ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג

137

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ההסבר לכך הוא: נאמר במכילתא על הפסוק⁴² "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני": "למה נאמר, לפי שנאמר אנכי ה' אלקיך, משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו גזור עליהם גזירות, אמר להם כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם, שאם מלכותי לא יקבלו, גזרותי לא יקבלו. כך אמר המקום לישראל: אנכי ה' אלקיך, לא יהיה לך. אני הוא שקבלתם מלכותי (במצרים⁴³), אמרו לו כן, וכשם שקבלתם מלכותי – קבלו גזרותי".

כלומר, במתן תורה⁴⁴ היו שני ענינים: קבלת מלכותו של הקדוש־ברוך־הוא, וקבלת הגזירות – המצוות. הענין המיוחד של קבלת המלכות מתבטא גם⁴⁵ בכך ש"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"⁴⁶, ולא כן לגבי קבלת הגזירות, המצוות, בדברות האחרים⁴⁷, ובכלל בכך ש"תורה צוה לנו משה מורשה – תורה בגימטריא תרי"א"⁴⁸.

ו. גם אצל גר יש קבלת המלכות וקבלת המצוות

לפי זה מובן מדוע מפריד הרמב"ם בין הציווי שלא לעבוד עבודה זרה לבין

הערות

42. פרשתנו כ, ג.
43. יש משמיטים "במצרים". וראה הערה הבאה.
44. וכמפורש שם לאח"ז בדברי רשב"י "אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם בסיני". ולכאורה דוחק לומר שבזה גופא הוא המחלוקת מתי היתה קבלת מלכות. ומשמע דהמחלוקת היא מאיזה פסוק למדין זה, ועל איזו גזירות אומר קבלו גזרותי. אבל ראה פי' מרכבת המשנה למכילתא. וראה השגות הרמב"ן לסהמ"צ מל"ת א: ואמרם שקבלתם עליכם במצרים הוא לומר שכבר האמינו באלקות במצרים כו' והאמונה ההיא הזכירם עתה וקבלו אותה עליהם ואמרו עליהם הן הן שהאמינו וקבלו עליהם להחזיק באמונה כו'. וראה לב שמח בסהמ"צ מ"ע א בתחלתה. ולהעיר מפי' מרכבת המשנה שם דלפי הגירסא בתו"כ אחרי "צריך להפך הגירסא בדברי ת"ק וצריך להיות .. וקבלתם מלכותי בסיני כעת. ולפי זה יוצדק יותר המשל ושיטת רשב"י .. שקבלתם מלכותי במצרים כו'".
45. והיינו (ע"פ המכילתא) ב' הענינים כפי שבאים בעשה"ד. אבל בכללות יותר י"ל שזה הי' כשאמרו נעשה ונשמע (משפטים כד, ז) והקדימו נעשה לנשמע (ראה שבת פח, א). וראה סדר אליהו רבה פל"א (פכ"ט): אתם צריכים לקבל מלכותו של ממ"ה הקב"ה עליכם שכך קבלתם לו עליכם מתחלה ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וראה ספרי ברכה לג, ג: מקבלים על תורתך וכה"א .. נעשה ונשמע. וראה מדרש הגדול פרשתנו יט, יז.
46. מכות כד, רע"א (וש"נ).
47. וכן יש לפרש גם במכילתא דגם לא יהי' לך הוא בכלל קבלת מלכותו. אבל לפי הגירסא שלפנינו (וכהובא בהשגות הרמב"ן שם מ"ע א ול"ת א) משמע לכאורה דלא יהי' לך הוא בכלל קבלת הגזירות, ועפ"ז, הביאור דלקמן בפנים – אינו. – וגם צע"ק למה גם לא יהי' לך – נאמר מפי הגבורה.
48. מכות כג, סע"ב ואילך. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע א (ובמל"ת א). השגות הרמב"ן ושאר מפרשי סהמ"צ שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.