ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג

138

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שאר המצוות – "אי זה הוא גר תושב, זה עכו"ם שקבל עליו שלא יעבוד כוכבים ומזלות עם שאר המצוות...":

כשם שאצל ישראל היו במתן תורה שני ענינים – קבלת מלכותו של הקדוש־ברוך־הוא, הכוללת שלילת עבודה זרה, "אנכי" ו"לא יהיה לך", וקבלת המצוות בשאר הדברות, כדלעיל.

בדומה לכך קיימים שני ענינים אלו אצל כל גר, אשר "מודיעין אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה' ואיסור עבודת כוכבים ומזלות"⁴⁹ – שזוהי קבלת מלכותו, וכן "מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות..."⁴⁹ – קבלת המצוות,

וכך גם לגבי גר תושב, שיש בו "קצת גירות"⁵⁰, בקשר לשבע המצוות.

כיון שקבלתו על עצמו אינה באה בכפיה, אלא מרצונו הטוב, צריכים להיות גם כאן שני ענינים אלו: הקבלה "שלא יעבוד כוכבים ומזלות" – קבלת מלכותו, והקבלה לקיים "שאר המצוות שנצטוו בני נח" – קבלת המצוות⁵¹.

לפי זה גם מובן מדוע מפרט זאת הרמב"ם דוקא בהלכות איסורי ביאה – כי רק שם מופיע הדין של גר תושב בהמשך לדיני גירות⁵².

הערות

49. רמב"ם הל' איסו"ב שם ה"ב.
50. לשון רבינו גרשום לכריתות ט, א (נדפס שם י, ב). ובמאירי יבמות מח, ב קוראו "גר לחצאין". בתורת הבית השלם להרשב"א (בית חמישי ריש שער רביעי) מביא הגמ' בע"ז "איזהו גר תושב כל שקבל עליו כו' וחכ"א כל שקבל עליו שבע מצות בני נח ואחרים אומרים אלו ואלו לא באו לכלל גר דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי* אלא איזהו גר תושב כו'" (ומשמע שכ"ה גם לר"מ וחכמים). וראה ט"ז יו"ד ס"ב סוסק"א דלהרמב"ם – גר תושב "יצא מכלל העמים". ובגליוני הש"ס להר"י ענגל ע"ז סד, ב ד"ה איזהו: דמגמ' .. מוכח דגירות של גר תושב הוא שמקבל עליו מצוות גר תושב בתורת ישראליות ונעשה ישראלי למצוות אלה דאילו הי' ב"נ עדיין ומקיימם בתורת ב"נ לא יפול ע"ז ל' הכנסה תחת כנפי השכינה, דלשון זה מורה על ישראליות כו'. וראה גם אוצרות יוסף (להנ"ל) חי' יו"ד (ח"א) אות יו"ד בביאור דברי הט"ז.
51. עפ"ז יש לומר שגם מחלוקת ר"מ וחכמים בע"ז שם בגר תושב אם צריך לקבל עליו שלא יעבוד ע"ז או גם שאר מצות היא – האם לחלות שם גר תושב די בקבלת מלכותו, שהיא שלילת ע"ז (דהרי גם לר"מ המדובר שמקיים כל ז' מצות, כנ"ל הערה 34), או שצ"ל גם קבלת מצות דילי'.
52. ולכן מפרט שם הפרטים בהגירות דגר תושב, שבזה דומה לגירות גמורה*. משא"כ בשאר המקומות ברמב"ם. וכן כאן בהל' מלכים דהמדובר בעיקר בז' מצות ב"נ ולא בדיני גירות. ועפ"ז יומתק מה שממשיך שם "והוא מחסידי אומות העולם" ואינו מפרט והוא שמקבל ונזהר לעשותן מפני שצוה הקב"ה בתורה כו' כמ"ש בהל' מלכים כאן, כי בזה מדגיש שם שלא נעשה ל(ישראל) גר ממש, אלא נשאר מחסידי אומות העולם.
. ובגמרא לפנינו: לא באו לכלל גר תושב ואיזהו כו'. וראה פרש"י שם.
. וצע"ק מה שלא כתב בהל' איסו"ב שם גם זה דגר תושב צריך לקבל בפני ג' חברים כמ"ש בהל' מלכים כאן. ואולי י"ל, כי זה מובן מעצמו, דהרי התחלת ה"ז שם "אי זה הוא גר תושב" היא המשך לה"ו "ושלשה עומדין על גביו כו'", וכמודגש גם בהמשך לשונו בה"ז שם "ולא מל ולא טבל" דיש קס"ד שג"ז איתנהו בי'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.