217

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ולמעשה אנו רואים, ששמחת בית השואבה גדולה יותר – "שמחה יתירה" – לעומת שמחת יום טוב בכלל, ושמחת ההקפות היא אף גדולה יתר, כמנהג ישראל54, בעוד אשר בשמחת בית השואבה יש הבדלים בין היהודים בתוכן השמחה – "לא היו עושין אותה... אלא גדולי... ואנשי מעשה" ואילו "כל העם... באין לראות ולשמוע"55, הרי שבשמחת ההקפות משתתפים כל ישראל56.

ומבואר על כך57, שהיא הנותנת – ככל שהשמחה עמוקה יותר ורבה יותר כך פוחת תוקף החיוב, והשמחה באה מהיהודי עצמו. בדומה למעלה של דברי סופרים על דברי תורה, מדברי חז"ל58 "ערבים עלי דברי סופרים", "חביבים עלי* דברי סופרים" – כאשר ישראל מקבלים על עצמם סייגים וחומרות שאינם כתובים במפורש בתורה שבכתב, ניכרת חביבות, השמחה והתענוג שיש להם בקיום רצון העליון59.

ובעניננו: השמחה שעליה קיימת חובה מפורשת בתורה, כלומר, שניתן לחייב בה את כולם ובאופן שווה, מוכיחה שהיא בהתאם למעלת האדם שישנה אפילו אצל הפחות שבאדם. השמחה היתירה של שמחת בית השואבה, הקשורה לניסוך המים, שעליה אין חובה מפורשת בתורה שבכתב, מצביעה על שמחה עמוקה וגדולה יותר, וההקפות שאינן חובה אף מדרבנן, אלא מנהג בלבד, מבטאות שמחה עמוקה עוד יותר הבאה מצד ישראל, שהם חידשוה והנהיגוה60.

וכך, ואף יותר מכך, לגבי פורים

הערות

  1. 54. וראה סידור אדה"ז לפני סדר הקפות: ולהקיף .. בשמחה גדולה ולרקד בפניהם ולרנן ולסבב עמהם בשמחה רבה.
  2. 55. רמב"ם הל' לולב פ"ח הי"ד.
  3. 56. ראה לקו"ש חי"ד ע' 166 ואילך.
  4. 57. ראה בסגנון תורת החסידות – לקו"ת וסידור (שבהערה 51) שם ואילך.
  5. 58. ע"ז לה, א ובפרש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. וש"נ. שהש"ר עה"פ כי טובים דודיך מיין (א, ב (ב)). ובתו"א (נב, ד) ד"ה להבין כו' כי טובים "עלי דוקא" (שם נג, סע"א).
  6. *. כ"ה הגירסא במס' ע"ז כת"י (נ.י. תשי"ז). וכן הובא בתו"ח שמות (פד, ב). – בירושלמי ושהש"ר שבהערה הקודמת "חביבים (ד"ס) יותר מד"ת" – בלי תיבת "עלי" (וכן ליתא בירושלמי סנהדרין פי"א ה"ד. ע"ז פ"ב ה"ז). אבל להעיר שבדפוס ירושלמי עם פי' יפה מראה, וכן בירושלמי שבע"י (ברכות שם) – "חביבין לישראל"*. ולהעיר שבר"ח ע"ז שם מביא סוגיית הירושלמי הנ"ל ד"חביבין ד"ס מד"ת תדע שהרי ר"ט כו'".
  7. 59. וראה בארוכה לקו"ת מטות (פה, רע"א ואילך). ושם, שע"י ד"ס נתעוררה האהבה רבה. ע"ש.
  8. 60. ראה גם לקו"ש חי"א ע' 87. ובכ"מ.
  9. . אבל בתו"א שבהערה הקודמת מדייק "עלי דוקא". וברוב (כל) המקומות בחסידות הובא מרז"ל ד"ערבים עלי ד"ס כו'", ולא "חביבים כו'" (וגם בתו"ח שם: א) אינו לשון מאמר הירושלמי כ"א לשון הבבלי ע"ז (ופרש"י) שם, ורק משנה מ"ערבים" ל"חביבים". ב) בהמשך המאמר שם איתא "ערבים עלי כו'").

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כח י'תשנג ע"ז נג, ב
  2. אגרות קודש כרך כד ט'רנז ע"ז נג, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  4. לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  5. לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, ב
  6. לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, א
  7. לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר ע"ז נג, ב
  8. לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו מאותו ספר ע"ז נג, ב
  9. לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, סע"ב
  10. לקוטי שיחות כרך י חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  11. לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  12. לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב מאותו ספר ע"ז נג, ב
  13. לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  14. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ ע"ז נג, א
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ע"ז נג, ב
  16. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א ע"ז נג, ב