411
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ד. עוד דיוקים במשנה
גם צריך להבין:
א) רבי חנניא בן עקשיא מדגיש "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" – ואילו בפסוק ההדגשה היא "ה' חפץ למען צדקו" – למען הצדק18 של הקב"ה?
ב) בפסוק מדובר רק אודות תורה – "יגדיל תורה ויאדיר" – ואילו ר"ח בן עקשיא מדגיש "לפיכך הרבה להם תורה ומצות"19?
ג) כמו כן נדרש ביאור מדוע שונה לשון המשנה מלשון הכתוב: במשנה נאמר "רצה הקדוש־ברוך־הוא", ובפסוק – "ה' חפץ".
[אף ש"לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן"20, עם זאת מוצאים בכמה מקומות, שכאשר חז"ל לומדים ענין מסויים מפסוק – הם משתמשים בדבריהם בלשון הפסוק: ולדוגמא (בלשונות הנ"ל ובנוגע לתורה ומצות): לעולם21 ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו. ממצוא חפצך, חפציך אסורין חפצי שמים מותרין22. וכמה כיו"ב23].
ד) המשנה אומרת "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", שהפירוש הפשוט של "הרבה" הוא ריבוי במספר24 וכמות, לעומת זאת לשון הכתוב (שממנו הראי') הוא "יגדיל תורה ויאדיר" שמשמעו גדלות וחוזק באיכות25.
ה. במצוות ריבוי פרטים, וכל פרט נחשב מצוה בפני עצמה
נקודת הביאור בכל זה:
ה"ריבוי" בתורה ומצות הנידון במשנתנו, אינו כפי שניתן להבין בפשטות (ומלשון פירוש המשניות) – מדוע נצטוו על תרי"ג מצוות*, שזהו מספר מרובה, שכן – אין כל טעם או יסוד הגיוני כמה היה צריך להיות מספר המצוות, ועל כל מספר היה הרי ניתן לשאול מדוע לא פחות (ולא יתר).
אלא, המשנה מתייחסת לעובדה, כי בתורה ומצוות – מוצאים ריבוי באותו ענין ונושא עצמו. כלומר, גם אם נניח שיש צורך בכל התרי"ג דברים עליהם נצטוו – היה אפשר לכלול כמה עניינים במצוה אחת,
– ובלשון (ועל דרך) מאמר חז"ל26
הערות
- 18. ראה רד"ק ישעי' שם. אבל ראה פיה"מ ורע"ב מכות שם.
- 19. בדרך חיים שם בסופו: נגד שהרבה להם תורה אמר יגדיל תורה וכנגד רבוי מצות אמר ויאדיר, וצ"ע איך מרומז זה בל' ויאדיר.
- 20. חולין קלז, ב. וראה תוד"ה שתי (מנחות צד, א). שד"ח כללים מערכת למד כלל קטו.
- 21. ע"ז יט, א. וראה שם בגמרא לפנ"ז.
- 22. שבת קיג, א.
- 23. וראה מו"ק ט, ב. ועוד.
- 24. ובפרט בנדו"ד כמפורש בפיה"מ.
- 25. וגם בחולין (סו, ב) שהובא "יגדיל תורה גו'" – הרי הכוונה לכאורה לההגדלה וכו' בענין זה שבתורה. ולהעיר מתוס' שם. ובהמצוין בהערה 10. וראה רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב.
- *. להעיר גם מאו"ת (להה"מ) צג, ג.
- 26. מכות כד, א. בחדא"ג שם "שהם כוללים חלק גדול מהתורה" ולא כולו – וצע"ג. וראה תפא"י למהר"ל פנ"ד, וביאורו בהצ"צ לתהלים (יהל אור) טו, ב (בסופו).
משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ב׳ - הטקסט מספריא
מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחרימין את אנשי העיר עד שמושיבין מלמדי תינוקות ואם לא הושיבו מחרימין את העיר שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע לפי כח הבן ובנין גופו ופחות מבן שש אין מכניסים אותו ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי לפיכך לא יכה אותם בשוטים ולא במקלות אלא ברצועה קטנה ויושב ומלמדן כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכן ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וימים טובים בסוף הימים ובימים טובים אבל בשבת אין קורין בתחלה אבל שונין בראשון ואין מבטלין התינוקות ואפילו לבנין בית המקדש.
מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן או שהוא מתרשל בלימודן הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק.
ומי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני אמותיהם הבאות אצל בניהם וכל אשה לא תלמד תינוקות מפני אבותיהם שהם באים אצל הבנים.
עשרים וחמשה תינוקות למדים אצל מלמד אחד היו יותר על עשרים וחמשה עד ארבעים מושיבין עמו אחר לסייעו בלימודם היו יותר על ארבעים מעמידין להם שני מלמדי תינוקות.
מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק במה דברים אמורים כשהיו שניהם בעיר אחת ולא היה הנהר מפסיק ביניהם אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו אפילו באותה העיר אין מוליכין את הקטן אלא אם כן היה בנין בריא על גבי הנהר בנין שאינו ראוי ליפול במהרה.
אחד מבני מבוי שביקש להעשות מלמד אפילו אחד מבני החצר אין יכולין שכניו למחות בידו וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו כדי שיבואו תינוקות אחרים לו או כדי שיבואו מתינוקות של זה אצל זה אינו יכול למחות בידו שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א מאותו ספר מנחות צד, א · חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג מאותו ספר מנחות צד, א · חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג מאותו ספר חולין קלז, א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א מאותו ספר חולין קלז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג חולין קלז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו חולין קלז, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי חולין קלז, ב
- ספר השיחות י"ט כסלו תש"ט חולין קלז, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב חולין קלז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנה הכנת האש קודם הכנסת שבת חולין קלז, א