106
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
עקב
א. "פסל לך" – דברי המשנה והגמ', והסבר הרבי מוהר"ש
מדברי הקדוש־ברוך־הוא למשה1, לגבי הלוחות השניים2, "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים" נלמד בגמרא3, ש"פסולתן שלך יהא".
במשנה, בסוף מסכת בבא קמא4, מובאות ההלכות של פועל העוסק במלאכה עבור בעל הבית, לגבי שייכות השאריות של החומר לפועל או לבעה"ב, וכך נאמר שם: "מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו, ושהסורק מוציא – הרי אלו של בעל הבית",
כי החוטים הנושרים מן הבגד בעת כביסתו הם בעלי ערך מועט ביותר, ואין בעל הבית מקפיד עליהם, ועל כן הם שייכים לכובס. אך החוטים שמוציא ה"סורק" שייכים לבעל הבית, כי "דבר חשוב הוא ולא מחיל"5.
בהמשך מציינת המשנה מקרים ג * אחרים, ומפרטת מתי שייכות השאריות לפועל, ומתי – לבעל הבית: "מה שהחרש מוציא במעצד (שזוהי נסורת דקה) הרי אלו שלו, ובכשיל (שזה ב"קרדום ומפיל שפאין גסין"5) – של בעל הבית", ומסיימת המשנה "ואם היה עושה אצל בעל הבית, אף נסורת6 ("אפילו דק דק היוצא מתחת המקדח שהוא דק מאד"5) של בעל הבית". הגמרא מתעכבת על כך, ומביאה ברייתא: "תנו רבנן: מסתתי אבנים אין בהם משום גזל" –
על ברייתא זו מדבר הרבי מוהר"ש ב"רשימה קצרה"7 ב"סיום" על מסכת ב"ק, ושואל לגבי ההלכה "מסתתי אבנים אין בהם משום גזל", ואלה דבריו: "וצריך להבין, אם כן מה אמר לו הקב"ה למשה פסל לך, מאחר שאין בהם משום גזל, ופירושו מפני שהם הפקר ואינם שייכים להבעלים והאומן קרוב יותר לזה, ואם כן למה צריך לומר פסל לך", והוא משיב "אך שם8
הערות
- 1. תשא לד, א. פרשתנו יו"ד, א.
- 2. בתורה שבכתב (או במקום ששייך לתושב"כ) לוחות בכ"מ לשון זכר (פרשתנו שם. תשא שם. ועוד) משא"כ בש"ס וכו'. וראה חולין קלז, ב. ולהעיר ג"כ מתוד"ה שתי (מנחות צד, א).
- 3. נדרים לח, א. ועד"ז בתנחומא פרשתנו ט. תשא כט. ירושלמי שקלים פ"ה ה"ב. שמו"ר פמ"ו, ב. ויק"ר פל"ב, ב. קה"ר פ"ט, יא. וספ"י. וראה לקמן בפנים.
- 4. קיט, סע"א.
- 5. פרש"י במשנה שם.
- 6. כן נעתק בפרש"י במשנה. ועד"ז הוא במשנה שבירושלמי "הנסורת". ובדפוסי משניות "הנסרות" (וא"ו אחר הרי"ש). וכן הוא בכ"מ – ראה דקדוקי סופרים. וראה שנויי נוסחאות למשניות.
- 7. נדפס בסוף ספר תולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז) הועתק מגוף כתי"ק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
- 8. כ"ה בפי' הרא"ש נדרים שם. תנחומא שם. פדר"א פמ"ו. וכ"ה דעת רבי חנין בויק"ר וקה"ר שם. ירושלמי שם (מחצב של אבנים טובות ומרגליות). וכן פרש"י תשא לד, א. בירושלמי שם (דעת ר' חנין) לא נאמר שנתעשר מפסולתן של לוחות (ראה בפני משה ותקלין חדתין לירושלמי), וראה הגי' בע"י שקלים שם. פי' עץ יוסף שם. ולהעיר מהל' בקה"ר שם פ"ט ופ"י "פסילתן תהא לך".
- . וסיום מס' ב"ק.
תלמוד ירושלמי שקלים ה׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין וּשְׁלשָׁה גִּיזְבָּרִין. וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. חוּץ מִבֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִם וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרוֹכוֹת שֶׁאוֹתָן קִיבְּלוּ הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן:
הלכה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין. תַּנֵּי. מִשְּׁנֵי כַּתֹלִיקִין. הָדָא הִיא דִכְתִיב וִיחִיאֵל וְעוזִיָּהו וּמַחַת גִּזְבְּרִין. וַעֲשָׂאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וּסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ מַרְכּוֹלִין. פְּקִידִים מִיַּד כָּונַנְיָהוּ וְשִׁמְעִי אָחִיו קַתיֹלִיקִין. בְּמִפְקַד יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַעֲזַרְיָהוּ נְגִיד בֵּית הָאֱלֹהִים. הַמֶּלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל.
כְּשֶׁהוּא חוֹתֵם הַגִּיזְבָּר חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לָאֲמַרְכָּל. מַרְכָּל חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לְקַתֹילִיקוֹס. קַתֹילִיקוֹן חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל. כֹּהֵן גָּדוֹל חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁהוּא מַתִּיר הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. כֹּהֵן גָּדוֹל רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. קַתֹילִיקָיס רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. מַרְכָּל רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. גִּיזְבָּר רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר.
אֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּיבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. רִבִּי נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. עַל שֵׁם וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן.
אָמַר רִבִּי חָמָא בֵּירִבִּי חֲנִינָה. מִפְּסוֹלֶת הַלּוּחוֹת הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה. הָדָא הוּא דִכְתִיב פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. פְּסָל לְךָ שֶׁתְּהֵא הַפְּסוֹלֶת שֶׁלָּךָ. אָמַר רִבִּי חָנִין. מַחְצֵב שֶׁלְאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ אֳהָלוֹ וּמִמֶּנּוּ הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה.
כְּתִיב וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בּוֹאוֹ הָאֹהֱלָה. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר לִגְנַאי. וְחַד אָמַר לִשְׁבָח. מָאן דָּאָמַר לִגְנַאי. חֲמוּן שֻׁקִּין חֲמוּן כָּרְעִין חֲמוּן קּוּפְדָּן. אֲכִיל מִן דִּיהוּדָאֵי וְשָׁתִי מִן דִּיהוּדָאֵי. כָּל מִדְּלֵיהּ מִן דִּיהוּדָאֵי. וּמָאן דָּאָמַר לִשְׁבָח. מֵחְמֵי צַדִּיקַיָּא וּמַזְכִּי [טוֹבִיָּא דִּזְכָת לְמֵחְמֵי יָתֵיהּ.]
שמות רבה מ״ו:ב׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ג, א ב): לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָשְׁבָה אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעָה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים לַמָּוֶת וְאֶחָד לַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵת לָלֶדֶת, שֶׁהוּא עֵת לָמוּת, וְכֻלְּהוּ עַד שֶׁאַתָּה מַגִּיעַ (קהלת ג, ה): עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, (איכה ד, א): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ. (קהלת ג, ה): וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים (תהלים קמז, ב): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'. (זכריה ט, טז): כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ. דָּבָר אַחֵר, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, (שמות לב, יט): וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, פְּסָל לְךָ, הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ, מִשָּׁם הֶעֱשִׁיר משֶׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין הוּא שֶׁיִּטֹּל אוֹתָן פְּסֹלֶת משֶׁה, לָמָּה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא נִתְעַסְּקוּ בְּמִצְווֹת נָתַתִּי לָהֶן כָּל טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לו): וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם, וְהֶעֱשִׁירוּ, וּמשֶׁה שֶׁעָסַק בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף יְהֵא עָנִי, אֶתֵּן לוֹ אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁיַּעֲשִׁיר.
ויקרא רבה ל״ב:ב׳ - הטקסט מספריא
גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל (קהלת י, כ), אָמַר רַבִּי אָבִין לֹא בַּמַּדָּע שֶׁנָּתַתִּי לְךָ יַתִּיר מִן הַבְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹף תְּהֵא מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לְפָנַי, בָּרָאתִי לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם וְלָהּ שְׁתֵּי עֵינַיִם, לְךָ שְׁתֵּי אָזְנַיִם וְלָהּ שְׁתֵּי אָזְנַיִם, דִּמִּיתִיךָ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מט, כא): נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ, וְאֵין נִדְמֶה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שִׁתַּקְתִּי מִפְּנֵי כְבוֹדְךָ, כַּמָּה טוֹבוֹת עָשִׂיתִי עִמְּךָ וְאֵין אַתָּה מֵבִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מט, כא): אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָעֲךָ, מֶלֶךְ שֶׁלְּפָנֶיךָ, אַל תְּקַלֵּל, (קהלת י, כ): וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ, עָשִׁיר שֶׁלְּפָנֶיךָ אַל תְּקַלֵּל, (קהלת י, כ): כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר זֶה הָעוֹרֵב וְחָכְמַת טַיָּארִין, (קהלת י, כ): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, רַבִּי לֵוִי אָמַר אָזְנַיִם לַדֶּרֶךְ וְאָזְנַיִם לַכֹּתֶל. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָעֲךָ, מֶלֶךְ שֶׁבְּדוֹרְךָ אַל תְּקַלֵּל, וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ, עָשִׁיר שֶׁבְּדוֹרְךָ אַל תְּקַלֵּל, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד כָּךְ הָיִיתָ צָרִיךְ לוֹמַר (תהלים ו, יא): יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, מִי הָיָה אוֹיִבְךָ לֹא שָׁאוּל, לֹא כָּךְ כְּתִיב (תהלים יח, א): בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹוֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תַּעֲלֶה אוֹתוֹ עָלַי זְדוֹנוֹת אֶלָּא שְׁגָגוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ז, א): שִׁגָּיוֹן לְדָוִד. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תְּקַלֵּל. וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, עֲשִׁירוֹ שֶׁל עוֹלָם. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל. אָמַר רַבִּי לֵוִי יֵשׁ קוֹל יוֹצֵא לְטוֹבָה וְיֵשׁ קוֹל לְרָעָה, לְטוֹבָה (דברים ה, כה): וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי, מַהוּ (דברים ה, כה): הֵיטִיבוּ [כל] אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ, רַבִּי חִיָּא בַּר אַדָא וּבַר קַפָּרָא, חַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת נֵרוֹת, וְחַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת הַקְטֹרֶת. יֵשׁ קוֹל לְרָעָה (דברים א, לד): וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר, אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם הוּא קִצָּפוֹן, וְלִי מָה אֲנִי קִצָּפוֹן, (תהלים צה, יא): אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי, נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי וְחוֹזֵר אֲנִי בִּי, (תהלים צה, יא): אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, לִמְנוּחָה זוֹ אֵינָן בָּאִים אֲבָל בָּאִים הֵם לִמְנוּחָה אַחֶרֶת. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְגָזַר עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עִמּוֹ לַפָּלָטִין, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ עָמַד סָתְרֵיהּ וּבְנָיֵיהּ וְהִכְנִיס אֶת בְּנוֹ עִמּוֹ לַפָּלָטִין, נִמְצָא מְקַיֵם שְׁבוּעָתוֹ וּמַכְנִיס אֶת בְּנוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, לִמְנוּחָה זוֹ אֵין בָּאִין אֲבָל בָּאִין לִמְנוּחָה אַחֶרֶת. עַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם הַזֶּה יָשֵׁן הַגוּף אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה וְהַנְּשָׁמָה לַנֶּפֶשׁ וְהַנֶּפֶשׁ לַמַּלְאָךְ וְהַמַּלְאָךְ לַכְּרוּב וְהַכְּרוּב לְבַעַל כְּנָפַיִם וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִיד דָּבָר, לִפְנֵי מִי, לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, זֶה משֶׁה, וּמֵהֵיכָן הֶעֱשִׁיר משֶׁה, אָמַר רַבִּי חָנִין מַחְצָב שֶׁל סַנְפִּירִינוֹן בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ וּמִשָּׁם הֶעֱשִׁיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לד, א): פְּסָל לְךָ, הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם, שֶׁטָּס כְּעוֹף וְעָלָה לַשָּׁמַיִם, וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, שֶׁהֻגַּד לְמשֶׁה מִסִּינַי (ויקרא כד, יד): הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א מאותו ספר מנחות צד, א · חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט מאותו ספר מנחות צד, א · חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג מאותו ספר חולין קלז, א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א מאותו ספר חולין קלז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג חולין קלז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו חולין קלז, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי חולין קלז, ב
- ספר השיחות י"ט כסלו תש"ט חולין קלז, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב חולין קלז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנה הכנת האש קודם הכנסת שבת חולין קלז, א