שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לג פינחס שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אין קדושתו חמורה כיו"ט ראשון, ולאידך ארז"ל ערבין עלי דברי סופרים, חביבין ד"ס מדברי תורה , שמזה מובן גם בנוגע ליו"ט שני של גליות, שיש בו עריבות וחביבות מיוחדת יותר מיו"ט ראשון.
56 ע"ז לה, א ובפרש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד (הובא בר"ח ע"ז שם). וש"נ. שהש"ר עה"פ כי טובים דודיך מיין (פ"א, ב (ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה כל הנ"ל הוא מן התורה , אבל מדברי סופרים ישנו ציווי וחיוב גמור בחינוך קטן, ואדרבה — חמורים וערבים דברי סופרים יותר מדברי תורה .
53 סנהדרין פח, ב (במשנה). ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מצות הקמה בדרך צריכה להיות בזריזות ובשמחה, כאמור, ברם, ברשות הרבים – יש לעשות בעונג מיוחד, שכן "ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה" .
7 עבודה זרה לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עד שבאה תורה שבעל־פה, כפי שהיא נעלית מתורה שבכתב, ופוסקת, לפחות לפי כמה פוסקים (כדלעיל בסעיף ג') – מצד הענין של "ערבים עלי דברי סופרים...", שאפילו מי שהזיד בעשיית הפסח עצמה, יכול להקריב פסח שני.
54 ע"ז לה, א ופרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלא, ה"מקיף" הנמשך בשמיני עצרת שונה ונעלה יותר מה"מקיף" שנמשך בסוכות, ולכן הישיבה אז בסוכה היא מדברי סופרים, אשר "ערבים עלי דברי סופרים".
32 ע"ז לה, א ופרש"י שם. וראה תו"א נב, סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(ב) ביו"ט שני מתווסף היתרון של "ערבים עלי דברי סופרים", שאיננו קיים ביום־טוב ראשון.
15 ע"ז לה, א (ופרש"י שם). וראה שהש"ר עה"פ (שה"ש שם, ב) כי טובים דודיך מיין (ב). נתבאר בתו"א (נב, סע"ד ואילך), לקו"ת מטות (פה, א), סוכות (פ, ב), שה"ש (ז, א). מצה זו תר"ם (ס"ע נג ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
המעלה של מצוות דרבנן על פני מצוות דאורייתא, כדברי חז"ל ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה , היא בעיקר לגבי הגברא, כי בקיום המצוות שהוסיפו רבנן – מתבטאת העריבות והתשוקה להיות עבד ה', אשר מבקש מלכתחילה לגזור עלינו גזירות, ולאחר מכן אינו מסתפק בכך והוא מוסיף עליהן גזירות, או מוסיף סייגים כדי לוודא יותר את קיום הגזירות.
49 ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הרגלים (ומצוותיהם) בכך שהוא יום־טוב מדרבנן, מדברי סופרים, חכמים, בני ישראל חידשו אותו.
39 וכמו כל ענינים דרבנן שלכן "ערבים עלי ד"ס" (ע"ז לה, א ובפרש"י שם). וראה שהש"ר עה"פ (שה"ש א, ב) כי טובים דודך מיין (ב). נתבאר בתו"א (נב, סע"ד ואילך). לקו"ת מטות (פה, א), סוכות (פ, ב), שה"ש (ז, א). מצה זו תר"ם (ס"ע נג ואילך). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בדומה למעלה של דברי סופרים על דברי תורה , מדברי חז"ל "ערבים עלי דברי סופרים", "חביבים עלי דברי סופרים" – כאשר ישראל מקבלים על עצמם סייגים וחומרות שאינם כתובים במפורש בתורה שבכתב, ניכרת חביבות, השמחה והתענוג שיש להם בקיום רצון העליון.
58 ע"ז לה, א ובפרש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. וש"נ. שהש"ר עה"פ כי טובים דודיך מיין (א, ב (ב)). ובתו"א (נב, ד) ד"ה להבין כו' כי טובים "עלי דוקא" (שם נג, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
91 ויומתק בזה שגזירות אלו (שדבר חשוב וכו' אינו בטל) הם (דוקא) מדבריהם, מדברי סופרים (כמודגש ברמב"ם) -- כמבואר בכ"מ (לקו"ת מטות פה, א, וראה תו"א שמות נג, סע"א ואילך. ועוד) הטעם ש,ערבים" דברי סופרים מיינה של תורה (ע"ז לה, א ובפרש"י) [ו,חביבין דברי סופרים מדברי תורה" (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. וש"נ), או ,חומר בדברי סופרים מבדברי תורה" (משנה סנהדרין פח, ב. וראה עירובין כא, ב. ועוד)], כי ,כל הגדרים והחומרות שבדברי רז"ל כו' כולם נמשכים מבחינת אהבה רבה כמ"ש (מלאכי א, ב) אהבתי אתכם אמר ז', במו למשל אדם מחמת אהבתו על בנו מדקדק עמו יותר להוסיף עליו שמירה מעולה בסייגים וגדרים כו'". וכמבואר בהמשך הענין שם, שרוב הגזירות נתחדשו בזמן הגלות (לאחרי החורבן) מפני מיעוט הלבבות שזקוקים להתעוררות אהבה רבה ע"י דקדוקי סופרים וחומריהם כו'. ועפ"ז יומתק הלימוד בפנים בענין חביבות ישראל ואהבת הקב"ה לישראל , שגם בזמן הגלות, בין אוה"ע, הרי בנ"י אינם בטלים ע"פ גזירה מד"ס -- הבאה מצד אהבה רבה של הקב"ה לישראל -- שדבר חשוב וכו' אינו בטל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונוסף לזה, ישנה גם השמחה דיום טוב שני של חג הסוכות, שלהיותו מדברי סופרים צריכה להיות בו שמחה גדולה יותר מיום טוב ראשון של סוכות, כיון שערבים וחביבים דברי סופרים יותר מדברי תורה .
16 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א (ובפרש"י). ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עומדים אנו לעבור ל"אסרו-חג", שהו"ע שמדרבנן, אבל, "ערבים עלי דברי סופרים כו'".
62 ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עפ"ז יובן מאמר רז"ל "ערבים עלי דברי סופרים כו'":
20 ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ה' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מצות נר חנוכה היא מצוה מדברי סופרים, שעז"נ "ערבים עלי דברי סופרים".
2 ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואף שהחיוב דמרור בזמן הזה אינו אלא מדרבנן , כיון שמדאורייתא החיוב דמרור תלוי בקרבן פסח – הרי גם חיוב מדרבנן הוא ענין חשוב, ואדרבה, "חמורים דברי סופרים" ו"ערבים עלי דברי סופרים".
20 ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בשלמא ע"פ חסידות – הרי מבואר בארוכה בחסידות שיש מעלה יתירה במצוה מדרבנן, כמארז"ל חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה וערבים דברי סופרים יותר מדברי תורה ; אבל ע"פ נגלה דתורה , בנוגע לחומר וקלות הענינים ביחס לשכר ועונש כו' – הרי מצוה מדאורייתא דוחה מצוה מדרבנן.
214 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי שם פ"ב ה"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"סבורה הייתישאני מקבלת שכר על שנים, ואיני מקבלת שכר אלא על אחת" – שמזה משמע קשור עם תוכנו וענינו של היו"ט הראשון, ואינו ענין בפני עצמו הקשור רק עם כללות הימים טובים .
203 בהמשך הענין חסרים כמה פרטים. בסיום השיחה נזכר העילוי דדברי סופרים, כמארז"ל (ע"ז לה, א ובפרש"י) "ערבים עלי דברי סופרים כו'", ונתבאר שזהו ע"ד כללות ענין הגדרים וסייגים כו', "קדש עצמך במותר לך", שעי"ז זוכים לכתר הג', שהו"ע העטרה שנטל לעצמו, כמדובר לעיל בהמאמר פ"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה חנוכה הוא מצוה מדברי סופרים, וידוע שערבים עלי דברי סופרים כו', ולכן יומי דחנוכה תמניא אינון, והו"ע גילוי בחי' שמיני,מעין הגילוי דלעתיד.
29 ראה ע"ז לה, א. ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אע"פ שענינם של נרות חנוכה נמשך מנרות המקדש, וכמובן גם מפשטות הענינים, שמקורם של נרות חנוכה הוא מצד הנס שהי' בפך השמן שבו הדליקו את נרות המקדש, אעפ"כ, יש בנרות חנוכה מעלה יתירה לגבי נרות המקדש, שהרי נרות חנוכה הם מצוה מדרבנן , ואמרו רז"ל "חמורים דברי סופרים" ו"ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה" .
7 ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז מצינו בענין הגדרים וסייגים שבתורה, כמ"ש "ושמרתם את משמרתי", "עשו משמרת למשמרתי" – שעם היות שאינם אלא גדר וסייג לשמור ולהגן שלא יבואו לאיסור תורה , מ"מ, יש בהם גם מעלה לגבי דברי תורה , כמארז"ל ערבים וחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה .
45 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). ע"ז לה, א (ובפרש"י). ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ד. ע"ז פ"ב ה"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל ברשות הרבים – צריכים לעשותה מתוך עריבות יתירה, כיון שערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה .
24 ע"ז לה, א ובפרש"י. וראה ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואף שהענין ד"נחלה בלי מצרים" נלמד מהפסוק "ופרצת גו'" –הרי כן הוא בכל הלימודים שבתורה שבעל-פה, שאע"פ שבכל ענין נאמר "מנא הני מילי כו' דאמר קרא כו'", אעפ"כ, הענינים כפי שהם בתושבע"פ הם בעומק יותר מכפי שהם בתושב"כ, וכמארז"ל "ערבים עלי דברי סופרים כו'", והיינו, שאף שהענין כפי שהוא בתושב"כ יש בו בהעלם כל העומק שבתושבע"פ, שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", מ"מ, הענינים המתגלים בתושבע"פ הם בעומק יותר מהגילוי שבתושב"כ.
32 ע"ז לה, א ובפרש"י. וראה ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומצד זה ש"ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה" , או בלשון המשנה "חומר בדברי סופרים מבדברי תורה" – הרי לא זו בלבד שגם בלילה הראשון של חג צריכה להיות שמחה, אלא אדרבה, שהשמחה צריכה להיות גדולה יותר ביתר שאת וביתר עוז לגבי השמחה בימים שלאח"ז.
102 ראה ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
המעלה ביו"ט שני של גלויות – שהוא מדרבנן, ו"ערבים עלי דברי סופרים", דהיינו שהענינים שמדרבנן מגלים אהבה עמוקה יותר , וזוהי המעלה ד"סופר" ("סופרים") בוא"ו על "ספר" בלא וא"ו,
90 ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד מאמר רז"ל "חמורים (או "ערבים") דברי סופרים יותר מדברי תורה" , והרי פורים הוא מז' המצוות דרבנן, דברי סופרים.
8 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א. ירושלמי שם פ"ב ה"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכללות הענין דשיתף עמו מדת הרחמים נמשך בגלוי באלף השלישי בהענין דמתן תורה (שאז התחילו שני אלפים תורה , ולאח"ז שני אלפים ימות המשיח ), כולל ובמיוחד ע"י מצוותדרבנן, שחמורים וערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה , כמו מצות עירובין (כנ"ל), ועד שנמשך בכל דור ודור ע"י צדיקי ונשיאי הדור, שפועלים בעבודתם הענין דברוך הוי' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם , עי"ז שיומשך מפנימיות הנפש בכחות הגלויים ועד למחשבה דיבור ומעשה, ובחי' סתים דנשמתא ידרוש ויבקש את הסתים דאורייתא, וימשיכו בגליא דנשמתא וגליא דאורייתא, ועד שיומשך בסתים וגליא שבעולם.
89 ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
איתא בגמרא "כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא , דלמא איכא איניש דלא ס"ל (דלית לי' ההוא טעמא ולא בדיל מיני') ואתי לזלזולי בה" , "אבל השתא דלא מגלו טעמא דמלתא, בדלי מיני' כ"ע, דסברי קמו רבנן במלתא דאתי מיני' חורבא, ואנן הוא דלא בקיאינן בטעמא" (משא"כ לאחר י"ב חודש, שכבר נודע ונתפרסם ונקבע האיסור, מודיעים הטעם).
73 ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיון שקביעת יו"ט שני של גלויות היא מצד הכח דחכמים , יש בו מעלה לגבי יום ראשון שהוא מן התורה - כמארז"לחמורין וחביבין וערבין דברי סופרים יותר מדברי תורה , היינו, שביו"ט שני של גלויות ישנו "א טיפערער געשמאק".
67 ראה סנהדרין פח, ב - במשנה. ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן מובן מהמבואר בהמאמרים ששמחת בית השואבה קשורה למצות נטילת ד' מינים ובאה לאחרי' (כמדובר אתמול בהמאמר); אבל בנוגע ליו"ט שני של גליות (שיש בו העילוי ד"ערבים עלי דברי סופרים") – ישנו שפיר הענין "קלקלתנו זוהי תקנתנו", היינו, שבזמן הזה ישנה שמחת בית השואבה גם ביו"ט שני, וכן גם בשבת (ובנדו"ד:
6 ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"ניסוך המים", שהיא אמנם רק "הלכה למשה מסיני", שלשיטת הרמב"ם אינה בגדר "דברי תורה" , אלא בגדר "דברי סופרים", אבל, כיון ש"ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה" , יש אצלו עריבות גדולה ביותר בהענין ד"ושאבתם מים בששון".
167 ראה ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש להוסיף, שהשייכות של שבט לוי למלחמת מדין (שעל ידו דוקא נפעלה "נקמת הוי'" במדין) לא נתפרשה בקרא, אלא נלמדת מריבוי בתושבע"פ, ש"ערבים וחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה" –
985 ראה סנהדרין פח, סע"ב. ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א. ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"יתן" – עבודת הצדיקים (המשכה מלמעלה), "ויחזור ויתן" – עבודת הבעלי תשובה (בכח עצמו ).
1185 וזהו הטעם שהענין ד"יחזור ויתן" לא נתפרש בכתוב (ורק נרמז בוא"ו המוסיף ד" ו יתן") – כי, בתושב"כ (ספר הישר (ע"ז כה, רע"א ובפרש"י)), מדובר בעיקר בעבודת הצדיקים (ישר הולך), ואילו הברכה על ענין התשובה מתגלה דוקא ע"י "דברי סופרים" ש"ערבים" יותר מדברי תורה (שם לה, א ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש לבאר הטעם שגדלה מעלת יו"ט שני על יו"ט ראשון (אף שלכאורה איך יהי' הטפל גדול יותר מן העיקר) – שזהו מצד המעלה המיוחדת ב"דברי סופרים", ש"ערבים" ו"חמורים" "יותר מדברי תורה" ("ערבים" – בקו הימין, "עשה טוב", כאשר מקיימים אותם; ו"חמורים" – בקו השמאל, "סור מרע", כאשר אין מקיימים אותם ח"ו).
437 ראה סנהדרין פח, סע"ב (במשנה). ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובהקדים – שבימים האחרונים ענין המצה הוא רק באופן של רשות (ולא כמו בימים הראשונים שזהו חיוב מן התורה ) , ועד"ז בנוגע לד' כוסות, שגם בימים הראשונים אינם מן התורה , אלא מדרבנן , ועאכו"כ שבימים האחרונים הרי זה רק ענין של רשות, אבל אעפ"כ, הרי ידוע גודל הענין דרשות כו' , וכן כללות העילוי של דברי סופרים שחביבים יותר מדברי תורה , כמבואר בדרושי חודש תשרי בנוגע למעלת ניסוך המים שמדברי סופרים לגבי ניסוך היין (ונטילת ד' מינים) שמן התורה , וכן בנוגע למעלת ענין ה"הקפות", אף שאינו אלא מנהג.
1593 ראה ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי שם פ"ב ה"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל לאידך גיסא, הרי זה נקרא "משנה תורה" , שיש בזה העילוי ד"כפלים לתושי'" , וע"ד מעלת דברי סופרים שערבים וכו' יותר מדברי תורה .
1166 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, דעם היות שנרות חנוכה תקנום חכמים בגלל נרות המקדש, היינו, ששרשם ומקורם הו"ע נרות המקדש (וע"ד ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ), מ"מ, יש בהם מעלה יתירה לגבי נרות המקדש (ע"ד מארז"ל ערבים וחביבים ד"ס יותר מיינה של תורה ), שנרות המקדש היו מאירים רק בזמן הבית, ואילו נרות חנוכה מאירים גם בזמן הגלות, היינו, שיש בהם הכח להאיר את חשכת הגלות, שענין זה נמשך מבחי' והוי' יגי' חשכי , הוי' בתוספת וא"ו .
977 ראה ע"ז לה, א. ירושלמי שם פ"ב ה"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חמורין וחביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה , ועד כדי כך, שדוקא
742 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א (ובפרש"י). ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלא שאעפ"כ, פעלו רבנן להוסיף עוד יו"ט, ולא עוד אלא שיש בזה העילוי שחביבין ועריבין דברי סופרים יותר מדברי תורה .
869 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). ירושלמי שם פי"א ה"ד. ע"ז לה, א (ובפרש"י). ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהעיר שהענין ד"קנאת סופרים כו'" שייך במיוחד ללימוד תושבע"פ, שהרי "דברי סופרים" (שעל זה אמרו "ערבים עלי דברי סופרים יותר מדברי תורה" ) קאי בעיקר על תושבע"פ.
2086 ראה ע"ז לה, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– ביאור החילוק שבין מצוה מן התורה למצוה מדרבנן, שבמצוה מן התורה מודגש תוקף הפעולה (לא רק בה"גברא" , אלא גם) לשנות את ה"חפצא"11 דהעולם , ואילו במצוה דרבנן (שערבים עלי ד"ס יותר מד"ת ) מודגשת העריבות והתשוקה דה"גברא" לקיים ציווי הקב"ה (לא בגלל סגולת המצוה שפועלת שינוי בעולם , שענין זה אינו בתוקף כ"כ במצוות דרבנן, אלא) מצד קבלת עול (משא"כ המצוה מן התורה , שסגולת המצוה מעלימה על הקב"ע שבקיומה).
1466 ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי שם פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן, ניסוך המים הוא בתושבע"פ דוקא, ע"ד ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה .
26 ע"ז לה, א ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
טבע בנפשותינו ונק' אהבה מסותרת או אהבה טבעית דהיינו האהבה המיוסדת בנפש בבחי' טבעיות שהוא בבחי' הכתר הנק' יחיד"ה דאין ברצון זה שום טעם ושכל כלל כי הוא הרצון שלמעלה מן הטעם כו' דהיינו שאינו רוצה ליפרד מיחודו ית' בלא טעם וכענין מס"נ על קדה"ש שהוא בלא טעם וע"ז נא' כי נר ה' נשמת אדם כנר הדולק ועולה מאלי' כו' ולפי טבע רצון זה העצמי לא הי' אדם יכול לעבור עבירה כלל ומה שעובר הוא מפני שנכנס בו רוח שטות המטעה את הנפש לומר שבזה אינו נפרד מיחוד האלקי כו' וזהו ג"כ ענין יראת חטא שקודמת לחכמה כידוע לפי שעי"ז הוא סור מרע בתכלית גם מאיסור קל של ד"ס ואדרבה חמורי' עליו דברי סופרים יותר מיינה של תורה (כי יש ג' מדרגו' ספר וסופר וסיפור כמ"ש בס' יצירה וספר הוא תורה שבכתב וסיפור הוא תורה שבע"פ והחכמים המדקדקי' דיני התורה בתושב"פ נק' סופרים כמו הסופר שכותב הספר שהוא למעלה ממנו כך תשבפ"ע היא גבוה מתשב"כ כמ"ש אשת חיל עטרת בעלה כו' וזהו שאמר ערבי' ד"ס יותר מיינה של תורה וכמ"ש במ"א ואין כאן מקומו להאריך).
17 חמורי' עליו דברי סופרים : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. וראה שהש"ר פ"א, ב (עה"פ כי טובים דודיך מיין ). וראה תו"א ויחי מז, ב. נב, ד. לקו"ת מטות פה, א. דרושים לסוכות ושמ"ע פ, ב. שה"ש ז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שמצהיבין פניו מחמת שמצא שכל חדש מעצם כח המשכיל ע"י בחי' התענוג העצמי שירד בעצם המשכיל ואם לאו לא הי' בכח המשכיל להשכיל שכל חדש כו' וכמ"ש בע"ח דפנימי' אבא בחי' ח"ס הוא פנימי' ע"י בבחי' ג"ר שבו דוקא כו' וכמ"ש במ"א, ולפ"ז בחי' הארת פנים דא"א שע"י ל"ת ששרשם מגיע בחו"ב דע"י דוקא שלמעלה מחו"ג דע"י שמלובשים בגלגלתא ומוחא סתימאה דא"א כנ"ל יותר גבוה מהארת פנים דא"א שע"י מצות עשה כו' וד"ל, וזהו שחורה אני ע"י מל"ת ונאוה יותר מבנות ירושלים בהגלות נגלות בחי' חו"ב דע"י ששם שורה בחי' עצמי' אא"ס כו', וז"ש ודלת ראשך כארגמן כו' סומקא גו סומקא כו' שמקבלת מן שערות דז"א שהן שחורות כעורב כנ"ל והוא בחי' תושבע"פ מל' קרינן לה בבחי' דקדוקי סופרים דמל"ת דוקא וכמארז"ל ערבים עלי ד"ס דוקא יותר מיינה של תורה שהוא סוד ה' דגנוז במ"ע וכה"ג וכמ"ש ר"א ב"ע לר"ע כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות כו' הרי הפסיקו מללמוד רזין דאורייתא הגנוזין בכל פרטי מ"ע ללמוד הלכות נגעים ואהלות בהרחקות אשר בדיני הטומאה דס"א כו' מטעם הנ"ל וד"ל.
94 וכמארז"ל ערבים עלי ד"ס : ע"ז לה, א ופירש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולפיכך אם לא ביער את כולם עד לאחר הפסח הרי הן אסורין בהנאה אפילו אם רוצה לפדות את דבר המעמיד דהיינו להשליך דמי השמרים לים המלח לפי שאין פדיון מועיל אלא להתיר איסורי הנאה שנתערבו ואינן עומדין בעינן אבל כל דבר המעמיד כיון שהוא חשוב כאילו הוא עומד בעינו אין פדיון מועיל לו ויש חולקין על זה ואומרים דפדיון מועיל לדבר המעמיד להתירו בהנאה כמו בשאר תערובות וכן יכול למכרו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו אם הוא דבר שאין לחוש שמא יחזור הנכרי וימכרנו לישראל ויאכלנו כגון גבינה וכיוצא בה שאם היא של נכרי אסור לאכלה ויש לסמוך על דבריהם במקום שיש הפסד מרובה.
צד גמרא ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה לא איש דברים אנכי להרחיב פה ולשון מדברת גדולות , אך בקצרה נקטה נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי , כי חנם נמכרנו אני ועמי, ולא בכסף נגאל , כי אם ברחמים ותחנונים, על כן אנחנו מפילים תחנונים לפני הדרת קדשם, לבלתי ידח ממנו נדח , להרחיקנו מעל גבול ישראל בהרחקות שונות, אשר יצאו מפי מקצת חכמי ק"ק שקלאב כשגגה היוצא מלפני השליט , לדון בדיני נפשות עם רב מישראל , להבדילנו מעדת ישורון, ולכנותנו בשם מלעיגים על דברי חז"ל, מה שהוא שקר גלוי ומפורסם לכל יודעינו ומכירינו, אשר מגודלים אתנו מנעורינו ועד עתה, כי אנחנו מאמינים בני מאמינים , ותורה אחת ומשפט אחד לכלנו , ומה יקרו מאד בעינינו דברי חז"ל, וערבים עלינו דברי סופרים יותר מיינה של תורה , וגם יש בנו זהירים וזריזים לקיים דקדוקי סופרים ביתר שאת ויתר עז , ויראים את ה' מרבים וכן שלמים מעמינו בני ישראל .
442 ערבים עלינו דברי סופרים כו ': ע"פ ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן גבינה שהעמיד אותה בשכר, או בחומץ של שכר , או ביי"ש הנעשה מתבואה שהעמידוה בשמרי שכר.
101 מרדכי ע"ז רמז תתכז (מעשה שהעמידו גבינה בחלא דשיכרא, ואסר אותה זקני ראב"ן לשהותה בפסח. וכן מוכיח סוגיא דחשוב כאיסורא בעיניה כיון דאוקומי איסורא הוא עכ"ל). והיינו כדאמרינן בע"ז לה, א (כיון דאוקמיה קא מוקים , חשיב ליה כמאן דאיתיה לאיסוריה בעיניה ).
טור (מעשה באחד שהעמיד גבינות בחלא דשכרא, ואסר רבינו אב"ן להשהותם בפסח, כיון דאוקומי מוקים חשיב כמו בעינייהו) ושו"ע ס"ה (אם העמיד גבינות בחלא משכר שעורים או חטים, חייב לבערם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולא עוד אלא שכל דבר המעמיד הרי הוא חשוב כאילו הוא בעין ממש .
107 גמרא ע"ז לה, א (כיון דאוקמיה קא מוקים , חשיב ליה כמאן דאיתיה לאיסוריה בעיניה ). ראב"ן ומרדכי וטור שם.
וכן הוא לקמן סי' תמז סס"ב (וכל דבר המעמיד הרי הוא כאלו הוא עומד בעין).
ואף שנתבאר לקמן סי' תמז סמ"ו בהג"ה (ולא אמרו דבר המעמיד אפילו באלף לא בטל, אלא כשהדבר המעמיד הוא אסור מחמת עצמו, אבל אם אינו אסור אלא מחמת שנבלע בו איסור ... הרי הוא מתבטל בס' כמו שנתבאר ביו"ד סי' פ"ז, שהרי איסור הבלוע אינו מעמיד כלל). וכאן הרי שמרי השכר אינם חמץ מחמת עצמם, אלא מחמת תערובת החמץ שבו, כדלעיל ס"ט.
מכל מקום גם שמרי השכר נחשבים אסור מחמת עצמו, כדלעיל ס"ט (ששכר הזה שיש בו חמץ כזית בכדי שתיית פרס נעשה כולו חמץ, והשותה כזית ממנו חייב כרת כמו על עצמו של חמץ, לפיכך גם יי"ש הנעשה משמרים של שכר זה דינו כעצמו של חמץ). ולכן גם הוא נחשב אסור מחמת עצמו, ואוסר את הגבינה על ידי מעמיד.
ואף שנתבאר לקמן סי' תמז סמ"ו בהגהה (לא אמרו דבר המעמיד אפילו באלף לא בטל, אלא כשהדבר המעמיד הוא אסור מחמת עצמו, אבל אם אינו אסור אלא מחמת שנבלע בו איסור, כגון טעם חמץ הבלוע בחלב הקיבה, הרי הוא מתבטל בס' ... שהרי איסור הבלוע אינו מעמיד כלל). וכאן הרי מיירי בגבינה, שהעמיד אותה ביי"ש (הנעשה מתבואה שאינה חמוצה), שהעמידוה בשמרי שכר, והרי היי"ש אינו אסור מחמת עצמו, אלא מחמת שמרי השכר שהעמידו אותו בהם.
היינו דוקא כשנאסר בטעם חמץ, משא"כ כאן שנאסר על ידי מעמיד של חמץ, הרי "כל דבר המעמיד, כיון שהוא חשוב כאילו הוא עומד בעינו", לפיכך גם היי"ש הזה שהעמידוהו בשמרי שכר, גם הוא נחשב אסור מחמת עצמו. ולפיכך גם יי"ש זה אוסר את הגבינה על ידי מעמיד (ראה גם הערה הבאה).
ואף שהכלל הזה של מעמיד נאמר בגמרא (ע"ז לה, ב) ובפוסקים (הנ"ל) לענין העמדת גבינה, שהמעמיד הפך אותה מנוזל לגוש. משא"כ יי"ש, שהשמרים רק הכניסו בו חריפות, ולא הפכוהו לגוש.
מכל מקום גם זה נקרא מעמיד, כמבואר בט"ז ס"ק ד (כיון דהוא מעמידו, ודבר המעמידו הוא כאלו הוא בעין, ומטעם זה אם העמיד המי דבש שקורין מע"ד בשמרים של שכר, אסור כל המע"ד בפסח). שהיא ההלכה שתתבאר לקמן בסמוך, שאינו עושה עושה אותו גוש, רק זאת ששמרי השכר הופכים אותו לאלכוהול, וגם זה נחשב מעמיד (ראה הערות ובאורים ח"י ע' עדר).
ואפילו במקום שאינו מעמיד, אלא מחמץ, כמו "חומץ שנתחמץ בשמרי שכר" דלקמן סי"ב, גם בזה אמרינן לקמן שם "שכל דבר המחמץ, כיון שפעולתו ניכרת בגוף דבר המחומץ, הרי הוא חשוב כאילו הוא עומד בעינו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דכיון שהשמרים העמידו אותה, וכל דבר המעמיד הרי הוא כאלו הוא עומד בעין , הרי כאלו כל העיסה היא שמרים.
2045 ע"ז לה, א (כיון דאוקמיה קא מוקים , חשיב ליה כמאן דאיתיה לאיסוריה בעיניה ). מ"א שם. וכדלעיל סי' תמב ס"י (והערה 107).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא עריבים עלי דברי סופרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עריבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה , הנה תחלה צריך להבין פי' אור א"ס הנז' בע"ח תמיד שאין ר"ל אור וזיו של א"ס ומהותו ועצמותו ית' נקרא א"ס ואורו נקרא אור א"ס, שהרי לא שייך לומר על מהותו ית' שאין לו סוף, [שענין אין לו סוף] ואין לו תחלה כו' הוא על התפשטות דבר מה שאז שייך לומר שאין סוף ואין תחלה להתפשטות שתתפשט בלי גבול כו', אבל על העצם שאינו בערך התפשטות זיו והוא הנק' מאור ולא אור לא שייך לו' אין קץ וסוף כו', כמשל זיו השמש שעל אלה זיו השמש שייך לומר אין קץ וסוף להתפשטות האור עד למרחוק מאד אלו הי' כן כו', אבל על המאור שהוא השמש עצמו שאינו בגדר וסוג הארה וזיו כלל לא שייך לו' אין קץ להארתו כו'.
2 עריבים . . של תורה : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש מצות דרבנן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
להבין שרש ענין מצות דרבנן וגם ענין ברכת כל המצות שהם ג"כ מדרבנן, הנה כנ"י אמרה כי טובים דודיך מיין חביבים עלי ד"ס יותר מיינה ש"ת, וענין יינה של תורה מבואר במ"א שהם מצות דאורייתא שהם רמ"ח אברים דמלכא
3 כי טובים . . חביבים עלי ד"ס : שה"ש א, ב. ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שמברכים עובר לעשייתן דוקא לפי שע"י הכוונה שבברכות המצות נמשך בחי' אור המקיף דוקא שעי"ז יוכל להיות היחו"ע שבמצוה עצמה, והגם שברכות המצות מד"ס והמצות עצמן דאוריי' וכמ"ש במ"א ע"פ ישקני מנשיקות פיהו שהן ברכות המצות שמברכים בפה הגם שהן מד"ס, הרי טובים דודיך שהן ד"ס יותר מיינה של תורה דפנימי' טעמי המצות שנק' יין כי גימט' סוד, לפי שזה עצמו שיתגלה טעמי וסודות התורה הוא ע"י המשכת המקיפים דברכות המצות כו'.
233 טובים דודיך . . מיינה של תורה : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן בענין השגות אלקות בנסתרות שנק' יינ"ה של תורה , והשמח"ה שביין הוא מ"ש א"ם הבנים שמחה כי אם לבינה תקרא כידוע שהוא בחי' גדלות המוחין דאימא, שהוא [השמחה] הנפלא' מעומק ההשגה האלקי' דפנימי' בינה כמו שאומרים שירה על היין דוקא לפי שהיין מוציא מן ההעלם לגילוי והוא ע"י בחי' השמחה שביין דוקא שטבע השמחה להוציא [oldpage_קלו] מן ההעלם לגילוי וזהו יין המשמ"ח אלקים כו', ומזה יש שרש לגילוי סודות התורה כמו אגבר"א חמר"א אדרדק"י כו' וכיין ישן לזקנים כו' כמ"ש במ"א, והוא בחי' יינ"ה של תורה שבבחי' מוחין דגדלות דאימא [ב]תושבע"פ שנק' תורת אמ"ך כו' כמו שבמ"ת הי' בחי' גדלות דמוחין דאבא בחכ' דתורה דחכמת אד"ם תאיר פניו כו' (כמ"ש במ"א ע"פ ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים כו') והוא מ"ש ומלכי צדק כו' הוציא לח"ם ויי"ן תושב"כ ותושבע"פ כו'.
455 יינ"ה של תורה : ע"ז לה, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקצא. וש"נ. תו"ח בראשית לו, ד ובהערה 44. לקמן פ' יתרו רס, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שבתושב"כ כעירובין ונט"י כו' וכה"ג, וא' עריבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה כמ"ש כי טובים דודיך מיין כו' וכמו ברכות המצות שהן מד"ס וכה"ג שעריבים יותר מיינה ש"ת, וזה פלאי לכאורה הלא הסופרי' הללו עיקר למודם באותיות דתושב"כ שדורשי' וסופרי' כל אות ואות כו' וא"כ איך יוכל לומר [ש]ד"ס יותר נעלי' וטובי' מעצם אור דתורה אפי' מיינה ש"ת (שה[ו]א הסוד גימ' יין בפנימי' הח"ע דתורה כו').
573 עריבים עלי ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ענין ברכת המצות, דהנה ארז"ל ע"פ כי טובים דודיך מיין עריבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה והן ברכת המצות שהן מד"ס יותר מיינה של תורה בפנימי' הסוד שבתורה דיין גימט' סוד שיתגלו טעמי תורה בימות המשיח כו'.
499 עריבים עלי ד"ס. . תורה : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין הרפואה לחולי זה שהוא חולת אהבה הוא מ"ש סמכוני באשישות ובתפוחים כו' שהוא בחי' טעם ותענוג הרוחני האלקי שבאורות העליונים דאצי' שיש ביכולתם להשיב ולרפאות את החולי דחולת אהבה זאת בכללות נש"י כמו שהן בשרשם בבחי' הרוחני, והוא הנק' אשישא דעייל חמרא דאורייתא שהן סודות וטעמי תורה שנק' יינה של תו' שמגלה בחי' הסוד ה' שבתומ"צ כמו נכנס יין יצא סוד כו' (וכמו שרואים בנשמה פרטית כמו שהיא מרת נפש בסיבת ריחוקה מאלקות ביותר עד שתחלה חולת אהבה תשיב נפשה ורוחה כו' ע"י יינה של תורה בעסקו בפנימי' סודות התורה שנק' אשישות כמ"ש סמכוני באשישות כו'), וכן רפדוני בתפוחים כו' שהוא הריח המתוק וחזק שבתפוח שמכוון רעותא כו'.
202 סודות. . יינה של תו' : ע"ז לה, א. ראה גם לעיל פ' בא צו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והן טעמי מצות שיתגלו לע"ל שנק' (ע"ז לה, א) יינה של תורה (כמשי"ת) וזהו שנק' יין המשמח אלקים דוקא כמ"ש הגפן (שופטים ט, ג) החדלתי את תירושי המשמח אלקים ואנשים דהיינו לבחי' שם אלקים המסתיר על שם הוי"ה (ושרשו למעלה משם הוי"ה והיינו שם ב"ן דמל' פה תשבע"פ קרינן לה שנאמר בה (משלי יב, ד) אשת חיל עטרת בעלה משום דבינה יתירה ניתנה באשה (נדה מה, ב) וכמ"ש (משלי כה, ב) כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר ומבחי' ההעלם דשם אלקים דכתר הוא שבא לגילוי בתשבע"פ בחי' המל' בגלוי פרטי הרצה"ע שבמצות המלך וע"כ אמרו (ביצה כח, ב) מתניתין מלכתא כמלך שגוזר כו' כמ"ש במ"א לפי שנתב"ס וסב"ת דוקא וד"ל) דהנה כאשר מקריבים הבהמה ע"ג המזבח העליון שעולה לשרשו בבחי' ב"ן דתהו שעי"ז נתוסף האור בבחי' ריח ניחוח לשם הוי"ה דתקון אזי מנסכין היין ע"ג המזבח שהיין ישמח גם לשם אלקים שיומתק גם הוא ויתגלה מבחי' ההעלם להיות גילוי סוד ה' המוסתר בו) שבזה יתרון האור הרבה מגילוי אור דשם הוי"ה שע"י העלאת הקרבן דבהמה שנק' מאכל שאינו אלא בבחי' החכ' שמאין תמצא ליש שיאיר בתוס' אור לבד כנ"ל אבל ע"י ניסוך היין המשמח הרי משמח לשם אלקים המסתיר על שם הוי"ה שיאיר מבחי' ההעלם שבו שזהו מבחי' ההעלם דעצמות אור הכתר שלמעלה ממקור החכ' כנ"ל במ"ש אלקים הבין דרכה כו' וע"כ נק' יין משמח אלקים דוקא כנ"ל וד"ל):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך ויאמר גו' לך לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(יח) וא"כ הרי מובן במאמר הנ"ל דנובלות חש"מ תורה שזהו למעלה ושבח דוקא משום דבחי' הנובלות באים מכח העליון יותר מגופה של ח"ע שנק' חש"מ שאין בכחה להתלבש למטה כ"כ והיינו מבחי' פנימית ועצמות דאור הכתר שנק' תר"ך עמודי אור שהן תרי"ג מצות וז' מצות דרבנן כו' שהמצות באו למטה בחצונית דוקא בבחי' דצח"מ גשמיים לפי ששרשם מבחי' הכתר עצמו וגם בחי' הנגלה שבתורה הניתנה לנו לשמו' ולעשות גבוה יותר בשרשה מבחי' הפנימית דח"ע שבה שנק' נסתרות שאינו בא בגלוי כלל מטעם כלל הנ"ל דמטעם זה בחי' הנובלות שרשן למעלה מגוף אור דח"ע (וכמו שבמ"ת אע"פ שבאור פנימית דח"ע שנק' חש"מ היה מאיר בי' הדברות מ"מ העיקר היה בחי' הנגלה שבכל דבור שהן באין בדברים גשמיים לברר לעה"ד בסור מרע ועשה טוב בפ"מ שהן כללות דרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שבאים בכללות באנכי ולא יהיה לך כידוע) וכמ"ש במ"א ע"פ כי טובים דודיך מיין (ע"ז לה, א) ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תור' כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח חייב אדם לברך ק' ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שלעוצם מעלתו א"י להתלבש בתוך הכלי כו', ולכן נשאר בבחי' מקיף כו', וזשארז"ל כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן לשון עובר הוא ענין בחי' מקיף כמו עובר לסוחר שענין עובר הוא מה שעובר עליו בבחי' מקיף, וזהו שאמרו עריבי' עלי ד"ס אמרו לשון עלי ולא לי כי פי' עלי היינו לומר שההמשכה שע"י הברכה היא בבחי' מקיף וזהו עלי , ולכך ערבים יותר מיינה של תורה שהם רק בחי' או"פ כו', ונועם ה' והעריבות הנמשך ע"י הברכה שהוא מד"ס הוא מבחי' מקיף, וזהו ערבים עלי .
71 עריבי' עלי ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. לקו"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' וידבר ה' כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וברבות דהשמים כסאי והשמים מספרים ענין א' והיינו שמאירים מבחי' סופר ספר וסיפור ע"י עסק התורה שנק' ספר וערבים עלי דברי סופרים, והיינו המשכת מוחין דגדלות לז"א, וזהו וע"י יתיב, עכ"ה.
113 וערבים עלי דברי סופרים : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [וידבר כו' אלה הם מועדי]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין הוא ע"ד משארז"ל עריבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה שעכ"פ לא פחות הוא בחי' משנה תורה מד"ס, וביאור הענין דהנה יש בחי' סופר וספר וסיפור, והנה התורה היא בחי' ספר תורה , אבל דברי סופרים נמשך מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר כו' ולכן עריבים ד"ס כו' כמ"ש באריכות בלק"ת בד"ה ושאבתם מים בששון השני, ואפ"ל מפני כי סופר הוא בחי' מל' ובבחי' מל' יש כח להוות מאין ליש שכח הזה הוא מעצמיות אוא"ס ב"ה כנודע, וכמו"כ הוא במשנה תורה , ולכן נטל יהושע ס' משנה תורה דוקא ואמר כשם שלא דממתי מזה כך דום מלפני כמ"ש שמש בגבעון דום, גם י"ל שזהו ע"ד מ"ש בחנה בענין ש' צבאות שזהו מפני שותתפלל חנה על הוי' המשיכה בחי' הוי' צבאות כו', כמ"ש בת"א פ' בא בד"ה בעצם כו' צבאות ה'.
110 עריבים עלי ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ששם הוי' יו"ד חכ' שבסדר ההשתל' ה' בינה כו', אבל עצמותו ית' רם ונשא, וז"ע הירידה צורך עלי' שהנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה כלולה בבחי' האין של הע"ס והוא כמשל זיו השמש כמו שהוא במקורו, אור הנכלל במאור, אמנם ע"י בחי' אתכפי' ואתהפכא שהוא בחי' ביטול היש הנה באתעדל"ת אתעדל"ע מעורר בחי' ביטול העליון דכולא קמי' כלא חשיב ממש, וליכלל וליבטל בבחי' קדש העליון, וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי, והיינו לאשתאבא בגופא דמלכא שקדוש ומובדל לגמרי, בחי' אוא"ס עצמותו שהוא רם ונשא, ואז גם הארת האור יהי' באופן אחר ממש, וכמ"ש ואור החמה יהי' שבעתים כאור שבעת הימים כו', וז"ע נכנס יין יצא סוד, כי התורה נתלבשה בדברים גשמיי' ועי"ז יצא סוד הוא בחי' האהבה המוסתרת שיש בכל נפש מישראל , וז"ע יין המשמח אלקים פי' כי התהוות הנבראים יש מאין הכל הוא ע"י שם אלקים כנ"ל, וע"י שנכנס יין הוא בחי' יינה ש"ת שנתלבש בדברים גשמי' כמו שהיין כנוס הוא בענבים עי"ז יצא סוד בחי' ביטול היש לאין שעי"ז ותרוממך ליכלל בקדש העליון ממש כנ"ל, וז"ע המשמח אלקי' שהשמחה לאלקי' הוא שיוצא מבחי' הצמצומים כו'.
54 יינה ש"ת : ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועפ"ז יובן ענין נט"י שתיקנו חכמים שכאשר ראו סוכת דוד הנופלת תיקנו שגם לחולין יטלו הידים במים כשרים לנטילה בכדי שע"י המים יובדל בחי' יניקת החיצונים שמקבלים מהצפרנים, אך זהו לא ע"ד הדחי' דל"ת או המשפט שבצדקה הנ"ל הגם שזהו במניעת תאוות היתר, עכ"ז ה"ז כמו ל"ת שמונע א"ע בבחי' אתכפי' כ"א בקום ועשה דנט"י, והיינו שמגביהים הידים שלא ינקו ממנו החיצוני', ולכן מברכי' ענט"י כנ"ל, וזהו בינה יתירה ניתנה באשה אשר לכן חביבין דברי דודיך מיינה ש"ת כו'.
1399 חביבין דברי דודיך מיינה ש"ת : ראה גם לקמן ספמ"ח. ע"פ ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכמו כו' במצות עירובין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
להניח פת לערב החצירות ולחברם יחד בכדי שלא ימצא שום פירוד ביניהם כלל ואז לא יקרב זר עליהם לקבל יניקה, וה"ז כמו מל"ת שדוחים יניקת החיצוני', ועכ"ז הוא בדרך קום ועשה היינו הנחת הפת לעירוב כו', וזהו בינה יתירה ניתנה באשה כו' אשר עי"ז עריבים דברי דודיך יותר מיינה ש"ת כו' כמשנת"ל.
1492 ערבים דברי דודיך : ראה ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמכוני באשישות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועוי"ל יין הוא כנוס בענביו והו"ע יינה של תורה שהלכות נתלבשו בדברים גשמים וע"י נכנס יין הו"ע סלסלה, עי"ז יצא סוד, סוד הוי' ליריאיו, ובאמת גם למעלה משם הוי',
70 יינה של תורה : ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין דהנה ניתן כח לאדם שיהי' מוח שליט על הלב, לב הוא חמימות התאווה ורשפי אש בתאוות זרות, ומוח שליט על הלב שמכבה האש זר כמו למטה מים מכבה אש כמו"כ המוח הוא קר ולח והוא יסוד המים, ה"ה מכבה את האש והוא ע"י התבוננות וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים כולא חד בלא פרודא, עי"ז לא ירצה אפי' בתאוות היתר וכ"ש בתאוות איסר אפי' שמץ דבר אסור ואפי' איסר קל של ד"ס דחומר ד"ס יותר מיינה של תורה עד שיהי' לו אהבה לאלקות ובפרטיות ית' אי"ה.
31 יותר מיינה של תורה : ע"ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כי טובים דודיך מיין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי טובים דודיך מיין וארז"ל ערבים עלי דברי דודים יותר מיינה ש"ת, ופרש"י דברי דודים הם ד"ס מיינה ש"ת מעיקרי' ש"ת, דיינה ש"ת הוא תושב"כ והוא בחי' בינה יין המשמח, וד"ס הם תושבע"פ הם למעלה מתושב"כ דבינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש.
3 ערבים עלי דברי דודים : ראה ע"ז לה, א. וראה בפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ערבים עלי דברי דודיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ערבים עלי דברי דודיך (פי' ד"ס) יותר מיינה ש"ת, ונת"ל שהו"ע בינה יתירה שנתנה באשה יותר מבאיש, דמל"ת הם השגת השלילה אבל ז"מ דרבנן הם קום ועשה ודוחה יניקת החיצונים וכמו מצות נט"י שהיא עשי' ודוחה יניקת החיצונים.
2 ערבים עלי . . מיינה ש"ת : ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואלא עלמא אמאי קאים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה עפ"ז יובן משארז"ל ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת ונת"ל דמצות דרבנן הם למעלה ממצות דאורייתא וזהו בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש דהנה כשרצו להשכיחם תורתך כו' תקנו שידליקו נרות דחנוכה וצ"ל מה שייך זה לזה, והנה נר חנוכה הוא להאיר מקום החשך כפול ומכופל ג"כ, ולא לדחות את החשך לבד וכמו כשמכניסים נר בבית אפל שנדחה החשך, דהנה נ"ח היא מ"ע בקום ועשה ואינו שייך לדחות רק להאיר את החשך שיהי' אתהפכא חשוכא לנהורא, לכן בפרטי דינים דנ"ח שהם היסודות ארז"ל מצותה משתשקע החמה וצ"ל למה משתשקע החמה דוקא, והענין דהנה כתי' שמש ומגן הוי' אלקים דשם הוי' נמשל לשמש וכשישראל הי' על עמדם והאיר בהם בחי' שמש הוי' לא הי' צריכים לנ"ח, אך משתשקע החמה שאינו מאיר בחי' שמש ה' אז תקנו נ"ח ומצוה מן המובחר הוא בשמן זית דשמן הוא חכ' ור"ל שפועל שיאיר אור התו' למטה דעיקר האור הוא מהשמש דהפתילה הוא רק כמו צבת שדרך בו עובר השמן ושיהי' להאור דבר הנאחז אבל העיקר האור הוא מהשמן וזהו שהוא מאיר אור החכ' למטה (וענין שמן זי"ת דוקא אפ"ל ע"ד משנ"ת במ"א בענין נרות דמנורה שצ"ל שמן זית, דהנה ארז"ל מה הזית משכח תלמודו של ע' שנה כך שמן זית מחזיר תלמודו של ע' שנה, שכחה הוא מצד הק"נ, והנה בכ"ד יש הבלא דגרמי
25 ערבים עלי . . מיינה ש"ת : ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו"ע נר חנוכה מצותה משתשקע, שנשקע שמש הוי', וכמ"ש אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש דאסתלק שימשא מני', והיינו אף כשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברה"ע כו' מ"מ ואתם בנ"י לא כליתם שלא באו לכלות הנפש, וזהו משתשקע, שנשקע לגמרי כמו טבעו כו', אז צריכים להדליק נ"ח שיש בהם שמן ופתילה ותרי גוונא אור הם פנימים ומקיפים ושמן ופתילה הוא להמשיך האור למטה ומצותה להניח על פתח הבית מבחוץ דוקא במקום החשך יאיר האור שהחשך יהי' אור, והזמן הוא עד שתכלה רגל מן השוק, עד דכלי' רגלי דתרמודאי, דכ"ז שיש בנ"א בשוק אין המזיקין שולטים כ"כ אבל אח"כ אינו שייך בירורים, וזהו"ע ז' מצות דרבנן דערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת, בינה יתירה ניתנה באשה, והוא סופר וספר, דס"ת הוא בינה ומי שכותב את הספר הוא בינה יתירה, וכמו"כ כאן ע"י הזורעים בדמעה כו' בא יבא ברנה.
159 דערבים עלי . . מיינה ש"ת : ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה ארז"ל עריבים עלי ד"ס יותר מיינה ש"ת, והיינו כי ד"ס הם הם הדברים שנמשכי' מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר שהוא הכותב הספר, ולכן ניסוך המים להיות כי גדלה מעלתן כ"כ עד שהם נצטוינו מפי הסופר הכותב הספר, ובספר תורה נמצא רק בדרך רמז לבד, וכנודע שענין הרמז מורה על היותר נעלה, וכאמרם די לחכימא ברמיזא, וכמו קוש"י לגבי יו"ד כן ערך הרמז לגבי דבר המפורש בפירוש.
110 עריבים עלי ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. סה"מ תרח"ץ כאן ע' סד הערה 74.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
תקנו הנס בנרות שמן ונר שכ"ז נמשך מבחי' וירם קרן, והחנוכה בחי' מתנה מרובה הוא בחי' המשכת כובע ישועה להיות עטרת תפארת שיבה כו' כי במ"ת נדמה להם כזקן כו' שקנה חכ', אכן שיבה הוא בחי' גבוה יותר וה"ע עריבים עלי ד"ס, ובפרד"ס ע' שיבה, שיבה הוא בכתר, ולכן תקנו שמונה נרות, כי ז' נרות קנה אמצעי תושב"כ, וא"ו נרות ש"ס משנה, והם ז' מדות ובהם נמשך אור החכ' המתלבשת במדות, אבל זה שיהי' שמונה נרות היינו שיאיר עצמיות החכ' למטה, שהחכ' תאיר למטה כמו המדות, והיינו ע"י ונוצר חסד לאלפים אאלפך חכ', והוא מזל השמיני, וגם החית מורה על חירות מיצה"ר חרות על הלוחות וה"ע אז תראי ונהרת כו', ולכן הנרות על פתח הבית מבחוץ, כי ז' נרות מדליקים רק בהיכל, הי כל נש"ב כלי לאור החכ', וכן בעולם הבריאה מאיר חב"ד, אבל שיהי' הגילוי גם בעשייה זהו ע"י אור הכתר דקמי' מעלה ומטה שוים משם נמשך להיות חכמות בחוץ כו', וכמו אלי' שהקריב בהר הכרמל מבחוץ, להגיע לבחי' תשובה ששם פנים וחוץ שוים, כי רק צמצם שכינתו כו' אבל למעלה מהצמצום שם שוה ראש ורגל כו', וזהו בית יעקב בחי' עקביים לכו ונלכה באור ה' פי' באור המאיר מסוכ"ע ע"ק לשם הוי' שבאצי' שע"י גילוי אור זה אזי גם בית יעקב לכו ונלכה כענין והוי' יגיה חשכי כו', וכ"ז ע"י החנוכה הנ"ל מבחי' שיבה
192 עריבים עלי ד"ס : ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים תתקמז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ז אמרז"ל עריבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה , ד"ס הוא מד' הסופר שהוא למעלה מיינה של תורה שהוא בינה.
113 עריבים עלי ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. סה"מ תרח"ץ ע' סד הערה 74.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועוי"ל בא"א, חכמה כח מה, כח התפשטותה אל הבינה מ"ה ד..ה לגבי הכתר, ומפני הגילוי שנמשך מאתה קדוש מתגלה העלם הכתר והחכ' בזמן שמחתינו ולכן הי' אז שאיבת מים בששון, ולא נא' בפירוש בתושב"כ בינה להיות כי זהו למעלה מהגילוי שבבינה כ"א הלמ"מ, ד"ס שעריבים יותר מיינה ש"ת, להיות זהו עצם החכ' סופר שלמעלה מיין ספר, ולכן משם היו שואבין רוה"ק כו' כי ההפרש בין נבואה לרוה"ק שנבואה נמשך מחכם בבינה שמשם נמשך בנו"ה מקור הנבואה, אמנם רוה"ק הגם שאינו גילוי המהות כנבואה מ"מ בשרשו גבוה יותר שהוא מעצם החכ', וע"ד חכם עדיף מנביא קדש מילה בגרמי', וע"ד דהע"ה שלא הי' נביא, כ"א מקור לרוה"ק שגבוה יותר מנביא, שהרי אחי' השילוני מב"ד של דוד והוא הי' רבו של אלי', ואלי' מקור נביאים שאלישע הי' תלמידו, ולכן מקדימים פסוקי כתובים במוסף דר"ה להיות כי אז הוא התחלת הארי' דיוהכ"פ, ואז הוא עליית המל' שמתעלה להיות אחע"ב, בעלה הוא חכם בבינה, נודע בשערי' דבינה בעלה חכם בבינה, וע"י הבינה נמשך בז"א, משא"כ עליית המל' לבחי' עצם החכ' ולבחי' הכתר עד שנעשה עטרה לבעלה בחי' חכ' המאיר בבינה, ולכן בהגלות בחי' החכ' בעצם היו שואבין רוה"ק שמקור רוה"ק הוא עצם החכ', ועכ"ז בכלל מאתיים מנה לכן זכה יונה בן אמתי לנבואה משמחת בית השואבה כמ"ש בירושלמי דסוכה פ"ה.
214 ד"ס שעריבים . . ש"ת : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. סה"מ תרח"ץ ע' סד הערה 74.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"י יום ב' דחג הסוכות ה'שי"ת, בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יין איז יינה של תורה , די הבנה און השגה אין תורה און די טהרת ההשגה.
7 ראה ע"ז לה, א. אמרי בינה שער הק"ש ספנ"ג ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ענין והשיבו לחמיכם במשקל שהוא מקור המשקולת [הנק' מתקלא בס"י כו'] שהוא בחי' חכמה העצמי' וזהו ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה כו' כי יינה של תורה הוא בחי' תושב"כ הנק' בחי' ספר שהוא בחי' ח"ע כשבאה בבחי' התלבשות באותיות דבינה הנק' ספר והוא ע"י הדעת הנק' סיפור, וזהו ענין בשלשה ספרים המוזכר בס"י, אבל חכמים דתושבע"פ נק' סופרים מצד שהגיעו ע"י בחי' הביטול שלהם לחכ' העצמית הנק' סופר [שהוא הכותב את הספר] והוא מקור המשקולת כמאמר אי' סופר ואי' שוקל כו' ולכן ערבים עלי יותר מיינה של תורה כו'.
104 ערבים עלי' ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל אין זה דבר שבמנין שאינו בטל הטעם אלא אם כן היתה הגזרה תקנה קבועה, כמו בגבינות של עובדי כוכבים (דף ל"ה) שגזרו מפני שמעמידין בעור קיבת נבילה , שכתבו הפוסקים דאפילו האידנא דלא שייך האי טעמא, משום שאין רגילות להעמיד בעור הקיבה, אפילו הכי אסור משום שדבר שנאסר במנין אפילו בטל הטעם לא בטל האיסור, כמ"ש התוס' ורא"ש ורשב"א, והיינו משום שהיתה תקנה קבועה שבזמן שאסרו אסרו אפילו היכא דלא שייך האי טעמא, ואפילו המעמיד בפרחים, משום הכי תקנה לא זזה ממקומה משום שבטל הטעם, כיון דמעיקרא לא פלוג רבנן ואסרי אף במקום דלא שייך הטעם, משא"כ באיסור גילוי כתבו התוס' ד' ל"ה והרא"ש דהאידנא שאין נחשים מצויים לא אסרינן, משום דלכתחלה לא גזרו אלא במקומות שהנחשים מצויים .
312 ע"ז לה, א ד"ה חדא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה כתב ב' דברים שס"ה ל"ת דאורייתא ואיסורי דרבנן, ונגד ב' הדברים כפל לשונו הק' שהם נגד רצונו וכפל עוד לומר והפכם ממש וד"ל, ולהבין כוונתו בכפל לה"ק הנה רז"ל אמרו ע"פ ישקני מנשיקות פיהו ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה , פי' שהקב"ה מתענג מהגדרים והחומרות שהמציאו חז"ל יותר מהתענוג שיש לו מקיום מצות דאורייתא, וזהו באמת פלא לכאורה.
323 ע”ז לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר