמות הם בחי' איהו וגרמוהי חד שהוא ראש ומקור לנאצלים, אבל שכר מצוה שהוא עצם המצוה זה יתגלה לע"ל דוקא וזהו יפה שעה א' כו' שהוא ש"י משא"כ המצות תר"ך, מ"מ אין הקב"ה מקפח כו' דשכר מצוה מצוה זה יתגלה לע"ל כו'.
125 עתיד. . ראש מחול לצדיקים לע"ל : ראה ירושלמי מוע"ק פ"ג, ה"ז. מגילה פ"ב, ה"ד. ויק"ר פי"א, ט. תענית לא, א. לקו"ת ואתחנן ז, סע"ב. לקו"ש ט"ו באב כרך כד ע' 66 ובהערה 76.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שיפה עשיות המצוה מהתשלום שכר מ"מ אינו מקפח שכר כל ברי' כי ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות ראש מחול לצדיקים לע"ל פי' מחול הוא בחי' עיגול שז"ע כלליות הכתר והיינו שכר מצוה מצוה פי' המצוה בעצמה יהי' השכר ונמצא כי הגם שיפה שעה א' כו' עכ"ז לא יקפח השכר שהרי לע"ל יתגלה עצם המצוה כמו שהיא ברוחני' שהוא רצה"ע.
142 עתיד. . ראש מחול לצדיקים לע"ל : ראה ירושלמי מוע"ק פ"ג, ה"ז. מגילה פ"ב, ה"ד. ויק"ר פי"א, ט. תענית לא, א. לקו"ת ואתחנן ז, סע"ב. לקו"ש ט"ו באב כרך כד ע' 66 ובהערה 76.
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כד ט'מה
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית לא, א ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קנד
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית לא, א ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רח
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית לא, א ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמד
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית לא, א ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'ערב
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית לא, א ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הגמרא אומרת:
6 תענית לא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 תענית לא, א. ביב קכא, ב. וראה הלי ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בעמדנו בשבת שקודם אמירת הסליחות, שהתחלתן במוצאי שבת, "במוצאי מנוחה" – יש להזכיר, כנהוג מכמה שנים , ע"ד ההוראה ובקשה להוסיף בלימוד התורה בימים אלו, הן בנוגע לתושבי המקום, והן בנוגע לאורחים שבאו ממקומות אחרים (הן אלו שבאו לזמן ארוך והן אלו שבאו לזמן קצר), אשר, למרות שהי' אצלם טלטול הדרך, והרי "שמעתא בעי צילותא" , מ"מ, צריכים גם הם להוסיף בלימוד התורה, ועאכו"כ בנוגע לאורחים שבאו מארץ ישראל, שהרי כל ההיתר שלהם לצאת מארץ ישראל הוא רק בשביל לימוד התורה , והיינו, שנוסף לכך שגם שם למדו ביגיעה כו', ובאופן של הקדמת ברכת התורה, עליהם להוסיף עוד יותר בעמקות הלימוד כו', וכל המוסיף מוסיפין לו .
1526 לשון חז"ל – ביצה טז, רע"א. תענית לא, רע"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כג
מקור מפורש
בדף זה
וגם לרבות נדבות לכל יחידי סגולה עבדי ה' שבארץ הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו, הממעיט לא יחסיר ח"ו, והמוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים , הן על יחידים שהיו עמנו פה ועשו להם בכבודם ובעצמן, הן אשר לא היו פה, נא ונא.
1492 והמוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח
מקור מפורש
בדף זה
ומגודל בטחוני, שלא ישליכו דברי אחרי גום ח"ו, לתת מגרעות בקדש ח"ו, כי מעלין בקודש , וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים , קצרתי בתחנונים, ואומר שלום שלום למעשה הצדקה וחיים עד העולם .
1798 וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לח
מקור מפורש
בדף זה
כי זאת היא חובתינו להיות מתמכי אורייתא קדישא, וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים , ויותן לו ברכת אברהם המברך אותנו בכל עת בברכת כהנים, ככל הכתוב ומפורש באמרותיו הטהורת באגרות המאירות אל עבר פנינו .
2366 וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
בדף זה
לזאת אמרתי חנוני חנוני אתם ריעי , איש כערכו אשר הערכתי בח"י דלמטה, הפוחת אל יפחת ח"ו, בין יחיד בין רבים, והמוסיף יוסיפו לו ברכה עד בלי די .
2569 והמוסיף יוסיפו לו ברכה: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח
מקור מפורש
בדף זה
ולזאת אמרתי חנוני חנוני אתם ריעיי איש כפי נדבת לבו בלב שלם ורוח נדיבה , וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים , והיה מעשה הצדקה שלום וחיים.
3109 וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מט
מקור מפורש
בדף זה
וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים , מאת ה' מן השמים .
3158 וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נז
מקור מפורש
בדף זה
ולזאת תפול נא תחינתי ונפשי בשאלתי , ובקשתי כפולה ושטוחה ופרושה לפני כל אנ"ש אוהביי ורעיי חדשים וגם ישנים , שלא לתת מגרעות בקדש ח"ו הס מלהזכיר ליתן בגרעון כסף מערך נפשם, אשר הערכתי ברשימה אשר תח"י ציר נאמן הותיק ותמים מו"ה שמואל מוכ"ז נ"י, וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים מאת ה' מן השמים .
3599 וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה וחיים: ע"פ ביצה טז, א. תענית לא, א ובפרש"י שם.
פתיחה בהקשר