שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כה ט'תפה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
2 שפס"ד תוה"ק : רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתכט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1 היציאת מארץ ישראל לא דבר פשוט כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט, ובכס"מ שם. הנסמן בלקו"ש חט"ו ע' 203 הערה 25. חכ"ה ס"ע 151 ואילך, ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקפט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1 שיציאה מאה"ק לחו"ל מותרת בשביל כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז ט'תתקצה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
2 דין ברור הוא בש"ס וברמב"ם ראה כתובות קיא, א. ב"ב צא, א. ע"ז יג, א. רמב"ם הל' אבל ספ"ד. הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
24 להאיסור דיציאה לחו"ל ב"ב צא, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט. וראה גם לעיל ח"ז אגרת ב'לח. ח"ח ב'רנז. ח"י ג'שח. ג'שסד. חי"ב ד'סא. חי"ג ד'רפט. חי"ח ו'תתפז. חי"ט ז'תיב. ח"כ ז'תרנז. חכ"ד ט'רפז. חכ"ו ט'תתכט. ט'תתקפט. חכ"ז ט'תתקצה. י'תמג. י'תקנא. לקמן י' .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתפה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1 ואין לצאת ממנה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט. וראה גם לעיל אגרת י' , ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'שח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
הרי כבר דינו אמור, ובמכל שכן וקל וחומר, ומה הנמצא כבר באה"ק ת"ו שאסורה היציאה משם, יוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ ללמוד תורה (רמב"ם הלכות מלכים פרק ה' הלכה ט') על אחת כמה וכמה מי שהצליחו השי"ת ללמוד בישיבה בה מתאחדים לימוד תורת הנגלה גופא דאורייתא ולימוד תורת החסידות נשמתא דאורייתא, שצריך הוא להמשיך בזה בהתמדה ושקידה, ולא לשמוע לפיתויי היצר שרוצה לבלבלו ולהפסיקו מלימודו בתורתנו תורת חיים ומלביש - הוא היצר הרע - טענותיו במסוה של יראת שמים, אולי יעלה בידו לרמות אותו, וכבר כתבתי לכמה מחבריו שיחיו אשר עליהם להמשיך בלימוד תורתנו תורת חיים ועל השי"ת נותן התורה להוסיף בברכתו להלומדים ולבני משפחתם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שטו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
44 ב"ב ק, ריש ע"ב. וראה גם משנה סנהדרין כ, ב ובפרש"י שם. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ג ובלח"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
37 כפשוטו י"ל, דהליכת יעקב לחרן היתה רק למשך זמן לא ע"מ להשתקע שם (וגם ע"ז ביקש יעקב שמירת הקב"ה כו' — ויצא כח, כ ואילך), ועד"ז בהליכת אברהם למצרים כאשר הי' הרעב בארץ (לך יב, י), וכן כאשר הי' בדעתו של יצחק לרדת למצרים (רש"י תולדות כו, ב), משא"כ כאן שהלך למצרים ע"מ להשתקע שם, לכן דוקא כאן הי' מיצר.
אבל צ"ע דאת"ל דגם בימי האבות אין מקום לצאת מהארץ וגם בימי הרעב שמותר לצאת הרי אינה מדת חסידות (רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט ובכס"מ שם), הרי מקום להיות בצער ע"ז שהוזקקו לצאת אף שזהו בהיתר. ולהעיר שע"פ פרש"י בא (יב, מ) נמצא שאברהם יצא מן הארץ גם לפני הרעב (ולאחרי ברית בין הבתרים — ראה לקו"ש חט"ו ע' 202 הערה 17, 23). וראה הנסמן בהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
33 עיין במפרשים הנ"ל שביארו בכמה אופנים: א) דגם הסמ"ג אין כוונתו דיטלו חלק בארץ כאחד השבטים, אלא כלפי מה שבחלוקה ראשונה לא לקחו חלק כללי אבל נתנו להם כל שבט ושבט מנחלתו ערים לשבת, ולעתיד יתנו להם חלק כללי כענין הערים שנטלו אז (שו"ת עמודי אור שם סוס"ו). ב) דהמדובר בשאר כל הארצות, דהרי מלך המשיח יכבוש את כל העולם כו' (ברית משה לסמ"ג שם. והביא שכ"מ בתוס' ב"ק פא, ב ד"ה אין לך (ע"פ גי' הב"ח שם). ע"ש בארוכה).
ומובן שכ"ז דוחק לפרש (הן ברשב"ם וכן) בסמ"ג, שהרי תחילה מביא הסמ"ג דברי הרמב"ם "שאם כבש מלך ישראל חוצה לארץ שהכהנים ולויים נוטלים שם חלק ונחלה", שבפשטות כוונת הרמב"ם לכיבוש רבים וכו' שאז ה"ה כארץ ישראל לכל דבר (ראה רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ב וג'. הל' מלכים פ"ה ה"ו), ולאח"ז מוסיף "ולעתיד לבוא נוטלין חלק אף בארץ שנא' שער לוי אחד", שפשטות כוונתו שהוא בא"י ממש וחלק ממש. וכן מפרש בפרשת דרכים דרך הקודש דרוש ו, לפי הרשב"ם והסמ"ג דיטלו חלק בארץ.
וראה חדא"ג מהרש"א ב"ב שם, שיהי' החלוקה ע"פ ה' והוא יחלוק חלק גם לנחלתו הלויים, ובהחלוקה ע"פ ה' לא קאי הלאו. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
לשון הרמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ו. וצ"ע ברדב"ז הל' תרומות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
3 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
3 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב-כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
4 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"א וה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
4 זג) מלחמת חובה ד,עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"א) -- הנה המקור ע"ז הוא (כנראה) ממש"נ וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם (בהעלתך י, ט. וראה רמב'ם הל' תעניות פ"א ה"א, פ"ב ה"ג וראה שו"ע אדה"ז סשכיט ס"ו) ולכן אאפייל דבזה מדבר במש"ג כי תצא למלחמה (אף שיש ללמור זמ"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
6 וגם במלחמת חובה ד;עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"א) שהוא משיג ,כי תבואו מלחמה גו'" (בהעלותך י, ט), ש,למדך תורה הבא להרגך השכם להרגו" (פרש"י משפטים כב, א), בפשטות זהו רק בנוגע לאנשים אבל נשים וטף שלא ,באו להרגך" אין להרגם (ראה לעיל עַ' 83 שם הערה 27 ובשוה"ג שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
14 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט. וש"נ בכס"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
48 וזה שהשתוקקו האבות ליקבר שם (ראה לעיל סוף הערה 8. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"א: ואינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה צא ולמד מיעקב אבינו כו'. וראה כפתור ופרח שם) – גם את"ל שזהו מצד קדושתה וטהרתה י"ל שזהו מפני שרצו להיות שם תיכף כשיתקדש. או – מפני צער מחילות (פרש"י ויחי מז, כט) וכיו"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
6 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
92 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז (מסוכה נא, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
39 בהקדמת הרדב"ז לספר שופטים "לפי שדיניו הלכתא למשיחא". אבל צ"ע, כי: א) כמה הלכות לכאורה אינן הלכתא למשיחא (ראה לדוגמא: פ"א ה"ח ואילך שלכאו' אינן שייכות לאחרי ביאת המשיח) ב) מטעם זה גם ספר הח' והט' (ספר עבודה וקרבנות) היו צ"ל ב(קירוב עכ"פ ל)סיום ספרו. [ובנוגע לקרבנות הי' אפ"ל בדוחק, כי לדעת הרמב"ם (הל' ביהב"ח פ"ו הט"ו. וראה שם פ"ב ה"ד) "מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי". אבל בנוגע לביהמ"ק וכל השייך לזה אין לתרץ כן (ע"פ ב"ר ספס"ד. ראה מנ"ח מצוה צה), כי הרמב"ם כתב בהל' מלכים כאן (בריש הפרק ובסופו) דמשיח בונה מקדש (וראה הקדמתו לפיה"מ בנוגע למס' מדות. הל' ביהב"ח פ"א ה"ד). וידועה השקו"ט בזה. ואכ"מ]. ואולי י"ל: הרמב"ם בתחלת ספר היד (ב"מנין המצות על סדר הלכות הרמב"ם") כתב "ספר ארבעה עשר: אכלול בו מצות שהם מסורין לסנהדרין כו' ודין המלך ומלחמותיו", ומכיון שהל' מלכים הן "דין המלך כו'" – מצות היחיד, לכן כתבו בסוף ספרו (אף שכמה הלכות שייכות לכ"א מישראל (ראה הל' מלכים פ"ה ה"ז ואילך)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
7 הל' מלכים פ"ה ה"ט ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
2 ראה סוכה נא, ב. חינוך מצוה תק. סהמ"צ להרמב"ם מל"ת מו (אלא שהביאו ג"כ מחז"ל דלקמן "בג' מקומות כו'"). וברמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז מקדים הכתוב דפרשתנו לב' הכתובים דפ' בשלח (יד, יג) ותבוא (כח, סח), ומשנה מלשון חז"ל וסדרם בכתוב. ובמנין המצות שבריש ספר היד מביא רק הכתוב דפרשתנו. וראה חדא"ג סוכה שם. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מל"ת רלה (רנו, ג ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
5 הלכות מלכים פ"ה ה"ה. וראה לשונו בספר המצות מ"ע קפט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
כמו שאברהם מצותו שנצטווה עלי' אז הי' "לך לך מארצך גו' אל הארץ גו'" – לילך לא"י, ואעפ"כ כאשר "ויהי רעב בארץ" הפסיק ע"פ דין (וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט, וש"נ בכס"מ) מקיום מצוה זו וירד מצרימה, כלשון רש"י "משיאו לצאת ממנה",
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
66 ל' הרמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה. ועד"ז כ' במנין המצות שבריש ספר היד מ"ע קפט. וראה לשונו בסהמ"צ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
37 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה. וראה לשונו בסהמ"צ ומנין המצות בריש ספר היד (מ"ע קפט). וראה הדיעות שצ"ל זכירת מעשה עמלק בכל יום – הובאו באנציקלופדי' תלמודית ע' זכירת מעשה עמלק (ע' רכב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
30 ודלא כדברי החינוך (מצוה צג, תכה, תקכה. ועד"ז מדברי הרמב"ם הל' ע"ז רפ"י. הל' מלכים פ"ה ה"ד. ובסהמ"צ שלו מ"ע קפז, מל"ת מח־מט) דמשמע שכל המצות דלא תכרות להם ברית, החרם תחרם, לא תחי' כל נשמה – הוא בנוגע לכל ז' האומות, ולא רק בעת מלחמה כ"א בכל זמן "ובכל מקום שנמצאים". וראה פרש"י, תוס' ותוס' שאנץ סוטה לה, סע"ב ואילך. מנ"ח מצוה צג. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ל"ת יג־יד (כא, א־ב). וראה לקו"ש חי"ד ע' 84 (בשיטת רש"י ע"ד הפשט) בנוגע לא תחי' כל נשמה. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מטות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
וראה רמב"ם (הל' מלכים פ"ה ה"ד) שמצות החרם תחרימם, לא תחי' כל נשמה בז' עממין, אינה שייכתדוקאל(מצוהד)כיבושהארץ(אףשמאזדוקא נתחייבו בזה, כברמב"ם שם פ"ו ה"ד), שבה מדובר בפרשתנו.ראהרמב"ןבהשלמותלסהמ"צמ"עד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מטות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
63 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ו. וראה רמב"ם הל' תרומות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יב
32 להעיר ממה שנתבאר (לקו"ש חי"ח ע' 435 ואילך) במאמר הגמרא (כתובות קי, סע"ב), ובדעת הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה הי"ב) "כשם שאסור לצאת מהארץ לחו"ל כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות כו'", שהקב"ה בחר בבבל כהמקום לזמן הגלות ע"ד בחירת א"י לזמן הגאולה, עיי"ש בארוכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
16 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יב
30 ש"א כו, יט ובפרש"י ועוד שם. רמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
707 כתובות קיא, א. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
495 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
804 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
994 כתובות קיא, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' תצוה, ז' אדר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
6 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
61 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"י – מכתובות בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
182 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
91 כתובות קיא, א. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
494 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1525 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1126 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1230 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1841 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
34 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
300 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1735 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1850 שם יד, יג. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' כ"ג ניסן, אסרו חג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
2192 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
2333 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
273 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
2895 בשלח יד, יג. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
375 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
692 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
887 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז-ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1232 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1458 רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1230 הל' מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
500 פרשתנו שם, יג. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"א אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1771 הל' מלכים פ"ה ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
1051 שבת פ"א סה"ג. וראה כתובות קיא, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ה הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
699 ראה – לדוגמא – כתובות קיב, סע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"י. זהר ח"א ד, א. ח"ג קסו, ב. קסח, א. וראה גם תו"מ חנ"ה ס"ע 155 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1423 ראה רמב"ן בפירושו עה"פ. וראה גם רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה. סהמ"צ ומנין המצוות בריש ספר היד (מ"ע קפט). ספר חרדים פ"ד (מ"ע התלויות בפה) סכ"א. לקו"ש חכ"א ע' 192.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1601 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם ומנין המצות בריש ספר היד (מ"ע קפט). וראה לקו"ש חכ"א ע' 192.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
889 ועד שמצד גודל ענין הנישואין – מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי (ללמוד תורה או) לישא אשה (רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום שונות סימן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
ומכל הנ"ל מובן אשר אין איסור ח"ו כלל לצאת מירושלים לחברון בשביל כוונה הנ"ל, כי בשביל לימוד התורה מותר לצאת גם מארץ ישראל לחוץ לארץ 39 , וכדאיתא בגמרא ע"ז דף י"ג ע"א ורמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט, ושו"ע יו"ד סי' שע"ב ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום שונות סימן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
דהלא הרמב"ם ודאי סבירא לי' שאינו מצות עשה, ומכל מקום פסק כהא דכתובות בהל' אישות פי"ג הי"ט וכ' ובהל' עבדים פ"ח ה"ט, דעבד שאמר לעלות לארץ ישראל כופין את רבו, ובהלכות מלכים פ"ה ה"ט דאסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכמו כן הוא גם להרא"ש והטור והשו"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום שונות סימן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
ועמ"ש בשו"ת מהריט"ץ סי' פ"ה בסופו, על מ"ש הרמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט לעולם ידור אדם בארץ ישראל כו', שכל היוצא לחוץ לארץ כאלו עובד ע"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום שונות סימן ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1225 ושם מפורש ברמב"ם : בהלכות מלכים פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום שונות סימן ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
והנה הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ה ה"ט כתב אסור לצאת אלא ללמוד תורה ולישא אשה כו' ויחזור לארץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר