193

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

– מתבטלת ונמחקת כל נטיה של "יודע... ומתכוין למרוד בו".

ולפי זה ניתן להבין מדוע קשורה דוקא זכירה זו לקריאה מיוחדת בתורה – כי התורה היא השלטת על מציאות העולם, כדברי חז"ל44 הידועים על הפסוק45 "לא־ל גומר עלי", ולכן, כאשר כורכים את זכירת עמלק עם קריאה בתורה, הרי זכירה זו מגשימה את מחיית עמלק שבנפש46.

ה. הזכירה מדאורייתא מביאה ל"מחיה"

זהו גם אחד ההסברים לכך שקריאת פרשת זכור היא, לדעת רוב הפוסקים47, מצות עשה מן התורה:

אחת המעלות של מצוות דאורייתא על פני מצוות דרבנן, היא שמצוות דאורייתא משפיעות יותר על ובתוך העולם. כפי הידוע על האחרונים48 המרחיבים את הדבור על ההבחנה, שאיסורי דאורייתא הם איסורי חפצא – הדבר האסור נעשה מתועב וכו', ואילו איסורי דרבנן הם, לפי כמה דעות, איסורי גברא בלבד – החכמים אסרו זאת על האדם, אך האיסור אינו חל על חפצי העולם עצמם.

המעלה של מצוות דרבנן על פני מצוות דאורייתא, כדברי חז"ל49 ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה, היא בעיקר לגבי הגברא, כי בקיום המצוות שהוסיפו רבנן – מתבטאת העריבות והתשוקה להיות עבד ה', אשר מבקש מלכתחילה לגזור עלינו גזירות50, ולאחר מכן אינו מסתפק בכך והוא מוסיף עליהן גזירות, או מוסיף סייגים כדי לוודא יותר את קיום הגזירות.

ועוד יש לומר: במצוות דאורייתא, שמשפיעות על העולם ביתר עוצמה, אין ניכר כל כך שמקיימים את המצוה רק מפני ציווי הקדוש־ברוך־הוא, כי סגולת המצוה והשפעתה בעולם מסתירה51 את קבלת העול שבקיום המצוה, הקיום משום ציווי הקב"ה.

ולעומת זאת, קיום מצוות דרבנן, שבהן סגולת המצוה אינה בולטת כל כך, מתבטא שהיהודי אינו מקיים מצוות מפני שעל ידי כך מתרחשים בעולם

הערות

  1. 44. ירושלמי נדרים פ"ו ה"ח. ועוד.
  2. 45. תהלים נז, ג.
  3. 46. ראה גם סה"מ תר"פ (ע' רצה): וע"י הקריאה שקורא פ' מחיית עמלק בתורה מתבטל עי"ז קליפת עמלק. וראה לקו"ת במדבר יג, ג.
  4. 47. ראה הערה 1.
  5. 48. ראה שו"ת צפע"נ (ירושלים תשכ"ה) סל"ג ובהנסמן במפענח צפונות קונטרס "מאה סברות" בתחלתו אתוון דאורייתא כלל יו"ד. וראה תניא פ"ח. ובארוכה שיחות אחש"פ והתועדויות שלאח"ז תשל"ו.
  6. 49. ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. ועוד.
  7. 50. מכילתא יתרו כ, ג (במכילתא לפנינו: אמרו לו עבדיו גזור עליהם גזירות. אבל ברמב"ן עה"ת יתרו (שם, ב) וכן בהשגותיו לסהמ"צ (מל"ת ה) ובמאירי בפתיחה לאבות (בשם המכילתא): גזור עלינו (לנו) גזירות. ו(גם) גירסא זו הובאה בדא"ח – ד"ה בראשית ברא תש"ג פכ"ו. ועוד).
  8. 51. ע"ד הידוע דשכל מעלים על רצון ומסנ"פ (סה"מ: אידיש ע' 5 ואילך. קונטרסים ח"ג ע' קכא ואילך. תש"ט ע' 119 ואילך).

מצוטט ב־14 עמודים

תורת מנחם 14
  1. יז - שנת תשט"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"א ע' 193
  2. כ - שנת תשי"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"א ע' 193
  3. כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשח"י. לקו"ש חכ"א ע' 193
  4. ה - שנת תשי"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ב. לקו"ש חכ"א ע' 193
  5. ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. פורים, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"א ע' 193
  6. מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חכ"א ע' 193
  7. לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. פורים, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"א ע' 193
  8. לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"א ע' 193
  9. מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"א ע' 193
  10. מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"א ע' 193
  11. מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"א ע' 193
  12. נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ פורים, ה'תש"ל לקו"ש חכ"א ע' 193
  13. עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 193
  14. עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ פורים, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"א ע' 193

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.