106
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
סנפירין9 וכאן אמר אבנים סתם, אבל שם היה אבן טוב".
לכאורה, הסבר זה של הרבי מוהר"ש, שצריך להורות "פסל לך" לגבי "פסולתן" של הלוחות מפני שהם היו עשויים מ"סנפירין", תלוי בשתי הדעות המבאות במדרש10: "רב לוי ורבי יוחנן אומר:11 מהיכן פסלן. אחד אומר מתחת כסא הכבוד פסלן, ואחד אומר מתוך אהלו, ברא לו מחצב ומשם חצב שני לוחות אבנים ונטל את הפסולת, ומשם העשיר שהיו של סנפירינון" – לפי הדעה הראשונה היו הלוחות מלמעלה, ולפי הדעה השניה היתה החציבה למטה12, כפי שנראה מפשטות הפסוקים בפרשתנו, שהציווי היה "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים", ואחר־כך – "ועלה אלי ההרה", וזהו גם הסדר בתורה בקיום הציווי13 "ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לוחות אבנים כראשונים ואעל ההרה ושני הלוחות בידי"14, וכך גם בפרשת תשא15.
ולפי הדעה שאת חציבת הלוחות ופסילתם עשה משה למעלה, אין צורך להזדקק לתירוץ שהקדוש־ברוך־הוא צריך היה לומר "פסל לך" משום שהלוחות היו מסנפירין16 – שהרי ההלכה היא, כמובא לעיל מן המשנה, ש"אם היה עושה אצל בעל הבית" שייכות השאריות לבעל הבית בכל מקרה.
כלומר, אף אילו היו אלה "אבנים סתם" ולא סנפירין, כיון שהמלאכה נעשתה למעלה "אצל בעל הבית" –
הערות
- 9. כ"ה בהרשימה. וכ"ה ברא"ש בע"י (ובאוה"ת (תשא ע' ב'נח) מפרש"י*) נדרים שם. וכ"ה במהרש"א שבע"י שם (ב' פעמים). בפרדר"א, ויק"ר ורש"י שבהערה הקודמת – "סנפירינון": בקה"ר**, תנחומא ופי' הרא"ש (בגמרא) שבהערה הקודמת – "סנפרינון" [בתיב"ע ואתחנן ד, יג (ועד"ז בתנחומא תשא כו) – בנוגע ללוחות הראשונות – "סמפירינון" (במ'). וכ"ה בכ"מ ראה ערוך השלם ערך סמפירינון].
- 10. תנחומא פרשתנו שם.
- 11. כ"ה בתנחומא לפנינו ואולי צ"ל "אומר'" (אומרים), או שכל התיבה מיותרה.
- 12. וראה דב"ר סוף פרשתנו. פרש"י תשא לד, א. פרש"י אבות פ"ה מ"ו. ולהעיר מאלשיך תשא לד, ד, דלוחות שניות נבראו בע"ש בין השמשות. וראה רד"ל לפרדר"א שם אות כז.
- 13. יו"ד, ג.
- 14. ולכאורה הי' פסילתן בסוף מ' יום השניים בעת אמירת פסל לך, כפשטות הכתוב "בעת ההיא אמר ה' אלי" כפרש"י ראב"ע רמב"ן. "ואפסול שני לוחות אבנים" (פסילתן להשוותן כו') הי' למטה ואח"כ "ואעל ההרה כו'".
- 15. לד, א־ב. ד.
- 16. להעיר דלדיעה הא' בתנחומא שם "מתחת כסא הכבוד פסלן" אין מפורש שהי' של סנפירין. אבל גם את"ל דהתיבות "ומשם העשיר משה שהיו של סנפירין" אינו סיום כל הענין (שייך לב' המ"ד) כ"א רק מדברי המ"ד ד"מתוך אהלו ברא לו כו'", הרי פשוט לכאורה דמה שחצב מתחת כסא הכבוד הי' אבנים טובות ביותר. וראה ספרי בהעלותך (יב, ג), רד"ל לפרד"א שם אות כג.
- . לכאורה הוא טה"ד וצ"ל: פי' הרא"ש.
- . פ"י, ובפ"ט "של ספיר". וכ"ה בספרי בהעלותך (יב, ג) "שהספיר של לוחות".
מדרש תנחומא, כי תשא כ״ו - הטקסט מספריא
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וְגוֹ' (ירמיה ל, יז). מַהוּ מִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּשֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל, חָטְאוּ עַל יְדֵי אַהֲרֹן, שֶׁאָמַר לָהֶם לְמִי זָהָב. וּכְשֶׁנִּתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִקֵּשׁ לְהוֹדִיעָן שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם בָּעֵגֶל נִתְרַצָּה עַל יְדֵי אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח וְגוֹ' (ויקרא ט, ב).
וְאַף בְּמֹשֶׁה בְּלֶךְ רֵד כָּעַס עָלָיו, וּבְלֵךְ עֲלֵה נִתְרַצָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּלָּשׁוֹן שֶׁהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתְךָ, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה (שמות לג, א). דָּבָר אַחֵר, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה, כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְיָרַד מֹשֶׁה מִן הָהָר וְקָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וְרָאָה אֶת הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלּוּחוֹת, הָיוּ סוֹבְלִין אֶת עַצְמָן. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד וְקָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וְרָאָה אֶת הָעֵגֶל, פָּרַח אוֹת הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם וְנִמְצְאוּ כְּבֵדִים עַל יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה. מִיָּד וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו (שמות לב, יט).
בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַלּוּחוֹת מִשְׁקַל אַרְבָּעִים סְאָה הָיוּ וְשֶׁל סַמְפִּירִינוֹן הָיוּ וְהָיוּ נְתוּנִים עַל יָדָיו כְּדָבָר קַל. כֵּיוָן שֶׁפָּרַח הַכְּתָב, שִׁבְּרָן. מֶה עָשָׂה? וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וְגוֹ'. מִיָּד דָּן אֶת הַסְּרוּחִין, וְהוֹשִׁיב סַנְהֶדְרָאוֹת מִבְּנֵי לֵוִי, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ הַתְרָאָה וְאֵין לוֹ עֵדִים, הָיָה בּוֹדְקָן בַּמַּיִם כַּסּוֹטָה וְהוֹרְגָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה, הָיָה נֶהֱרָג מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: הִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. וּמִי שֶׁאֵין עָלָיו לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה, נִגַּף, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם וְגוֹ', עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.
לְאַחַר שֶׁבִּעֵר אֶת הָעֵגֶל וְאֶת עוֹבְדָיו, בָּא לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתַחֲנוּנִים וּבְבַקָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא וְגוֹ', וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא וְגוֹ', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר וְגוֹ', וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה וְגוֹ' וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי (שמות לב, לד). הֲרֵינִי יוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם בַּדִּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמְזַכֶּה אֶת הַזַּכַּאי וּמְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְיוֹם פָּקְדִי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר רַחֲמָנָא וַתְּרָן, יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מֵעָיו, אֶלָּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְגוֹבֶה. הֱוֵי וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי. כֵּיוָן שֶׁדָּן וְגָמַר אֶת הַדִּין, אָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲרֵי הָעֵגֶל וַהֲרֵי עוֹבְדָיו כְּבָר בִּעַרְתִּים, שֶׁמָּא בְּלִבְּךָ עַל עַמְּךָ כְּלוּם. אָמַר לוֹ: לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה. אָמַר שְׁלֹמֹה: הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וְגוֹ' (משלי כה, ד).
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגוֹ', אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וְגוֹ'. וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד וְגוֹ'. וְכַמָּה רֶגַע. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר: אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים לַשָּׁעָה. וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. אֲנָא יְהַב לְכוֹן יוֹמָא דְּכִפּוּרָא וִיכַפַּר עֲלֵיכוֹן. וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, אוֹתָן הַכְּתָרִים שֶׁהָיוּ לָהֶם מֵהַר חֹרֵב. וַיִּתְנַצְּלוּ, בְּעַל כָּרְחָן.
משנה אבות ה׳:ו׳ - הטקסט מספריא
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן. פי הארץ. ופי הבאר. ופי האתון. והקשת והמן והמטה. והשמיר והכתב והמכתב והלוחות. ויש אומרים אף המזיקין. וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה:
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לד ‹ עקב ‹ שיחה א ‹ 52 לקו"ש חי"ט ע' 106
תורת מנחם 3
- מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ט ע' 106
- מ - שנת תשכ"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ט ע' 106
- סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ט ע' 106
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.