227
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ומובן, שהוא נבדל מימי הסוכות22, ולא רק משמיני עצרת.
וכיון שכאמור לעיל אין קוראים בשמחת תורה את "וזאת הברכה" מפני שהוא יום טוב שני של שמיני עצרת, המהווה המשך לסוכות, אלא מפני המהות המיוחדת שיש ב"שמחת תורה" בפני עצמו23, שבה הוא נבדל מסוכות – יוצא, לכאורה, שימי הסוכות, וכן שמיני עצרת, אינם קשורים לפרשת "וזאת הברכה".
ד. הלימוד של "וזאת הברכה" קשור גם לסוכות
בכל זאת רואים, שבלימוד היומי של חומש עם פירוש רש"י (כפי התקנה הידועה ללמוד בכל יום את הפרשה המתאימה לו מבין שבעת החלקים של פרשת השבוע: ביום ראשון – מתחילת הפרשה ועד "שני", ביום שני – עד "שלישי", וכדומה), לומדים24 בכל יום מימי הסוכות, וכן בערב סוכות, ובשמיני עצרת, בכל שנה ושנה, בלי תלות בימי השבוע שבהם הם חלים – את פרשת ברכה25. ומכך מובן26, שבפרשה זו רמוזה גם המהות של סוכות ושל שמיני עצרת, ולא רק של שמחת תורה.
בכך אין סתירה לנאמר "למחר קורין וזאת הברכה", שמכך מוכח, כדלעיל, שקריאת "וזאת הברכה" קשורה לענין של שמחת תורה הנבדל משמיני עצרת ומסוכות – כי בפרשת ברכה, כבכל הפרשיות האחרות בתורה, יש שני ענינים: (א) כפי שהיא באופן של לימוד, וענין זה של "וזאת הברכה" קשור גם לשמיני עצרת ולסוכות, וכן לשמחת תורה, שאז לומדים, כנהוג, מפרשת היום שבו נמצאים ועד לסוף הפרשה. (ב) כפי שהיא באופן של קריאה בתורה, וענין
הערות
- 22. שזהו ההפרש בין "שמחת תורה" ל"אחרון של פסח", כי השם "אחרון של פסח" עם היות שמורה* שיש בו ענין מיוחד שאינו בשביעי ש"פ (כמבואר בארוכה בשיחת אחש"פ תשכ"ה) – הרי שם זה עצמו "אחרון של פסח" מורה שהוא שייך לכל ימי הפסח (ורק שנבדל מהיו"ט דשביעי ש"פ). משא"כ הענין דשמח"ת, נבדל מסוכות, כבפנים.
- 23. ומה שבטור ושו"ע סתרס"ט נאמר הלשון "תשיעי" – י"ל, שקאי בעיקר (לא א"קורין כו'" כ"א) א"מתפללין כמו בליל שלפניו ומקדשין כו'", שזהו (גם) מצד ענין שמע"צ שבו (כבכל יו"ט שני).
- 24. ראה פתח דבר ל"מורה שיעור". היום יום ע' צב ואילך.
- 25. וכן גם בהדין ד"חייב להשלים פרשיותיו עם הצבור", הרי מכיון שהתחלת פרשת וזאת הברכה קוראין בשבת שלפני סוכות (ולפעמים – בשבת שלפני יו"כ), הרי מ"יום ראשון ואילך" שלאחרי שבת זה "נקרא עם הצבור" (ראה שו"ע אדה"ז סרפ"ה ס"ה).
- 26. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 131 הערה 2. "
- . עוד יותר מהשם "שמיני של פסח" (ראה שוה"ג הב' להערה 14) – כי "שמיני" שייך יותר לשביעי מאשר לששי וכו', משא"כ "אחרון ש"פ" שפירושו אחרון של (כללות ה)פסח.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.