412
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"בא דוד והעמידן על אחד עשר", ואם כן היה מספיק שזה יהי' מספר המצוות. ובדומה לכך לפי דברי ר' סעדיה גאון27 אשר כל המצות נכללות בעשרת הדברות – היה מספיק איפוא המספר של עשר מצות. אלא שבכל מצוה מאותן עשר או אחד־עשר – היו נכללים כמה וכמה פרטים, כפי שגם עכשיו כוללת כל מצוה כמה וכמה פרטים28 –
ועל כך מבאר הרמב"ם, שאז לא הייתה וודאות שיהודי יקיים מצוה ואפילו אחת "במתכונתה ושלימותה". ואולי יש לומר יתירה מזו – כאשר עובר על פרט אחד ממצות הנ"ל חסר בשלימות המצוה, למרות שקיים את כל שאר הפרטים.
ו. תורה ומצוות ניתנו מה' אחד כדי לגלות אחדותו ית'
ובפנימיות הענין:
כל מצוה וענין בתורה שונה ממשנהו, ולפעמים גם באופן הפכי – החל מהחלוקה הכללית של מצוות עשה ומצוות לא תעשה (חיוב ושלילה)29; החילוקים של עדות חוקים ומשפטים; עד להתחלקות של תרי"ג מצות, אשר כל מצוה מכילה תוכן30, טעם וכוונה31 מסויימים. וכמו כן בתורה – החל מההתחלקות של ארבעת אופני הלימוד בכל ענין שבתורה: פשט רמז דרוש סוד; החילוקים של "מ"ט פנים טמא מ"ט פנים טהור"32; שבעים פנים לתורה33; ויתירה מזו – ששים רבוא פירושים בכל אחד מהאופנים הנזכרים בתורה34.
והדבר דורש ביאור: תורה אחת ומצותי' ניתנו מהשם אחד, וענינם להמשיך ולגלות ה' אחד ושמו אחד, את אחדותו הפשוטה של הקדוש־ברוך־הוא. מובן איפוא, אשר גם בעבודתו של יהודי אמורה להשתקף בכל מצוה אותה כוונה ותכלית אחת ויחידה: לפעול את הקישור וההתאחדות כביכול של מקיים המצוה עם הקדוש־ברוך־הוא, שהוא אחדות הפשוטה; וכן בתורה, להתאחד עם נותן התורה על־ידי השגת התורה.
ועל דרך זה גם ביחס לפעולת התורה ומצות – שעניינם הוא להסיר את ההעלם והסתר הקיים בעולם (שבעטיו קיימת תכונת הריבוי והפירוד בכל
הערות
- 27. באזהרות שלו – הובא בפרש"י עה"ת (משפטים כד, יב).
- 28. להעיר מסה"מ להרמב"ם שורש ז. מבוא הרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג.
- 29. ראש "הדרן" על הרמב"ם (קה"ת, תשמ"ה) בביאור דברי הרמב"ם ריש הל' יסודי התורה.
- 30. כמובן גם ממחז"ל (זח"א קע, ב. וראה מכות כג, סע"ב) דרמ"ח ושס"ה הם כנגד איברים וגידים שאין דומים זל"ז. וראה לקו"ת עה"פ תמים תהי' (נצבים מה, ג).
- 31. ראה בספרי טעמי המצות. ולהעיר מכוונות המצות – שיש כוונה כללית וכוונה פרטית (עט"ר בסופו). וראה תניא רפמ"א. לקו"ת שלח מ, א. ובכ"מ.
- 32. ירושלמי סנהדרין פ"ד, ה"ב. מדרש תהלים ז, ח. יב, ז. זח"ב ו, ריש ע"ב. ועוד.
- 33. במדב"ר פי"ג, טז. ובכ"מ.
- 34. שער הגלגולים הקדמה יז. וכ"כ בש' רוה"ק בענין היחודים על קברי צדיקים הקדמה ג' (קח, ב). לקוטי מהרח"ו שבסוף שער מאמרי רז"ל להאריז"ל.
תלמוד ירושלמי סנהדרין ד׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַטִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד לִזְכוּת וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה.
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. אִילּוּ נִיתְּנָה הַתּוֹרָה חֲתוּכָה לֹא הָיְתָה לָרֶגֶל עֲמִידָה. מַה טַעֲמָא. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. הוֹדִיעֵינִי הֵיאָךְ הִיא הַהֲלָכָה. אָמַר לוֹ. אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. רָבוּ הַמְּזַכִּין זָכוּ. רָבוּ הַמְחַיְיבִין חִיְיבוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת מ״ט פָּנִים טָמֵא וּמ״ט פָּנִים טָהוֹר. מִינְיָין ודגל״ו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אִמֲרוֹת יְי אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזוּקָּק שִׁבְעָתָיִם. וְאוֹמֵר מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.
במדבר רבה י״ג:ט״ז - הטקסט מספריא
מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף (במדבר ז, יט), כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַמְשׁוּלָה בְּיַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וּלְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הַיַּיִן לִשְׁתּוֹת בְּמִזְרָק, כְּמָה דְתֵימָא (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, לְכָךְ הֵבִיא מִזְרָק, (במדבר ז, יט): שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לָמָּה, כְּשֵׁם שֶׁיַּיִן חֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁבְעִים, כָּךְ יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה. לָמָּה נֶאֱמַר בַּקְּעָרָה אַחַת, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַצְּרִיכָה לִהְיוֹת אַחַת, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר טו, טז): תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. לָמָּה נֶאֱמַר בַּמִּזְרָק, אֶחָד, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד, כֻּלָּם אֵל אֶחָד אֲמָרָן לְמשֶׁה מִסִּינַי. לָמָּה הָיוּ שֶׁל כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל וגו'. (במדבר ז, יט): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת, הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה מְלֵאִים הֵם, שֶׁאֵין אֶחָד סוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ. סֹלֶת, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים יט, יא): וְנֹפֶת צוּפִים, כַּסֹּלֶת שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה. (במדבר ז, יט): בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכָה לִבְלֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן יָפֶה תַּלְּמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן. הֱוֵי (במדבר ז, יט): לְמִנְחָה, שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא נוֹשֵׂא נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהוּא בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים וְשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַחֵטְא. כַּף אַחַת (במדבר ז, כ), כְּנֶגֶד הַלּוּחוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים וגו'. (במדבר ז, כ): עֲשָׂרָה זָהָב, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בַּלּוּחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים י, ד): וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן וגו'. זָהָב, כְּמָה דְּתֵימָא (שיר השירים ה, ה): יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, וְאוֹמֵר (תהלים יט, יא): הַנֶּחְמָדִים מִזָּהָב וגו'. (במדבר ז, כ): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁתרי"ג מִצְווֹת בְּלוּלוֹת בָּהֶן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא תרי"ג אוֹתִיּוֹת יֵשׁ מִן (שמות כ, ב): אָנֹכִי, עַד (שמות כ, יד): אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, כְּנֶגֶד תרי"ג מִצְווֹת וְשֶׁבַע יְתֵרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכֵּן ק' מִתְחֲלֶפֶת בְּד', א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, וְעוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן הַתֵּבָה אַחַר כֵּן לְמִנְיַן תרי"ג. דָּבָר אַחֵר, מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁבֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בַּלּוּחוֹת פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִים. וְאַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, אֵלּוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶן (שמות לא, יח) (דברים ט, י): כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, גְּלִילֵי זָהָב, מָה הַגַּלִּים הַלָּלוּ בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים, כָּךְ בֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִים וְדִקְדּוּקֶיהָ. (במדבר ז, כא): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים. (במדבר ז, כא): אַיִל אֶחָד, כְּנֶגֶד לְוִיִּם. (במדבר ז, כא): כֶּבֶשׂ אֶחָד, כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי. (במדבר ז, כב): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַגֵּרִים שֶׁעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר, וְשֶׁהָיוּ שָׁם, שֶׁכֻּלָּם רְאוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הָאָדָם, מְלַמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמִּתְגַיֵּר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְכֹהֵן גָּדוֹל. (במדבר ז, כג): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּר וְזוֹבֵחַ יִצְרוֹ לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בָּהֶן, הוּא עוֹשֶׂה שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת, שָׁלוֹם לְמַעְלָה וְשָׁלוֹם לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ה): אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי. (במדבר ז, כג): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה פְּסוּקִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבָּהֶם שִׁשָּׁה סִדְּרֵי מִשְׁנָה, וְהֵן מִן שְׁתַּיִם פִּסְקָה, וְכָל פִּסְקָה וּפִסְקָה מִן חָמֵשׁ תֵּבוֹת, וְאֵלּוּ הֵם (תהלים יט, ח י): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו. לְכָךְ הִקְרִיבוּ לִשְׁלָמִים שְׁלשָׁה מִינֵי קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ, כְּנֶגֶד הַשְּׁלשָׁה פְּסוּקִים שֶׁבָּהֶם שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, אַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא (תהלים יט, י): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, שֶׁזֶּה סֵדֶר נָשִׁים, שֶׁמַּזְהִיר עַל הָאָדָם לִפְרשׁ מִן הָעֶרְוָה כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִן הַמִּיתָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ה, ה): רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת וגו', וְאוֹמֵר (משלי ב, יט): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִֹּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, וְאוֹמֵר (משלי ב, טז): לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה וגו'. עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, זֶה סֵדֶר זְרָעִים, שֶׁאָדָם מַאֲמִין בְּחַיָּיו שֶׁל עוֹלָם וְזוֹרֵעַ. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, זֶה סֵדֶר מוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים טז, יד): וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, זֶה סֵדֶר קָדָשִׁים, שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינַיִם בֵּין חֻלִּין לְקָדָשִׁים. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, זֶה סֵדֶר טַהֲרוֹת, שֶׁהוּא מַפְרִישׁ בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה. מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, זֶה סֵדֶר נְזִיקִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹב הַדִּינִים, וּלְכָךְ הִקְרִיבוּ מִכָּל מִין וּמִין חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ תֵּבוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל כָּל סֵדֶר וָסֵדֶר. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ חָמֵשׁ תֵּבוֹת עַל כָּל סֵדֶר וְסֵדֶר, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה סְפָרִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהֵם גּוּפֵי תּוֹרָה, לָמָּה שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתוּב בְּכָל סֵדֶר וְסֵדֶר, שֶׁהוּא מֵעִיד עֲלֵיהֶן שֶׁמִּפִּיו אֲמָרָן לְמשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁאָמַר חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תּוֹרָה. (במדבר ז, כג): זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סִדְרֵי הַתּוֹרָה הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.
מצוטט ב־8 עמודים
תורת מנחם 8
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ז ע' 412
- נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ז ע' 412
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ז ע' 412
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 412
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל לקו"ש חי"ז ע' 412
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל לקו"ש חי"ז ע' 412
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א לקו"ש חי"ז ע' 412
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ז ע' 412
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.