ט'תתכט
ט'תתכט
ב"ה, כ"ו שבט, התש"ל
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הד"ר מנשה שי' רוכורגר
שלום וברכה!
מכתבו נתקבל באיחור רב, בו כותב בנוגע . . . שי' שסובל מקצרת, ושואל אם יוכל להסתדר בברוקלין וכו', בפרט במקצוע שלו אלקטרוניקה.
אף על פי שזה לגמרי לא מקצוע שלי, אבל כמו ששמעתי מכמה מקרים דומים, הרי מזג האויר בברוקלין לא מתאים לאלו שסובלים מקצרת, ונוסעים לטעקסאס וכדומה. אגב, שם קשה מצד יהדות. ובנוגע להסתדרות במקצוע האלקטרוניקה, לדאבוני לא אוכל לייעץ בזה.
אבל עלי החובה להעיר, שעל פי התורה, תורת חיים, שהיא ההוראה בחיים ומקור חיים, הרי היציאה1 מארץ ישראל לא דבר פשוט הוא, אלא אם כן יש סיבות חשובות ביותר, ואם לאו לא כדאי, לא מצד רוחניות ולא מצד גשמיות. ואתו הסליחה.
בכבוד ובברכה.
הערות
- 1. היציאת מארץ ישראל לא דבר פשוט כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט, ובכס"מ שם. הנסמן בלקו"ש חט"ו ע' 203 הערה 25. חכ"ה ס"ע 151 ואילך, ובהערות שם.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אא"כ חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

