34
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
האדם, אופני רפואה27 וכדומה, כיון שהם חלק בתורה שבעל פה הרי גם הם28 נכללים29 בנצחיות התורה, אשר אינה משתנה*.
לפי זה יש להבין את הנאמר לגבי כמה סגולות ורפואות שבתורה שבעל־פה, שבימינו הן שונות מאשר בימים ההם (בתקופת הגמרא וכדומה), כי השתנה טבעם של בני אדם30?
לגבי ענינים המהווים איסור שהסבירו זאת חכמים מפני סכנה מסויימת –
ולדוגמא: דינם של מים מגולים אשר "אסרום חכמים שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס"31 – מובן, שהרי זה כאילו נאמר בתורה במפורש שהאיסור חל במקום ובתקופה שבהם נפוצים נחשים32, ומשום כך "עכשיו שאין נחשים מצויים בינינו – מותר"31. וכך לגבי ענינים אחרים דומים.
וזאת בדומה לכך שאין סתירה בין נצחיות התורה לבין הימצאותם של מצוות ודינים רבים אשר חובתם חלה רק בזמן ומקום מסויים – כמו מצוות התלויות ביום, בזמן שבית המקדש קיים, מצוות התלויות בארץ וכדומה, כי התורה עצמה קבע מלכתחילה זמן ומקום מסויימים לקיום המצוה, בדומה למצוות עשה שהזמן גרמא.
אבל עניני הרפואה והסגולה בתורה, שאותם לא הגדירה התורה בהגבלות של זמן ומקום, אלא הם נאמרו באופן כללי – שכאשר מתנהגים באופן מסויים זוהי סכנה, ואילו נוהג אחר הוא רפואה וכדומה – כיצד ייתכן לומר שאלה אינם
הערות
- 27. להעיר מצפע"נ על הרמב"ם הל' שבת פ"י הכ"ה בהשמטות "דזה הוי ספר רפואות מה דמבואר בפסחים דף נ"ו (רע"א) דזה ג"כ הוה מסיני". וראה שו"ת צפע"נ (דווינסק ח"א סי"ד): "רפואת הנזכרים בגמ' זה גדר חלק מן התורה שבע"פ המסור לנו בקבלה ובאמת זה גדר ספר רפואות אשר מבואר בפסחים .. ולא כמ"ש הרמב"ם בפה"מ בפסחים". ע"ש בארוכה.
- 28. ראה לקוטי לוי"צ – אגרות־קודש ע' רסו: שכל מה שנאמר בתושב"כ ובתושבע"פ הן בהלכה והן באגדה .. כולם ממש אמר ה' ובאותו הלשון ממש שנאמרו כמו שהוא ממש.
- 29. להעיר מרבינו בחיי פתיחה לפירוש התורה, שבילי אמונה הנתיב השמיני ובכ"מ – דכל החכמות כלולות בתורה ובאות ונמשכות ממנה. וידועה הראי' מר"י בן חנניא (בכורות ח, סע"א ואילך). ועוד. וראה לקו"ש חי"ב ע' 197 ואילך (ובמכתב שלאח"ז).
- *. ומ"ש בכ"מ (ר' שרירא גאון (אוצר הגאונים גיטין תשובות סשע"ו), הרמב"ם במו"נ (ח"ג ספי"ד), ר"א בן הרמב"ם מאמר על דרשות רז"ל (נדפס בהקדמת עין יעקב דפוס ווילנא)) לכאורה דלא כהנ"ל – נתבאר בשיחות חגה"ש וש"פ נשא תשמ"ג.
- 30. ראה רמ"א אה"ע סקנ"ו ס"ד. מג"א או"ח סקע"ג סק"א. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קעט. ובכ"מ. וראה שד"ח כרך א רי, א ואילך. כרך יו"ד ע' קצד [ב' רו, א].
- 31. שו"ע יו"ד ר"ס קטז.
- 32. כמפורש בתוד"ה חדא בסופו (ע"ז לה, א) ובמג"א או"ח ר"ס תסח הטעם, כי "מתחלה לא נאסר בכל המקומות רק במקומות שיש נחשים וכן כל כיו"ב". וראה גם ט"ז יו"ד שם ובסקט"ו סק"י. ולהעיר מפתחי תשובה שם בשם השל"ה דמ"מ שומר נפשו ירחק מהם.
משנה תורה, הלכות שבת י׳:כ״ה - הטקסט מספריא
רמשים המזיקין כגון נחשים ועקרבים וכיוצא בהן אע"פ שאינן ממיתין הואיל ונושכין מותר לצוד אותם בשבת. והוא שיתכוין להנצל מנשיכתן. כיצד הוא עושה כופה כלי עליהן או מקיף עליהן או קושרן כדי שלא יזיקו.
שולחן ערוך, יורה דעה קט״ז - הטקסט מספריא
מַשְׁקִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ, אֲסָרוּם חֲכָמִים דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא שָׁתָה נָחָשׁ מֵהֶם וְהֵטִיל בָּהֶם אֶרֶס. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין נְחָשִׁים מְצוּיִים בֵּינֵינוּ, מֻתָּר.
צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְדָג בְּיַחַד, מִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לְצָרַעַת. הַגָּה: וְכֵן אֵין לִצְלוֹת בָּשָׂר עִם דָּג, מִשּׁוּם רֵיחָא. מִיהוּ בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ אָסוּר (אָרֹךְ כְּלָל ל"ט דִּין כ"ה).
יִרְחֹץ יָדָיו בֵּין בָּשָׂר לְדָג, וְיֹאכַל פַּת שָׁרוּי בֵּינְתַיִם, כְּדֵי לִרְחֹץ פִּיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לָחוּשׁ לָזֶה רַק כְּשֶׁמְּבַשְּׁלָם יַחַד וְאוֹכְלָן, אֲבָל לְאָכְלָן זֶה אַחַר זֶה אֵין לָחוּשׁ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי). וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִרְחֹץ הַפֶּה וְלֹא הַיָּדַיִם בֵּינֵיהֶם, וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לֶאֱכֹל דָּבָר בֵּינֵיהֶם וְלִשְׁתּוֹת, דְּהָוֵי קִנּוּחַ וַהֲדָחָה (הַגָּהוֹת ש"ד סי' ע"ה וּמְבִיאוֹ בְּגִלָּיוֹן או"ה שָׁם).
צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֵּעַת הָאָדָם, שֶׁכָּל זֵעַת הָאָדָם סַם הַמָּוֶת, חוּץ מִזֵּעַת הַפָּנִים.
צָרִיךְ לִזָהֵר מִלִּתֵּן מָעוֹת בְּפִיו, שֶׁמָּא יֵשׁ עֲלֵיהֶן רֹק יָבֵשׁ שֶׁל מֻכֵּי שְׁחִין. וְלֹא יִתֵּן פַּס יָדוֹ תַּחַת שֶׁחְיוֹ, שֶׁמָּא נָגַע יָדוֹ בִּמְצֹרָע אוֹ בְּסַם רָע. וְלֹא יִתֵּן כִּכַּר לֶחֶם תַּחַת הַשֶּׁחִי, מִפְּנֵי הַזֵּעָה. וְלֹא יִתֵּן תַּבְשִׁיל וְלֹא מַשְׁקִים תַּחַת הַמִּטָּה, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. וְלֹא יִנְעֹץ סַכִּין בְּתוֹךְ אֶתְרוֹג אוֹ בְּתוֹךְ צְנוֹן, שֶׁמָּא יִפֹּל אָדָם עַל חֻדָּהּ, וְיָמוּת. הַגָּה: וְכֵן יִזָּהֵר מִכָּל דְּבָרִים הַמְּבִיאִים לִידֵי סַכָּנָה, כִּי סַכַּנְתָּא חֲמִירָא מֵאִסּוּרָא, וְיֵשׁ לָחוּשׁ יוֹתֵר לִסְפֵק סַכָּנָה מִלִּסְפֵק אִסּוּר (ב"י בְּשֵׁם הש"ס). וְלָכֵן אָסְרוּ לֵילֵךְ בְּכָל מְקוֹם סַכָּנָה כְּמוֹ תַּחַת קִיר נָטוּי אוֹ יְחִידִי בַּלַּיְלָה (שָׁם), וְכֵן אָסְרוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנְּהָרוֹת בַּלַּיְלָה אוֹ לְהַנִּיחַ פִּיו עַל קִלּוּחַ הַמַּיִם לִשְׁתּוֹת, כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶן חֲשַׁשׁ סַכָּנָה (רַמְבַּ"ם). וּמִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת מַיִם בִּשְׁעַת הַתְּקוּפָה, וְכֵן כָּתְבוּ הַקַּדְמוֹנִים, וְאֵין לְשַׁנּוֹת (אַבּוּדַרְהַם וּמָרְדְּכַי ס"פ כָּל שָׁעָה רוֹקֵחַ סִימָן ער"ה וּמַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים). עוֹד כָּתְבוּ שֶׁיֵּשׁ לִבְרֹחַ מִן הָעִיר כְּשֶׁדֶּבֶר בָּעִיר, וְיֵשׁ לָצֵאת מִן הָעִיר בִּתְחִלַּת הַדֶּבֶר, וְלֹא בְּסוֹפוֹ (תְּשׁוּבַת מהרי"ל סי' ל"ה). וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם מִשּׁוּם סַכָּנָה, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם וְאָסוּר לִסְמֹךְ אַנֵּס אוֹ לְסַכֵּן נַפְשׁוֹ בְּכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעַיִּןִ בְּחוֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן תכ"ז.
אָסוּר לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בָּהֶם, כְּגוֹן מַשְׁקִים וָאֳכָלִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בָּהֶם קִיא אוֹ צוֹאָה וְלֵחָה סְרוּחָה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּכֵלִים הַצּוֹאִים שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בָּהֶם, כְּגוֹן כֵּלִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵא וּכְלֵי זְכוּכִית שֶׁמַּקִּיזִים בָּהֶם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם. וְכֵן לֹא יֹאכַל בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת וְעַל גַּבֵּי כֵּלִים מְלֻכְלָכִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ בִּכְלַל אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם (וַיִּקְרָא יא, מד).
מְסֻכֶּנֶת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתֶּרֶת בִּשְׁחִיטָה, הַמְדַקְדְּקִים מַחְמִירִים עַל עַצְמָם שֶׁלֹּא לְאָכְלָהּ. הַגָּה: בְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם מִסְּבָרָא, וְלֹא נִמְצָא הַדִּין בְּפֵרוּשׁ שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת, בַּעַל נֶפֶשׁ לֹא יֹאכַל מִמֶּנָּהּ (גְּמָרָא פ' א"ט וְהג"א שָׁם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- אגרות קודש כרך ג תקטז בכורות ח, א
- לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה א מאותו ספר בכורות ח, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר בכורות ח, ב
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד מאותו ספר בכורות ח, א
- לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב מאותו ספר בכורות ח, ב
- לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב מאותו ספר בכורות ח, ב
- לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א מאותו ספר בכורות ח, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד מאותו ספר בכורות ח, ב
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א מאותו ספר בכורות ח, ב
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א מאותו ספר בכורות ח, א
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א בכורות ח, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג בכורות ח, ב
- תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד בכורות ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה בכורות ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד בכורות ח, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור בכורות ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח בכורות ח, סע"א ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט בכורות ח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א בכורות ח, ב