צב

ממש בלתי שום מציאות ממש, כ"א ששולל ממנו כל בחי' המציאות עד שאומר ע"ע מה, היינו שלילה שאיננו שום דבר כלל כ"א מ"ה ביטול, אבל היש²⁷ הוא שהוא מכיר א"ע ליש רק שהוא בטל ואינו מחשיב ישותו נגד האין המהוה, וה"ז ג"כ לך שהרי המהוה הוא אוא"ס ב"ה, שהרי אם מתכנשין כל באי עולם²⁷ אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש א', ונמצא כי הבריאה יש מאין ה"ז בחיק הבורא לבד ולא בחיק הנבראי' ולזאת בחי' האין המהוה היש הוא ג"כ לך, אבל אינו כמו בחי' לך דביטול המדות שהם בטלים לך היינו לבחי' אוא"ס שקדוש ומובדל מגדר בחי' עולמות שהו"ע בחי' לך ממש כו', ולכן חלקם הכתוב שבחי' הממלכה היינו מ"ש מלכותך מל' כ"ע²⁸ מקור המהוה בי"ע זה ג"כ בטל לך אבל זהו בחי' ביטול היש לאין, אבל בחי' ב' בענין הביטול והוא בחי' ביטול אמיתי בחי' ביטול דמ"ה שהוא בחי' ביטול לגמרי מכל וכל עד שאינו בבחי' מהות כלל וכלל כו', וזהו ב' בחי' הביטול שנת"ל, וזהו בצלמנו וכדמותנו, כדמותנו הוא בחי' ביטול היש, ובצלמנו הוא בחי' ביטול אמיתי בחי' מ"ה, וזהו בחי' יחו"ע ויחו"ת כו'.

קיצור. בצלמנו כדמותנו יחו"ע ויחו"ת ביטול היש וביטול אמיתי ב"פ לך נגד ב' בחי' הביטול הנ"ל.

(ג) והנה אדם בגימ' מ"ה²⁹, וזהו דכתי' ועל דמות הכסא³⁰ דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ולכאו' צ"ל הלא אין לו דמות הגוף³¹ ולא גוף, ולא נערוך אליו קדושתו³², ואיך אמר דמות כמראה אדם, אך הענין הוא דכתי' זאת התורה אדם³³ שבחי' תורה נק' בשם אדם למעלה, והיינו שכמו האדם הוא הכלול מרמ"ח אברים ושס"ה גידים³⁴ כן בחי' תורה יש בה רמ"ח מ"ע³⁵ כמנין אבריו של אדם³⁶, ושס"ה ל"ת כמנין גידים שבאדם³⁷, וזהו הנק' כמראה אדם, ופי' כמראה אדם ולא בחי' אדם ממש, והיינו כי בעצמיות אוא"ס ב"ה אינו נוגע כלל וכלל,