216

נוספות ביום זה, הדורשות דוקא "ידע", כדלעיל – קריאת המגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וכו', ואדרבה "נוהגין לעשות סעודת פורים (רק) לאחרי מנחה⁴⁶.

ולעומת זאת בפורים קטן אין מצוות מיוחדות, ויום זה נבדל מימים אחרים דוקא בשמחה שבו.

יוצא מכך, שבשמחה של פורים קטן אין "מעורבים" שום ענינים אחרים של עבודת ה' – זוהי שמחה בטוהרה.

ז. הדרגות בשמחה להיפך מתוקף חובתה

לפי זה יש לבאר את דברי הרמ"א בסופו "וטוב לב משתה תמיד", אך יש להקדים ולומר: על סוף דברי הרמ"א "מכל מקום ירבה קצת בסעודה..." אומר הט"ז: "בהג"ה תשב"ץ סימן קע"ח כתב דיש להרבות, ורבינו יחיאל מRרי¦ © ¦ "ש רגיל להרבות ולהזמין בני אדם כמשמעות לשון המשנה אין בין אדר כו', ושפיר מסיים רמ"א כאן וטוב לב משתה תמיד".

ומכך מובן שהט"ז סובר שבדברי הרמ"א "וטוב לב משתה תמיד כוונתו היא⁴⁷ לרמוז שאין די ב"ירבה קצת בסעודה", כפי שאמר לפני כן, אלא⁴⁸ שיש להרבות בסעודה ובשמחה מעין אדר שני – "אין בין אדר...".

ונדרש הסבר: מדוע אין הרמ"א מציין במפורש שיש להרבות בשמחה⁴⁹, והוא רק רומז לכך ב"וטוב לב משתה תמיד"?

ויש לומר, שזה בדומה להבדלי הדרגות שאנו מוצאים בחובת השמחה בכלל: השמחה במועדים – חובה מן התורה, "ושמחת בחגך"⁵⁰. השמחה הקשורה לניסוך המים בחג הסוכות, ש"הוא הלכה למשה מסיני... שאינו מפורש בהדיא בתורה שבכתב רק מדרבנן סמכוה אקראי"⁵¹, שזוהי שמחת בית השואבה⁵². ויש שמחה של ההקפות בשמיני עצרת ושמחת תורה שאינה חובה אף מדברי סופרים אלא מנהג בלבד⁵³.