8

עצמו: יש סוג של "מובחר" מינימלי שהכרחי לקרבן, ובלעדיו אסור להקריבו, למרות שאיננו בעל מום,

בדומה לדברי הרמב"ם בפרק ב'¹¹ "ארבעה חוליים אחרים (מי שבלובן עינו יבלת שאין בו שער, אם נגממו קרניו וכו') אם נמצא אחד מהם בבהמה, אין מקריבין אותה, לפי שאינה מן המובחר¹² והכתוב אומר מבחר נדריך".

למעלה מכך יש סוג של "מובחר", שאיננו שולל רק בהמה שנמצא בה אחד מחוליים אלו וכדומה, האסורה למזבח¹³, אלא אף, ובעיקר, "שה כחוש וכעור"¹⁴, שאינו בכלל היפה והטוב. שאף אם חסר בענין זה של "מובחר", אין להקריבו מלכתחילה. כדברי הרמב"ם בתחילת פרק ז', שצויינו לעיל, "לא כל דבר שאינו פסול מביא אותו לכתחילה. כיצד? היה חייב עולה, לא יביא שה כחוש וכעור ויאמר הרי אין בו מום, ועל זה נאמר¹⁵ וארור נוכל... אלא כל שיביא לקרבן, יביא מן המובחר"¹⁶.

כפי שמובן גם מדברי הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות¹⁷ "מי שנדר שור או איל או כבש או עגל וכיוצא בהם, לא יביא כחוש ביותר שבאותו המין... ואינו חייב להביא היפה השמן ביותר שאין שם למעלה ממנו, אלא יביא הבינוני. ואם הביא הכחוש יצא ידי נדרו". שם מדובר אודות נדר, והרמב"ם אינו מציין שם שיש להביא את היפה והשמן משום "מבחר נדריכם".

ובסוף הלכות איסורי מזבח מחדש הרמב"ם, ש"הרוצה לזכות עצמו, יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר" – לא זו בלבד שלא יביא כחוש וכעור, או בינוני