228

זה של "קורין וזאת הברכה" הוא רק בשמחת תורה.

ה. שמיני עצרת – "רגל בפני עצמו"

כדי להבין כל זאת, יש להקדים, שלגבי הענין, ששמיני עצרת הוא "רגל בפני עצמו" מפרש רש"י²⁷: "שאין יושבין בסוכה".

וידועה השאלה על כך:

אי הישיבה בסוכה בשמיני עצרת אינה מפני שהוא "רגל בפני עצמו", אלא מפני שאין הוא חלק מחג הסוכות: גם אילו לא היה שמיני עצרת חג בכלל, לא היו יושבים ביום זה בסוכה, בדיוק כפי שאין יושבים בסוכה בכל שאר ימות השנה. ואם כך, קשה: כיצד רואים על ידי כך ש"אין יושבין בסוכה" בשמיני עצרת, שהוא "רגל בפני עצמו"?

ההסבר לכך הוא:

הענין שבשמיני עצרת "אין יושבין בסוכה" אינו דומה לאי הישיבה בסוכה בכל שאר ימות השנה, שאין להם שום קשר לסוכה, ואין אז בכלל מציאות של סוכה סתם, שהיא סוכה של מצוה. אלא, בשמיני עצרת יש סוכה^*, אך אין יושבין בה, כי ההשפעות הרוחניות ש"הומשכו" בסוכות, על ידי סכך הסוכה, בבחינת "אור מקיף", נמשכות ונקלטות בשמיני עצרת²⁸ בפנימיות. ולכן אומר רש"י, שהיותו של שמיני עצרת "רגל" מתבטא בכך ש"אין יושבין בסוכה", כי מהות החג של שמיני עצרת (מלשון קליטה²⁹), שבה הוא נבדל מסוכות (רגל בפני עצמו), מתבטאת בעיקר³⁰ בענין של עצרת, בכך שה"מקיף" של הסוכה נעצר ונקלט אז בפנימיות³¹.

מכך מובן, שהישיבה בסוכה, מדברי סופרים, ביום טוב הראשון של שמיני עצרת, היא מפני שגם אז קיימת המשכה בבחינת מקיף. אלא, ה"מקיף" הנמשך בשמיני עצרת שונה ונעלה יותר מה"מקיף" שנמשך בסוכות, ולכן הישיבה אז בסוכה היא מדברי סופרים, אשר "ערבים³² עלי דברי סופרים".