שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרפט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
סור מרע און עשה טוב , וואָס דאָס איז אויך דער אינהאַלט פון די ערשטע פון די עשרת הדברות – אנכי און לא יהי' לך – וואָס אידן האָבן געהערט מפי הגבורה (דירעקט פון ג-ט).
9 מפי הגבורה : מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
פון דער נידעריגסטער פאַרשקלאַפונג צו די נידעריגסטע געצנדינער, זיינען די אידן ניט נאָר באַפרייט געוואָרן פון פיזישע עבדות (עבודת פרך) און פון גייסטיגע פאַרשקלאַפונג ( עבודה-זרה ), נאָר זיי האָבן באַלד דערנאָך – שביעי של פסח – געקענט זאָגן און געזאָגט זה א-לי (דאָס, אָט איז מיין ג-ט), באַוויזן, כביכול, מיטן פינגער – און דערנאָך דערגרייכט דעם באַרג סיני, האָבן געהערט "אנכי ה' אלקיך" מפי הגבורה (פון אויבערשטן אַליין) און האָבן באַקומען די גאַנצע תורה, שבכתב ושבעל פה – אַן אויסערגעוויינלעכע איבערשטעלונג מן הקצה אל הקצה.
9 אנכי . . מפי הגבורה מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תתכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ו) בקשתי את מר ציפעל שי' שבבואו חזרה למחנם ימסור פ"ש בשמי לאנ"ש (וכידוע מכ"ק מו"ח אדמור, שאנ"ש הם כל יהודי שומר תומ"צ וידוע ג"כ מרז"ל בפי' הכתוב (מכות כד, א) עושה אלה לא ימוט לעולם , שאפילו דבר אחד), ומהנכון הי' לזרז את הנ"ל שיעשה מעין אסיפה או התועדות למסור הפ"ש ממני, ובמילא יוכל לשמש זה מעין הקדמה שבאותו מעמד ימשיכו (אריינציהען) את עוד מי מהנאספים לעסקנות הצבורית ובפרט בענין המקוה שאודותה דברתי עם הנ"ל ביחוד והבטיחני שיעשה בזה כפי יכולתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עם היות שציווי השם הי' רק "העלהו" ולא "שחטהו", מ"מ, מאחר שאברהם גמר בלבו לשחוט את בנו, חל עליו חיוב לקיים מה שהי' בלבו (עכ"פ — ע"י תמורה) — משום "ודובר אמת בלבבו" .
14 ראה ב"ב פח, א וברבינו גרשום ורשב"ם. פרש"י מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
לפי שבמצות שהן חובה כל ישראל ערבים זה בזה וגם הוא נקרא מחויב בדבר כשחבירו לא יצא י"ח עדיין" — והיינו מפני ש"גדר דערבות משום שכל ישראל הוה כמו מין יחיד", "גוף אחד ומציאות אחת" (כי כל ישראל הם גדר ציבור, שאינו רק צירוף של ריבוי פרטים אלא שכל הציבור הוא מציאות אחת),
29 צפע"נ מכות כד, א (סד"ה בגמ' משה אמר ובגוים ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובאריכות יותר מבואר בלבוש — "מפטירין במרכבה דיחזקאל משום שבאותו היום באותו המעמד הנבחר השיגו כולם למעלת הנבואה, וכולם קטניהם וגדוליהם שמעו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה ובלי ספק שכולם השיגו באותו מעמד מעשה מרכבה בכל מה שהשיג יחזקאל כענין שנאמר וכל העם רואים את הקולות שרמז כולו למעשה מרכבה לכך מפטירין ג"כ במעשה מרכבה שהוא מעין המאורע".
12 יתרו כ, בג. מכות כד, רע"א. הוריות ח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לג
אבל כאשר יוצאים מחוץ לד' אמות הנ"ל, ב"קול המונה של רומי" , הרי בכדי לבטל קול זה הוא ע"י קול רעש גדול דקדושה, ועי"ז זוכים בקרוב ל"יתקע בשופר גדול" גדול דוקא שופר דלעתיד, ביחד עם "קול מבשר מבשר ואומר" — מבשר הגאולה, בקרוב ממש.
77 לשון הגמרא מכות כד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, כז
[וע"ד מאמר רז"ל "בא דוד והעמידן על אחת עשר כו' בא ישעי' והעמידן על שש כו' בא חבקוק והעמידן על אחת כו'", וואָס דער פירוש פון "והעמידן" איז אַז אויף זיי (מצד דערויף וואָס זיי זיינען ענינים כללים) שטייען אַלע תרי"ג מצוות].
75 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אותה שאלה קיימת גם על דבר הגמרא, ש"אפילו למאן דלא דריש סמוכים בעלמא, במשנה תורה דריש" (=אפילו מי שאינו דורש סמוכים, במשנה תורה הוא דורשם) וראב"ן מסביר:
15 סי' לד (נעתק בהגהות מהר"ב רנשבורג יבמות שם). ופליג על תוספות יבמות שם סד"ה וכי. רמב"ן וריטב"א שם. נזכר "קללות" (זח"ג דלעיל הערה 6), והרי בלאה"כ עכצ"ל דכמה דרגות ב"מפי הגבורה" ועד "אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" (מכות כד, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ישראל יכולים להיות מרוצים ח"ו ורגועים בגלות, ביודעם שזהו אינו המצב הרצוי עבורם, אלא הם מצפים ומבקשים לשוב על ידי אביהם לשולחן אביהם, לארץ ישראל , ואף דורשים ותובעים שלוש פעמים בכל יום (חול) "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", וכן בכל יום ואף בשבת וביום טוב וכו' אומרים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
12 וכמש"נ (תבוא כח, סה) "ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהי' מנוח גו'". ראה ב"ר פל"ג, ו. וראה מכות כד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הענין המיוחד של קבלת המלכות מתבטא גם בכך ש"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום" , ולא כן לגבי קבלת הגזירות, המצוות, בדברות האחרים, ובכלל בכך ש"תורה צוה לנו משה מורשה – תורה בגימטריא תרי"א".
46 מכות כד, רע"א (וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן מצינו בענין הלוחות, דכתיב בהו והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות וארז"ל אל תקרי חָרות אלא חֵירות, שהלוחות פעלו חירות מיצר הרע וחירות ממלאך המות וחירות מן השיעבוד, הרי יש כאן דבר חידוש, שענין החירות נפעל לא ע"י הגילוי שהי' באמירת עשרת הדברות, דאחת דבר אלקים שתים זו שמעתי, משום שזה הי' בדיבור בלבד, וכדי שתהי' המשכת החירות בעולם הי' זה דוקא ע"י הכתיבה בלוחות גשמיים, היינו ההמשכה למטה דוקא.
48 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
[וזהו גם הטעם ששתי הדברות הראשונות שמעו כל ישראל בשוה (אף שעמידתם בהר היתה באופן שמשה מחיצה לעצמו כו') כמאמר רז"ל "אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" – מצד החומרא של עבודה זרה ושיתוף (תוכן שתי דברות הראשונות), שבזה כל ישראל שוים].
13 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
משא"כ ההמשכה דחה"פ, שהו"ע האמונה ("מיכלא דמהימנותא") – הרי ענין האמונה אינו מוגבל בזמן , כיון שענין האמונה נוגע לכל הענינים, והוא היסוד לקיום התומ"צ, כמארז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", וע"י האמונה אפשר לעבור כל הענינים ("מיט אמונה קאָן מען דורכגיין אַלץ"), כפתגם הבעש"ט שכאו"א יכול בכח האמונה לפרוס מטפחת ("פאַרשפּרייטן אַ פאַטשיילקע") ולעבור את הנהר.
85 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי הוי' אלקיך וגו', והיינו, שמתן תורה הי' בשם אלקים שהוא מלשון כח וגבורה , כדאיתא בטור בפירוש כוונת השמות ששם אלקים הוא מלשון כח וגבורה , וכמו שאמרו רז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו.
3 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
וזהו גם שאמרו רז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת , שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", כיון שאמונה היא היסוד לכל הענינים.
46 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
השיטה של חב"ד היא שכל יהודי צריך להתייגע על הבנה והשגה באלקות, ושיטת חסידות פולין היא (כידוע המאמר מהרה"ק הר"ש מקרלין ז"ל) – "וצדיק באמונתו יחי", אל תקרי יחי' אלא יחַי' (החי"ת בפתח), היינו, שישנו הצדיק שמתייגע, וכל השאר, הנה בכח וע"י אמונת צדיקים שיש להם, מחי' אותם הצדיק .
4 חבקוק ב, ד. וראה מכות כד, א. תניא פל"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ואז – מספיק אפילו כזית אחד, שמזה יומשך על כל חג הפסח, ומחג הפסח על כל השנה כולה, שהאמונה תומשך ותחדור בכל הענינים, וכדאיתא בגמרא "בא חבקוק והעמידן על אחת , שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", וכפירוש המהרש"א, שאין הכוונה שמצוה זו מהוה תחליף למצוות אחרות, אלא שהיא היסוד שמעמיד את כל המצוות.
45 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
כאשר האמונה היא כדבעי אזי גם כללות העבודה היא כדבעי, "כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו יחי'", א"ת יִחְי' אלא יְחַיֶ', היינו, שהאמונה פועלת חיות בכל תרי"ג המצוות, שזהו שאמרו רז"ל "תרי"ג מצוות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת , שנאמר וצדיק באמונתו יחי'".
254 מכות כד, א. הובא בתניא פל"ג (מב, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ז) והנה ידוע שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, וכיון שכל ענין העבודה ניתן במתן תורה, לכן הנה גם במתן תורה הי' מעין הגילוי דלעתיד, דבמ"ת כתיב וירד הוי' על הר סיני, אנכי הוי' אלקיך, אנכי מי שאנכי , והי' זה באופן שכל ישראל שמעו את הדברות, ובפרט ב' הדברות הראשונות אנכי ולא יהי' לך שמפי הגבורה שמענו, והיינו, שבמתן תורה הי' גילוי העצמות, ולכן לא הי' אז חילוקים דגדולים וקטנים, אלא כל ישראל שמעו בשוה.
44 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
"אהבה וענפי' ויראה וענפי'"; ואמונה – שכדי שהאהבה והיראה לא יסורו ויפעלו פעולתם במילואה, זקוקים הם ליסוד ועמוד שיהיו בנויים עליו ומונהגים על ידו, שזהו"ע האמונה, כמארז"ל "העמידן על אחת , שנאמר וצדיק באמונתו יחי'".
8 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, כז
אמרו חז"ל שהתורה ניתנה "מפי הגבורה" , וכמרומז גם בכך שבמתן-תורה נאמר "וידבר אלקים", שם אלקים דייקא, מדת הגבורה – מדתו של יצחק – שזהו ענין הצמצום.
80 ראה מכות כד, רע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"מאד" – הו"ע הריבוי שבא מצד התחלקות הגבורות, היינו, גבורות עליונות דיצחק, כמו גבורות גשמים, שמצד הגבורות יורדים הגשמים טיפין טיפין בריבוי, וזהו גם שבברכת יצחק נאמר "ויתן לך האלקים ", בחי' הגבורה , שבחי' זו היא מקור הברכות לכל ישראל, וגם במתן-תורה נאמר "וידבר אלקים גו'", ובלשון חז"ל "מפי הגבורה שמענום" , כיון שהגבורות הם מקור ההשפעה.
22 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
א) השיטה של חסידות פולין – ש"צדיק באמונתו יְחַיֶ'", אל תקרי יִחְי' אלא יְחַיֶ', היינו, שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י צדיק הדור, וע"י ההתקשרות אליו באמונת צדיקים, "באמונתו" , מחי' הצדיק את המקושרים אליו, ופוטר אותם, ואצלם צריכים להיות רק הענינים הקשורים עם המעשה שבדבר, והיינו, שתלמודו של הצדיק מביא את המעשה גם אצלם.
108 חבקוק ב, ד. וראה מכות כד, א. תניא פל"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזוהי מעלת חג האסיף שלאחרי יוהכ"פ לגבי המעמד ומצב שהי' בחג המצות ובחג הקציר – שאז רואים עד כמה יכולים לסמוך על בנ"י, שאפילו אלו שנפלו למטה כ"כ עד שנכשלו בחטא העגל, שזהו ההיפך ד"אנכי הוי' אלקיך" ו"לא יהי' לך אלהים אחרים" ש"מפי הגבורה שמענום" , הנה כאשר גוערים עליהם, אזי מיד חוזרים בתשובה, ועד לתשובה שפועלת "סלחתי כדבריך", שיהי' רצוי כמו קודם החטא, ואדרבה, באופן נעלה יותר, שלכן, "מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אין יכולין לעמוד בו".
44 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
[וכמבואר בתניא ש"אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה, ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מצות ל"ת, ולכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה , מפני שהם כללות התורה כולה"],
42 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"אתה", "רזא דימינא", בחי' החסד – ענין האהבה, ו"אלקינו", "סטרא דשמאלא דכליל בימינא" – תגבורת החיות שע"י הגבורה (שלכן מצינו במתן תורה ענין הגבורה דוקא, כמארז"ל "אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" , ועד"ז בברכת יצחק נאמר "ויתן לך האלקים גו'", שהוא שם מדת הגבורה דוקא, שענינה תגבורת החיות).
24 מכות כד, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שלח טו, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
תורה היא בחי' גבורה , כמ"ש בתחלת עשה"ד וידבר אלקים גו' דוקא, וכן הוא בלשון חז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום , גבורה דייקא.
28 מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(משא"כ בכור, שקדוש מעצמו, מלמעלה); והכוונה היא להמשיך את האור שלמעלה בעבודה בעשר כחות הגלויים , שאז ישנם ב' המעלות – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ז ע' 332 ואילך.
1161 וכמו בעשרת הדברות, שהתחלתם היא באופן ש"אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" (מכות כד, רע"א. וש"נ), אבל אח"כ נמשכים גם בכל תר"ך אותיות, כולל גם "אשר לרעך", שרומזים על ז' מצוות דרבנן (ראה לקו"ש חכ"ט ע' 110. וש"נ).
ולהעיר גם ממארז"ל (ב"ר פכ"ה, ג) "עשרה שני רעבון באו לעולם .. אחד בימי אברהם (בחי' חכמה) .. ואחד לעתיד לבא (ע"י מעשינו ועבודתינו עכשיו), שנאמר (עמוס ח, יא) לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'".
ועי"ז באים גם לעשר שירות, עד לשירה העשירית שתהי' באופן ד"שיר חדש", לשון זכר (מכילתא בשלח טו, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ובזמן הזה כולם לבן, כי עיקר העבודה היא בקו האהבה, ומזה באים לכל הדרגות דיצי"מ – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ח ע' 94 ואילך.
132 דובר גם אודות מי שטוען שיש לו נסיונות וקשה לו לקיים תומ"צ, ואומרים לו הענין ד"בא חבקוק והעמידן על אחת כו'" (מכות כד, א) – שאין הכוונה שצריך לקיים רק ה"אחת", אלא שלהיותה כוללת את כל המצוות, ה"ז נתינת כח לקיום כל המצוות.
וע"ד משנת"ל במאמר (פ"ג (לעיל ע' 29)), שעצם האמירה "כי יכול נוכל לה" (פרשתנו יג, ל) היא נתינת כח על כללות העבודה דקיום התומ"צ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שהרי ב"דברי תוכחות" שבפרשתנו נזכר גם "ודי זהב", "הוכיחן על העגל" – שאין זה ככל שאר החטאים שפוגמים בענינים פרטיים, אלא זהו ענין שהוא היפך שני דברות הראשונים, אנכי ולא יהי' לך , שמפי הגבורה שמענום , שהם כללות כל התורה כולה ,
594 מכות כד, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שלח טו, כב. וראה גם יתרו יט, יט. כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמו"כ בתורה – ששני דברות הראשונים ש"מפי הגבורה שמענום" מפני "שהם כללות כל התורה כולה", הם "אנכי" ו"ולא יהי' לך", חיוב ושלילה ("מצות ואזהרת ע"ז") .
1163 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
הענין ע"פ המבואר במאמר של אדמו"ר הזקן [שהשנה היא שנת המאה וחמשים להסתלקותו] בביכל כתי"ק אדמו"ר האמצעי עם הגהות הצמח צדק, ד"ה ואתה תצוה , דהנה אמרו רז"ל תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת , שנאמר וצדיק באמונתו יחי'.
461 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כללות עשה"ד נכללים בדיבור הראשון שמפי הגבורה שמענו , וכללות הדיבור הראשון נכלל בתיבה הראשונה – "אנכי" , שנכללת באות הראשונה , שהיא ראש התיבה שכוללת את כל התיבה (דכשם שהראש כולל את כל האברים, כך גם ראש התיבה כוללת את כל התיבה) – אות אלף בניקוד קמץ ("קמץ א' אָ").
1368 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הרי כל עבירה שאדם עובר היא היפך מה ששמע על הר סיני, וא"כ הי' צריך לרצוע על כל העבירות שבתורה, ובפרט – על עשרת הדברות, ולכל לראש – על הדברות ד"אנכי" ו"לא יהי' לך" , ש"מפי הגבורה שמענום" ; ובפועל, הנה על כל העבירות שבתורה – אפילו על עבודה זרה שהיא היפך הדברות ד"אנכי" ו"לא יהי' לך" – אין רציעה; ודוקא העובר על "כי לי בני ישראל עבדים" – נרצע!
450 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכיון שענין זה בא ע"י צמצום האור, בחי' הגבורה (כנ"ל ס"ט), לכן נאמר וידבר אלקים (דוקא) את כל הדברים האלה, מדת הצמצום, ובלשון חז"ל מפי הגבורה (דוקא) שמענום .
83 מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– כפי שמבאר ר' סעדי' גאון שתרי"ג מצוות כלולים בעשרת הדברות, ועשה"ד כלולים ב"אנכי" ו"לא יהי' לך", שלכן שמענום מפי הגבורה , ועד שכל עשה"ד כלולים בדיבור "אנכי ה' אלקיך", וע"פ תורת הבעש"ט כלול הדיבור "אנכי ה' אלקיך" בתיבה הראשונה – "אנכי" , ותיבת "אנכי" כלולה באות הראשונה – אל"ף.
1860 מכות כד, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שלח טו, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בעשרת הדברות גופא, ב' הדברות הראשונות הם עוד יותר כלליים – "אנכי" כולל כל מצוות עשה, ו"לא יהי' לך" – כל מצוות לא תעשה, ולכן יש בהם מעלה מיוחדת, ש"אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו" ;
1536 מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
דהנה, עם היות שאמונה הו"ע שנוגע ביותר, ולא רק מצד עצמו, אלא שזהו גם הקיום של כל הכחות, והקיום דכל הענינים הקשורים עם ג' הלבושים מחשבה דיבור ומעשה, וכמארז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי', היינו, שענין האמונה הוא הדבר המעמיד את כל התרי"ג מצוות שיהיו באופן של קיום, חוזק ותקיפות, מ"מ, בנוגע לענין ההתגלות, הנה כאשר יש בהתגלות רק ענין האמונה בלבד, ה"ז מצב של עניות בדרגא הכי ירודה והכי פחותה.
388 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
בודאי צריך להיות ענין האמונה, וכמארז"ל "לא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות האמונה", וכידוע שהאמונה היא יסוד כל הענינים, וכמארז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת , שנאמר וצדיק באמונתו יחי'"; אבל זהו רק תחילת העבודה, וכמו התחלת היום באמירת "מודה אני" ו"הודו לה'", שבודאי אין להסתפק בכך ולצאת י"ח על משך כל היום, אלא צריך להיות המשך העבודה באופן של הבנה והשגה וכו'.
1265 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בנוגע לדיבור הכללי – שמעו כל בנ"י מהקב"ה בשוה, אבל בנוגע לפרטי עשה"ד הי' יתרון למשה, כי, בנוגע לבנ"י, הנה רק "אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" , ואילו שאר הדברות היו באופן ש"משה ידבר והאלקים יעננו בקול" .
256 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולהעיר, שאע"פ שכל בנ"י היו אז במדריגת צדיקים גמורים, מ"מ, היו חילוקי דרגות ביניהם, כמו "אתה (משה) מחיצה לעצמך, ואהרן מחיצה לעצמו וכו'" , וכמובן גם מזה שבנ"י שמעו מפי הגבורה רק "אנכי ולא יהי' לך" – כי, גם בצדיקים גמורים יש חילוקי דרגות.
608 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובכללות יותר – כפי שכלולים בשני דברות הראשונים "אנכי ולא יהי' לך" , כפי שמבאר רבינו הזקן ש"הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מ"ע, ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מל"ת", וממשיך, "ולכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה" – דלכאורה ממה-נפשך:
1152 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכפי שמצינו בנוגע למ"ת – שתחילה ניתנו עשרת הדברות שכוללים את כל התורה כולה (כולל גם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש) , ובעשה"ד גופא – שתי דברות הראשונות, אנכי ולא יהי' לך, ש"מפי הגבורה שמענום" , כיון ש"אנכי כולל כל רמ"ח מצוות עשה, ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מצוות לא תעשה" (כמבואר בתניא ), ועד להתכללות כל התורה כולה בתיבה הראשונה של עשה"ד – "אנכי" , ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית" ; והיינו, שתחילה לוקחים את הענין בציור כללי, ורק לאח"ז בא הענין בפרטיות, באופן של שקו"ט וכו'.
1501 מכות כד, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שלח טו, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו גם מה שמצינו במ"ת שאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו , מפי הגבורה דייקא, שזה מורה על תגבורת ותוקף ההשפעה.
2092 מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"אמר הקב"ה ירד משה אל המחנה ואח"כ אני משמיע תורתי לישראל", כך, שכל העם יראו שהקול בא מהר סיני לכל בנ"י בבת אחת, ועד ש"אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" – כולם בשוה, ממשה עד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך", והרי ב"אנכי ולא יהי' לך" נכללים כל המצוות, כדברי רבינו הזקן ש"אנכי" הוא שורש לכל רמ"ח מצוות עשה, ו"לא יהי' לך" הוא שורש לכל שס"ה מצוות לא תעשה.
493 מכות כד, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שלח טו, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וממילא, הרי זה כמו ששומעים את הדבר "מפי הגבורה" , מהקב"ה בעצמו,
1947 לשון חז"ל – מכות כד, רע"א. הובא בפרש"י עה"ת שלח שם, כב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בתניא שלכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה , מפני שהם כללות התורה כולה, ובזה גופא הנה הפסוק הראשון כולל כל עשה"ד , וכ"ז נכלל בתיבה הראשונה, אנכי ], פירשו רז"ל שאנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית, ונת"ל פירוש השל"ה שכתבית קאי על תושב"כ, ויהבית קאי על תושבע"פ, ונמצא, שבתיבת אנכי נרמז כבר ירידת והמשכת התורה גם לבחי' המעשה, שהו"ע הכתיבה.
1416 מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
להבהיר לכל לראש ענין שהוא מדרבנן, בה בשעה שישנם כמה ענינים מן התורה, כמו עשרת הדברות, החל מ"אנכי ולא יהי' לך" ש"מפי הגבורה שמענום" , משא"כ תחום שבת, שאינו אלא מדרבנן, ולא נזכר בחיוב דשבת שנאמר בעשה"ד?!
2177 מכות כד, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שלח טו, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובעשה"ד גופא הנה שני דברות הראשונות אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מ"ע, ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מצוות ל"ת , ולכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה , מפני שהם כללות התורה כולה (כדאיתא בתניא ).
2326 מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'.
313 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
רז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'" – שהתרי"ג מצות "יעמדו" על האמונה, היינו, שהאמונה וקיום המצוות לא יהיו שני ענינים שונים, כי אם שבקיום המצוה תורגש האמונה במצַוה המצוה .
1112 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– כדאיתא בירושלמי "בין כל דיבור ודיבור (היו כתובים) דקדוקי' ואותיותי' של תורה כו'", וכמובא בפירוש רש"י ש"כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות [מלבד התכללות כל המצוות ב"אנכי" ו"לא יהי' לך" ש"מפי הגבורה שמענום" שכוללים כל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ], ורבינו סעדי' פירש ..
903 מכות כד, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שלח טו, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שבועות, מ"ת בקול השופר, אילו של יצחק (בחי' גבורה , כמארז"ל "אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" , ובתורה כתיב "מימינו אש דת למו").
67 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וע"ד ש"התורה כללות ופרטות ניתנה" , וכל מצוה כלולה מכל המצוות , ועד שכל תרי"ג מצוות כלולים בעשה"ד (כנ"ל מפירוש רש"י53), ויתירה מזה – כמאמר הבעש"ט שכולם כלולים בדיבור הראשון – "אנכי ה' אלקיך"52 [וכדברי רבינו הזקן ש"שני דברות הראשונים אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה, כי דיבור אנכי כולל כל רמ"ח מצוות עשה, ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מצוות לא תעשה, ולכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה , מפני שהם כללות התורה כולה"], ועד שכלולים בתיבה הראשונה שבדיבור הראשון – "אנכי" , ועד להתכללות בראש תיבת "אנכי" – באות אל"ף, שלכן מסרו יהודים נפשם שלימוד אל"ף-בי"ת של ילדי ישראל יתחיל מ"קמץ אל"ף אָ", כיון שזוהי ההכנה שיהי' אצלם ה"קמץ אל"ף אָ" של " אָ נכי הוי' אלקיך" .
693 מכות כד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמובן גם מזה שכיון שנאמר וידבר אלקים גו', הנה גם בתושבע"פ הלשון הוא אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום , והרי אין ענין יוצא מידי פשוטו, שהכוונה בזה היא לבחי' הגבורה כפי שהיא למטה, ושייכת לשמיעה באוזן הגשמי.
1892 מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אף ששם אלקים שנזכר כאן קאי על העלם העצמי, הרי הכוונה בזה היא גם לשם אלקים כפשוטו, אלקים בגימטריא הטבע, ועד שגם על דיינים וענינים טבעיים שלמטה משתמשים בשם אלקים, וכמובן גם ממארז"ל (בנוגע לוידבר אלקים דמ"ת) מפי הגבורה שמענום , שזוהי בחי' גבורה כפי שנתפסת בשמיעת אוזן הגשמי.
2067 מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לב
וכמובן גם מהלשון איזהו שוטה המאבד כו', שהוא בדוגמת דבר האבוד, שגם לאחרי שנאבד הוא בשלימות, אלא שצריך למצאו, וע"י החיפושכדבעי – בודאי ימצאנו.
55 ובל' חז"ל (מכות כד, סע"א) "אבידה המתבקשת" (ונמצאת לאחר זמן – פי' רבינו גרשום שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה מה שיש לדקדק בפסוק זה רבות הנה הא' מה שלא ביאר בכתוב מה הן הדברים שמשה ידבר והאלקים יעננו דעשרת הדברות הי' משה מדבר דבר ה' לישראל וכמ"ש אנכי עומד בין ה' וביניכם להגיד כו' ולא נאמר בענין זה שמשה יהי' המדבר והאלקים יענהו ואם ב' דברו' הראשונו' אנכי ולא יהי' לך <רה>
3 אנכי ולא יהי' לך . . מפי הגבורה שמענום : מכות כד, רע"א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
למעלה מבחי' ההתחלקו' בכלים וע"כ יכול להיות בה היפך ענין הנ"ל במלאך שאינו יכול לעשו' שתי שליחות אבל בתורה נא' אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי דאע"פ שהדיבור אחד הוא בלבד שומעים ממנו שתים כי דבר א' יסבול ב' דברים וכיוצא בזה בכל דברי תורה גם באות א' שבתורה יכולים למצוא כל חלקי התורה וכמ"ש על מ"ש וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה ניצוץ א' מתחלק לכמה חלקים כו' ועיקר הטעם הוא כי התורה מחכמ' עילא' היא ששם הוא למעלה מבחי' התחלקו' אלא הוא בבחי' ההתכללו' לכלול הכל כא' משום דבאור א"ס שבחכמה אמרו דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד פי' כולא חד בבחי' ההתכללות ע"כ גם בפסוק א' או הלכה אחת נכלל כל התורה כולה וד"ל.
51 אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי : תהלים סב, יב. מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו ענין השלום בפמליא של מטה בו"ה כי הרי ימינא ושמאלא הם ב' הפכי' וכדי שיהא המתקו' הגבורו' בחסדי' ליכלל שמאלא בימינא צריך שיבא האור והשפע ממקום הגבוה משניהם כענין עושה השלום במרומיו מיכאל וגבריאל כו' והיינו מ"ש לך ה' הגדולה והגבורה פי' שחו"ג ימין ושמאל שניהם באים בבחי' ביטול כלפי שם הוי' שלמעלה מן הגדולה והגבורה כו' משום דאור א"ס עצמו למעלה מבחי' התחלקו' הוא כמאמר הידוע דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' ולכך נעשה בחי' יחוד גמור במדו' חו"ג ואתכליל שמאלא בימינא והוא ענין השלום בו"ה שהוא בחי' ההתכללו' של המדו' ויש התכללות בכלל ז' המדו' והוא ענין המתקו' הגבורו' בחסדי' ויש התכללו' בפרט וי"ו בה"א שהוא יחוד קדב"ה ושכינתי' מ"ה וב"ן כידוע עד"מ קול ודיבור למטה וד"ל, וזהו או יחזק במעוזי ע"י התורה ג"כ שלום יעשה לי גם בפמליא של מטה בו"ה דשם הוי' כי הנה בתורה נא' מימינו אש דת למו אש שחורה ע"ג אש לבנה כו' משמאלא נכלל בימינא כמ"ש מימינו אש כו' וזהו כענין מאמרם ז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום מפי הגבורה דוקא אבל נכלל הגבורה בחסד בב' דברו' הללו אנכי ולא יהי' לך כי אנכי שרש <רפט>
58 אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום : יתרו כ, ב-ג. מכות כד, א. ראה זח"ב צא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בחי' גילוי זיו בלבד כמ"ש בי"ה צור עולמי' ביו"ד נברא העוה"ב כו' והיו"ד הוא רק בחי' אות א' משמו ית' משא"כ בחי' עצמו' אלקו' דאנכי כו' שאינו אלא במעשה המצות דוקא כנ"ל וע"כ יפה שעה א' במע"ט בעוה"ז גם מכל חיי העוה"ב וד"ל וזהו אשר אנכי מצוך היום דוקא היום כי היום לעשותם ולמחר כו' וידוע דאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום כו' ואח"כ אמר ושננתם לבניך ודברת בם כו' פי' שבא לפרש באיזה דבר הוא שמתגלה בחי' אנכי שאמר קודם ואומר שע"י הדיבור בד"ת דוקא הוא בא בגילוי והטעם הוא כי הנה האהבה בלתי יראה אתערותא דלעילא ג"כ כמים הפנים באהבה כזאת והוא מ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקיני פי' תחבקיני הוא ענין הארת המקיף בלבד שחופף מלמעלה עד"מ החיבוק שמחבק ביד שאין האהבה הזאת מגעת בתוך האדם בפנימיותו ותוך תוכו וע"כ מיד אחר התפלה חולפת ועוברת.
49 דאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום : מכות כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה י"ל עוד למה נאמר על השבת זכור ושמור שהן מ"ע ומל"ת כידוע דכל השמר פן כו' הוא מל"ת וגם איך אמרו דזכור ושמור בדיבור א' נאמרו אחר שזה מ"ע וזה מל"ת כידוע בדרז"ל בפי' זה שמי כו' וזה זכרי כו' דשמי עם י"ה גי' שס"ה ל"ת וזכרי עם ו"ה גי' רמ"ח מ"ע וא"כ גם פי' זכור הוא בבחי' מ"ע ושמור הוא בבחי' ל"ת (ולא יקשה מזה שאמרו דאנכי ולא יהי' לך בדיבור א' נאמרו דמפי הגבורה שמענו), ועוד י"ל
15 דמפי הגבורה שמענו : מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וידוע דאנוכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום כו' שעי"ז פרחה נשמתן כי שאר הדברות מפי משה שמעו כמ"ש דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות כו', ואנוכי כולל כל רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל כל שס"ה ל"ת ודבר ה' יקום לעולם וגם עכשיו דבריו חיים וקיימים.
89 דאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום : מכות כד, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס דיני מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וירא שמים יש לו לקיים אפילו מחשבות לבו שאם חשב וגמר בלבו למכור לו בסכום זה והלה לא ידע ממחשבתו והוסיף לו על סכום זה לא יקח ממנו כי אם סכום זה שגמר בלבו לקיים מה שכתוב ודובר אמת בלבבו .
ט רבנו גרשם ורשב"ם שם ד"ה רב ספרא . רש"י מכות כד, א ד"ה רב ספרא בשם השאלתות פר' ויחי שאילתא לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומדת חסידות שלא לירד לתוך אומנות חבירו שנאמר ואת אשת רעהו לא טימא (ס"א לא עשה לרעהו רעה ) ופירשו חכמים זה שלא ירד לתוך אומנות חבירו :
קי תהלים טו, ג. מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
אבל לפי תפיסתו מאמר זה בא חבקוק כו' כפשוטו, להיות די באמונה הפשוטה כו', כמו שכתב במכתבו דשנת תקנ"ח, אישתמיטתיה מאמר רז"ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי' , הרי שאף שמאמין בה' אעפ"כ אינו מושל ברוחו שלא לגנוב ושלא לרצוח, כנודע מדין הבא במחתרת שאין לו דמים מפני שבא להרוג את בעל הבית אם ימצאנו כו'.
5014 בא חבקוק כו ': מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ח בעשרת הדברות יש ב' מיני נגינות , האחד עושה מכל דיבור פסוק אחד, אף שהוא ארוך או קצר מאוד, דהיינו שאנכי ולא יהיה לך ולא תעשה לך ולא תשתחוה ועושה חסד הם פסוק אחד, שאנכי ולא יהיה לך בדיבור אחד נאמרו .
672 כן הובא לעיל מחזקוני, עפ"י מאמר רז"ל, בילקוט שמעוני ירמיהו רמז רסו (דאמר מר אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו).
אבל במשאת בנימין: "מטעם שאמרו חז"ל אנכי לא יהיה לך מפי הגבורה שמענו", והיינו כדאמרינן במכות כד, רע"א (אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום ). ופרש"י (דכתיב אחת אלקים ושתים זו שמענו, מכילתא)
ובמכילתא וברש"י יתרו כ, א (את כל הדברים האלה, מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד). וראה תורה שלמה (יתרו, חט"ז ע' כד, בשוה"ג ס"ק צו).
*
והנה אמרו חז"ל (ר"ה כז, א): "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע". והיינו מה שנאמר בפרשת יתרו "זכור" ובפרשת ואתחנן "שמור".
משא"כ כאן, לכאורה אין הכוונה שנאמרו בדבור אחד ממש, כי אם שלא הי' הפסק בין שני דברות אלו, ולכן קוראים אותם כפסוק אחד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שאנו אומרים [אמת ] ואמונה כל זאת וקיים עלינו והול"ל וקיימת עלינו בלשון נוק' אחר שא' ואמונה כל זאת כו' לשון נקבה, אך לפי שבחי' מל' שנק' אמונה היא תחלה בחי' מקבל מאמת דאיהו אמת ואיהי אמונה (שזהו ע"ס דז"א ונוק' אמת דתו' כו' ובחי' מל' בחי' מקבל מהאמת הזה ונק' אמונה, וזהו כללות התרי"ג מצות שהעמידן על אחת שהיא אמונה, ולמעלה יותר זהו בחי' מל' דא"ס שנק' אמונה רבה כו' בחי' שמי' רבא כו' שהוא כלי קיבול [ל]אמיתת מהו"ע ית' ממש דלמתב"כ וכנ"ל, ואח"כ נעשה המל' כתר ועתיק לבריאה שהוא בחי' אין הב' של היש כו', וזהו וקיים עלינו לשון דכר, דבחי' נוק' [ד]תחלה למעלה מבחי' ד[כ]ר זה כו', אדרבה כל מה שיש ביכולת המל' להיות ראש לשועלים [ב]בי"ע אינו רק ממה שהי' תחלה בבחי' נוק' בביטול המציאות (שזהו בחי' ד"ע שנק' חשך שלמעלה וקודם לאור כברייתו ש"ע כו' כנ"ל).
251 שהעמידן על אחת : מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואמנם מי הוא הממוצע הממשיך [ו]מביא אור שפע זאת מח"ע למטה זהו משה שהוא הממשיך ושואב מים החכ' הקדומה הנ"ל להיות בא בגילוי אור דתו' שלמטה שלנו, וזש"א תו' צוה לנו משה כו' (ועד"ז א' בס' הבהיר דדהע"ה הי' מחבר תו' שלמטה בתו' שלמעלה ומשה הוא המחבר תו' שלמעלה בתו' שלמטה וראי' ממ"ת דכתי' משה ידבר והאלקי' יעננו בקול הרי עצמות חכ' ית' באנכי ולא יהי' לך שמפי הגבורה שמע[נ]ו גם זה ע"י משה שהאיר והמשיך מפנימי' ועצמי' חכ' עילאה לגילוי אור בהתלבשות בדברים גשמיי' כו').
526 באנכי . . שמפי הגבורה שמע[נ]ו : מכות כד, א. לעיל סט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
העצמי' שבאמונה הפשוטה העצמי' כמו שחבקוק העמידן על א' שהוא האמונה שצדיק באמונתו יחי' והוא המשקוף שע"ג ב' המזוזות שבציור פת"ח כנ"ל).
445 שחבקוק העמידן על א' : מכות כד, א. ראה שה"א ד, א. יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך תחלה היו כנ"י בגלות מצרים בבחי' עיבור והעלם דקטנות דנה"י שהוא אוי"ר המסותרת הנ"ל, ובחי' לידה דנש"י שנפקחו עיניהם כו' שזהו בחי' היניקה דחלב עד שהיו מוכנים לקבלת התורה פב"פ שזהו בחי' שלימות דיניקה זאת, והוא כמו השגות פנימית התורה בימות המשיח, שהרי עכ"ד פרחה נשמתן כו' ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמעו בביטול במציאו' ממש ונמשך להם ב' כתרים כו'.
418 ואנכי . . מפי הגבורה : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לקמן פ' פקודי תנא, ג. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תתנב. נ"ך ע' תמז ואילך וע' תקכ ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתקט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו הפך ים ליבשה בנהר יעברו כו' שכולל עבר דקי"ס עם עתיד דיעברו בנהר פרת בימי משיח כא' ואז א[מר] שם נשמחה בו דייקא דמשמע דאם לא קי"ס שעבר אע"פ שבנהר יעברו כו' לא הי' גילוי השמחה העצמי' בו ממש לעוה"ב, והענין הוא מובן ע"פ כל הנ"ל שיש יתרון מעלה בקי"ס שהי' הכנה רק לקבלת התו"מ בפו"מ בגשמיות כנ"ל הרבה יותר מעליות העולמות בימות המשיח בתשלום כל הבירורים דרפ"ח מעה"ד כו' שיהי' גילוי ההעלם דח"ע הפנימי', לפי שסוף מעשה המצות בפו"מ עבמח"ת למעלה גם מבחי' פנימי' דח"ע שלא יגיע שם בחי' ראי' והשגה בעין השכל כלל כי הוא בחי' התגלות העצמו' ממש דלמתב"כ ואפי' אור צח דח"ע אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו כנ"ל שלזה א[מר] ויאמינו בהוי' זה העצמו' בבחי' האמונה לבד שלמעלה מן השכל והשגה דראי' דחכמה (והוא להיותו בעצמו' דא"ס קודם שנמשך בבחי' מל' דא"ס להיות מקיף כללי שנק' מחשבה אחת כו'), אך מה שהי' בכנ"י בבחי' אמונה לבד שכולל כל המצות כמ"ש העמידן על אחת כו' זה יהי' שכר המצות בעוה"ב דהיום לעשותם [בפו"מ] ולמחר לקבל שכרם שהוא העוה"ב גילוי אור העצמות דא"ס ממש, והוא ע"י מעשה כל מצוה שיש בה שם הוי' למטה בד' אותיות צמצום והתפשטות לצמצם ולבטל הרצון מפני רצון ה' בסו"מ והתפשטות בקיום גילוי רצה"ע בוע"ט כנ"ל, הרי באתעדל"ת עושי' אתעדל"ע
462 העמידן על אחת : מכות כד, א. ראה שה"א ד, א. יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
דהנה ידוע שכל עיקר התו"מ הוא לאכללא שמאלא בימינא כו' שזהו להגביר כח החסדי' על כח הדין והגבורות להמתיק הדין בחסד דוקא דאע"פ שהתורה כלולה מחו"ג בשוה כמ"ש מימינו א"ש ד"ת כו', אבל בחי' הגבורות דאש דקו השמאל נמתקו בחסדי' דימין, וכמו כל מצות הקרבנות להעלות עולה וזבח הוא להמתיק כח הדין שמלובש ברע דנפש החוטאת לכפר עליו ע"י זריקת דם והקטרת חלב להיות לריח ניחוח להוי' דוקא כו', וכן הקטרת להעלות להמתיק גם י"א ארורים דק"נ שיהופכו לטוב וחסד כו' ע"י הי"א סממני' דקטרת שעולי' בריח הבושם כו', וכה"ג בכל מצות ל"ת דגם שהן מבחי' ה"ג הכל להעלות ולהפוך הגבו' קשות שמקבלי' מקו השמאל לחסדי' כמו במצות פרה אדומה כידוע וגם בדיני טו"ט ואו"ה שזהו הכל להעלות הטוב מן הרע שנפל [שם] כו', וצריך לזה בחי' גבורה ותוקף גדול ביותר שזהו לאגברא ימינא על שמאלא שיהי' כח הדין שבקו השמאל נכלל בקו הימין ואז ממילא יפול הרע גמור הנשאר שאין לו בירור כי אין לרע יניקה רק מן הטוב כידוע, וכך הוא ע"י המשכת החסדי' דרמ"ח מ"ע להמשיך תוס' אור החסד בשם הוי' דמ"ע בגילוי אלקות שיאיר גם בחושך דק"נ כמו גם בדברים גשמיי' דדצ"ח דק"נ, המותרי' כו', וע"כ נק' התורה עו"ז [oldpage_רסב] ותוש"י' שע"י תוקף הגבורות שבחסד העליון דקדושה מחליש ומתיש כח הסט"א דק"נ, וכמו בגוף הגשמי שמחליש כח הרע שביצה"ר לאכפייא לסט"א ע"י בחי' עוז דתורה ומצות דוקא, וז"ש כי גב"ר עלינ"ו חסדו כו' שזהו בחי' חסד וצדק"ה דמצות שנק' צדק"ה ומשפט כנ"ל באריכות וד"ל, ולפי שקי"ס הי' רק הכנה למ"ת כנ"ל ע"כ א' ה' איש מלחמה כו' שהי' איש מלחמה לנצח למדה"ד שטען מה נשתנו אלו מאלו דגם שלא קיבלו התו"מ עדיין בפו"מ, אבל האמינו בה' ובמשה עבדו בכללות והאמונה היא כללות כל המצות דתרי"ג שהעמידן על א' שז"ש וצדיק באמונתו יחי' (ובפרט שהיו בנ"י במצרים בסומ"ר לצאת מאפילה דנש"ט דמצרים כידוע ששרש הל"ת הוא בי"ה דשם הוי' שנק' זמר"ת י"ה שזהו עיקר המגרש ודוחה לחיצוני' כנ"ל).
877 והאמונה. . שהעמידן על א' : מכות כד, א. ראה שה"א ד, א. יא, א. לקמן פ' תצוה שמה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
זכור את יום השבת לקדשו כו', וידוע שבדברות האחרונות (בפ' ואתחנן) א' שמור את יום השבת כו', וארז"ל דזכור ושמור בדבור א' נאמרו כו' וזהו פלא איך יוכל להיות זכור ושמור בדבור אחד שהרי א' משה ידבר כו' ומ"ש זכור זה הי' מפי ה' למשה בדברות הראשונות ומ"ש שמור זהו שאמר משה מפי עצמו כשחזר להם את יו"ד הדברות לאחר זמן [רב] כו' (ומה שארז"ל דאנכי ולא יהי' כו' שמפי הגבורה [שמעו ו]נאמרו בדיבור אחד, זה יתכן להיות דמפי הגבורה שאני ובזמן אחד הי' הדבור, אבל זכור ושמור מפי משה נאמרו וב[שני] זמנים רחוקים כו') (ועוד יש להבין מ"ש כאן בטעם דזכור את כו' כי וי"ו ימים עשה ה' כו' וינח ביום הז' ע"כ בירך ה' את יום השבת ויקדשהו ובדברות האחרונות אמר הטעם לשמור את כו' וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך כו' ע"כ צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת, וזהו פלא מה שייכות יצ"מ לענין המנוחה דשבת שאמר ע"כ צוך לעשות כו' ומה ענין לעשות ולא אמר לקדש כמ"ש בתחילה כו').
7 דאנכי ולא יהי'. . שמפי הגבורה : יתרו כ, ב. ג. מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
[oldpage_930] ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור כו', הנה ארז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'.
4 בא חבקוק והעמידן על אחת : מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך הנה רז"ל עשו הכרעה בזה דב' דברות הראשונים אנכי ולא יהי' [לך ] מפי הגבורה עצמו שמענו ומפני שלא יכלו לקבל עוד מפני היראה הגדולה מן האש ע"כ הי' משה ידבר דבר ה' בשאר הדברות לישראל, וז"ש אנכי עומד [כו'] בעת ההיא להגיד לכם דבר ה' כי יראתם מפני האש כו', ומ"ש את כל הדברים האלה דיבר ה' כו' דמשמע [כל] יו"ד הדברות לפי שגם בשאר הדברות דמשה הי' מדבר, אבל האלקי' יעננו בקול הרי שמעו קול ה' כשענה בקול וז"ש כאן משה ידבר והאלקי' יעננו בקול, דקאי בשאר הדברות לבד ב' דברות הראשונו' ששמעו מפי ה' בעצמו ויתורצו כל המקראות הנ"ל וד"ל.
19 אנכי ולא יהי' [לך ]. . שמענו : מכות כד, רע"א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לעיל פ' וארא סט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
(ג) והנה כתי' וצדיק באמונתו יחי' (שמזה א[מר] דתרי"ג מצות בא חבקוק והעמידן על א[חת] וה[י]א האמונה שהיא כנ"י שנק' אמונה [ד]איהו אמת ואיהי אמונה ), פי' כנ"י שלמטה שנק' צדיקי' בתו"מ [בפו"מ] (והוא בחי' צ"ת דבחי' מקבל כו') באמונתו יחי' דהיינו רק בתוקף עוז האמונה דכנ"י בכלל ובפרט בכאו"א מישראל , זאת האמונה ישים אל לבו ויאמין באמונה חזקה בעצמו' אוא"ס ב"ה שנק' חיי כל החיים העליו[ני'] כמ"ש כי עמך מקו"ח כו' העליוני', שהוא הנותן כח ועוז לבחי' כח הצומח שבארץ עילאה וארץ תתאה להוציא צמחה ותוליד תולדות רבים [כו' ו]היינו גם כל בחי' מזון וחיות האלקי לנשמות בגופים [ו]משם יצמיח ה' בתוס' ברכה וכל התפעלו' אוי"ר שכליי' וגם טבעי' הנמשכת באדם למטה הכל הוא מכח ה' הניתן בכח הצומח שבאה"ח שיבא בגילוי אור למטה בכנ"י שנק' ארץ תתאה, והוא אשר הצמיח ה' אור האלקי' בלבו בל ימוט לעולם.
79 בא חבקוק והעמידן על א[חת] : מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, כט, לא
אך הנה יש להקדים תחלה כללות ענין קבלת התורה, דהנה בהתחלת הדברות אמר וידבר אלקי' את כל הדברים האלה לאמר , וי"ל תיבת לאמר מהו דא"א לפרש כמו כל לאמר שבכל פ' שהוא לומר לזולתו לישראל כמו ויאמר ה' אל משה לאמר לכנס"י כו', שהרי כאן שמעו כל ישראל בעצמם כידוע דדבור דאנכי מפי הגבורה שמענו עצמו ולא ע"י זולתו ולא ע"י משה כמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכם כו', אלא פי' לאמור היינו ענין ציווי לכל ישראל
179 דאנכי מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לעיל פ' וארא סט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הנה אמרו ז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה נאמרו כו' ולא [oldpage_1338] מפי משה כשאר הדברו' דכתיב משה ידבר כו', דהנה לכאורה אינו מובן לשון מפי הגבורה דוקא הל"ל מפי הקדב"ה או מפי המקום וכיוצא כו'.
135 אנכי . . מפי הגבורה נאמרו : ראה מכות כד, א. לעיל פ' וארא סט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובכללות המצות שבתורה הרי הן בציור אברי האדם שכלולי' זע"ז כנ"ל וכמ"ש בזהר דאוריי' אית בה פרקין ושייפין כו', [ו]עכ"ז הרי כלולים כל התורה ומצות כלולים רק בבחי' חו"ג דרמ"ח מ"ע שהן בחי' ה' חסדים כללים ושס"ה ל"ת בחי' ה"ג והיינו אנכי ולא יהי' כו' שמפי הגבורה עצמו שמענו, כידוע שזהו בחי' התחלקות לימין ושמאל דוקא וכמ"ש מימינו אש דת כו' מימין דחסד ברמ"ח מ"ע ושמאל דגבורה בשס"ה ל"ת, דחו"ג זה בלי חיבור והתכללות כלל שא"א להיות חילוף ושינוי מטוב לרע ומרע לטוב כמ"ש סו"מ וע"ט [ו]כמו חיים וטוב מות ורע שנק' ברכה וקללה שהן ב' הפכים בתכלית.
548 אנכי ולא יהי' כו' [ביא: לך ] שמפי הגבורה : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לעיל פ' וארא סט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יח, לא
וז"ש ואברכ"ה שמ"ך לע"ו בעוה"ב לע"ו בנצחיות דא"ס בברכת עולם, וכן גם עתה בכל יום נמשך ברכה בשם הוי' ויח"ע דקוב"ה ושכינתי' בכל מצוה ומצוה ע"י קבלת עומ"ש בפנימיות ועצמיות דמדת מל' שעי"ז ארוממך כו' כנ"ל ע"כ אח"כ נמשך ויורד האור מלמעלה למטה כנ"ל וד"ל (וז"ש שכל האו' תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב לפי שתהלה לדוד מרומם לבחי' המל' דא"ס עצמו כמ"ש ארוממך כנ"ל שעי"ז נמשך חיי העוה"ב שז"ש ואברכ"ה שמ"ך ממש לע"ו כנ"ל (וזהו ג"כ פי' הברכה דמצות בא"י כו' בבחי' ברכ"ה דשמ"ך שעי"ז נקרא מלך העולם כמו בר"ה שמי"פ דמל' נעשה רצון למלך על עולמות כו' אשר קדשנו לפי שקדשנו במצותיו בבחי' פנימיות לבוש המל' הנ"ל) (וז"ש אתה ה' לבדך [ממש כמא'] שקודם שנבה"ע היה הוא ושמו בלבד כנ"ל (וגם בבחי' מקיף דטה"ע שלמעלה מטה"ת שייך להיות מקיף למקיף עכ"פ להשתל' העולמות, אבל אתה ה' לבדך זהו כשהיה הוא ושמו הגדול בלבד, ואח"כ אתה עשית את השמים טה"ת ושה"ש טה"ע כו', ואתה מחי' את כולם בבחי' ממכ"ע בבי"ע בפרטי פרטים עד אתה אשר בחרת באברם שע"י היה ג[י]לוי עצמ' שמו הגדול ד"ע הוי' ואלקים בעולם כמ"ש ויקרא אברם בשם הוי' אל עולם וצדיק כאברהם באמונת"ו יחי' שכולל כל התרי"ג מצות כידוע, וז"ש כי ידעת[יו] אשר יצוה את בניו כו' שעי"ז ארוממ"ך אלקי המלך כנ"ל, ומעלוי זה נמשך ונתבר[ך] שמך לעד כו' כמו ואת"ה מחיה את כולם בבחי' התפשטות במל' למטה עד אין תכלית כמו שהוא למעלה עד אין שיעור כנ"ל.
1673 וצדיק. . באמונת"ו יחי' : חבקוק ב, ד. ראה מכות כד, א. לעיל פ' תצוה שיח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(נד) אך הנה שרש הענין הוא דבאמת גם בעצמות א"ס ב"ה שכולו רחמים וחסדים פשוטים שייך ל' משפט שכלול מחו"ג אלא שהוא בבבחי' העצמות ממש עדיין וכידוע שבחי' עצמות אא"ס ב"ה כל יכול הוא ונק' שלימותא דכולא כו' הרי יש בו ג"כ מבחי' הגבו' כמו שהוא כלול מבחי' החסדי' (כמו במ"ת שאנכי ולא יהיה לך מפי הגבור' עצמו שמענו (מכות כד, א) שזהו בחי' התחלקות דחו"ג כמו שהוא בעצמות הרצון הפשוט שנק' אנכי מי שאנכי סדכ"ס דלמת"ב כלל רק שירד למטה בהתלבשות דח"ע דתורה לברר לעה"ד טו"ר כנ"ל וד"ל) שהוא בחי' מ"ה וב"ן הוי"ה ואלקים שבעצמות ממש ובאור ענין זה ידוע במה דגם בעצמות אא"ס יש בחי' עלייה וירידה דבחי' מעלה ומטה כו' והוא מה שאא"ס למע' מעלה עד אין קץ כו' שהוא בבחי' הגבו' שבעצמות שעולה בעצמותו בעלוי אחר עלוי עד אין שעור למעלה דוקא (וכמ"ש במ"א בענין וקדושים בכל יום יהללוך סלה בלי הפסק לעליות שלהם למעלה בעצמות אא"ס כנשמות האבות ומשה ואהרן כו') וכמו בכל ר"ה שהוא בחי' העלייה בתכלית הרוממות והתנשאות בעצמות כענין מ"ש (הושע ה, טו) אלך אשובה אל מקומי דאין
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ממש כמו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה עצמו שמענום (מכות כד, א) אע"פ שהן כללות התחלקות דחו"ג דמ"ע ול"ת מ"מ הן בתכלית היחוד כי בדבור אחד נאמרו וכן אמר מימינו אש דת למו שכלול מחו"ג וכן (תהלים כט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ח, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
(א) הנה ארז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת שנא' צדיק באמונתו יחיה כו' פי' שהאמונה היא שרש כל המצות:
2 בא חבקוק : מכות כד, א. ראה גם לעיל ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כו, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
שהוא (התפלה עכשיו) נכלל כל שס"ה ל"ת בחי' ה"ג ותורה כולל שניהם דמ"ע ול"ת הן חו"ג דתורה והיינו דת"ת כנגד כולם כו' והרי אמרו דתרי"ג מצות העמידן חבקוק על אחת שהיא האמונה (והוא עמוד א' וצדיק שמו שהוא יסוד עולם ) והוא מ"ש וצדיק באמונתו יחי' כנ"ל הרי נכללו ג' אלה דתור' ועבודה וגמ"ח באמונה ולמה אמ' על ג' דברים דוקא אך הנה בזה יובן ההפרש שבין יצ"מ למ"ת דביצ"מ באמונה לבד שכוללת ומעמדת כל התרי"ג מצות ובמ"ת קיבלו בדרך ג' קוין כי מימינו אש דת למו שנתנה בימין ובאש ובממוצע שהוא הקול שמורכב מאמ"ר והן מ"ע ה"ח הכלולים באנכי ושס"ה ל"ת הכלולים בלא יהיה לך ומפי הגבורה עצמו שמעו שהוא קול מורכב מחו"ג כו' ועל כל דבור כו' הרי נמשך בהן מג' הקוין העליונים שלמטה הוא ג' דברי' שהעול' עומד תורה ועבוד' וגמ"ח כנ"ל והכל א' ממש והא בהא תליא דמשום שיצ"מ היה באמונה דוקא מזה באו לכלל בית קיבול לקבל ג' קוין דתורה כו' ולעלות למעלה מהקוין והוא בבחי' אנכי מי שאנכי דלמת"ב כלל שלמעלה גם מן התו"מ כמ"ש אם צדקת כו' וד"ל:
7 באנכי. . בלא יהיה. . ומפי הגבורה : מכות כד, א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקכ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת חושן משפט סימן כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מיהו כאן שיש לו ריוח ודאי אינו שייך למדת סדום ועיין בגמ' פ"ק דב"ב די"ב סע"ב וחסרון ריוח ודאי אין זה נק' לא חסר, וע' שו"ת צ"צ ססי' פ"ט, ע"כ יש מקום לכופו בדברים, מה גם שי"ל דנד"ז שהחזיק שלשים שנה ורוב השרים דעיר וסביבותיה קונים אצלו ה"ל כעניין שאני דגים דייהבי סייריה וע' בסנהדרין דפ"א א' ע"פ ואת אשת רעהו לא טמא ביחזקאל סי' י"ח ו שלא ירד לאומנות חבירו , וע"ש במהרש"א מהדמיון זל"ז וסוף מכות דף כ"ד ע"א לא עשה לרעהו רעה תלים סי' ט"ו ג' שלא ירד לאומנות חבירו :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
לעורר לבבם הט' ואהבתם והתקשרותם עוז לדברי אלקים חיים, דברי רבותינו ז"ל אשר האצילו מהודם עליהם ועל זרעם , והזריחו הארה בנפשותם ורוח בינתם להיות להם לדרך ומבוא לעבודת הש"י בעיון תפלה מעומקא דליבא, ולהתבונן בגדולת ה' א"ס ב"ה ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכו', וההתבוננות בעסק התורה ובמצות מרוב כל , ועל דרך מארז"ל והעמידן על אחת .
259 והעמידן על אחת : מכות כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ארכן לא פחות מי"ב גודלין, וכן תפילין ד' בתים בש"ר ואצבעי' ומרובעות, וסוכה ז"ט ומשהו, ושופר טפח, ולולב ד' טפחים, והדסים ג', ושיעור מקוה מ"ם סאה וכדומה, ועד"ז הוא הגבול ומדה בצדקה, שהרי כל ענין בחי' המצות הוא שיומשך חסד ה' דוקא מעולם ועד עולם, וכן התו' נק' תורת חסד, אלא בכדי שיוכלו העולמות לקבל מדת חסדו ית' שהיא בעצם בלי גבולי, לזאת גם באנכי ולא יהי' לך ארז"ל לשון מפי הגבורה שמענו, וכן אמרו תרי"ג מצות נאמרין למשה מפי הגבורה וכתי' מימינו אש דת, שיש בחי' חו"ג בכדי לצמצם
138 אנכי . . מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. אגה"ק כאן (קיד, ב). תו"ח וארא ח"א סט, א הערה 418. סה"מ תרכ"ט ע' רכו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כח
ואמנם הנה נודע פי' שרו ש"ע שהחיות המתפשט בכל העולמות לכל חד לפום שיעורא דילי' הוא בבחי' נער וקטנות, שמקבל מבחי' ה' קטנה רחל שהגם שהיא אשת יעקב עיקרה של בית כו', מ"מ גם ביעקב כתיב מי יקום יעקב כי קטן הוא, שהרי בערך הא"ס נק' קטן מאחר שיש לו קצה וקצה אך קטן זה הוא לשבח שמפני היותו קטן בעיני עצמו זכה לכל החסדים ולכל האמת כמ"ש באגה"ק
122 מי יקום יעקב : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596 מציין: עמוס ז, ה. מכות כד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מפני שיבה תקום] וביאור כו' בן ס' לזקנה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כח
ז"א, כי הנה ישראל זוטא היינו בחי' ז"א כי הגם שז"א היינו ו"ק דאצי' חג"ת נה"י, ועמ"ש לעיל בפי' המאו"א שכשהז"א הוא רק ו"ק ז"ע מי יקום יעקב כי קטן הוא, אך כשהמוחין דאו"א נתלבשו בו נק' ישראל לי ראש כי יש הפרש גדול בין כשהמוחין מאירים במדות או כשהם רק מדות לבד כו' ועד"מ למטה התינוק נוח לכעוס כו' משא"כ מי שמדותיו בהשכל קשה לכעוס, ולכך אומרים אב הרחמן שבחי' חכמה מקור הרחמים, ולכן כשהמוחין מאירים בז"א נק' ישראל , ומ"מ הוא רק בשם ישראל זוטא יכנה כי הוא רק המשכת מוחין במדות, משא"כ ישראל סבא זהו נה"י דאבא עצמו, ועד"מ השכל עצמו, ונת' שמבחי' ישראל זוטא שהוא ז"א נמשך באותיות הדבור שזהו כמשל הדבור שמקבל מהבל הלב שבו משכן המדות, שז"ע בנ"י הנא' בפ' שמות דקאי על ירידה הב' שהוא המשכת ז"א באותיות הדבור, וע"כ בחי' יעקב לא נק' בני ישראל , כי יעקב שהוא בחי' אחוריים דאבא אינו בן לבחי' ישראל זוטא, אלא אח עד"מ, וז"ש בנ"י הבאים מצרימה את יעקב שהדבור מקבל מבחי' בני ישראל זוטא שהוא ז"א כמו שמקבל מוחין כו' וגם מבחי' יעקב כו'.
25 מי יקום יעקב : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596 מציין: עמוס ז, ה. מכות כד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
העני ה"ז כלי לא"ס בעהר"צ, וכמ"ש הרמב"ם בפרקי הצלחה בענין תקיעות שופר (ה' בשו"ת פאר הדור סי' קנ"ז פ"ב ע') ואתה בהתקע שופר בר"ה תקונו והכשירו הנה תהי' תנועתו כלה באבריך ידיך פשוטות ללקיחת השופר אצבעותיך מקמצות להחזיק בו גרונך ולשונך וכלי הקול בהנעים תקיעתו תהיינה אזניך קשובות ורגליך עומדות ועיניך עצומות ויתר חלקך נרעדים וחרדים (ה' עכ"ל) והלב ישמע הקול שופר והמוח ירגיש בזה וכן כל הרמ"ח אברים (ה' וכן קחשיב שם בשארי מצות ותפלה ע"ש ע') הרי כל האברים הם כלים לא"ס בעהר"צ, ולע"ל יתגלה בחי' זו, שזהו ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר דכשילמוד תורה יראה את פה המדבר כנגדו וכן יראה פה המדבר את התורה וכמו בהר סיני שאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו וכמו"כ יהי' לע"ל, ואמר ורא"ו כל בשר שיהי' בחי' ראי' ולא ראי' גשמיות כ"א שישיג בשכלו, אך לא השגה לבד אלא ראי' (ה' אפ"ל ראיות המהות בעין השכל וע' מזה בד"ה וככה ל"ז ע'), ובחי' זו יש עתה ג"כ במצות אלא שהם בהעלם ולע"ל יתגלה בחי' זו, וכמו מ"ש בע"ח שנשאר פנוי והלא נשאר רשימה וגם עכשיו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, אלא שהם בהעלם ולע"ל יתגלה בחי' זו.
79 שאנכי . . מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט הערה 138.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מפני שיבה תקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כח
אותיות המח', וזהו מ"ש בפ' ויגש ואלה שמות בני ישרא"ל, הכוונה על בחי' ישראל סבא לכן א' יעקב ובניו דיעקב הוא אחוריים דאבא וה"ה בכלל בני ישראל , וגם אותיות המח' נק' מצרים שהם ג"כ מגבילים וזהו ירידה הראשונה במצרים, אבל מ"ש בפ' שמות ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה הוא ירידה הב' מישראל זוטא בדיבור, וענין ישראל זוטא הוא בחי' ז"א ונק' קטן כמ"ש מי יקום יעקב כי קטן הוא והפי' כפשוטו שהוא קטן, דהנה נת"ל ב' פי' הא' שנק' קטן בערך הא"ס דבאמת הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה אלא שהוא קטן בערך הא"ס והוא כלי לבחי' א"ס וכמ"ש קטנתי מכל החסדים ומכל האמת פי' מפני שקטונתי לכן האיר בו בחי' חסד של אמת, אבל כאן הכוונה כפשוטו שהוא קטן שהוא רק ו"ק ולא יש בו מוחין, או דתלת כלילן גו תלת, הגם שנק' ישראל לי ראש הרי יש בו מוחין, אך הוא מוחין שבמדות ואינו בערך לגבי מוחין בעצם, וכמו התינוק כשעושין נגד רצונו הוא כועס והיינו מפני שלא יש לו מוחין אבל מי שמתנהג בהשכל אינו כועס כלל, וזהו אב הרחמן שהוא רחמים דסדר השתל' ונמשך מבחי' אב הוא בחי' חכ' דוקא משם נמשך רחמים, ולכן כתי' כאן את יעקב שאינו בן לבחי' זו כ"א אחים ורעים.
17 מי יקום יעקב כי קטן הוא : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596 מציין: עמוס ז, ה. מכות כד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
כי עכשיו אחד שנותן צדקה הרי היד הוא גשמי' והעמל הוא גשמי' והמעות הם גשמי', וע"כ מעלים ומסתיר שלא יראה בה השראת בעל הרצון אבל לע"ל יהי' וחשף שמתגלה, וכן בתו' כתי' ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר כי פי הוי' דיבר היינו כשישראל ילמד תורה יראה פה הוי' המדבר כנגדו כמארז"ל כל העוסק בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, או י"ל שיראה האנכי ולא יהי' לך שמפי הגבורה שמענו, וגם עכשיו פועלים הדבר הזה ע"י תומ"צ שמזככים הגשם וממילא נראה ונגלה עצמות א"ס, וכן כתי' גם את העולם נתן בלבם של בנ"א שע"י תומ"צ פועלים הזדככות גם בעולם , כי באמת אלקות שורה גם עכשיו בעולם כמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא אך עכשיו הוא בהעלם שעולם מעלים ומסתיר אבל לע"ל כתי' עין בעין יראו שבעין הגשמי' יראו אלקות בעולם כמ"ש ולא יכנף עוד מוריך והי' עיניך רואות את מוריך, וגם עכשיו ע"י תומ"צ פועלים זה שיראה עצמות א"ס בגילוי, וזהו"ע עבודה ועבדת את ה' אלקיך שפי' עבודה הוא כמו עורות עבודים היינו אויסארבעטין שגם קודם הי' זאת אך הי' בהעלם ואחר העיבוד הוא יוצא מהעלם אל הגילוי שזהו"ע עבודה.
57 האנכי . . שמפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט הערה 138.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כח
שהוא קטן כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעוונותיהן בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם א"כ אנו רואים שיש מעלה בקטן, וכן מצינו דוד הקטן שמואל הקטן ואפי' ביעקב כתי' מי יקום יעקב כי קטן הוא, וכן אפי' למעלה אנו מצינו שארז"ל צמצם שכינתו בשני בדי הארון שכל הגילוים שהי' בבהמ"ק ונועדתי אליך שמה על הכפורת שהי' גילוי אלקות וזה הי' ע"י הצמצום, א"כ יש מעלה בקטן ולמה נאמר על לע"ל שיהי' בשופר גדול.
15 מי יקום יעקב כי קטן הוא : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596 מציין: עמוס ז, ה. מכות כד, סע"א. ראה חולין וסה"מ תר"ל שם. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה רני ושמחי על יד הערה 122 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב' תתקיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לא
וגם צ"ל מהו המעלה שלע"ל יתקע בשופר גדול דוקא והלא לכאו' קטן הוא יותר מעלה וכמ"ש במד"ר שה"ש פ"ח ע"פ אחות לנו קטנה ר' עזרי' בשם ר' יהודה בר' סימון לע"ל עתידין כל שרי או"ה באין ומקטרגי' את ישראל לפני הקב"ה ואומרים רבש"ע אלו עבדו ע"ז ואלו עבדו כו' מפני מה אנו יורדי' לגיהנם ואלו אינן יורדין אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה שהוא קטן, כך כל מה שישראל מתלכלכי' כל ימות השנה בעוונותיהן בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם כו', וא"כ עי"ז עיקר הכפרה הוא בשביל שהם בבחי' קטנים, וגם צדיקים הגדולים מצינו שנק' בשם קטנים כמו דוד הקטן שמואל הקטן ואפי' ביעקב כתי' מי יקום יעקב כי קטן הוא, ואפי' בבחי' הגילוים שמלמעלה ארז"ל
21 מי יקום יעקב כי קטן הוא : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596 מציין: עמוס ז, ה. מכות כד, סע"א. ראה חולין וסה"מ תר"ל שם. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה רני ושמחי על יד הערה 122 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אר"א וכו' ת"ח מרבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג, כז
ב) ולהבין איך ע"י התורה נמשך בנינו ש"ע, ושע"י יומשך בחי' מאמר א' בחי' מאמר כללי הנ"ל, הנה כתי' ואהי' אצלו אמון, ופי' במד"ר אמון לשון אומן שהתורה היא בחי' כלי אומנתו של הקב"ה, והנה אנו רואים שכאשר המלך בונה פלטרין מתחלה עושה האומן הציור איך יבנה הפלטרין של המלך, כמ"ש משל זה במד"ר ובזהר, והנה האומן כשמצייר הציור הנה תחלה מצייר כללות הבנין ארכו ורחבו לצד זה ולצד זה, ואח"כ מצייר פרטי החדרים, שיהי' כך וכך כו', וכך הנה יובן בבחי' התורה שהיא נק' אמון ל' אומן וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועים יום יום וארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם כי יומו של הקב"ה אלף שנה והתורה היא בחי' האומן שבה נברא העולם וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמא, ומאחר שבעולם יש בחי' כלל ופרט כנ"ל בהכרח שיהי' בבחי' התורה שהיא בחי' האומן ג"כ בחי' כלל ופרט, והענין הוא דהנה כתיב וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, ופי' כל הדברים האלה שדיבור אחד יצא מפי הקב"ה שהי' כולל כל עשה"ד וגם כל פרטי הדינים המבוארים בכל התורה כולה כו', וכמ"ש אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי, פי' אחת דיבר אלקים שדבור א' יצא מפי הקב"ה שהוא בחי' כל הדברים שכולל כל העשה"ד , שתים זו שמעתי שהוא בחי' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, ולכן במ"ת כתי' וכל העם רואים את הקולות כו' רואין את הנשמע ושומעין את הנראה שהוא מה שאין הפה יכול לדבר והאזן אינו יכול לשמוע כו' והיינו מפני שבמ"ת האיר בחי' הכלליות ולכן האיר בנפש ג"כ בחי' הכלליות, ולכן הי' ראי' ושמיעה הכל א' כי בבחי' הנפש עצמה
53 אנכי . . מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה לקו"ש מסעי כרך יג ע' 119 ואילך. סה"ש תנש"א ע' 302 ואילך. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרלט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וגם זהו ע"ד צמצם שכינתו בין שני בדי ארון, וכמו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, וכן קודם עשה"ד נא' וידבר אלקים בחי' צמצום שכדי להיות גילוי זהו ע"י צמצום דוקא כו'.
72 אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה לקו"ש מסעי כרך יג ע' 119 ואילך. סה"ש תנש"א ע' 302 ואילך. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרלט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה רש"י פירש פנים בפנים וגו' א"ר ברכי' כך אמר משה, אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם, דהב' דברות הראשונות אנכי ולא יהי' מפי הגבורה שמענום , ושאר הדברות ע"י משה.
9 מכות כד, רע"א. פרש"י שלח טו, כב. וראה פרש"י יתרו כ, א ובמפרשים לפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
המא' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה כו ' מכות כד,א הוריות ח,א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ד. הר"א מקאליסק ואדמו"ר הזקן וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
את השיטה הזאת ביסס הר"א מקאליסק על מארז"ל (מכות כד,א) "בא חבקוק והעמידן על אחת , שנאמר וצדיק באמונתו יחיה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר