ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א

226

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־3 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אינה מפני היותו יום טוב שני של שמיני עצרת, אלא מפני ענין זה, שבו נבדל שמחת תורה משמיני עצרת, וענין זה מופיע לאחר שמיני עצרת¹¹ – "למחר"¹⁴.

ובארץ ישראל קוראים בשמיני עצרת את פרשת "וזאת הברכה", ולא את "כל הבכור", מפני ששם כולל " בתוכו יום זה גם את הענין המיוחד של שמחת תורה. כאמור לעיל, שבני ארץ ישראל "מערבבים" את שני הענינים יחדיו.

ג. רק שמיני עצרת – המשך לסוכות

אחד הענינים שבו נבדל שמחת תורה משמיני עצרת הוא יחסו לימי הסוכות:

שמיני עצרת, למרות היותו "רגל בפני עצמו"¹⁵, נקרא בכל זאת

שמיני". מכך ברור, שהוא מהווה המשך וקשור לשבעת הימים הקודמים של סוכות¹⁶,

ואפשר לומר שזהו הטעם הפנימי לכך שבשמיני עצרת "אוכלים בסוכה בלילה וביום"¹⁷ (מדרבנן), למרות שלגבי נטילת לולב אין חוששים שהיום של שמיני עצרת יהיה "ספק שביעי"¹⁸ – כי מצד היותו "שמיני" הוא שייך¹⁹ לסוכות²⁰.

ואילו בשמו של שמחת תורה אין שום רמז לקשר בינו לבין סוכות²¹,

הערות

11.
14. וי"ל שזהו גם הטעם (הפנימי*) לזה שבכל המועדים שונה בגמרא (מגילה שם) בתחלה ב' הפרשיות ואח"כ מפרט "והאידנא כו' יומא קמא למחר כו'", משא"כ בנוגע לשמע"צ ושמחת תורה אומר מלכתחלה "יו"ט האחרון כו' למחר כו'"** – כי בכל היו"ט, גם הפרשה שקוראין ביו"ט שני הוא לפי שהוא ספקו של ראשון. משא"כ מה ש"וזאת הברכה" קוראין בשמח"ת, הוא מצד ענין שמח"ת שבו, ולא מצד "ספק שמיני" שבו, ולכן אינו מונה אותו בהקריאה דיו"ט האחרון של חג.
15. סוכה מח, רע"א. וש"נ.
16. ראה ט"ז באו"ח שם סתרס"ח סק"א, שרק לענין פז"ר קש"ב הוא חלוק מסוכות, אבל "בלא"ה חד חג הוא".
17. או"ח שם ס"א. במג"א שם (ועוד) מביא כמה מנהגים בזה. אבל לנו הוראת נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבשמע"צ אוכלים ושותים בסוכה הן בלילה והן ביום. ועד – שהמהדרים שגם מים אין שותין חוץ לסוכה, מהדרים בזה גם בשמע"צ.
18. ראה תוס' ד"ה מיתב (סוכה מז, רע"א). חכמת שלמה באו"ח שם. ועוד.
19. שזוהי הסיבה למה ש(ע"פ נגלה) הוא "ספק שביעי" (לענין ישיבה בסוכה) – וע"ד מרז"ל (מו"ק יח, ב) אין אדם נחשד כו'.
20. ראה לקו"ד ח"ד ע' 1538. עיי"ש.
21. ומה שנקרא בכמה מקומות בשם "תשיעי" (סוכה מז, ב. טושו"ע או"ח סי' תרס"ה ותרס"ו. ובסדור אדה"ז ב"סדר הלל" – "ט' ימים דסוכות"), י"ל שזהו מצד ענין יו"ט שני דשמע"צ שבו, אבל לא מצד הענין ד"שמחת תורה".
. הטעם בפשטות – ראה רש"י שם ד"ה הכי גרסינן.
. ועד"ז הוא גם בנוגע ל"יו"ט האחרון של פסח" – כי גם ב"אחרון של פסח" יש ענין מיוחד שאינו בשש"פ, כדלקמן הערה הנ"ל. (וראה לקו"ש ח"ד ע' 1299, שהשייכות ד"עוד היום בנוב לעמוד גו'" לאחש"פ הוא מצד "גילוי הארת משיח" שבו. ואפשר שעד"ז הוא גם בנוגע ל"כל הבכור"). ועפ"ז מובן מה שברי"ף ורא"ש שם נאמר "למחר" גם בנוגע לאחש"פ. וי"ל, שזהו גם טעם הפנימי לזה שהרמב"ם כותב "ובשמיני" (ראה בתחלת השיחה הטעם בפשטות) ולא "ביו"ט שני (של שש"פ)" – כי גם השם "שמיני מורה שהוא (שייך רק לפסח, אבל) חלוק מענין היו"ט דשביעי ש"פ.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 3

כד - שנת תשי"ט - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ט ע' 226
נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 226
נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ יום שמחת תורה, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 226

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 35 עמודים.