197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בשאר איסורים. ואם לומד ע"מ להבין ולחורות -- ה"ז נכלל בקדושה, במכש"כ וק"ו ממילתא דבדיחותא שבתניא פ"ז שאינו אלא לפקח דעתו וכאן הוא הקדמה וחלק מלימוד התורה.
-- אופן עדמ"ש במכתבו יש למצוא במאכלות אסורות, שהן מג"ק הטמאות, אבל אם אוכלן לפקוח נפש, שהתירו רז"ל ונעשה היתר (גמור) -- ראה אגה"ק סכ"ו -- וכוונתו אינה לש"ש כדי לעבוד את הו" ע"ז - ה"ז שייך לק'ג (פ"ז שם) --
והטעם שיכולל להעלות חכמות ע"ז שמג'ק הטמאות, אף שהם אסורים וקשורים, לקדושה הוא כדוגמת האופן שזדונות נעשו לו כזכיות הואיל ועל ידי זה בא כו' (שם פ"ז), וגם בנדו"ד כן הוא הואיל ועל ידיהן מברר דית וכו'.
ומדי דברי במרז"ל בתניא שם: וזהו טעמו של הרמב"ם כו' -- אציע ג"כ תמי' גדולה שיש בזה בהשקפה ראשונה. והיא :
לכאורה בא רבינו הזקן בזה לתרץ איך עסקו הרמב"ם וכו' בחכמות אלו. ומבאר שהוא מפני שידעו להשתמש בהן לתומ"צ.
ואינו מובן כלל למה תפס את הרמב"ם וכו' -- הרי התורה ציותה ורפא ירפא, ומצוה לחשוב תקופות ומזלות (שבת עה, א), ובעיר שאין בה רופא אסור ת"ח לדור שם (סנהדרין ספ"ק). ובן אחי' ממונה על חולי מעים (שקלים רפ"ה), ור"י בן חנני' אמרו עליו כל כך יש בידך (הוריות י, א), ורייש בן חלפתא עסקן בדברים הי' (חולין גז, ב), וכו" וכו'.
והביאור בזה, לפענ"ד, בהקדם דכמה אופנים . ישנם בלימוד וידיעת חכמות או"ה. וסדרן מלמעלה למטה: א) ידיעת חכמות אלו מן התורה. וכמו חכם כשמראין לו מפה יודע ממנה כל פרטי הבנין, כן הוא בתורה שהיא המפה ודיפתרא שע"פ תכניתה נבה"ע (ב"ר רפ"א). וכמסופר בבכורות (ח.. א) שר' יהושע בן חנניא למד זמן עבור נחש מן הכתוב. ובמדרש תהלים ייט, על שמואל ועל ר' הושעיא ע"י שהי' יגע בחכמתה של תורה למד מתוכה בל מה שיש ברקיע. ואצ"ל מה שנאמר בפירוש בתושב'כ ותושבע'פ -- שכל זה הוא תורה ממש, שהיא חכמתו כו' וכמאמר הרמב"ם הידוע' שאין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים כו' ובין אנכי ה"א (פיהמ' חלק יסוד ה),
ב) בלימוד חכמות אלו כשהתורה מצווה ע"ז באופן ישר. וכמו המיע על בייד שיחשבו (רמב"ם הלי קדה"ח פ"א ה"ז) וצריכין לידע דרכי ע"ז וכישוף וכו" כנ"ל, והתירו לבית ר"ג ללמוד חכמת יונית מפני צורך הצבור (ראה תוד"ה ארור מנחות סד, ב. קו"א להל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"א) וכה"ג.
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 4
- כרך ל ‹ מקץ ‹ שיחה א ‹ 195 לקו"ש חי"ב ע' 197
- כרך טו ‹ נח ‹ שיחה ב ‹ 43 לקו"ש חי"ב ע' 197
- כרך טו ‹ ויחי ‹ שיחה ד ‹ 451 לקו"ש חי"ב ע' 197
- כרך כג ‹ חג השבועות ‹ שיחה ג ‹ 34 לקו"ש חי"ב ע' 197
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.
- אגרות קודש כרך ג תצה מנחות סד, ב · שבת עה, א
- לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב מאותו ספר מנחות סד, א
- לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב מאותו ספר מנחות סד, א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א) מנחות סד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת מנחות סד, א
- אגרות קודש כרך א כז שבת עה, א
- אגרות קודש כרך ב רלג שבת עה, א
- אגרות קודש כרך ב שצה שבת עה, א
- לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה א מאותו ספר שבת עה, א
- לקוטי שיחות כרך ד תצא שיחה א מאותו ספר שבת עה, א
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג מאותו ספר שבת עה, א
- לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה ג מאותו ספר שבת ע"ה, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר שבת עה, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו שבת עה, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה שבת עה, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג שבת עה, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות להבין כללות ענין האותות והמופתים שבת עה, ב
- שארית יהודה שו"ת אורח חיים סימן טו שבת עה, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב שבת עה, א
- שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת שבת עה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים שבת עה, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א שבת עה, רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר שבת עה, א