235
אשר תוכנו בכל תוקפו גם בשנה זו, ואדרבא, בכל שנה ושנה הרי מקיימים הציווי להעלות בקודש7, חמשה עשר מעלות8 מאז שנת ה'תשל"ב.
ורמז מיוחד בשנה זו, בנוגע לתומ"צ עליהם נאמר משמחי לב9 — שהיא שנת תשמח (בעצמן, וכל או"א מבנ"י שיכול להשפיע עליהם, האנשים והנשים והטף, כמרומז ג"כ בפרט בשנה זו שהיא שנת הקהל5 את "האנשים והנשים והטף10").
וע"פ ההוראה, שהיא גם נתינת-כח, המעשה הוא העיקר11
יה"ר שיבוא כהנ"ל במעשה בפועל ובהקדם ובזריזות12 המתאימים,
ועוד ועיקר — שתבוא בפועל ממש ובמהרה בימינו ממש גאולתנו האמיתית והשלימה,
ויקויים היעוד "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון13"
ויהפכו ימים אלה14 "להיות ימים טובים16 וימי ששון ושמחה15", בביאת משיח צדקנו.
בברכה
מאשר הנני קבלתי היום: ספר עץ חיים ג' חלקים, מבוא שערים ושער ההקדמות, אשר השגחה העליונה זיכתו והצליחתו להו"ל, מתאים לגודל הכרח
הערות
- 7. הציווי להעלות בקדש : ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב.
- 8. חמשה עשר מעלות : ראה מדות פ"ב מ"ה בסופה ("כנגד ט"ו מעלות שבתהלים").
- 9. עליהם נאמר משמחי לב : תהלים יט, ט. שו"ע או"ח בהל' ימים אלה (סתקנ"ד ס"א).
- 5. שנת הקהל : ראה מכתב וא"ו תשרי שנה זו (נדפס לקמן ע' 329), ובהערה שם ד"ה זה.
- 10. הקהל. . האנשים הנשים והטף : וילך לא, יב.
- 11. המעשה הוא העיקר : אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).
- 12. ובזריזות : ראה אגה"ק סכ"א. — ולהעיר מענין שקדים המתוקים (מעשרות פ"א מ"ד. וראה לקו"ש חל"ג ע' 194 ואילך. וש"נ).
- 13. ולציון. . עליון : תהלים פז, ה.
- 14. ויהפכו ימים אלה : ע"פ ירמי' לא, יב.
- 16. ימים טובים : כ"ה ברמב"ם דפוס רומי וכו' (מתאים לההמשך: וימי ששון), ולא כבדפוסים הרגילים "יום טוב".
- 15. להיות. . ושמחה : רמב"ם סוף הל' תעניות. וחותם (ומעתיק גם): והאמת והשלום אהבו.
משנה מדות ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש. על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה. של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקורות. וכך הם עתידים להיות. שנאמר (יחזקאל מו, כא) ויוציאני אל החצר החיצונה. ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר. והנה חצר במקצוע החצר. חצר במקצוע החצר. בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות ואין קטורות אלא שאינן מקורות. ומה היו משמשות דרומית מזרחית. היא היתה לשכת הנזירים. ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן. ומגלחין את שערן ומשלחים תחת הדוד. מזרחית צפונית. היא היתה לשכת העצים. ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים. וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח. צפונית מערבית. היא היתה לשכת מצורעים. מערבית דרומית. אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר שם היו נותנין יין ושמן. היא היתה נקראת לשכת בית שמניה. וחלקה היתה בראשונה. והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן. כדי שלא יהו מעורבין וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל. כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים. שעליהן הלוים אומרים בשיר. לא היו טרוטות אלא מוקפות. כחצי גורן עגולה:
משנה אבות א׳:י״ז - הטקסט מספריא
שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא:
משנה מעשרות א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
ובירק. הקשואים. והדלועים. והאבטיחים. והמלפפונות. התפוחים. והאתרוגין. חייבים גדולים וקטנים. ר' שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן. החייב בשקדים המרים פטור במתוקים. החייב במתוקים פטור במרים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

