192

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

נפרדות בעלות שתי מהויות שונות. לדוגמא – מחיית עמלק היא מן המצוות שהן "חובה על הצבור"34, ולפי מספר דעות35 חלה מצוה זו על המלך של הצבור36, ולמצוה זו יש מספר תנאים – שהיא חלה דוקא לאחר כניסת בני ישראל לארץ ועוד.

לעומת זאת, זכירת עמלק היא מצוה החלה על כל יחיד בפני עצמו, והיא מצוה תמידית37, בכל מקום ובכל זמן – והענין המושג באמצעות זכירת עמלק עצמה, הוא ענין כללי בתורה, יותר מהזכירות האחרות שהוזכרו לעיל, כפי שיבואר להלן בסעיף ז'.

ד. הזכירה – מחיית ה"עמלק" שבנפש

ההסבר לכך הוא:

מהותו של עמלק היא – "יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו"38. ולכן, לפני שיהודי מקיים את מחיית עמלק כפשוטה, עליו לדאוג לכך, שבתוכו עצמו לא יהיה "עמלק" – "יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו", ואפילו לא באופן הדומה לכך מעט, כדלהלן בסעיף ו'.

וזוהי המשמעות של מצות זכירת עמלק39: אין זו זכירה שתכליתה רק לעורר לפעולה של מלחמת ומחיית עמלק ממש לאחר מכן, או שעל ידי הזכירה יימנעו מדבר בלתי רצוי – בדומה לזכירת מעשה מרים, שמטרתה להשמר מלשון הרע – אלא זכירת עמלק עצמה מביאה לידי מחיית עמלק שבלב, בו עצמו40.

ייתכן שקיים אצל יהודי "עמלק" בנפשו41, הרוצה להשפיע עליו למרוד ח"ו ברבונו, וכאשר הוא מקיים כראוי42 את "זכור את אשר עשה לך עמלק", נוצרים בנפשו מחיית עמלק וביטולו43

הערות

  1. 34. סהמ"צ להרמב"ם בסוף המ"ע. וגם הרס"ג מנאה במנין הפרשיות (פרשה סא). וראה חינוך מצוה תרד. ביאור הרי"פ פערלא למ"ע נט שם.
  2. 35. רמב"ן ובחיי ס"פ בשלח. יראים סרצ"ט (בהשלם – סתל"ה). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 321 (הערה 31) דאולי גם להרמב"ם מצות המלך הוא (ע"ש). וראה הערה הבאה.
  3. 36. די"ל דמצוות המלך (שהוא – הכל) הן סוג מיוחד במצוות הציבור. ואכ"מ.
  4. 37. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה. וראה לשונו בסהמ"צ ומנין המצות בריש ספר היד (מ"ע קפט). וראה הדיעות שצ"ל זכירת מעשה עמלק בכל יום – הובאו באנציקלופדי' תלמודית ע' זכירת מעשה עמלק (ע' רכב).
  5. 38. כן הובא בכ"מ (סה"מ תקס"ב ע' קעב. סה"מ תקס"ה ח"א ע' שצה. סהמ"צ להצ"צ מצות זכירת מעשה עמלק פ"א (צה, א). ובכ"מ) על עמלק. – לשון זה מצאתיו לע"ע בתו"כ בחוקותי כו, יד (הובא ברש"י בחוקותי שם. נח י, ט. לך יג, יג) – אבל לא על עמלק. ובאוה"ת פרשת זכור (ע' א'תשפו) מקשר זה עם מחז"ל (אסת"ר פ"ז, יג) "ומהיכן בא עמלק .. מאצל בלעם הרשע", שבו נאמר (בלק כד, טז) "ויודע דעת עליון".
  6. 39. ראה בכ"ז ד"ה זכור תרס"ה פרק ח.
  7. 40. אלא שזה גופא הוא כדי שיוכל לקיים מחיית עמלק בעולם כפשוטו, כנ"ל סעיף ב (מסהמ"צ להרמב"ם).
  8. 41. ראה תו"א תצוה סד"ה זכור: וזרעו של עמלק פי' הזריעה שלו שזרעה בישראל להיות להם בחי' זו.
  9. 42. להעיר מלקו"ש [המתורגם] חי"ט (ע' 2־241) בביאור מחז"ל (פדר"א פמ"ד) "האיך יתקיימו שניהם זה זכור (דעמלק) וזה זכור (דשבת)".
  10. 43. ראה גם פנים יפות ס"פ תצא.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 3
  1. עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 192
  2. עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 192
  3. עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ פורים, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 192

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.