סח, ב
ומדות בלב וידים ורגלים כו' שזהו רק בחי' פירור ופירוד אור וחיות הנפש בחלקים רבים כו' וזהו שיש בטבע הנשמות לקבל כל אור ואור האלקי בהתחלקות שבבחי' אדם למעלה שבא בבחי' או"כ בפרט כמו כל התו"מ שהן באין בריבוי ההתחלקות בכלים מכלים שונים כמו ברמ"ח מ"ע שנק' רמ"ח אברין דמלכא16 ושס"ה ל"ת15 כו' שהרי כל תשוקת הנשמה האלקי' רק להמשיך אור א"ס ברבוי כלים דוקא כמו בכל מצוה ומצוה בפרט שכמו טבע היא בנפש אדם דוקא לפי שאתם קרויים אדם דוקא בצלם אדם העליון ולכך הנשמות דישראל דוקא היו ראויים להיות בחי' כלי קיבול לקבל הי' דברות כללות התו"מ בשעת מ"ת ולא זולתם וגם למלאכים לא נתנה משום שנאמר זאת תורת האדם17 דוקא וכן אלה המצות18 אשר יעשה אותם האדם דוקא להיותם בשרשם בבחי' פרצוף אדם דבחי' היושר דוקא כנ"ל וד"ל. ולזה הטעם העבירם בתוך הים ביבשה שבהם היה הכח של המשכת או"י בריבוי כלים בתו"מ שהן בבחי' יושר דאדם ע"כ העבירם בים כדי שיגבר כח דאו"י על או"ח דים ויתבטל ממציאותו עד שנהפך ליבשה כמ"ש בקע הים ויעבירם19 כו' לפי שזהו עיקר כל התו"מ והיה זה הכנה למ"ת שיוכלו בנ"י לקבל התו"מ שהוא בבחי' יושר דפרצוף אדם פב"פ וד"ל ויובן זה בעבודת ה' שעיקר שלימות העבודה שבלב ומוח בתפלה הוא להגביר כח התשוקה בגלוי אלקות למטה ע"י תורה ומצות וכה"ג על התפעלו' התשוק' בהתלהבו' רשפי אש העולה ליכלל למעלה שזהו להגביר בחי' או"י על או"ח וכמו שנראה בחוש הטבעי בכל נשמת אדם שגם שתתפעל בהתלהבות לעלות ולידבק באחד (שזהו בל"א פון זיך) כמו כלתה נפשי כנ"ל יגבר בו כח הרצון בהמשכת גלוי אור ה' בנפשו בקבלת עומ"ש בתו"מ כמו והאר עינינו20 בתורתיך ודבק לבנו במצותך כו' עד שבוקע ועובר על בחי' הרצו' והתשוק' לעלו' כו' כענין בע"כ אתה חי21 לקיי' תו"מ כו' שזה כל האד' שבבחי' יוש' כנ"ל רק שהתשוק' לזה הוא בבחי' רצו' ג"כ אבל הוא בחי' רצו' להמשכה וירידה דוקא שזה נק' מל' דיושר כנ"ל בפי' ארץ שרצתה לעשות רצון קונה והקבלה בנפשו לעשות התו"מ בפ"מ זהו בחי' חב"ד וחג"ת ונה"י כל ציור קומת אדם דיושר כנ"ל וד"ל וזהו שנבקע הים מפני ישראל לי"ב גזרים דוקא שהוא לנגד י"ב שבטים22 שכל שבט ושבט יש לו מדריגה מיוחדת באופן היריד' והמשכ' אלקות באו"כ כו' (ובע"ח מבוא' דבג' מקומו'23 בוקע האו"י דיושר לאו"ח דעיגולי' לבד ואמנ' בקי"ס היה הבקיע' דיושר בעיגולי' דים לי"ב גזרים לפי שהג' מקומו' שהן חב"ד נחלקו לי"ב שהן י"ב ג"א24 דו"ק ששרש נש"י בו"ק25 העליוני' ע"כ נבקע הים לכאו"א כנגד חלקו ושרשו למעל' וזהו לגוז' י"ס לגזרי' שיהיה לעו' חסדו דאו"י דור אחר דור מקבלת התורה עד משיח בקיום התו"מ שישראל מקיימין שכ"ז נעשה מן הליכתם בי"ס שהיה זה הכנה למ"ת כנ"ל וד"ל) ובכ"ז יתורץ הקושיא דלעיל בענין דאם אין יראה אין חכמה שזהו בע"ס דאו"ח שהיראה שהו' המל' קודם כו' אע"פ שנש"י הן בבחי' היוש' דהנ' בחי' מל' דיושר הוא בחי' הרצו' והתשוק' להמשכ' וגלוי אלקו' בתו"מ כנ"ל שזהו שרצתה לעשות רצון קונה ואמנם העיקר הוא גופה של המעש' בפו"מ שהוא בקבלת עול לבד להמשיך
הערות
- 16. רמ"ח אברין דמלכא : נסמן לעיל ד, ב.
- 15. ברמ"ח מ"ע. . ושס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
- 17. זאת תורת האדם : ראה שמו"ב ז, יט. חוקת יט, יד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שכה. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קיד. שע"ת ח"א מב, ב.
- 18. אלה המצות : ראה בחוקותי כז, לד. אחרי יח, ה. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כ־ לשע"ת ט, ב. לעיל ט, א. סה, א. לקמן סט, ב.
- 19. בקע הים ויעבירם : תהלים עח, יג [ושם: ים].
- 20. והאר עינינו : ברכת (אהבת עולם) ק"ש שחרית.
- 21. בע"כ אתה חי : אבות ספ"ד.
- 22. שנבקע הים. . לי"ב גזרים. . י"ב שבטים : ראה פדר"א פמ"ב. תנחומא בשלח י. רש"י תהלים קלו, יג. וראה גם מכילתא בשלח יד, טז. לקמן פג, א. צו, ב. לקו"ת צו טו, ד. יז, א-ב. ד. בהעלותך לא, ב. מסעי צד, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רכא. וש"נ.
- 23. דבג' מקומו' : ראה גם סה"מ תקס"ה כאן ע' רלה.
- 24. י"ב ג"א : נסמן לקמן קכה, א. וראה גם לקמן עג, א.
- 25. ששרש נש"י בו"ק : ראה גם לעיל יח, א.
משנה אבות ד׳ - הטקסט מספריא
בן זומא אומר איזהו חכם. הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי. איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר. השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה. וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד. המכבד את הבריות. שנאמר (שמואל א' ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:
בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה. ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה. מצוה. ושכר עבירה עבירה:
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם. ואל תהי מפליג. לכל דבר. שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום:
רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח. שתקות אנוש רמה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד. בחלול השם:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות. מספיקין בידו ללמוד וללמד. לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר. ודישתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה. נוטל חייו מן העולם:
רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה. גופו מכובד על הבריות. וכל המחלל את התורה. גופו מחולל על הבריות:
רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין. פורק ממנו איבה. וגזל. ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה. שוטה רשע. וגס רוח:
הוא היה אומר אל תהי דן יחידי. שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי. שהן רשאין ולא אתה:
רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר. סופו לבטלה מעוני:
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה. יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה. יש לו שכר הרבה ליתן לך:
רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים. אין סופה להתקיים:
רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. וכבוד חבירך כמורא רבך. ומורא רבך כמורא שמים:
רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב. עולה על גביהן:
רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחביריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען:
רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים. ואף לא מיסורי הצדיקים. רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות. ואל תהי ראש לשועלים.
רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל לו בשעת נדרו. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:
שמואל הקטן אומר (משלי כד, יז) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:
אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר חדש והלומד זקן למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר מחוק. רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר. הלומד מן הקטנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו:
רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד. מוציאין את האדם מן העולם:
הוא היה אומר הילודים למות. והמתים להחיות והחיים לידון. לידע להודיע. ולהודע. שהוא אל. הוא היוצר הוא הבורא. הוא המבין. הוא הדיין. הוא עד. הוא בעל דין. והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה. ולא משוא פנים. ולא מקח שוחד שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך. שעל כרחך אתה נוצר. ועל כרחך אתה נולד. ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
רש"י על תהילים קל״ו:י״ג - הטקסט מספריא
לִגְזָרִים. שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

