212

ישראל⁶¹. וארץ זו נתחלקה להם. אין די ב"שבע שכבשו" אלא יש צורך ב"שבע שחלקו", כי הארץ ניתנה להם לצורך "והורשתם את הארץ וישבתם בה"⁶², התיישבות בה.

ולכן שבט לוי, בהיותו מובדל מדרכי העולם, אינו נוטל חלק במלחמה זו.

אך לא כן לגבי "שאר כל הארצות שכובש מלך ממלכי ישראל". אמנם, גם הן נעשות "כארץ ישראל שכבש יהושע לכל דבר"⁶³, אך אין זה הכרחי לעם ישראל. המלך "נלחם עם שאר העמים" לא כדי שיהיו לישראל ארץ בעולם ונחלה – שדה וכרם – להתיישב בה, אלא "כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו"⁶⁴, שזוהי גם גדולת ה' ושמעו⁶⁵. לפיכך קשורה המלחמה בארצות אלו גם לשבט לוי, כחלק מתפקידם בהיותם "חיל השם".

ט. העבודה הרוחנית של "חיל ה'"

ההוראה הנלמדת מכך לכל אחד בעבודתו הרוחנית:

יהודי אשר נדבה רוחו להיות בדרגה הרוחנית של שבט לוי – כפי שפוסק הרמב"ם להלכה⁶⁶, שכל אחד יכול להגיע לכך: "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש... אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו...", שאז "הרי זה נתקדש קודש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו... כמו שזכה לכהנים וללויים" – יהודי זה עלול להרהר בלבבו: כיוון שהוא מובדל מדרכי העולם וכדומה ועומד לפני ה' לשרתו, מה לו ולכל העולם סביבו? – על כך עונים לו, שאדרבה, דוקא בהיותו משבט לוי, הוא קשור – ואף יותר מכך: קשור באופן מיוחד – לפעילות ועבודה רוחנית של "נקמת הוי' במדין", לנצח ולבטל את המנגדים לקדוש־ברוך־הוא,

המשמעות המיוחדת של פעילות זו בעבודת האדם היא לבטל לחלוטין ולשלול את המחלוקת ושנאת החנם שעלולה ח"ו להיות בין יהודים ר"ל, אשר זה גרם לחורבן בית המקדש ולגלות⁶⁷, כולל הגלות הזו האחרונה.

ובהיותו "חיל השם" – עליו להפיץ ולהחדיר עד כדי אופן של "התיישבות", אהבת ישראל, אהבת חנם, בין יהודים, בין כלל ישראל, וזה קשור ומקשר כל יהודי לה' אחד.

ויותר מכך: עלולים לחשוב שיש