שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ראשיתה היא העבודה דתורה ומצות, מזון הנפש ("מזין"), כי התורה היא "חיינו", ונאמר (גבי מצות) "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" , וכידוע שרמ"ח מ"ע הם כנגד רמ"ח אברים, ועל ידי קיום התומ"צ ממשיכים חיות (הנשמה) תוך אברי האדם .
48 מכות כג, סע"ב. הובא בהקדמת הרמב"ם לספר היד בסופה. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מתאוננת מהם", וכיון שכן צריך להבין, מה ראו חכמים להזהיר בפירוט על ההמנעות מדברים אלו, כאשר בלאו הכי טבע רוב בני אדם להתרחק מהם?
17 להעיר מאיסור דם שנפשו של אדם קצה ממנו (משנה מכות כג, ריש ע"ב. רש"י עה"ת פ' ראה יב, כה). אבל שם מובן ע"פ מחז"ל (ספרי (ורש"י) פ' ראה שם, כג) שהיו שטופים בדם (וראה לקו"ש חי"ד ע' 47 שאינה פלוגתא במציאות. ע"ש).
כן להעיר ממפרשים (רע"ב. רש"י (ריב"ן). ועוד) למשנה סוף מכות (שם) "לפיכך הרבה להם תומ"צ כגון פרשת שקצים ורמשים כדי להרבות שכר כשהן בדלים מהם אע"פ שבלאו הכי לא היו אוכלין אותן שנפשו של אדם קצה בהן". אבל צ"ע אם שייך לומר כן באיסורים דרבנן. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"כולך יפה רעיתי ומום אין בך" – אין כל מום בישראל, ולא יהיה כל פגם באף אחד מרמ"ח מצות עשה שכנגד רמ"ח אברים ושס"ה לא תעשה שכנגד שס"ה גידים.
26 מכות כג, סע"ב. זח"א קע, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ארבעה הספרים, אף שגם הם נמסרו לנו על ידי משה (רק "אנכי ולא יהיה לך – מפי הגבורה שמענום", אבל על כל שאר תרי"א מצוות נאמר "תורה צוה לנו משה" , תורה בגימטריא תרי"א), מסרם משה רק כשליח, ברם את משנה תורה מסר לנו משה כמו שהיה אומר "מפי עצמו", לא כשליח, משום שהשכינה נתלבשה בהשגתו ונתאחדה עמו, ודיברה "מתוך גרונו של משה" .
7 מכות כג, סע"ב. כד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ועשו סיג לתורה" , ע"י ריבוי סייגים ניתנת האפשרות שלכל יהודי יהיה ענין מסוים שעל ידו הוא שייך לתורה .
26 כמרז"ל (מכות כג, ב) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תומ"צ, עיין פיה"מ וחדא"ג שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כדי לבטל את המצב של "ערום" מספיקה מצוה אחת, ואם רצה הקדוש־ברוך־הוא, לפי הנוהג של "כי תראה ערום וכסיתו", להלבישם ביותר "לבושים" – מצוות וזכויות – מדוע הסתפק בשתי מצוות?
27 להעיר ממרז"ל (מכות כג, ב במשנה) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תומ"צ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
כל מצוה וענין בתורה שונה ממשנהו, ולפעמים גם באופן הפכי – החל מהחלוקה הכללית של מצוות עשה ומצוות לא תעשה (חיוב ושלילה); החילוקים של עדות חוקים ומשפטים; עד להתחלקות של תרי"ג מצות , אשר כל מצוה מכילה תוכן, טעם וכוונה מסויימים.
30 כמובן גם ממחז"ל (זח"א קע, ב. וראה מכות כג, סע"ב) דרמ"ח ושס"ה הם כנגד איברים וגידים שאין דומים זל"ז. וראה לקו"ת עה"פ תמים תהי' (נצבים מה, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
החמה – שס"ה ימים, ולדוגמא:
72 ע"פ הנ"ל יומתק מאמר רבי שמלאי (מכות כג, סע"ב) תרי"ג מצות .. שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה [וברמב"ם בהקדמתו לספר היד בסופה: מצות ל"ת שלש מאות וששים וחמש סימן להם מנין ימי שנת החמה . יתרה מזה בהקדמתו לסהמ"צ "מצות ל"ת שס"ה מספר ימי השנה השמשית" (ואח"כ מוסיף "וזה המספר נזכר .. בסוף גמרא מכות .. כנגד ימות החמה" היינו שזהו פי' מרז"ל זה)]. ולהעיר מרש"י (ריב"ן) מכות שם ד"ה שס"ה "שבכל יום מזהירין עליו שלא לעבור". ובתנחומא תצא ב: ושס"ה מצות ל"ת כמנין ימות החמה ובכל יום ויום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך .. אל תעבור בי כו' [הובא ג"כ בסהמ"צ לרמב"ם שם: ואמרו ג"כ על דרך הדרש .. מצות ל"ת מספר ימי השנה כלומר כל יום ויום אומר לו לאדם אל תעשה בי עבירה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועפ"ז דרוש ביאור במ"ש בסוף הפרשה אודות האיסור דאכילת שקצים ורמשים שנפשו של אדם קצה בהם, שגם מצד שכל אנושי ה"ז מאוס ביותר – דלכאורה:
139 פרש"י מכות כג, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויש לקשר זה עם דברי הגמרא "תורה צוה לנו משה , תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי (והיינו דכתיב תורה ( תרי"א ) צוה לנו משה , ושתים) אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" – שגם כשחסר ח"ו בהענין ד"אנכי ולא יהי' לך", ענין האמונה, ה"ז מתתקן ע"י לימוד התורה ("תורה" בגימטריא תרי"א, חוץ מהשתים דאנכי ולא יהי' לך), כיון ש" המאור שבה מחזירו למוטב".
777 מכות כג, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה . בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והיינו, לא מבעי במל"ת שהם דברים שנפש האדם מחמדתם, וכאשר פורש מהם הרי זה כפי' גדולה, אלא גם במ"ע, הרי ידוע בכוונת המצוות, שכל מצוה יש לה איזה עבודה וכפי' פרטית, וכמו במצות אתרוג, אתרגר"ת א ל ת בואני ר גל ג אוה, וכמו"כ האתרוג דר באילנו משנה לשנה, שהוא סובל את כל השינויים שישנם במשך השנה, שזה מורה על ענין הביטול, דכאשר הוא בישות, הרי בהכרח שיש בו איזה ציור והגבלה, שישנם ענינים שאינו יכול לסובלם, ומזה שהוא סובל כל השינויים, מוכח שאינו בישות כי אם בביטול.
35 ראה מכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו "ועשו סיג לתורה" , שעל-ידי יותר סייגים נותרים אפשרות שלכאו"א מישראל יהי' ענין שבו שייך הוא כבר לתורה .
105 כמרז"ל (מכות כג, ריש ע"ב) "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", עיין פיה"מ וחדא"ג שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דובר אודות שלילת טענת קרח "כל העדה כולם קדושים גו' ומדוע תתנשאו", שאחדות אמיתית היא דוקא ע"י התחלקות המדריגות בהנבראים, וכל אחד ממלא תפקידו, תוך כדי השפעה והשלמההדדית, עד שנעשים קומה אחת שלימה, מבלי ימצא האדם ראש וסוף; משא"כ לולי זאת נעשה ענין של התחלקות, "ואתפלג", שהדרגא העליונה מסתלקת למעלה, והדרגא התחתונה נבלעת למטה, שזהו ב' סוגי העונשים דשרופים ובלועים – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ח ע' 202 ואילך.
19 וכן הוא גם בקיום המצוות, שבין כל ריבוי המצוות – "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מכות כג, רע"ב) – ישנם כו"כ מצוות שלא כל ישראל יכולים לקיימם, כי אם סוגים מיוחדים דוקא, אלא, שמצד ענין ההתכללות שבישראל הרי הם מזכים את כל שאר בנ"י במצוות אלו (ראה לקו"ש ח"י ע' 40 הערה 22. חי"ח ע' 192 הערה 55, ובשוה"ג שם. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
טוב עמוק יותר – כמדובר לעיל בהמאמר במעלת ענין הכפי', שאף שישנו העלם והסתר, וישנו ענין של לא תעשה שאצלו הוא לא רק באופן ד"אפשי" , אלא יתירה מזה, "שנפשו כו' מחמדתן" , ואעפ"כ הרי הוא כופה את עצמו ומבטל זאת – שזהו "טוב" נעלה ועמוק יותר מאשר ענין ה"ברכה".
22 מכות כג, ריש ע"ב (במשנה). וראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רפט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ומזה מובן שלא מספיק "לבא בעי" בלבד, אלא צ"ל גם מציאות היד להיות יד נותנת צדקה, ומציאות הרגל להיות רגל רצה לדבר מצוה , וכמו כן המציאות של כל אבר מרמ"ח אברים, השקולים כנגד רמ"ח מצות עשה .
150 מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"כולך יפה רעיתי ומום אין בך", אין מום אצל בנ"י, ולא יחסר אצלם בא' מרמ"ח מצות עשה שכנגד רמ"ח אברים ובא' משס"ה לא תעשה שכנגד שס"ה גידים.והמצב ד"בארעא דישראל" יביא ש"לשנה הבאה בני חורין":
76 מכות כג, סע"ב. זח"א קע, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" , והיינו, שע"י תומ"צ יהיו לו טוב ואושר אמיתי בחיים בשריים כפשוטם בעוה"ז הגשמי –
550 מכות כג, ריש ע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ר' חנניא בן עקשיא אומר כו' הרבה להם תורה ומצוות" , שהם ה"תריס" האמיתי "בפני הפורענות" – "תשובה ומעשים טובים" .
1761 מכות כג, ריש ע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולאחרי כל הפרק, מסיימים – כמו בכל פרק – במאמר "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות",
450 מכות כג, ריש ע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמארז"ל שגם "אם בשמים היא אתה צריך לעלות אחרי', ואם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחרי'", אלא, שבחסדי הבורא ש"רצה לזכות את ישראל" , שכל אחד יוכל להגיע לזה ללא השתדלות ויגיעה יתירה, כי אם ע"י התבוננות קלה בתכלית בריאתו – קבע זאת באופן ש"קרוב אליך הדבר מאד" ,
145 ע"פ מכות כג, ריש ע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכפי שמביא שם2 הידוע בפירוש לשון הכתוב "ישראל נושע בהוי' תשועת עולמים" – שהענין ד"תשועת עולמים" הוא כאשר ישנו הענין ד"נושע" לשון יחיד, היינו, שכל בנ"י הם בהתאחדות.
703 ראה מכות כג, סע"ב ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והסדר בזה, שלכל לראש ישנה העבודה הפשוטה דכל ישראל , שנקראים עבדי בלשון יחיד (כפירוש המצו"ד), ועז"נ רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, כמבואר במפרשים שבהיות המצוות הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלימותה כו', והיינו, שעי"ז שישנם ריבוי עניני תומ"צ נעשה ריבוי זכיות אצל כל בנ"י.
495 משנה מכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו רז"ל "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", והיינו, שרצונו של הקב"ה לזכות את כל אחד מישראל
1113 מכות כג, רע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים במשנת "רבי חנני' בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" , וביאר, שענין הרצון הוא נעלה יותר אפילו מעונג , והרצון הוא "לזכות את ישראל" עי"ז ש"הרבה להם תורה ומצוות" באופן שנוסף על כללות הענין דתומ"צ שישנו אצל כל ישראל בשוה, יש לכל אחד מישראל חלקו הפרטי בתורה , וכן מצוה מיוחדת שבה צריך להיות "זהיר טפי" ].
1921 מכות כג, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם המענה לאלה ששואלים היתכן שדוקא בדורות האחרונים, אכשור דרא (בתמי') , ניתוספו כו"כ הנהגות וחומרות כו', ולכאורה, די לנו בכל הענינים שהיו עד עתה – כי, דוקא בזמן שמתגבר החושך יש צורך להוסיף עוד חומרות כו', ועי"ז יכולים לשמור גם על שלימות הענינים העיקריים, ועל זה אמרו חז"ל "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", היינו, שכדי שכל ישראל , גם אלה שנמצאים בדור חשוך, דור יתום, יהיו "זכאים", יש צורך בהוספה וריבוי של עניני תומ"צ, שהם כל הענינים שנתחדשו ע"י תלמיד ותיק69 במשך כל הדורות, ועי"ז נעשה העילוי ד"יגדיל תורה ויאדיר" .
196 מכות כג, ריש ע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יש יותר עונשים בתורה מאשר ענין השכר , וכידוע (בפירוש מארז"ל "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא") ש"הלאוין הם יותר מהעשיים" , שהרי ישנם שס"ה מצוות לא תעשה, ואילו מצוות עשה הם רק רמ"ח, ונמצא, שענין העונש שבתורה הוא יותר מאשר ענין השכר , כיון שהענין של מצוות לא תעשה קשור בעיקר עם ענין העונש [ומה שמצינו "ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה" , הרי זה לימוד וחידוש בגמרא, אבל בפשטות, עיקר הענין דמצוות לא תעשה הו"ע העונש], ואילו הענין של מצוות עשה קשור בעיקר עם ענין השכר [ומה שמצינו ענין של עונש על ביטול מצות עשה, הרי זה רק "בזמן דאיכא ריתחא" ].
614 חדא"ג מהרש"א מכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שעזר הקב"ה בכך ש"הרבה להם תורה ומצוות" , יש תרי"ג מצוות שיכולים "למכור" רח"ל, וכך יש לו תרי"ג ענינים שיוכל לרכוש ע"י מכירת תרי"ג מצוות!...
2541 מכות כג, ריש ע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[וזהו גם מה שמסיימים במשנה ד" הרבה להם תורה ומצוות" – ריבוי מופלג, כמשל הגרעין הנזרע בארץ שצומחים ממנו ריבוי מופלג של פירות, ועד"ז בנוגע לעבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות בעוה"ז הגשמי, שעז"נ "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה"].
1171 מכות כג, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה .
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכדאמר (מכות כג:) ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר כו', ר"ח בן עקשיא אומר רצה כו', וכמש"פ במפרשי המשנה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וראי' לדבר זה מה שמצינו שכל המצות נק' בשם צדקה וחסד כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור כו' וכן אמר תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק הרי כל מצותיו ורצונותיו אינו רק בחי' צדק וחסד ולכאורה אין זה מובן מהו ענין החסד וצדק בגילוי רצון במצות , אך מפני שבעל הרצון הוא רם ונשא הגבה למעלה מבחי' רצון זה המלובש במצות ולא צמצם א"ע כ"כ רק מפני כי חפץ חסד הוא כדי להיטיב לברואיו עי"ז כמארז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תו"מ
107 רצה הקב"ה לזכות . . למען צדקו : מכות כג, ב. ישעי' מב, כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז , שהוא לשון גבורה, וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני מפי הגבורה .
2458 תרי"ג . . הגבורה: לעיין דקדוקי סופרים ויפה עינים מכות כג, ב. ועיין לעיל [בתניא] ח"א רפ"ך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אשר על כן על כל דברי האגרת הזאת , משמיא אסכימו על ידי' דהרב הקדוש הנ"ל לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן , לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא.
58 ע"פ מכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש המצות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו רצה [הקב"ה] לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצות , פי' שהמצות מצד עצמיות שלהם כל שיעשינה ויקיימנה האדם הלא המה מלובשי' מאורות עצמותו ית' שהוא רצונו הפשוט כו', ומה
55 רצה [הקב"ה] לזכות את ישראל : מכות כג, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזהו שאנו אומרים [אמת] ואמונה כל זאת וקיים עלינו והול"ל וקיימת עלינו בלשון נוק' אחר שא' ואמונה כל זאת כו' לשון נקבה, אך לפי שבחי' מל' שנק' אמונה היא תחלה בחי' מקבל מאמת דאיהו אמת ואיהי אמונה (שזהו ע"ס דז"א ונוק' אמת דתו' כו' ובחי' מל' בחי' מקבל מהאמת הזה ונק' אמונה, וזהו כללות התרי"ג מצות שהעמידן על אחת שהיא אמונה, ולמעלה יותר זהו בחי' מל' דא"ס שנק' אמונה רבה כו' בחי' שמי' רבא כו' שהוא כלי קיבול [ל]אמיתת מהו"ע ית' ממש דלמתב"כ וכנ"ל, ואח"כ נעשה המל' כתר ועתיק לבריאה שהוא בחי' אין הב' של היש כו', וזהו וקיים עלינו לשון דכר, דבחי' נוק' [ד]תחלה למעלה מבחי' ד[כ]ר זה כו', אדרבה כל מה שיש ביכולת המל' להיות ראש לשועלים [ב]בי"ע אינו רק ממה שהי' תחלה בבחי' נוק' בביטול המציאות (שזהו בחי' ד"ע שנק' חשך שלמעלה וקודם לאור כברייתו ש"ע כו' כנ"ל).
250 התרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטילייא מערכת שש מאות (צפת תשנ"ב ע' 208). מכתב כ"ד מ"ח ה'תש"י נדפס בלקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך־ אג"ק שלו ח"ג ע' ריג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובזה יובן הטעם שתו"מ שלנו הבאי' במעשה בגשמיות דוקא הוא שנק' בשם צדקה וחסד כנ"ל ולא תו"מ הרוחניי' גם כמו שהם בשרשם בעצמו' דח"ע הקדומה הנ"ל שהוא שרש דקו המדה הנ"ל, וכמ"ש [oldpage_482] ויקם עדות ביעקב דוקא ותורה שם בישראל כו' כשקיבלו התו"מ בגשמיות דוקא וכמא' רצה הקב"ה לזכות את ישראל ע"כ הרבה להם תו"מ שנא' ה' חפץ למען צדקו [דוקא] יגדיל תורה (תש"מ מטעם הנ"ל) ויאדיר (ומ"ש
355 רצה הקב"ה לזכות את ישראל : מכות כג, ב (במשנה) [ושם: לפיכך הרבה ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אבל ביטול ת"ת ומבזה ת"ח שהוא הפגם ביו"ד דחכמה, וכן בביטול המילה כו' וביטול ק"ש הוא הפגם ביו"ד וה"א, וכן בציצית במקיף דחכמה, וכמה מצות שהן במדות ונק' גופי תורה כו' וכללותן הן בו"ה שז"ש והנגלות לנו כו' שכולל רמ"ח מ"ע ושרש השס"ה ל"ת בי"ה כידוע, והפגם במצות צדקה הוא בה"א אחרונה, וכן בהעדר קעומ"ש כידוע.
446 רמ"ח מ"ע. . השס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
[oldpage_930] ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור כו', הנה ארז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'.
3 תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני : ראה מכות כג, סע"ב. וראה גם הנסמן לעיל פ' בשלח קפט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכך הוא ג"כ בענין עוז ותושי' דתורה שתחילה עוז לנשמה להיות הארת אור האלקי יורד ונמשך בה לחזק כחה ביותר בהתפעלות אהוי"ר כו', לפי שהתורה נקרא מזון לנשמה ממש כמ"ש כי אמרתך חייתני וכמ"ש כי הוא חייך כו', ואח"כ תושי' ממילא להתיש כח הסט"א כו', לפי שהתורה מלמעלה למטה ירדה כו' (אבל כאשר ניתנה התורה לישראל שהוא הבירור דעה"ד טו"ר מלמטה למעלה צ"ל תחלה סו"מ דשס"ה ל"ת ואח"כ ועשה טוב דרמ"ח מ"ע, אבל בירידת התורה נא' אנכי תחלה שכולל לרמ"ח מ"ע ואח"כ ולא יהי' לך שכולל לשס"ה ל"ת) ומ"ש במ"א בענין שמי עם י"ה שס"ה ל"ת והרי י"ה קודם לו"ה דרמ"ח מ"ע זהו מצד בחי' העלא' דרפ"ח כו'.
79 דשס"ה ל"ת. . דרמ"ח מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכך יובן ג"כ בענין המצות להיות מבואר למעלה בשרש המצות שהן בבחי' מקיף דכת"ר הכללי דאבי"ע מקור כל האו"פ דאד"ם דאצי' כו', כי הגם שכל מצוה ומצוה הוא בבחי' כלי מגביל דוקא לאור הרצה"ע וח"ע שגנוז בה ולכך יש מספר רמ"ח מ"ע שהן לנגד רמ"ח אברי', ומבואר למעלה שבאברי' בא בחי' גילוי האור וחיות דאו"פ דוקא המתגלה בכל אבר לפי מזגו ובסדר והדרגה מעליון [oldpage_תקב] לתחתון כנ"ל, וכך המצות יש שנק' בבחי' ראש כמצות תפילין בראש וק"ש ביח"ע דחו"ב כו' וכה"ג, ויש שנק' בחי' רגל ויד כצדקה וכה"ג שהרי כללות המצות נק' בחי' אדם חיצוני בחיצוניות הכלים ואברים דוקא כנ"ל.
768 רמ"ח. . רמ"ח אברי' : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ה, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך הנה מובן עוד ממשל הנ"ל שבשמירת ל"ת שהיא להתרחק מכל דבר רע גמור אשר שנא ה' ותעוב בעיניו כו' הגם שבזה יש יותר העלם אור כי לא נודע כלל טעם ההרחקה כמו לא תלבש שעטנז וכלאים ולא תאכל חלב ודם וכל מאכלות אסורות כחזיר וכל בהמ' טמאה וכן בביאו' אסורות כעריו' ואעפ"י שנפשו של אדם מחמדתן הרי ימנע מהם רק מצד הגזרה שאביו שבשמים גזר עליו כמו שא' אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי אבל אבי שבשמי' גזר עלי כו' וגם אותן ל"ת שנתפרשו טעמן והשכל מחייבן כגזל וש"ד ועריו' וחילול שבת וכה"ג מ"מ לא נודע סוד ה' איך ומה הפג' הגדול למעל' כו' וזהו כמשל הנ"ל באזהר' האב להבן שיתרחק מאד לנפשו מדברים המזיקי' ביותר שיזה' נפשו בתוקף אמונ' חזקה לשמור עצמו מכל דבר רע המזיק יותר משיתאמץ לעשות רצון האב במצותיו לפי שיש בזה תוקף אמונה יותר מכפי המדה מב' טעמים א' מפני שדבר ששנאוי ותעוב בעיני אביו ימאס גם הוא לבד הטע' שמזיק לנפשו כו' והב' מצד שתוקף האמונה נתגבר בזה יותר להיותו בהעלם דבר ביותר ונק' מקיף שבהעלם גדול והוא ענין א' עם הטעם הג' שלא לפגום בכבוד אב שזהו הרבה יותר קשה בעיניו ממניעת מעשה שציוהו כנ"ל וד"ל וכך יובן במצות ל"ת שיש בהן ב' טעמים א' מצד ששנאוי ותעוב בעיני ה' והן לנגד רצונו מאד וכאשר באמת ובאמונה מתקשרים בנ"י שנק' בנים יחייב להיות בהם תוקף כח האמונה בזה יותר שיהי' מואס ברע ולבער הרע בכל כחו עוז כמ"ש ובערת הרע מקרבך וכמו שיברח מדבר הממית כו' והב' מצד גזירת כיבוד אב שלא
9 כעריו'. . מחמדתן : ראה מכות כג, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
ולהבין זה בתוס' ביאור הנה יש להקדים ענין א' והוא מה שאמר על ג' דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח שהן ג"כ בחי' ג' קוין הנ"ל באבות תורה הוא קו האמצעי דת"י שכלולה מחו"ג כמ"ש מימינו אש כו' וקו ימין הוא גמ"ח וקו שמאל הוא הקרבנות שנק' עבודה (והקדים עבודה לגמ"ח שזהו עכשיו תפלה במקום קרבן שזהו כסדרן תורה ותפלה וצדקה והל"ל גמילות חסדים ועבודה דקו ימין קודם אך זהו מלמעלה למטה מן המשפיע אל המקבל ואשר הקדים תורה שהיא קו האמצעי מפני שכולל שניהם בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה שכל העליות וירידות ע"י דוקא) אבל מלמטה למעלה שהוא בעליית המל' שז"ש העולם עומד הקדים עבודה שהוא התפלה קודם לגמ"ח אע"פ שנא' אני בצדק אחזה פניך ורבא יהיב פרוטה לעני והדר מצלי היינו שיהי' הכנה להעלאת מ"ן דתפלה כו' אבל מ"ש העולם עומד היינו שעומד ומתקיים כמו על ג' עמודים או משמעו שמעמידים אותו מלמעלה ע"י ג' אלה דוקא וז"ש אל יתהלל חכם בחכמתו שהוא קו ימין חח"ן וגבור בגבורתו קו שמאל בג"ה ועשיר בעשרו קו אמצעי דת"י כידוע שהעושר הוא בדעת והיינו ג"כ תורה ועבודה וגמ"ח כ"א בזאת יתהלל כו' השכל כו' לעשות חסד ומשפט וצדקה בארץ דוקא שהוא ג"כ ג' קוין חסד קו ימין ומשפט קו השמאל וצדקה הוא הרחמים קו אמצעי ובארץ דוקא שע"ז העול' העליון ועול' התחתון עומ' לפי שהכל הולך אחר המעמי' והן חסד ומשפט וצדקה בארץ דוקא כו' וד"ל ויש להבין דמזה משמע דג' דברים הן שהעול' עומד וכוללי' כל המצו' בגמ"ח נכלל כל רמ"ח מ"ע שהן בחי' ה"ח ובעבוד' דקרבנו'
44 רמ"ח. . ה"ח. . שס"ה. ה"ג : מכות כג, סע"ב. ראה קו"א לתניא (להבין מ"ש בפע"ח) קנח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' רלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סח, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומדות בלב וידים ורגלים כו' שזהו רק בחי' פירור ופירוד אור וחיות הנפש בחלקים רבים כו' וזהו שיש בטבע הנשמות לקבל כל אור ואור האלקי בהתחלקות שבבחי' אדם למעלה שבא בבחי' או"כ בפרט כמו כל התו"מ שהן באין בריבוי ההתחלקות בכלים מכלים שונים כמו ברמ"ח מ"ע שנק' רמ"ח אברין דמלכא ושס"ה ל"ת כו' שהרי כל תשוקת הנשמה האלקי' רק להמשיך אור א"ס ברבוי כלים דוקא כמו בכל מצוה ומצוה בפרט שכמו טבע היא בנפש אדם דוקא לפי שאתם קרויים אדם דוקא בצלם אדם העליון ולכך הנשמות דישראל דוקא היו ראויים להיות בחי' כלי קיבול לקבל הי' דברות כללות התו"מ בשעת מ"ת ולא זולתם וגם למלאכים לא נתנה משום שנאמר זאת תורת האדם דוקא וכן אלה המצות אשר יעשה אותם האדם דוקא להיותם בשרשם בבחי' פרצוף אדם דבחי' היושר דוקא כנ"ל וד"ל.
15 ברמ"ח מ"ע. . ושס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אשר על כן על כל דברי האגרת הזאת , משמיא אסכימו על ידי' דהרב הקדוש הנ"ל, לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו, למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשלחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא .
993 משמיא אסכימו על ידי': ע"פ מכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ושמרתם את חוקותי כו' ואח"כ מלך העולם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אך עדיין אינו מובן כי זהו שחיות כל העולמות הוא מבחי' מלכותו ית' לבד, היינו המלאכים ושאר העולמות, אבל הנשמות מצד עצמן ג"כ שרשן מבחי' כי חלק ה' עמו כנ"ל, וא"כ מהו העלייה ע"י המצות , וזה נת' בד"ה כי כארץ תוציא צמחה ובהביאור שם פ"א כי שרש נש"י נמשכים מבחי' חכ' ונק' בנים למקום עד"מ הטיפה שנמשכה ממוח האב, וע"י קיום המצות יתעלו בבחי' כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז'
493 תרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם נעשה אדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
(ג) והנה אדם בגימ' מ"ה, וזהו דכתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ולכאו' צ"ל הלא אין לו דמות הגוף ולא גוף, ולא נערוך אליו קדושתו, ואיך אמר דמות כמראה אדם , אך הענין הוא דכתי' זאת התורה אדם שבחי' תורה נק' בשם אדם למעלה, והיינו שכמו האדם הוא הכלול מרמ"ח אברים ושס"ה גידים כן בחי' תורה יש בה רמ"ח מ"ע כמנין אבריו של אדם , ושס"ה ל"ת כמנין גידים שבאדם, וזהו הנק' כמראה אדם , ופי' כמראה אדם ולא בחי' אדם ממש, והיינו כי בעצמיות אוא"ס ב"ה אינו נוגע כלל וכלל,
35 רמ"ח מ"ע. . ושס"ה מל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והנה הריח הוא בחי' מקיף וכמארז"ל איזהו דבר שהנשמה נהנה ממנה ולא הגוף זה הריח, ולכן הריח אינו נפסק משא"כ הטעם, ובעבודה זהו שרש ענין מעשה המצות כמו שהן בשרשן למעלה תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן שהם תר"ך עמודי אור בחי' כת"ר ומקיף, וכלליות המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה, אשר בצדקה נא' וצדקה תרומם כו', ולכן רפדוני בתפוחים כו'.
60 תרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יח
ומלמעלה למטה, וכמשל ב' אנשים א' עומד בראש ההר והשני בתחתיות ההר שיש ב' אופנים באופן יחודם אם שהתחתון יעלה למעלה או שהעליון ירד למטה, וז"ע תורה ומצות , תורה היא המשכה מלמעלה למטה שעי"ז יומשך ההעלאה מלמטלמ"ע שז"ע שמאלו תחת לראשי הוא בחי' התורה שהיא בחי' שמאל דוחה, כי אורייתא מחכ' נפקת ובחכ' אתברירו להבדיל בין הטמא לטהור, מתניתא מלכתא כמלך שגוזר אומר כו' כ"ה אלו כשרות ואלו טרפות, אסור פירושו שאסור וקשור בידי החיצוני' וא"א להעלותו שיוכלל באחד וע"י הדבור וקריאה בפה שפוסק בד"ת אלו אסורים הוא דוחה אותם, ולכן מצות ת"ת בקריאה בפה דוקא, כדי לדחות החיצוני' ועי"ז נעשה עלי' מלמטה למעלה שכל מה שיוכל להתעלות יתעלה וע"י בירור זה מתרומם נפש האדם כמ"ש סלסלה ותרוממך עד שהתורה נק' על שמו כמ"ש כ"א בתורת ה' חפצו, ואח"כ ובתורתו יהגה שנק' על שמו, ונק' מארי דאורייתא, א"ת מורשה אלא מאורסה כו', ושמאל זה הוא תחת לראשי שמגביה הראש כו', וימינו תחבקני הוא ענין רמ"ח מ"ע בחי' חסדים שרמ"ח מ"ע הם רמ"ח המשכות מלמעלה ע"י מצות סוכה ושופר כו' ולכן המקיים את המצות נק' צדיק ע"ש הצדקה שעשה פי' שכמו שהצדקה היא להחיות רוח שפלים, כך ע"י המצות ממשיך חיות ואור אלקי מלמעלה למטה כו'.
82 רמ"ח מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
שנברא בע"מ, וכן ארז"ל אלה תולדות השמים והארץ אלה בזכות מי הם עומדי' ובזכות מי הם קיימים בזכות ואלה שמות בנ"י, ואלה בזכות מי כו' בזכות אלה העדות והחוקים והמשפטים, וכמארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל יחזיר את העולם לתהו, וכדכתי' אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, בראתי בגימ' תרי"ג, שכל המכוון מה שנשפל מבחי' אנכי מי שאנכי לעשות הארץ וכל אשר בה הוא בשביל האדם שברא עליה וכמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ומכוון האדם הוא בשביל קיום התרי"ג מצות שז"ע בראתי בגימ' תרי"ג, מפני שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, וזהו ע"י קיום תרי"ג מצות כו'.
1692 התרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמכוני באשישות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
רפדוני בתפוחים הוא כמ"ש וריח אפך כתפוחים, הנה ריח דמאכל הוא מדרי' היותר גבוה מריח דמשקה, דהנה איתא בזהר אכלו ריעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא, אכלו ריעים לעילא הוא בחי' חו"ב שתו ושכרו דודים לתתא זו"נ, וזהו שמיעה בהאי אתר תליא עשי' לעילא, שמיעה בהאי אתר תליא מפרשים על בחי' מל' עשי' לעילא הוא בחי' בינה, הרי שמאכל הוא למעלה ממשקה וריח של מאכל הוא למעלה גם מעצם מאכל, דהנה ריח הוא דבר שהנשמה נהנה ממנו ולא הגוף דמאכל הוא מחבר הנשמה עם הגוף וריח הוא רק ממשיך הארת הנפש בהגוף, והו"ע מצות של מעלה הגם שמצות למטה הם מצות המלך מ"מ הרי תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור דכתר והוא עטרה ע"ג הראש שהוא בחי' מקיף, וכללות כל המצות הם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, הרי כתי' צדקה תרומם גוי כמו גבי תורה כתי' סלסלה ותרוממך כך צדקה תרומם גוי וגם נמשך בחכ' ג"כ דע"י מעשה מזדככים מוחו ולבו אלף פעמים ככה וזהו"ע רפדוני בתפוחים.
80 תרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואלא עלמא אמאי קאים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ואדם בראתי בגימ' תרי"ג שמקיים תרי"ג מצותי' של תורה וגם מצות לימוד התורה עצמה שהיא ג"כ מצוה בתרי"ג מצות .
23 תרי"ג מצותי' של תורה : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת עמך ברית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וביאור הענין דהנה ארז"ל זרע הקב"ה תומ"צ כדי להנחילם לישראל לעוה"ב, לא הניח דבר שאין בו מצוה , בנה אדם בית יש בו מצות מעקה לגגיך ומזוזה, בשדה לקט שכחה ופאה וכן כולם, והענין דהנה מצינו שנק' המצות בשם זריעה כמ"ש אשריכם זורעי על כל מים, זורע צדקות כו', זרעו לכם לצדקה, וענין הזריעה הוא בשביל הצמיחה תוספת וריבוי וכמ"ש ויזרע יצחק כו' וימצא מאה שערים, והנה משל הזריעה הוא דכמו למשל שזורעין גרעין ונצמח מזה אילן וענפים ועלין ופירות, וע"כ שישנו בהעלם בהגרעין האילן והענפים ואפי' הפירות דאל"כ מאין הי' נצמח האילן, והנה הגרעין בעצמו אין בו טעם וריח כלל, כמ"כ יובן במעשה המצות דהגם שנתלבשו בגשמיות ציצית בצמר הגשמי תפילין בקלף הגשמי מ"מ יש בהם בהעלם אורות עליונים וכמ"ש אור זרוע לצדיק שבמצות נזרע בהם אורות עליונים כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור וכמו בד' בתים דתפילין יש בהם אור מד' מוחין עליונים, ול"ב ציצית יש בהם אור ל"ב נח"כ, ובמצה
44 תרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
מורא ויראוני שהמורא שנותן זהו מקור שיהי' ויראוני כמ"ש מזה במ"א, ומורא ונורא הנו"ן והמ"ם שנים מפעילים רק שהמ"ם מורה על מקור הפעולה בזולתו ונו"ן הוא מקור היראה עצמה כו', וענינם א' הוא, ועכ"ז בהשתלשלות הת"ת הוא למטה מחו"ג, כך הוא בענין האויר שעם היות שהיא למטה מיסוד האש במקום חנייתם בהשתלשלו' בריאותם ומצבם מ"מ שרשו גבוה יותר עד שאויר הוא מקור האור, וז"ע שהוא אותיות אור יו"ד, פי' יו"ד הוא חכ' ונת' במ"א שבו עצמו יש אור וכלי, והיינו שההשכלה שבאות יו"ד הוא בחי' אור החכ', והמביא השכלה זו לידי גילוי ממקורו הנעלם, היינו מה שנשאר אח"כ גם כן בהעלם, זהו עצם אות היו"ד עצמו שהאותיות פעולתם להוביל ולהמשיך אור שכל לבוא לידי גילוי, ודעת לנבון נקל שהמביא לידי גילוי כחו יותר רב ועצום מהדבר שבא לידי בחי' הגילוי, ע"ד כמו פועל ונפעל, שבהכרח לומר שהפועל חזק יותר מהנפעל כו', ועד"ז יובן בענין אויר אור יו"ד שהיו"ד כולל האור דתורה והאותיות שמביאים אור השכלת שכל התורה לבוא לידי גילוי כו', ואויר אור יו"ד שהוא האור והמקור דכלליות היו"ד דתורה , והיינו בחי' המצות שהם הם הנר שכשדולקת בהכרח שיש אויר סביבה לכן היא הממשיך בחי' תורה אור, ועז"נ יעקב חבל נחלתו פי' חבל לכאו' אין לו שייכות כ"כ דהל"ל יעקב נחלתו אלא לרמז שכמו החבל כשראשה א' קשור למעלה והשני הורד עד למטה מטה, הנה כשמנענעים בראש החבל שלמטה מתנענע ראש החבל שלמעלה כך המצות עם היות שהם במל' בחי' מצות המלך מ"מ בשרשם הם בבחי' הכתר, שהרי תרי"ג מצות הם תרי"ג
61 תרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
[edn_42_ד] וכ"ה בכ"מ ומהם : אוה"ת תצוה כרך ז ע' ב'תשנו. מאמרי תרל"ו שבהערה 46.
[edn_43_ה] וכ"ה גם בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' שה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
מהם קדם אומר אני ישראל קדמו, וכן מובן ממה שאומר (היינו בתורה שקדמה לעולם ) צו את בנ"י דבר אל בנ"י הוי ישראל קדמו, והיינו כי בחר בנו לעבדו וליראה אותו שזהו ע"י קיום מצותיו הנא' בתורה , וגם לימוד התורה עצמה הוא מכלל הרמ"ח מצות עשה כו', ונמצא כי התומ"צ הם הפרטים שעי"ז מתגלה שאנו עובדים אותו, והעובד קדם במח', ובשביל זה נבה"ע, והגם שנת"ל בפי' אנכי עשיתי ארץ כו' שכ"ז הוא בשביל בראתי בגימ' תרי"ג כו' צ"ל שע"י קיום התרי"ג מצות מתברר עבודתינו כנ"ל, והעיקר הוא כפשוטו של מקרא ואדם עליה בראתי שכל מכוון הארץ הוא בשביל האדם וכמ"ש כי זה כל האדם , ואתם קרוים אדם כו' והיינו ע"י עבודתו שהוא בבחי' זה כו', ע"י בחי' קיום המצות כו', ושרש ענין מעלת האדם הוא שבו וע"י נמשך המשכת אלקותו בעוה"ז השפל והגשמי שז"ע דירה בתחתונים והיינו כמו שהי' קודם הבריאה וביתר שאת, דהנה ידוע שרש ענין הצמצום הוא כשעלה ברצונו הפשוט להטיב לברואיו דזה א"א כ"א ע"י שצמצם וסילק אורו הגדול כבי' על הצד כמ"ש בע"ח ובס' מב"ש, ונשאר חלל ומק"פ שלא נשאר רק רשימה לבד, וע' מזה בד"ה מצה זו בענין <26>
362 הרמ"ח מצות עשה : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ארכן לא פחות מי"ב גודלין, וכן תפילין ד' בתים בש"ר ואצבעי' ומרובעות, וסוכה ז"ט ומשהו, ושופר טפח, ולולב ד' טפחים, והדסים ג', ושיעור מקוה מ"ם סאה וכדומה, ועד"ז הוא הגבול ומדה בצדקה, שהרי כל ענין בחי' המצות הוא שיומשך חסד ה' דוקא מעולם ועד עולם, וכן התו' נק' תורת חסד, אלא בכדי שיוכלו העולמות לקבל מדת חסדו ית' שהיא בעצם בלי גבולי, לזאת גם באנכי ולא יהי' לך ארז"ל לשון מפי הגבורה שמענו, וכן אמרו תרי"ג מצות נאמרין למשה מפי הגבורה וכתי' מימינו אש דת, שיש בחי' חו"ג בכדי לצמצם
139 תרי"ג מצות נאמרין למשה : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות (צפת תשנ"ב ע' 208). לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויובן זה עוד בהקדם מארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עלי' עומ"ש תחלה ואח"כ יקבלו עלי' עול מצות , וצ"ל שרש ענין קבלת עומ"ש שקדם לעומ"צ שלכאו' היינו הך שכאשר מקיים כל המצות הן בסור מרע בקיום המצות ל"ת והן בבחי' ועשה טוב בקיום מצות עשה , ה"ז קבלת עומ"ש שציוונו וקדשנו במצותיו כו', אך הענין הוא שתרי"ג מצות הן תרי"ג ארחין דגלגלתא דז"א, ושרשן הוא מחד ארחא דא"א.
79 שתרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו עולת שבת בשבתו על עולת התמיד, עולת שבת הוא דששת ימי החול מתעלים בשבת ע"י עולת התמיד הוא דבתמיד השחר ושל בין הערבים וכנגדם עכשיו התפלה מתעלה בירורי' של כל היום , ואז מתעלים המצות ג"כ דאהוי"ר הוא מקור רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת וכשמתעורר בעצם אהוי"ר שהוא המקור של המצות ממילא מתעלים המצות ג"כ, ובאמת הנה ארז"ל שהם שלוחים (ה' מובן מהכתב דהיינו שיש במצות ג"כ כח זה שבתפלה) דאי' במד' היו מכבדים את המצות שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, היינו שע"י נמשך הרצה"ע למטה והשליח צריך להביא בחזרה ג"כ היינו שמעלה הדבר גשמי וכמו עד"מ אתרוג כשאוכל אותו מי שהוא אינו מברך עליו אינו מעלה אותו רק מצומח למדבר ואף זאת רק מי
174 רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : מכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
יומם ולילה חוקות שמו"א לא שמתי תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל יחזיר העולם לתהו ובוהו, אלה תולדות השו"א בהבראם אלה בזכות מי כו' בזכות אלה שמות בנ"י ואלה בזכות מי כו' בזכות אלה העדות והחקים והמשפטים, ומקרא מלא כתי' אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי ומהו הסיפור, ור"ל מה שנשפל מאנכי מי שאנכי שיהי' ארץ בחי' עשי' הוא בשביל האדם שהוא בחיר שבנבראים וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, וענין לז"ה הוא כמ"ש סוף דבר כו' כי ז"ה כל האדם , וזהו לצוות לזה שכל הדברים יתאחדו עם האדם והוא יבררם ע"י בראתי בגימ' תרי"ג ע"י תרי"ג מצות , הרי עיקר ברה"ע הוא בשביל קיום תומ"צ, וצ"ל מהו"ע המצות , הנה המצות הם למעלה מטו"ד דאפי' אותן המצות שיש להם טו"ד הוא על עצם עשיית המצוה שלא יהיו חוקה שא"י כלל טעמה משא"כ מצות אלו יודעין טעמם, אבל מפני רצונו ית' שזה יהי' מצוה זה אין יודעין, ואפי' מצות שנא' עליהם הטעם בתורה וכמ"ש כי בסוכות הושבתי את בנ"י וכן מצה ע"ש החפזון מצה זו מזה יודעין האיך לעשות המצוה אבל מפני מה רצונו שסוכה וכמו"כ מצה יהי' מצוה זה אינו מובן, ואם נא' שהוא רק זכירה על הנעשה לבד שאינו שייך לומר כן, זה גופא צ"ל למה עשה כן במקריים הזמן שצריכים זכירה עליהם (בפ"א ואפי' אותן מצות שארז"ל אלמלי לא ניתנה
35 תרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והענין דהנה מצות הם רצה"ע ותרי"ג מצות דאורייתא הם תרי"ג ארחין דגולגלתא וכמו אורח ושביל שהולך למקום א' וההולך עליו צריך לילך שלא יטה מן הדרך, כמו"כ המצות הם כמו צנור שיומשך בצמצום ולא בהתפשטות.
67 ותרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
פעולה ואח"כ כשבא להמשלח וא"ל מה שפעל אז הוא השלימות, כמו"כ החיות הוא שליח מהמשלח להחיות את הגוף והמכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי מה שאנכי מי שאנכי נשפל שיהי' ארץ הוא בשביל האדם , והאדם בשביל בראתי בגימ' תרי"ג שעיקר המכוון בשביל תרי"ג מצות , ואח"כ בעת השינה עולה החיות למעלה לכן צ"ל תחילה החשבון צדק בנפשו בינו לבין קונו והמחו"ד אשר לא לה' המה צ"ל חרטה גמורה, והמחו"ד דקדושה צ"ל חזרה לאלקות.
87 תרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208). לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
המצות שהם מוגבלים ציצית צ"ל כמו שהם כפולים ל"ב חוטים ולא פחות מי"ב גודלים, ותפילין צ"ל אצבעיים אך זה אינו מעכב וצ"ל ד' בתים וזהו מעכב ושיהי' מרובעים, שופר שיעורו טפח, סוכה לא פחות מז"ט ומשהו, ד"מ שבלולב יש להם שיעור, לולב צ"ל ד"ט והדס ג"ט, ומקוה שהוא מטהר יש לו שיעור מ' סאה דוקא, הגם דשרש המצות הוא למעלה מהגבלה, אך העיקר הוא המשכת החסד למטה שיומשך חסד הוי' מעולם ועד עולם לכן צ"ל הגבלה כדי שיוכלו העולמות לקבל, וזהו שארז"ל אנכי ולא יהי' לך שהם כוללים מ"ע ומל"ת מפי הגבור"ה שמענו וכן תרי"ג מצות נאמרו למשה מפי הגבור"ה, וקודם
109 תרי"ג מצות נאמרו למשה : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אך הענין הוא שתרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין דגלגלתא ופי' ארחין הו"ע דרך ושביל ששביל הוא כדי שבל ימוט ימין ושמאל אלא כדי שילך בדרך הישר.
65 שתרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
מפתח לגאולתן של בנים פי' מפתח היינו מפתח לפתח, אמר הקב"ה אתה אמרת והי' ה' לי לאלקים פי' אלקים היינו כח הפועל בנפעל ואצלו הי' ה' בחי' אלקים כי הנה כתי' חלקי ה' אמרה נפשי כמו כי חלק ה' עמו היינו בכלל כן חלקי ה' אמרה נפשי היינו בפרט שכל א' יש לו שם ה', פי' שם ה' בקיצור, ו"ה היינו תורה ותפלה וה' ראשונה היא בחי' התבוננות ויו"ד עם הקוצש"י הוא בחי' עם קשה עורף הוא ביטול שלמעלה מן הטעו"ד, וכל א' יש לו בחי' זו, וכאשר מברר ומגיע לבחי' זו אז אצלו ה' בבחי' אלקים כן יעקב אמר והי' ה' לי לאלקים כמ"ש עם לבן גרתי פי' גרתי גימט' תרי"ג מצות שקיים כל תרי"ג מצות ע"כ הי' אצלו ה' בחי' אלקים כו'.
135 תרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יח
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו, ופי' המפרשים למה דוקא נשר כי מפני שנשר הוא מחולק משארי עופות כי שארי עופות שאינם פורחים גבוה מאוד ע"כ נושאים את בניהם למטה מהם בין רגליהם מפני שיראים מפני העופות שפורחים למעלה מהם, אבל נשר שדרך הנשר בשמים ושמים הוא לרום שאינו מתיירא ממה שלמעלה הימנו אלא ממה שלמטה היינו מפני חיצים שבבני אדם לכן נושא את בניו על אברתו פי' על אברתו על גופו, וזהו במשל, וכן יובן בנמשל כי הנה כתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם , אף שאין לו גוף ולא דמות הגוף אך מ"מ יש ציור דמות הגוף בתו' כמ"ש וזאת התורה אדם , והן רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת שרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברים דמלכא, ולכן נק' בש' אבר כמו אבר הוא כלי להשראת אור הנפש כמו"כ מצות הם כלים להמשכות גילוי אלקות למטה , וע"י ענין נשר מגיע אל בחי' על אברתו למעלה מענין בחי' המצות .
9 רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והנה מאחר שאין ערוך אליך לזה צריך להמשיך אוא"ס בע"מ, וכמ"ש את ה' האמרת היום שצריך להמשיך המשכת אוא"ס בע"מ (ופי' האמרת להמשיך אותו ית' שיהי' אומר גם עכשיו המאמרות, כי לעולם ה' דברך נצב בשמים שפי' במד"ת ובסש"ב ח"ב בשם הבעש"ט ז"ל שדבר ה' עומד תמיד בשמים להוותו ולהחיותו, ואם הי' מסתלק כרגע הי' נעשה אין ואפס מן השמים, וכ"ה בכל הנבראים שלכל נברא יש איזה צירוף מע"מ המחי' אותו ע"י חילופים ותמורות כמ"ש בסש"ב ח"ב ע"ש, וא"כ מוכרח שיאמר תמיד המאמרות שהם מחיים ומהוים כלליות הנבראים שנבראו בשמים ובארץ) וזהו ע"י התורה כי אורייתא מח"ע נפקת ואורייתא וקודב"ה כולא חד ולכן ע"י התורה ממשיכים אוא"ס בע"מ, וזהו ענין שעשה"ד הוא מכוון כנגד עש"מ דהיינו שע"י עשה"ד עי"ז נמשך בע"מ, דהנה עשה"ד הוא כללות כל המצות (שאנכי כולל רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל שס"ה ל"ת כמ"ש בסש"ב רפ"ך ובזח"ב יתרו דצ"א ע"א, ובד"פ יותר הנה) רמ"ח פקודין הוא רמ"ח אברים דמלכא (ושס"ה ל"ת הם שס"ה גידים, וכללותם הוא בחי' אדם ), והנה אנו רואים שבאדם אף שיש לו רמ"ח אברים (ושס"ה גידים) אעפ"כ נכללים בעשר בחי' דהיינו שהראש הוא כולל תלת מוחין חב"ד וגלגלתא דחפי' על מוחא, וגוף ותרין דרועין שהיא בחי' חג"ת, ונו"ה תרין שוקין ויסוד הוא סיומא דגופא אות ברית קדש, וכך רמ"ח פקודין שהוא בחי' רמ"ח אברי' דמלכא
77 רמ"ח מ"ע . . שס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכמו"כ יובן בענין המצות שהם רמזים דתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור ונמשכו למטה בדברי' גשמים וע"י שהאדם מניח למטה תפילין נמשך למעלה ג"כ הקב"ה מניח תפילין, וציצית למעלה הוא ויקחני בציצית ראשי והו"ע שער רישי' כעמר נקי ומספר דל"ב הם ל"ב נת"ח, שהם רק רמזים לבד, וכתי' הציבי לך ציונים שהם רק ציונים, ולכן
131 דתרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לרי"ג מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208). לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. ובאגרותיו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב את ה' האמרת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובכ"ז יובן שרש ענין האמרת ל' שבח אתם עשאוני חטיבה אחת כו' שמע כו' ה' אחד, שלפי המד"ר שקאי על קיבול ב' דברות דאנכי ולא יהי' לך, שהם כלליות התרי"ג מצות כי תרי"ג מצות * ניתנו כו' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, ותרי"א כמנין תורה צוה לנו משה , וע"י בירור המצות נשלם רצונו ית' שאמר ונעשה רצונו כו' וה"ז שבח גדול, וכ"ש לפי הפי' הג' שה' אחד הוא לרבות ענן השיתוף שזהו עוד יותר מבחי' אנכי ולא יהי' לך שזהו רק אזהרת עבודת כוכבים ומזלות הם בחי' שמש וירח כו' אשר לא צויתי, וה"ז שבח יותר מקיום שארי מצות כו'.
55 תרי"ג מצות : מכות כג, סע"ב. ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב את ה' האמרת (ש"פ תבוא)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
(ב) הנה אי' במדרש מהיכן זכו ישראל לק"ש ממ"ת דבשעה שפתח הקב"ה בסיני אמר שמע ישראל אנכי הוי' אלקיך ענו ואמרו ה' אלקינו, ואח"כ א"ל לא יהי' לך כו' ענו ואמרו ה' אחד (ז"ל המד"ר דברי' פ"ב ומהיכן זכו כו' א"ל שמע ישראל אנכי ה' אלקיך נענו כולן ואמרו ה' אלקינו ה' אחד וצ"ע), הרי דה' אלקינו ה' אחד הוא קבלה על הב' מאמרי' אנכי ולא יהי' לך שהם כלליות כל התורה דתרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני כמנין תור"ה מפיו שמענו, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו ובהם נכלל כל התורה , הרי ה' אחד הוא קבלה על דיבור לא יהי' לך, וזהו אחד להוציא ע"ז.
9 כמנין תורה מפיו שמענו : ראה מכות כג, סע"ב: מאי קרא תורה צוה לנו משה מורשה , תורה בגימטריא תרי"א הוי, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרפ"ט שקידה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דהנה כתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שהאדם שלמטה הוא בצלם ודמות אדם העליון, וכתיב זאת התורה אדם , דתומ"צ הם בדוגמת ציור האדם שהוא נפש ורמ"ח אברים ושס"ה גידים, כמו"כ בתומ"צ, תורה היא שכל אלקי, רמ"ח פיקודין רמ"ח אברים, שס"ה לא תעשה שס"ה גידים, וענינם מבואר במקומם בדא"ח.
13 מכות כג, סע"ב. זוהר ח"א קע, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור שבת שבתון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובחי' נפש הוא פרומקייט טבעית בבחי' המעשה בלבד להיות סו"מ וע"ט כו'] ונמצא שזהו ענין ירידת הנשמה להסתתר בכמה לבושין עד שלא יאיר אור הביטול שבה בגוף רק בבחי' המעשה בלבד כו' אבל בחי' ירידה זאת צורך עלי' והיינו שתתעלה למעלה ממקורה ושרשה שנק' בחי' טהרה לבחי' קדושה כו', ולכן לע"ל כאשר יהי' שלימות עליות הנשמות נאמר ואנשי קדש תהיו כו', וענין העלי' זאת היא ע"י המצות וכמאמר אשר קדשנו במצותיו כו' ולכן כל נפש מישראל מחוייבת לקיים כל התרי"ג מצות ואפילו מצות התלויים בכהנים רק שקיומם הוא ע"י העיבור או גילגול והיינו שכך עלה ברצונו שלא יוכל להיות שלימות העלי' בבחי' קדש כ"א ע"י קיום כל התרי"ג כו', וגם קיום כל המצות תלוי בזמן ולכן יוצרו לכל נפש כמה מחי' בזמן עד שיוכל להשתלם בשלימות העלי' בבחי' קדש העליון וכידוע בזהר ע"פ ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין דאינון לבושין כו' וואי למאן שחסר לי' לבושא חדא כו' גרע לבושא כו' כי המצות כאשר מתקיימין בזמן נעשין לבושין לנשמה שע"י לבושין הללו תעלה הנשמה לבחי' קדש העליון כו' וד"ל.
19 התרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יח
המלוכה לכן נק' כנ"י ארץ חפץ כי בהם עיקר חפץ הפנימי שבמדת המלוכה ולכן בהם הוא הזריעה דתומ"צ הגשמיי' כמו התפילין שהם בקלף גשמי וכן הציצית הם בצמר גשמי, ולהיותם מלובשים בדברים גשמיי' לכן אין בהם גילוי אור כלל וכמשל זרעוני גינה שאין בהם טעם כלל כו' אך כשעושה איש הישראלי את המצוה היינו שמניח התפילין בראשו ומתעטף בטלית שעם הציצית ממשיך עי"ז להיות הקב"ה מניח תפילין היינו שנמשך תוס' אורות עליונים מעצמו' אא"ס ונעשין מוחין דחב"ד ומתלבשים במדות העליונות דאצי' שנק' קוב"ה כו' וכן הקב"ה מתעטף בטלית שהוא מקיף העליון דתורה אור שעל זה נאמר עוטה אור כשלמה כו' [כמבואר בסידור שער הציצית ] וחוטי הציצית הם הארות הבוקעים מן המקיף בפנימי והוא ענין ל"ב נ"ח שמאירים במדות העליונות דאצי' שנק' בשם קוב"ה כנ"ל, ונמצא שכללו' המצו' הם המשכות אורות עליונים למעלה במדות העליונו' והם תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן שמספרם תר"ך וממשיכים תר"ך עמודי אור, ויש עוד בחי' במצות והיינו שע"י שנעשים בדברים גשמיי' מתבררי' הניצוצים מעולם התוהו שנפלו בדברים הגשמיי' ועולים למעלה ונעשים כלים לאורות הנ"ל שנמשכים על ידם וזהו מדריגת המ"ע שהם רמ"ח פיקודי' רמ"ח אברים דמלכא כלים לאורות כו', משא"כ שס"ה ל"ת הם כדוגמת הגידין שעל ידם נמשך חיות הנפש להתלבש באברים כן ע"י הל"ת נמשכים אורות עליונים הנ"ל שנתעוררו ע"י מעהמ"צ ומתלבשים בהכלים שנעשים ע"י המצות כו' וד"ל.
51 תרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תערוכות הספריה תערוכה יג תערוכת גנזי ספרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה – שלוש מאות וששים וחמש לאווין כמניין ימות החמה , ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם" (מכות כג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ב רנד
מקור מפורש
בדף זה
ואולי כדי להשוות חלקם התקינו (וחייבו לל"א ברש"י מכות כג, ב) לשאול שלום חברו בשם דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שלא
מקור מפורש
בדף זה
ראה מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה בהקדם ביאור מרז"ל שרמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה הם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים.
35 מכות כג, סע"ב. הובא ברמב"ם בסוף הקדמת סהמ"צ וכן בהקדמת ס' היד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 משא"כ כשהוא אנוס. ולהעיר מצפע"ג על הרמב"ם הל' יסוה"ת פיה סוף הייד. ולהעיר ממצות המלך, שהמלך מוציא את כאו"א (ראה אגה"ק רסכ"ט). ואין הענין שאין שייך להם ולכן פטורים, כ"א שחייבים בזה (כדמוכח מזה שתרייג אברים וגידים כנגד תרי"ג מצות (כמ"ש באגה"ק שם -- וראה זח"א קע, ב. מכות כג, ב, תנחומא תצא ב. תניא פ"ד. פנ"א (עא, ב)) אלא שהמלך מוציא אותם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7) מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ראה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ד) ממכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
9 מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לאדם יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים, כך התורה היא הוראה ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא־תעשה, ועוד.
4 זח"א קע, ב. וראה מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
0 משנה מכות כג, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
הענין המיוחד של קבלת המלכות מתבטא גם בכך ש"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום", ולא כן לגבי קבלת הגזירות, המצוות, בדברות האחרים, ובכלל בכך ש"תורה צוה לנו משה מורשה – תורה בגימטריא תרי"א".
48 מכות כג, סע"ב ואילך. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע א (ובמל"ת א). השגות הרמב"ן ושאר מפרשי סהמ"צ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ולפי זה פסק הרמב"ם אינו רק על פי הירושלמי, אלא מיוסד גם על התלמוד הבבלי.
34 ובפרט שבירושלמי הלשון "הנביאים והכתובים כו'", שיש לפרש שיבטלו מלקרות בהם. משא"כ במגילה שלא יבטלו מלקרות בה בצבור (כמ"ש בהשגות הראב"ד לרמב"ם שם. מאירי מכות כג, ב*). וכן משמע מהלימוד בירושלמי בזה שלא תבטל שנאמר "קול גדול ולא יסף ונאמר להלן וזכרם לא יסוף מזרעם", וכמ"ש בקה"ע שם ד"ה אף מגילת אסתר "כיום קריאתה". וראה גם יפה מראה שם. אבל ברמב"ם "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים .. חוץ ממגילת אסתר" הרי מפרט "ספרי נביאים" ומג"א עצמה, אם יהיו קיימין בתורת כתבי קודש. ובנוגע שאר הענינים דפורים – כולל דין קריאת המגילה, כתב הרמב"ם כענין בפ"ע (בהמשך ההלכה) "ימי הפורים לא יבטלו כו'". וראה שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרסו. אלשיך שם. וראה בהנסמן בהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כנגד רמ"ח איברים, ושס"ה מצוות לא תעשה הן כנגד שס"ה גידים, ובכל מצוה – מצוה מלשון צוותא וחיבור – מקשרים איבר או גיד מסויים אל הקדוש־ברוך־הוא.
52 רמב"ם בסוף הקדמתו לספר היד ובהקדמתו לסהמ"צ (ממכות כג, סע"ב. וראה תנחומא תצא ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
13 ו0ו) ראה מכות כג, סע"ב. תנחומא תצא ב. רמב'ם בהקדמתו לסהמ"צ ולספר היד. (בסופו). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
11 מכות כג, ב (במשנה) : נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1088. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
– וכדאיתא בגמרא "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה וכו', בא דוד והעמידן על אחת עשרה וכו', בא ישעי' והעמידן על שש וכו', בא מיכה והעמידן על שלש וכו', חזר ישעי' והעמידן על שתים וכו', בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", והפירוש בזה (ע"פ דברי המהרש"א ועוד מפרשים), שאין זה ענין של מיעוט ח"ו, אלא שמצאו מצוות כלליות הכוללות את כל שאר המצוות, ועד לענין האמונה שהיא מצוה כללית הכוללת את כל המצוות, אשר על ידה באים לקיום כל המצוות –
82 מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
לעתיד לבוא יהי' אלקות בגילוי גם בעולם הזה, שיהי' ניכר בגילוי בגוף הגשמי שחיות האברים הוא מאלקות, שקיום כל אבר ואבר יהי' מהחיות האלקי הנמשך על ידי קיום המצוה השייכת לאבר זה, כי רמ"ח אברי האדם הם כנגד רמ"ח מצוות עשה.
3 מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
וגם לדעת המפרשים שכללות הדברות שמעו ישראל ע"י משה , הרי ב' הדברות הראשונות כולם מודים ששמעו כל ישראל מפי הגבורה, כדאיתא בגמרא עה"פ תורה צוה לנו משה , תורה בגימטריא תרי"א, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום, וכיון שתיבת לאמר נכתבה קודם אנכי ולא יהי' לך, הרי זה קאי גם על ב' דברות הראשונות, ואינו מובן מהי הכוונה בתיבת לאמר, מאחר שב' הדברות הראשונות עכ"פ שמעו כל ישראל בעצמם מפי הגבורה.
4 מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכמו כן בתורה שהיא פירוש וביאור המצוות, שגם היא קשורה עם מספר תרי"ג.
27 ראה מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו "שופטים ושוטרים גו' ושפטו את העם גו'" – דקאי על כל איברי הגוף, כדאיתא בגמרא "עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו אברים", שכל אבר צריך לקיים בו מצוה מיוחדת, וכפי שמצינו בספרי מוני המצוות שמונים פרטי המצוות השייכים לכל אבר, וכללות רמ"ח מצוות עשה הם כנגד רמ"ח איברי הגוף.
57 ראה מכות כג, סע"ב. זח"א קע, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
וענין זה מרומז בדרשת חז"ל " תורה צוה לנו משה מורשה , תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי (תרי"א) הוי, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" (והיינו דכתיב תורה צוה לנו משה , ושתים מפי הגבורה, הרי שית מאה ותליסרי (תרי"ג)) - שבזה מרומז שדרגת התורה שבאה בירושה ("מורשה" ) היא דרגת התורה ששייכת לקיום התרי"ג מצוות (תורה בגימטריא תרי"א, מלבד אנכי ולא יהי' לך שמפי הגבורה שמענום).
36 מכות כג, סע"ב ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
"א"כ מה ת"ל עוד אנכי ולא יהי' לך, שחזר ופירש על כל דיבור ודיבור בפני עצמו", והיינו, ש"אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" , כדאיתא בגמרא "תורה צוה לנו משה מורשה , תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום").
1453 מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
כאשר מדובר אודות פרטי המצוות, הרי כיון שרמ"ח מצוות עשה הם כנגד רמ"ח איברים , נמצא, שכל מצוה מגינה על אבר פרטי.
448 מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
לא זו בלבד שאין זה למעלה מהטבע, ולא זו בלבד שהטבע אינו מסייע לתורה , ואדרבה, שסותר לתורה , אלא עוד זאת, שהסתירה היא עד כדי כך שמצד זה שנמכר לעקר משפת גר יש אצלו נתינת מקום אפילו לעבוד ע"ז – לעבור על הציווי "אנכי" ו"לא יהי' לך" ש"מפי הגבורה שמענום" [כדברי הגמרא "תורה צוה לנו משה מורשה , תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי (תרי"א) הוי, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום (והיינו דכתיב תורה צוה לנו משה , ושתים מפי הגבורה הרי שית מאה ותליסרי)"], מעצמותו ומהותו ית', ללא מדידה והגבלה כלל, אפילו לא המדידה והגבלה דמשה רבינו, בחי' חכמה דאצילות [שהרי גם חכמה דאצילות היא בגדר ספירה, ויש בה המדידה דעשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר , ואילו "אנכי" ו"לא יהי' לך" ש"מפי הגבורה שמענום" הם למעלה גם ממדידה והגבלה זו], ואעפ"כ, גדול ההעלם וההסתר עד כדי כך שיש נתינת מקום שהנמכר לעקר יעבוד ע"ז, ויש צורך בלימוד מיוחד לשלול זאת.
1930 מכות כג, סע"ב ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
מכר (כמו חלק ), ירושה ומתנה – שמכר וירושה הם מצד הנבראים , אבל מתנה הו"ע שאין באפשרות הנברא להשיג בכח עצמו, אלא מה שניתן לו מלמעלה, וכן גורל שהו"ע שלמעלה מטו"ד (ולכן גם חלוקת א"י היתה בגורל דוקא ), וכמאמר
232 ובלשון הכתוב "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", שבתיבת "מורשה" יש ב' פירושים: (א) מלשון ירושה , (ב) כמארז"ל "אל תקרי מורשה אלא מאורסה " – קנין (מכר) הבא ע"י יגיעה דוקא, וכמו באירוסין כפשוטו, ש"תנא האשה נקנית (ולא האיש קונה) דמדעתה אין שלא מדעתה לא" (קידושין ב, ריש ע"ב), היינו שצריך לרצותה תחלה עד שתתרצה להקנות את עצמה, ע"י שנותן לה שוה פרוטה שהי' יכול לקנות בו חיי נפשו (ראה תניא פל"ז). ועד"ז בתורה , שאינה קנוי' לו בדרך הכרח ובדרך ממילא (כמו בחי' הירושה), אלא עליו לעורר רצון אצל התורה שתקנה עצמה לו, ע"י העבודה ד"שתהיו עמלים בתורה" , עמל הקשור עם חיי נפשו.
[ויש לומר, שענין הירושה שבתורה (שמצד זה חייבים הכל בת"ת, אפילו עם הארץ, שהתורה פוסקת שהוא עם הארץ*) – הוא מצד שייכותו של כאו"א מישראל ל" קהלת יעקב ", שהוא צאצא של אלו שעמדו לפני הר סיני וקבלו את התורה ; ואילו ענין המכר הבא ע"י היגיעה, הבנה והשגה שבתורה – הוא מכחו של משה , שהמשיך את התורה בהבנה והשגה].
אבל ענין המתנה שבתורה הוא למעלה מ"תורה (ש)צוה לנו משה " – כמארז"ל (מכות כג, סע"ב ואילך) "תורה צוה לנו משה , תורה בגימטריא תרי"א הוי, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו".
*
) כיון שהיותו עם הארץ הוא מסיבות שאינן תלויות בו , להיותו " תינוק שנשבה " כו' , ולכן יוצא י"ח באמירת פסוק " שמע ישראל " בלבד (ראה לקו"ש ח"ה ע' 33 הערה 35 . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
שכללותה הוא הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, החל מז' השערים שבאדם שמהם נמשך לכל פרטי רמ"ח אברים, שכנגד רמ"ח מצות עשה , שעל ידם נעשית העבודה בפועל במחשבה דיבור ומעשה.
801 ראה מכות כג, סע"ב. זח"א קע, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
אמנם, כיון שבתורה ישנם תרי"ג מצוות דאורייתא (כמארז"ל תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה , כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה , תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי (תרי"א מצוות שצוה לנו משה , ועוד שתים) אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום), ונוסף לזה ישנם גם ז' מצוות דרבנן שתיקנו חכמי ישראל, הנה מ"ש הודו לה' כי טוב (שנזכר ה' לבדו, ולא ישראל), קאי על תרי"ג מצוות דאורייתא שנאמרו לו למשה , ומ"ש יאמר נא ישראל , קאי על ז' מצוות דרבנן, היינו, שגם כנס"י יאמר להמשיך המשכות אור א"ס ע"י ז' מצוות דרבנן שהוסיפו חכמי ישראל.
799 מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר בלקו"ת בדרושי ספה"ע וחה"ש בענין החילוק בין תורה למצוות – שמצוות ענינם איברים (ולכן ישנם רמ"ח מ"ע, כנגד רמ"ח איברים ), שכל אבר מחולק מזולתו ויש בו מדידות והגבלות משלו, משא"כ התורה היא בדוגמת דם, דאף שהדם מגיע לכל אבר בפרטיות, מ"מ זהו אותו הדם עצמו ("איין און דער זעלבער דם").
1492 מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
לאח"ז באה העבודה ד"ועשה טוב", שזהו הענין ד"ושבת גו' ושמעת בקולו גו' בכל לבבך", כי, "ושמעת בקולו" הו"ע עשיית המצוות (ועשה טוב), וגם "בכל לבבך " – הרי לבא פליג לכל שייפין , בכל רמ"ח אברים, רמ"ח מ"ע .
365 ראה מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
ויש לומר על זה רמז נחמד ("אַ געשמאַקער רמז") – במאמר רז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין", ע"פ דברי הגמרא "תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי" (תרי"א), והיינו, שכל שאר מצוות התורה (מלבד מצות תפילין) שהוקשו לתפילין (שכוללת שתי מצוות) הם תרי"א מצוות.
1389 מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
[ולהעיר גם מהמבואר בתניא ש"שני דברות הראשונים אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה , ודבור לא יהי' לך כולל כל שס"ה מצות ל"ת", ובפרט לפי הדעה ש"אנכי ולא יהי' לך" נחשבים לדיבור אחד (אף שבענין הציוויים הם בודאי ב' ציוויים, כמובן מדברי הגמרא על הפסוק "תורה צוה לנו משה" , "תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי (והיינו דכתיב תורה צוה לנו משה , ושתים) אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום" (הרי שית מאה ותליסרי)), ואילו ב"פ "לא תחמוד" נחשבים שני דברות].
1242 מכות כג, סע"ב ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בענין זה ישנם ריבוי עבודות ותפקידים, ובלשון המשנה :
118 מכות כג, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
בדף זה
סע"א [מכות כג:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ויהי בעצם היום הזה
מקור מפורש
בדף זה
והמדות שבה בכלל הן חו"ג שכוללים רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, הרמ"ח מ"ע הן בחי' החסד כוללם ושס"ה ל"ת הן הגבו' וכלולים באנכי ולא יהי' לך.
140 רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
ובאמת ראו והשיגו ב' השגות זו למעלה מזו, הא' בבחי' שם הוי' שבהעלם הרצון העליון שנק' בחי' פנימי' הכתר כנ"ל, והב' למעלה גם מזה והוא מה שיכולים לעשות לשם הוי' זה שברצון הנעלם מלמעלה מן הרצון (גם מרצון המוחלט כמו שאו' יהי רצון מלפניך כו' שהרצון אינו אלא בחי' ההמשכה מן העצמו' שזהו בחי' דבר התפשטו' מה ואינו אלא חלק קטן מן העצמו' כו'), והיינו ע"י מעשה התחתוני' באתעדל"ת בסו"מ וע"ט בשס"ה ל"ת ורמ"ח מ"ע שעושים בזה התעוררו' העצמות דא"ס ב"ה להמשיך שם הוי' העליון הזה שברצון הנעלם (וכמ"ש בע"ח שבתחלת ההשתל' הי' ההתעוררות בעצמו' הא"ס לצמצם אורו ולהיות מקור להשתלשלו' העולמות [oldpage_ריג] מצד שהוא חפץ חסד בעצמו שטבע הטוב להטיב ע"כ עלה ברצונו הפשוט כו' ואח"כ תלוי במעשה התחתונים ), ובחי' השגה זו למעלה מראי' והשגה דשם הוי' שכבר נמשך ברצון ולזה א[מר] אשר עשה הוי' במצרים בקי"ס דוקא שהוא מעין דלע"ל דכתיב הפך ים ליבשה כו' שם נשמחה בו ממש שהוא העוה"ב.
117 בשס"ה ל"ת ורמ"ח מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא בחכמה ומדות דתורה שמן השמים ניתנה שכלול[ה] מחו"ג כ"א בפנימי' דח"ס ומתחלקים המדות ואח"כ מתכללים בריבוי אופנים כמו במטפ"ט ומ"ט פנים טהור כו' עד שיוצא מבורר כל דין והלכה [מוי"ו] מדות דחכמה, וזהו ע"פ בחי' החכ' הברורה שנק' קו המדה כנ"ל, ואין כאן ב' הפכים כלל, דמה שהתורה בבחי' התכללות דימינא כו' זהו העושה בחי' התחלקות להיות כ"א על מקומו ולא יוחלף מטהור לטמא ומטהור לטמא לעולם והכל א' כנ"ל, וגם אחר ההבדלה ובירור זה יש בכל פרטי רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שהמה בציור אדם חיצוני בחי' התכללות ואחדות חיצוני' כנ"ל, וע"כ נק' תור"ת האד"ם ורמ"ח מ"ע רמ"ח אברי' חיצוני' כו' (ונעוץ תחב"ס דוקא שבהתכללות חיצוני' זו עיקר שלימות דאדם להיות דומה לעליון שהוא התכללות האמיתי דע"ס דאדם בעצמות א"ס ממש הנ"ל וד"ל).
245 רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בדף זה
והנה ידוע מארז"ל ע"פ זה שמי כו' דשמי עם י"ה גימט' שס"ה והן שס"ה ל"ת וזכרי עם ו"ה רמ"ח הן רמ"ח מ"ע, והיינו רמ"ח אברים ושס"ה גידים דרמ"ח מצות נק' רמ"ח אברים דמלכא כידוע ושס"ה ל"ת הן בבחי' שס"ה גידים כו', ולפ"ז שרש הל"ת בי"ה דחו"ב דשם הוי' שנק' נסתרות לה' אלקינו עד רום המעלות בחו"ב ש"מ כנ"ל, ושרש המ"ע בו"ה שנק' נגלות כמ"ש והנגלות לנו כו'.
329 שס"ה ל"ת. . רמ"ח מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל תחלה פי' תיבת שם משה שהוא מורה על עצם מדריגתו בבחי' שוב דמצות ת"ת כמו שפי' שם אהרן מורה על בחי' העלאה באה"ר בבחי' רצוא כנ"ל, דהנה הטעם שנק' משה מבואר לפי שמן המים משיתיהו וא"כ תי' זה היינו לשון משוי והוא שנמשך מן המים כו', והענין הוא דבחי' המים הללו היינו בחי' מים עליונים דחכ' עצמה [oldpage_קטז] דוקא וכמ"ש במאמר יהי רקיע בתוך המים כו', ומים עליונים שמעל לרקיע היינו בחי' חכ"ע שהוא בחי' חכ' שבתורה הקדומה שקדמה לעולם הנאצל והנברא וכמ"ש בתו' ואהי' אצלו אמון וכו' ונק' משל הקדמוני קדמונו ש"ע כו' והוא בחי' עצמי' חכמתו ית' הכלולה בעצמי' אוא"ס ב"ה דלתבונתו אין מספר כלל, ו[מ]בחי' חכ' [עילאה] זו נמשך מקור שרש נשמתו של משה למטה כמ"ש מן המים משיתיהו מבחי' מים עליונים דח"ע זו ליתן תו' [לישראל] למטה ע"י דוקא, והוא התו' הנגלית לנו לשמור ולעשות בעה"ד טו"ר ולהבדיל בין טו"ר בסו"מ בשס"ה ל"ת וע"ט ברמ"ח מ"ע כו' ונק' תו' שלמטה שיצא מתו' שלמעלה כידוע (ולזה הטעם אמרו ג"כ בשם משה [כמו] מה שמו ומה שם בנו מ"ה שמו בחי' מ"ה דחכ' שבתו' הקדומה מה שם בנו כשנמשך למטה).
517 בשס"ה. . ברמ"ח : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ב
והענין הוא כמו שא' דאיהו אמת ואיהי אמונה דמשמע מזה דבחי' אמונה דכנ"י כשנק' אמונה היא כלי קיבול לאמת שהיא אמתת מהו"ע ית' כנ"ל דאנת הוא חד ולא בחושבן י"ס אפי' בהעלם כו', והיינו כמארז"ל דתרי"ג מצות ניתנו למשה בסיני ובא חבקוק והעמידן על אחת שהוא מ"ש וצדיק באמונתו יחי', שזהו בחי' האמונה הפשוטה דכנ"י שנטוע ומושרש בנפשם בבחי' התקשרות עצמיות ממש דבחי' יחידה (שזהו שנק' נקוד' יהדותם כו'), זהו בחי' כלי להכיל לאמתת מהו"ע ית' שהוא בעל הרצון והחכ' דתו"מ, דזהו איהו אמת בחי' אח"פ איהי בחי' מל' בחי' כלי לקבל זה האמת דאח"פ ממש, ע"כ נק' אחת בחי' נוק' לקבל זה האור דאמת שהוא בבחי' יחידה שבה כמו שהוא יחיד לבדו כו' למהוי אחד באחד ממש, ולכך העמיד כל התרי"ג מצות באחת זו שהיא בחי' האמונה הפשוטה ועצמיות דכנ"י הנ"ל שהיא בחי' יסוד כולל לכל התרי"ג מצות שבאי' בהתחלקו' דחכ' ומדו' בדרך פרט.
717 דתרי"ג מצות. . על אחת : ראה מכות כג, סע"ב ואילך. שה"א ד, א. יא, א. לקמן פ' תצוה שמה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בדף זה
והנה עיקר ענין [דירה ו]השראה זו בתחתונים בקיום התו"מ יש בזה ב' מדרגות, הא' בקיום רמ"ח מ"ע בע[שה] ט[וב] והב' בסו"מ בשס"ה ל"ת, והיינו כללו' דשם הוי' שאמר זה שמי וזה זכרי כו' שמי עם י"ה גימ' שס"ה וזכרי עם ו"ה גימ' רמ"ח כידוע והן הכל[ו]לים בב' דברות דאנכי ולא יהי' לך כידוע וד"ל.
32 רמ"ח מ"ע. . בשס"ה מל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בדף זה
ותחלה י"ל בענין רמ"ח מ"ע שהן כמו רמ"ח אברין כו', דהנה כל אבר ואבר יש לו חיות מיוחד שנמשך בו מעל הנפש ממש ששוכן בנשמה שבמוח ורוח
52 רמ"ח מ"ע. . רמ"ח אברין : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
(ג) והנה כתי' וצדיק באמונתו יחי' (שמזה א[מר] דתרי"ג מצות בא חבקוק והעמידן על א[חת] וה[י]א האמונה שהיא כנ"י שנק' אמונה [ד]איהו אמת ואיהי אמונה ), פי' כנ"י שלמטה שנק' צדיקי' בתו"מ [בפו"מ] (והוא בחי' צ"ת דבחי' מקבל כו') באמונתו יחי' דהיינו רק בתוקף עוז האמונה דכנ"י בכלל ובפרט בכאו"א מישראל, זאת האמונה ישים אל לבו ויאמין באמונה חזקה בעצמו' אוא"ס ב"ה שנק' חיי כל החיים העליו[ני'] כמ"ש כי עמך מקו"ח כו' העליוני', שהוא הנותן כח ועוז לבחי' כח הצומח שבארץ עילאה וארץ תתאה להוציא צמחה ותוליד תולדות רבים [כו' ו]היינו גם כל בחי' מזון וחיות האלקי לנשמות בגופים [ו]משם יצמיח ה' בתוס' ברכה וכל התפעלו' אוי"ר שכליי' וגם טבעי' הנמשכת באדם למטה הכל הוא מכח ה' הניתן בכח הצומח שבאה"ח שיבא בגילוי אור למטה בכנ"י שנק' ארץ תתאה, והוא אשר הצמיח ה' אור האלקי' בלבו בל ימוט לעולם.
78 דתרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. הנסמן לעיל פ' בשלח קפט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בדף זה
אבל בבחי' פנימי' ועצמי' האור דא"ס שלמעלה מן ההשתל' דעולמות ז"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כו', דבאמת מצד עא"ס לאו מכל אינון מדות כלל ולא נק' אדם כמ"ש כי לא אדם הוא, רק שנאצל מן העצמות בציור אדם פ[נימי], והוא אותיות רת"ס דאמת דתוה"ק שנק' אדם כמ"ש זאת תורת האדם בחכמה ומדות כו' בבחי' צורה עצמי' ממש כמו ושמי הוי' כו' שלמעלה מהיות מקור למדות דאצי' לאחזאה לאתנהגא כו', ומאדם זה נחקק אותיות בחו"מ בבחי' יצי' כמ"ש בראתי"ו יצרתי"ו והן נש"י ש[הן] נק' אד"ם בצלם אלקי', ואח"כ נמשך עוד בבחי' עשי' למטה ממש והן התו"מ שהן בחי' החכמה שבראש ורמ"ח אברים רמ"ח מ"ע באד"ם דעשי' הנגלית לנו לעשות בפו"מ ותורה דאצי' נק' אד"ם דאצי' ובריאה נק' אד"ם דבריאה כו', ובכלל בחי' א"ק נק' אד"ם דבריאה כידוע.
510 ורמ"ח אברים רמ"ח מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
אך באמת מ"ש אלה הדברים אשר צוה ה' בל' רבים הן רמ"ח מ"ע שכלולים בו' מדות שהן ו' ימי המעשה לברר בירורי' בל"ט מלאכות ברפ"ח ניצוצות לברר בין טו"ר ולהפוך [חשך] לאור כו', ולכך א' ו' ימים תיעשה כו' וביום הז' כו' קדש יהי' לכם כו' שהוא קדש מלה בגרמי' בפנימי' דחכ' למעלה מבחי' הבירורי' כידוע וד"ל.
858 רמ"ע מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
אך מאין יש להם כח ועוז לעמוד בנפשם האלקי' לבא לידי בירור זה עד שבאי' לציור שלם ברמ"ח אברים שהן רמ"ח מ"ע ובהבדלה בין פנימי' לחיצוני' בסומ"ר וע"ט ובגדלות המוחין ומדות דאוי"ר שכלי' כו', הכל הוא בא מכח חכ' עילאה דאצי' שמשם שרש הראשון לתולדות הנשמות כידוע.
1352 ברמ"ח אברים שהן רמ"ח מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
והטעם הוא לפי שבתפילין בקלף ובתים נק' בחי' לבוש כמו פארך כו' להיותן בלבוש גשמי שאין בהן גילוי אור בפנימיות כלל, כמו בפ' קדש שהוא באור החכ' שאין בפ' זו הכתובה בקלף ודיו גשמיות בחינת ג[י]לוי אור החכ' דאצילות ממש רק בהעלם בבחי' מקיף דאור הח"ע ששורה על הלבוש כמ"ש בתפילין שבראש כי שם הוי' נקרא עליך [עלי"ך] בבחי' מקיף ע"ג המוחין שבראש, ע"כ בהניח אדם התפילין בראשו מלביש לבוש זה דתפילין בבחי' מקיף על מוחו מבחי' מקיפים דחו"ב שבמקיף הכללי (שהן ל"ב חוטי דציצית שכוללים רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת בחוטי לבן וחוטי תכלת שהן חו"ג בכלל שנחלק מחו"ב בל"ב נ"ח דמקיף הכללי דעוטה אור כשלמה כו' כמ"ש במ"א), ועכ"ז נק' פושעי ישראל בגופם במי שאין מניח תפילין כו' להיותם כוללים כל הרמ"ח מ"ע שנקרא רמ"ח אברים כו' וד"ל.
1640 רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש (משלי ט') חכמת נשים בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה דחכמות שנים היינו ח"ע וח"ת דתושב"כ ושבע"פ כידוע בזוהר והוא שנק' בית והיכל ואמנם בחי' העמודים המחזיקים הבית מראשו לסופו הן בחי' תר"ך עמוד"י או"ר שהן תרי"ג מצות דאורייתא וזמד"ר כידוע.
1697 תרי"ג מצות : ראה מכות כג, סע"ב. לעיל פ' בשלח קפט, ג. הערה 250.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ד, א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ב
והנה עפ"י משל הנ"ל יובן היטב תוקף כח האמונה החזקה שבה יצאו אבותינו ממצרים כמ"ש לכתך אחרי כו' שהוא הגורם גילוי אור פני אביהם שבשמים שבא בנשיקין כפולים אך הנה כל זה לא יתכן רק בבחי' ההילוך לחפש אביו בדרכיו שהולך בהן תמיד כמובן בפרטי המשל הנ"ל וכמ"ש אחרי ה' תלכו שאעפ"י שהוא הולך רק אחרי ה' מ"מ הילוך נק' שהולך בדרכי ה' ממש רק שאינו רואהו מקרוב רק מרחוק ה' נרא' לו כנ"ל אבל הנה ארז"ל תרי"ג מצות נתנו למשה ובא חבקוק והעמידן על אחת לבד והיא מצות האמונה כמ"ש וצדיק באמונתו יחיה הרי מצות האמונ' כוללת כל התרי"ג מצות כי הכל הולך אחר המעמיד והמקיים.
6 תרי"ג מצות. . על אחת : ראה מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כו, א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ב
שהוא (התפלה עכשיו) נכלל כל שס"ה ל"ת בחי' ה"ג ותורה כולל שניהם דמ"ע ול"ת הן חו"ג דתורה והיינו דת"ת כנגד כולם כו' והרי אמרו דתרי"ג מצות העמידן חבקוק על אחת שהיא האמונה (והוא עמוד א' וצדיק שמו שהוא יסוד עולם ) והוא מ"ש וצדיק באמונתו יחי' כנ"ל הרי נכללו ג' אלה דתור' ועבודה וגמ"ח באמונה ולמה אמ' על ג' דברים דוקא אך הנה בזה יובן ההפרש שבין יצ"מ למ"ת דביצ"מ באמונה לבד שכוללת ומעמדת כל התרי"ג מצות ובמ"ת קיבלו בדרך ג' קוין כי מימינו אש דת למו שנתנה בימין ובאש ובממוצע שהוא הקול שמורכב מאמ"ר והן מ"ע ה"ח הכלולים באנכי ושס"ה ל"ת הכלולים בלא יהיה לך ומפי הגבורה עצמו שמעו שהוא קול מורכב מחו"ג כו' ועל כל דבור כו' הרי נמשך בהן מג' הקוין העליונים שלמטה הוא ג' דברי' שהעול' עומד תורה ועבוד' וגמ"ח כנ"ל והכל א' ממש והא בהא תליא דמשום שיצ"מ היה באמונה דוקא מזה באו לכלל בית קיבול לקבל ג' קוין דתורה כו' ולעלות למעלה מהקוין והוא בבחי' אנכי מי שאנכי דלמת"ב כלל שלמעלה גם מן התו"מ כמ"ש אם צדקת כו' וד"ל:
2 דתרי"ג מצות. . אחת : מכות כג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כה
מקור מפורש
בדף זה
אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל , אשר רוח הקדש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפירוש המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש.
1583 רוח הקדש הופיע: ע"פ מכות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים טו מז
מקור מפורש
בדף זה
בסוף מס' מכות דף כ"ג וכ"ד דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות כו' בא דוד והעמידן על י"א כו' עד בא חבקוק כו':
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
בדף זה
ידיעא כו' ובד"ה השני ויהי מקץ נת' שזהו ענין נפלאותיך ומחשבותיך וסד"ה ת"ר מצות נר חנוכה בש"א כו' גבי כי לאלפים היינו אאלפך חכמה כו' ועמ"ש סד"ה מראיהם ומעשיהם ועיין בפ' בלק דקצ"ג ב' ע"פ כי עשית פלא כו' אלף כו', וע' בלק"ת תלים ס"ח בפי' אלפים שאנן, וי"ל שזהו ענין אלפים שנה דתורה שקדמה לעולם כו'] וכדי שתמשך לבחי' עולם דהיינו להיות מימינו אש כו' שהוא רמ"ח מ"ע שמימין ושס"ה מל"ת משמאל כו', הנה המשכה זו היא ע"י אתעדל"ת בואהבת בכל לבבך רוח אייתי רוח ואמשיך רוח [ועמ"ש בד"ה וכל בניך בפי' אל תקרי בניך אלא בוניך כו', ומזה יובן ענין על שלא ברכו בתורה תחלה שהמשכה זו נק' ברכו בתורה וכענין בריכה הנז' בדרוש ברכת המזון].
128 רמ"ח מ"ע. . ושס"ה מל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' וידבר ה' כו'
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדברים, הנה ידוע דשרש רמ"ח מ"ע הן ה"ח דז"א ושרש השס"ה ל"ת הן בחי' ה"ג ועד"מ באדם במדות שבלב הן שולטין במעשיהו
23 רמ"ח מ"ע. . השס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי המצוה הזאת כו'
מקור מפורש
בדף זה
ואחר הקדמה הנ"ל יובן שלצורך התיקון לפגם העבירות צריך ב' דברים לתקן, הא' להעביר תוס' היניקה של החיצוני' מאחוריי' של הכלים די"ס דאבי"ע כו' בכדי שיוכל אור העליון לשכון בה ואחר שהעבירו יניקת החיצוני' מכל וכל ולא נשאר להם רק כפי המדה בלבד מראשית ההשתל' הנה עוד עדיין חסר העיקר והוא להמשיך האורות בכלים וישכון בהם ולא יסתלקו עוד כמבראשונה והוא ענין החזרת האורות שנסתלקו וכו', וכ"ז ע"י המצות בכלל ע"י רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת הל"ת הן להעביר התוס' יניקה שלא יומשך לחיצונים כמו לא תאכל חלב ודם כו' והמ"ע הן להמשיך האור כו' וכידוע (אך עדיין צ"ל מה מועיל עשיית המצות להמשיך האור החסר מהפגם הקדום, הן אמת שע"י עשיית המצות נמשך אורות בכלים אבל זהו האורות שנמשכי' ע"י המצות שעושה עכשיו, אבל ע"י מה ממשיכי' האורות שנסתלקו מקודם.
76 רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
בדף זה
(יב) ולפ"ז ענין גן נעול זהו ע"י שס"ה ל"ת לשמרה כו', כי ל"ת נמשכים מהכתר י"ה ומשם הפרסא כו', כי ענין ל"ת להרחיק הרע שלא יקרב זר, א"כ ז"ע המסך לפי פי' השני, וכן נעל שלא יהיו הקוצים עוקצים לרגל, ולכן לפעמים איתא מ"ע בז"א ול"ת במל' ולפעמים ל"ת באו"א, אלא כי ל"ת במל' המסך חשמל ושרשו למעלה מז"א והיינו מאו"א, ובכס"מ דקי"ו וז"ל ולהיות כי המחשבה הוא באבא לכן מצות ל"ת שאין בהם קום ועשה זולתי סור מרע במחשבה בלבד הם תלוים בשם י"ה באו"א, האמנם זו"נ שהם עולם המעשה מששת ימי בראשית הנק' ששת ימי המעשה לכן תלוי בהם מ"ע, ואעפ"כ כו' ונמנע ולא עשאה כו' עכ"ל.
345 שס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בדף זה
לאתקנא רזא דשמא קדישא כ"א הוריד המשכת הקדושה למקום הטינופת אשת הזימה כו', והוסיף חיות בסט"א כו', לכן כמו החולה בא' מאבריו שלא יעלה ארוכה ע"י אכו"ש לבד כ"א נצרך הוא לתרופות מיוחדות לרפאות מקום שנחלה, כך מי שפגם במ"ע מרמ"ח מצות שהם כנגד רמ"ח אבריו ש"א, או בל"ת שהם כנגד שס"ה גידיו ה"ה חולה בפרט זה וצריך לרפואה דוקא, ואינו מספיק לו תומ"צ שילמוד אח"כ ויעשה מצותיו שזהו כמו אכו"ש, כמ"ש לכו לחמו בלחמי כו', וכתי' הוי כל צמא לכו למים, כמו החולה שאינו מתרפא ע"י אכו"ש כ"א מוכרח לקבל רפואה, וכך ברוחני' צריך הוא רפואה,
400 מרמ"ח מצות. . בל"ת. . שס"ה : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר כו'
מקור מפורש
בדף זה
בעמק הבכה ב' פי' הא' בכי' בגיהנם הב' על עולי רגלים, שהוא הבכי' מריבוי הדינים קשים שמייסרים אותו, אמנם לאחר הבירור מעיי' ישיתוהו שתמורת מעיין הדמעות יבוא לבחי' מעייני הישועה שמשם היו שואבי' רוה"ק, שהוא כמו המעיין שנובע תמיד בלי הפסק, וזהו כשלא שב רק נזדכך ע"י יסורי גיהנם, אבל כששב אין לך דבר שעומד כו' וע"י חרטה וידוי פה, שז"ע קחו עמכם דברים ובכיות התעוררות זהו כנשר יעיר עד שמתעלה על אברתו למעלה מרמ"ח, כי הרי פגם ולא המשיך לבושי' ע"י רמ"ח מ"ע עכ"ז נושאי' אותו למעלה מהם כו' ונותנים לו לבושי' מבחי' כתנות אור באלף, וזהו יפרוש כנפיו יקחהו כנפים הם כלים לרצה"ע, ושרש הכלים גבוהים יותר כמו הלבושי', ולכן שרשם מהרשימו שהוא רושם הא"ס כמו קודם הצומ"פ שבאמת הם אור מעין המאור שלפני הצמצום כו' ועז"נ הנה מקום אתי, הוא מקומו ש"ע הוא נעלם אור הרשימה שהוא בהעלם שהוא נושא וסובל כלליות אבי"ע והוא מקור כל הלבושי' כמשנ"ת בד"ה אז ישיר שבמצה זו, וזהו העלי' לבחי' האלקי' אשר נתנה בחי' נשמה שנתת בי טהורה היא בחי' טה"ע רשימה כו', ולפי פי' רשימה רושם הא"ס כמו קודם הצמצם קאי על אוא"ס כמו קודם הצמצום שהי' א"ס ממלא כל החלל, וי"ל שז"ע מח' ש"י קדמו לכ"ד, דבר הוא הצמצום
47 רמ"ח מ"ע : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין זה איך נעשה ע"י תשובה חזק יותר מקודם, הנה כתי' כי חלק הוי' עמו כי יעקב חבל נחלתו, כי הנשמה נמשלה לחבל שכמו חבל שראשה העליון קשור למעלה וראשה התחתון למטה וכשמתנענע הקצה התחתון מתנענע גם הקצה העליון, כך הנשמה שרשה למעלה, ומה שמתלבשת בגוף אינו אלא הארה ממנה, וע"י מה הקישור השורש עם ההארה הוא ע"י חבל דתומ"צ כי כמו חבל הוא מריבוי נימין נעשה חבל כך ע"י רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת עי"ז נעשה החבל, וכשפוגם באיזה מצוה פוגם בהחבל, וע"י ריבוי פגמים נפגם כל החבל, וע"י ענין כריתות נכרת החבל משרשו.
93 רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז יובן בשבת שעצם מצות שבת כמו שהיא ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת הוא גבוה מישראל היינו מבחי' דנשמה המלובשת בגוף, אמנם כשמתעלים
177 ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידבר כו' קדושים תהיו
מקור מפורש
בדף זה
פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח כו' לכן ע"י הרחקה משס"ה ל"ת וקדש עצמך במותר עי"ז אפתח כו' אולם מם אמה ב' כפין כתר דאו"י וכתר דאו"ח, עיקר בחי' קדוש מצד הארת הכתר, ע' ונקדשתי, ובהרת בלק"ת וע' תער השכירה קדש מו"ס חכ' שבכתר, וקדוש וא"ו המשכה מחכ' שבכתר ומפני שת"ת עולה עד הכתר נק' קדוש.
ג משס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט יותר יובן דבתורה יש רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת וכמו"כ באדם יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים,
82 רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : מכות כג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר