166
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקוטי קליטה וגילוי, אלא שבר"ה הגילוי הוא בתנועה דביטול וקב"ע ובשמע"צ ושמח"ת מתגלה הוא בהיחוד והתכללות דכל ישראל בתנועה ד,שמחה" (שענינה גילוי יי) -- כי דוקא בשמע"צ ושמח"ת מנהג ישראל הוא דכל ישראל שמחים בזה בשוה, בלי חילוק 55,
[משא'כ ענינו של יוהכ"פ אף ששרש ענין הכפרה הוא מצד עצמותו ית' שלמע' מהתחלקות, ועד"ז הוא בנפש שבא מצד עצם הנשמה *:, מ"מ הכפרה עצמה היא בכאו"א לפי עניניו ועונותיו הפרטיים] *יי.
ד. והביאור: שלש רגלים ענינם הוא ,מועדים לשמחה", אלא שבענין זה שמע"צ ושמח"ת מיוחדים הם. כי בכל הג' רגלים השמחה קשורה במצות היום או בעניניו של יום: בפסח -- לפי שהוא *זמן חרותנו"; בשבועות הוא <זמן מתן תורתנו"; וגם בסוכות שהוא ,זמן שמחתנו" קשורה השמחה במצוות נטילת ד' מינים וישיבה בסוכה, כפשטות הכתובים "'; ואילו ה-
ואת הברכהנ
שמחה דשמע"צ ושמח"ת אינה קשורה במצוה וענין מיוחד, כ"א שאז הוא ענין השמחה עצמה.
ומכיון שהיא שמחה בלי שיכות למצוה מיוחדת כו', הרי מובן שהשמחה היא למע' ממדידה והגבלה דד שאר המועדים *.
ולכן מנהג כל ישראל שדוקא בהשמחה דשמע"צ ושמח"ת שמחים בזה כל ישראל בשוה בלי כל חילוק.
דבהשמחה דסוכות. מכיון שהיא שייד
כת למצות היום, הרי השמחה מוגבלת
לפי אופן וערך המצות. ומכיון שישנם חילוקים בקיום המצוות דד' מינים וסוכה (כגון מה שאנשים מחויבים בזה משא"כ נשים וכו), הרי מובן שעד"ז ישנם חילוקים בהשמחה השייכת למצות אלו.
וגם שמחת ביה"ש, שעלי' אמרו ,מי שלא ראה שמחת ביה"ש לא ראה שמחה מימיו"", הנה מאחר שהיא שייכת לחגה"ס ולניסוך המים שבו *, ישנם בזה כמה חילוקים : דרק
שו"ע אדמוה*ז סי' תצד סי"ח מרש"י פס" חים סח, ב ד"ה דבעינן,. ראה שם יגיך (-- סוכות). אבל ראה ירושלמי חגיגה פייא היב (שמחת שלמים). וראה תו"ת שם פסוק יב. טן.
6 ולהעיר דנק' שמיני עצרת שהוא למעלה מז' ימי ההיקף שבחגה"ס. ומובן שער"ז הוא בנוגע להשמחה שהיא למעלה מהגבלה (ראה לקו"ת פט, סע"ג. אוה"ת ע' א'תשצג). אבל צ"ע ממש"כ בתו"ש ע' 4.
הערות
- 2. לקו"ת סוכות עט, 1. ובארוכה בד"יה שמח תשמח תרנ"ז כתחילתו.
- 3. ראה לקמן הערה 30.
- 4. ראה לקו"ש ת"ד בשיחה ליוה"ס ובהנסמן שם:
- 24. ועפיז ילייפ מה שאומרים ד,שמעיצ וריה משתוים בכמה עניני כונות ויחודים עליונים כו'" (המשך תרצ"ה שם. היום יום ע' צח), ולא נאמר שמשתחה ליוהכ"פ (אף שיוהכ"פ הוא הגמר והשלימות דרייה).
- 5. ראה אמור כג, ד ואילך. סוכה מג, ב, פרש"י ד"ה לולב שם (ד' מינים -- לשמחה). ובירושלמי סוכה פ"ג הי"א שנוי' במחלוקת. ראה טז, יא (-- שבועות).
- 7. משנה סוכה נגא, א
- 8. ראה רמב"ם פ"ח מהל' לולב הי"ב. ולהעיר שבהמשן לשמחת ביה"ש מבאר הרמב"ם שם בהל' טו ,השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה כן"".
תלמוד ירושלמי סוכה ג׳:י״א - הטקסט מספריא
משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִיטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִיטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ. וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת כָּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַמָּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵל. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג. וּשְׁאָר יְמוֹת הֶחָג אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת:
הלכה: כְּתִיב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת לוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים דְּבַר תּוֹרָה. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַתְקִין עַל דְּבַר תּוֹרָה. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת לוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶן. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַתְקִין עַל דִּבְרֵיהֶן. וְיֵשׁ הַתְקָנָה אַַחַר הַתְקָנָה.
חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיי שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. וְדִכְוָותָהּ וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. אֲמַר לוֹן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. חָלַק הָרִאשׁוֹן מֵהֶן. מֵעַתָּה בַמִּקְדָּשׁ יִדָּחֶה. בִּגְבוּלִין לֹא יִדָּחֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב וּלְקַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם הָיִיתִי אוֹמֵר. כָּאן מִיעֵט וּבְמָקוֹם אַחֵר רִיבָה. אֶלָא וּלְקַחְתֶּם לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים בִּירוּשָׁלִַם.
חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה. אֲמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. לָא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא דַאֲמַר רִבִּי אִילָא וּתְנַיי תַמָּן. כָּךְ הָיָה הַמִּנְהַג בִּירוּשָׁלִַם. אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. נִכְנַס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. לָשֵׂאת אֶת כַּפָּיו וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה נוֹתְנוֹ לַחֲבֵירוֹ. הִנִּיחוֹ בָאָרֶץ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָיה. תַּנֵּי. מְטַלְטְלִין עֲצֵי בְשָׂמִים לְהָרִיחַ בָּהֶן לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. עֲרָבָה מוּתָּר לְהָנִיף בָּהּ לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. אַף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵן. אַף בְּמַצָּה כֵן. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. אֲפִילוּ פִירֵשׁ חוֹזֵר אֲפִילוּ עַל הַצִּיצִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. הָדָא אָמְרָה. אֲף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵּן. אֲף בְּמַצָּה כֵן.
מצוטט ב־9 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך כו ‹ פורים קטן ‹ שיחה א ‹ 217 לקו"ש חי"ד ע' 166
- כרך כט ‹ ברכה-שמח"ת ‹ שיחה א ‹ 235 לקו"ש חי"ד ע' 166
תורת מנחם 6
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ד. לקו"ש חי"ד ע' 166
- כד - שנת תשי"ט - חלק ראשון ‹ בס"ד. שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט לקו"ש חי"ד ע' 166
- כד - שנת תשי"ט - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט. לקו"ש חי"ד ע' 166
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ד ע' 166
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב לקו"ש חי"ד ע' 166
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ד ע' 166
מאמרים מלוקטים 1
- חלק א ‹ בס"ד. יום שמחת תורה ה'תש"מ לקו"ש חי"ד ע' 166
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב רצה סוכה נד, ב
- לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ב מאותו ספר סוכה נד, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקצ סדר הראוי לתקיעת שופר ב סוכה נד, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר קרבן פסח סוכה נד, א
- אגרות קודש כרך ב סוכה מג, ב
- אגרות קודש כרך ב שח סוכה מג, א
- אגרות קודש כרך ב שצט סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך ז חג הפסח שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז סוכה מג, ב
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש סוכה מג:
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סוכה מג, ב

