18

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

דרגה בעבודת ה' וחוסר התקדמות ועליה – הוא "רב לכם" "כפשוטו": "הרבה יותר מדאי".

ככל שתהיה הדרגה בעבודת ה' גבוהה, בכל זאת תקופה ממושכת של דריכה במקום אחד והישארות באותה דרגה מהווה ניצול של זמן רב מדי. יהודי צריך להיות "מהלך", עליו להתקדם ולהתעלות באופן תמידי – מעלין בקודש51.

יא. הקשר המיוחד שבין ארץ ישראל לעם ישראל

הוראה נוספת שניתן ללמוד מפירוש רש"י זה היא:

כפי שדובר מספר פעמים52, יש קשר בין כל הפירושים השונים לאותו פסוק, ובמיוחד בעניננו – בין שני הפירושים שמזכיר בפירושו.

וזוהי ההוראה: שני הדברים בקשר לכניסה לארץ – (א) הפירוש כפשוטו, שבני ישראל צריכים למהר ככל האפשר בכיבוש ארץ ישראל בפשטות, (ב) הפירוש שהכוונה היא להכנה הרוחנית לכניסה לארץ, "עשיתם משכן... קבלתם תורה מניתם לכם סנהדרין..." – תלויים זה בזה:

דוקא משום היותנו גוי קדוש53 אנו זוכים לגדולה ושכר רבים ומקבלים את ארץ ישראל.

ההיפך מעמים אחרים, שהיותם לעם תלויה בקבלת ארץ ושטח לחיות בו54.

ואילו אצל ישראל, הענין של "רב לכם שבת" – כפשוטו – "למהר ביאתכם לארץ" אינו אמור רק על מהירות בזמן, אלא בעיקר מהירות באופן של "ביאתכם", באמצעות (כפירוש השני) ריבוי גדולה – "אין מערער בדבר", ללא מלחמה וללא כלי זיין55.

במילים אחרות:

השייכות של ארץ ישראל לבני ישראל שונה לחלוטין מהקשר של עמים אחרים לארצם: אצל אומות העולם אין לארצם קשר מהותי עם העם היושב בה ולכן עליהם להלחם עבורה, ואילו אצל בני ישראל הרי הקשר שלהם עם ארץ ישראל הוא באופן שהארץ שייכת מעצם מהותה לבני ישראל, ובהיותם במצב של "גוי קדוש" בגלוי ניכר הדבר בגלוי, וכנאמר במדרש תנחומא56 "בחר בארץ ישראל... ובחר לחלקו ישראל... אמר

הערות

  1. 51. ברכות כח, א. וש"נ.
  2. 52. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 35.
  3. 53. ובלשון הרס"ג (האמונות והדעות מ"ג פ"ז): "כי אומתנו איננה אומה כי אם בתורותי'".
  4. 54. להעיר מנח יו"ד – ה, כ, לא.
  5. 55. דאילו זכו הי' ביאתם לא"י באופן זה (כנ"ל בפרש"י פרשתנו שם).
  6. 56. ראה ח. וראה מכילתא בתחילתה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.