221
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ד
תצא
א. ההשוואה בין זכירת עמלק לזכירת שבת בשני פרטים
על הפסוקים שבסוף הפרשה1 "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים .. לא תשכח", אומרים חז"ל2 שזכור הוא "בפה", ולא תשכח – "בלב".
בדומה לכך כתוב גם בתורת כהנים3 על "זכור את יום השבת לקדשו4: יכול בלבך? כשהוא אומר "שמור" הרי שמירת לב אמורה, הא מה אני מקיים "זכור"? – שתהיה שונה בפיך".
את ההשוואה בין זכירת שבת לזכירת מעשה עמלק אנו מוצאים גם בקשר לזמן הזכירה:
בזכירת עמלק אומר הרמב"ם5: "מ"ע לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק. (ואחר־כך הוא מוסיף: "מפי השמועה למדו: זכור – בפה, לא תשכח – בלב"). כלומר, "זכור את אשר עשה לך עמלק" היא
ד
[אפילו לפי הדעות7 הסוברות שהחובה שבמצות זכירת עמלק היא פעם אחת, או אחת לשנה וכדומה, יש לומר שגם לפיהן8, כאשר מזכירים מעשה עמלק בכל יום9 הרי מקיימים
הערות
- 1. יז, יט.
- 2. ספרי עה"פ. מגילה יח, א. תו"כ ר"פ בחוקותי.
- 3. שם.
- 4. יתרו כ, ח.
- 5. הלכות מלכים פ"ה ה"ה. וראה לשונו בספר המצות מ"ע קפט.
- 7. ראה רמב"ן כאן. ובחינוך (מצות תרג): ודי לנו בזה לזכור הענין פ"א בשנה או בשתי שנים או שלש כו' ועובר ע"ז ולא זכר וקרא בפיו מעולם וכו' בטל עשה זה. ובמנ"ח שם "ומדברי הרהמ"ח נראה דדי בפ"א כל ימיו". ולדעת כמה ראשונים יש חיוב קריאת פ' זכור מן התורה פ"א בשנה ראה תוס' ורשב"א ברכות יג, א. רא"ש ברכות פ"ז סי' כ (תה"ד סי' קח). תוס' מגילה יז, ב. ובכ"מ. וראה סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 341 הערה 3.
- 8. ולא מפשינן מחלוקת (ראה שד"ח כללים מע' המ"ם כלל טז. שם כללי הפוסקים סט"ז אות נב. וראה בהנסמן ביד מלאכי כללי שני התלמודים סי' יוד (לענין מחלוקת בבלי וירושלמי). דרכי שלום (נדפס בשד"ח כרך יוד בסופו) כללי הש"ס אות ל' סי' רנז).
- 9. בשל"ה (חלק תושב"כ סוף פרשתנו): ומצוה גדולה היא לומר פרשה זו בכל יום לקיים מצות זכור (וכן נסדר בסדור אדה"ז). ובמ"א או"ח סי' ס' סק"ב: איתא בכוונות ובכתבים והזכירות הללו הם מ"ע לכן כשיאמר וכו' לשמך הגדול (יזכור) מעשה עמלק. ובשו"ע אדה"ז שם ס"ד: זכירת כו' ומעשה עמלק כו' הן מ"ע של תורה .. וטוב לזכרן אצל ק"ש.
- . מצוה תמידית6.
- 6. ובמנין המצות בתחילת ספר היד (מ"ע קפט) "לזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר* שנאמר זכור כו'" ובס' החרדים מ"ע התלויות בפה פ"ד סכ"א כ' בדעת הרמב"ם והסמ"ג שיש מצוה בכ"י לזכור מה שעשה לנו עמלק.
- . בכמה כת"י: תמיד.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ה׳:ה׳ - הטקסט מספריא
וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק מפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.
ספר המצוות, מצוות עשה קפ״ט - הטקסט מספריא
היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו, ולשנוא אותו בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן. והוא אמרו יתעלה זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור שתהא שנאתו בפיך, הלא תראה שמואל בהתחילו לעשות המצוה הזאת איך עשה שהוא זכר תחלה מעשהו הרע ואחר כך צוה להרגו. והוא אמרו יתברך פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל. (כי תצא, הלכות מלכים פ"ה):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

