34
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לחיתוך פירות מבושלים וחריפים34, והוא בלע בישולי נכרים*.
לפי זה מובנת הדעה של "איכא דאמרי", שהמלך שבור אמר "אידכר מאי עבדת באורתא":
כאמור, הטעם לאיסור בישולי נכרים הוא "משום חתנות" – "בנותיהן". וכיון שבאטי היה מותר ב"בנותיהן", לדעת התוספות, הרי לא חל עליו איסור בישולי נכרים, שנובע מאיסור בנותיהן35.
אמנם, כאמור לעיל, איסור בישולי נכרים נעשה "כמו עצם האיסור", ולכן הוא נשאר בעינו גם כאשר הטעם מתבטל, הרי לא כך בעניננו, כי –
בנוסף לכך, שהכלל של "נעשה כמו עצם האיסור" קיים רק כאשר דנים אודות חפץ מסויים, שכבר חל עליו "שם פסול", הרי הוא נשאר אסור "בכל ענין". אבל במקרים שבהם לפי ההגיון אין האיסור חל מלכתחילה, כיון שטעם האיסור אינו קשור לענין זה מעיקר הדין36 אין הדבר כך. כפי שרואים בעניננו, שישנם מקרים רבים שבהם אין קיים איסור בישולי נכרים כיון שמלכתחילה לא קשורה לכאן בכלל הגזירה "משום חתנות"37.
ובנוסף לכך, קיום האיסור גם כאשר הטעם מתבטל הוא רק כאשר אין חשש שבישולי הנכרים יובילו לאיסור חתנות, אבל עצם איסור חתנות קיים במקרים כאלו. אך לא כן בעניננו, לגבי באטי, הרי לא חל איסור חתנות מלכתחילה, ואין כלל מקום לומר שיחול איסור בישולי נכרים משום שהוא עלול להביא לידי חתנות.
ובדומה לכך ניתן להסביר את תשובתו של המלך שבור "אידכר מאי עבדת באורתא" לפי שיטת רש"י, שבאטי היה אסור בנכרית, למרות היותו "עבד קצת": כיון שאיסור בישולי נכרים הוא רק כדי להימנע מ"בנותיהן", לכן סבר, שאין כלל טעם והכרח למנוע מבאטי את הסייג לאיסור – "בנותיהן" – בעוד אשר הוא לא נזהר באיסור עצמו.
הערות
- 34. כולל – פירות שאינם נאכלים כמו שהם חי.
- *. וצ"ע שעכצ"ל שהאתרוג עצמו לא הי' אסור משום בישולי נכרים (אף שאינו נאכל כמו שהוא חי) – כדמוכח מזה שרב יהודה אכל האתרוג – היינו שנתבשל ע"י ישראל!
- 35. אף שלא הותר לו דרך חתנות שהוא איסור מה"ת (ע"ז לו, ב) רק שלא גזרו עליו משום נשג"ז (נשג"א) – תוס' נדה שם (וראה מהרי"ט הנ"ל) – מ"מ, אם הותר לו בנותיהן (דרך זנות עכ"פ), כש"כ שאין לאסור לו בישולי נכרים.
- 36. ראה לדוגמא – שו"ע יו"ד ר"ס קטז ובפר"ח* (ועוד) שם, וש"נ. וראה אנציקלופדי' תלמודית ע' דבר שבמנין צריך מנין כו' (ע' תשא ואילך) וש"נ.
- 37. ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' בשולי גוים (ע' תרנח ואילך. ע' תרסו. וש"נ).
- . ע"פ הדוגמא שהביא בפר"ח שם מריש ע"ז דלפני אידיהן של עכו"ם ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם ומ"מ רב יהודה שדר לי' קורבנא כו' ידענא בי' דלא פלח כו' (ע"ז סד, סע"ב ואילך. הובא בתוד"ה אסור בריש המס') – יש לקשר סיום המס' לתחלתה, שבשניהם מודגש דבמקום שלא שייך טעם האיסור לא גזרינן.
שולחן ערוך, יורה דעה קט״ז - הטקסט מספריא
מַשְׁקִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ, אֲסָרוּם חֲכָמִים דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא שָׁתָה נָחָשׁ מֵהֶם וְהֵטִיל בָּהֶם אֶרֶס. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין נְחָשִׁים מְצוּיִים בֵּינֵינוּ, מֻתָּר.
צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְדָג בְּיַחַד, מִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לְצָרַעַת. הַגָּה: וְכֵן אֵין לִצְלוֹת בָּשָׂר עִם דָּג, מִשּׁוּם רֵיחָא. מִיהוּ בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ אָסוּר (אָרֹךְ כְּלָל ל"ט דִּין כ"ה).
יִרְחֹץ יָדָיו בֵּין בָּשָׂר לְדָג, וְיֹאכַל פַּת שָׁרוּי בֵּינְתַיִם, כְּדֵי לִרְחֹץ פִּיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לָחוּשׁ לָזֶה רַק כְּשֶׁמְּבַשְּׁלָם יַחַד וְאוֹכְלָן, אֲבָל לְאָכְלָן זֶה אַחַר זֶה אֵין לָחוּשׁ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי). וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִרְחֹץ הַפֶּה וְלֹא הַיָּדַיִם בֵּינֵיהֶם, וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לֶאֱכֹל דָּבָר בֵּינֵיהֶם וְלִשְׁתּוֹת, דְּהָוֵי קִנּוּחַ וַהֲדָחָה (הַגָּהוֹת ש"ד סי' ע"ה וּמְבִיאוֹ בְּגִלָּיוֹן או"ה שָׁם).
צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֵּעַת הָאָדָם, שֶׁכָּל זֵעַת הָאָדָם סַם הַמָּוֶת, חוּץ מִזֵּעַת הַפָּנִים.
צָרִיךְ לִזָהֵר מִלִּתֵּן מָעוֹת בְּפִיו, שֶׁמָּא יֵשׁ עֲלֵיהֶן רֹק יָבֵשׁ שֶׁל מֻכֵּי שְׁחִין. וְלֹא יִתֵּן פַּס יָדוֹ תַּחַת שֶׁחְיוֹ, שֶׁמָּא נָגַע יָדוֹ בִּמְצֹרָע אוֹ בְּסַם רָע. וְלֹא יִתֵּן כִּכַּר לֶחֶם תַּחַת הַשֶּׁחִי, מִפְּנֵי הַזֵּעָה. וְלֹא יִתֵּן תַּבְשִׁיל וְלֹא מַשְׁקִים תַּחַת הַמִּטָּה, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. וְלֹא יִנְעֹץ סַכִּין בְּתוֹךְ אֶתְרוֹג אוֹ בְּתוֹךְ צְנוֹן, שֶׁמָּא יִפֹּל אָדָם עַל חֻדָּהּ, וְיָמוּת. הַגָּה: וְכֵן יִזָּהֵר מִכָּל דְּבָרִים הַמְּבִיאִים לִידֵי סַכָּנָה, כִּי סַכַּנְתָּא חֲמִירָא מֵאִסּוּרָא, וְיֵשׁ לָחוּשׁ יוֹתֵר לִסְפֵק סַכָּנָה מִלִּסְפֵק אִסּוּר (ב"י בְּשֵׁם הש"ס). וְלָכֵן אָסְרוּ לֵילֵךְ בְּכָל מְקוֹם סַכָּנָה כְּמוֹ תַּחַת קִיר נָטוּי אוֹ יְחִידִי בַּלַּיְלָה (שָׁם), וְכֵן אָסְרוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנְּהָרוֹת בַּלַּיְלָה אוֹ לְהַנִּיחַ פִּיו עַל קִלּוּחַ הַמַּיִם לִשְׁתּוֹת, כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶן חֲשַׁשׁ סַכָּנָה (רַמְבַּ"ם). וּמִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת מַיִם בִּשְׁעַת הַתְּקוּפָה, וְכֵן כָּתְבוּ הַקַּדְמוֹנִים, וְאֵין לְשַׁנּוֹת (אַבּוּדַרְהַם וּמָרְדְּכַי ס"פ כָּל שָׁעָה רוֹקֵחַ סִימָן ער"ה וּמַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים). עוֹד כָּתְבוּ שֶׁיֵּשׁ לִבְרֹחַ מִן הָעִיר כְּשֶׁדֶּבֶר בָּעִיר, וְיֵשׁ לָצֵאת מִן הָעִיר בִּתְחִלַּת הַדֶּבֶר, וְלֹא בְּסוֹפוֹ (תְּשׁוּבַת מהרי"ל סי' ל"ה). וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם מִשּׁוּם סַכָּנָה, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם וְאָסוּר לִסְמֹךְ אַנֵּס אוֹ לְסַכֵּן נַפְשׁוֹ בְּכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעַיִּןִ בְּחוֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן תכ"ז.
אָסוּר לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בָּהֶם, כְּגוֹן מַשְׁקִים וָאֳכָלִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בָּהֶם קִיא אוֹ צוֹאָה וְלֵחָה סְרוּחָה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּכֵלִים הַצּוֹאִים שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בָּהֶם, כְּגוֹן כֵּלִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵא וּכְלֵי זְכוּכִית שֶׁמַּקִּיזִים בָּהֶם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם. וְכֵן לֹא יֹאכַל בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת וְעַל גַּבֵּי כֵּלִים מְלֻכְלָכִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ בִּכְלַל אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם (וַיִּקְרָא יא, מד).
מְסֻכֶּנֶת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתֶּרֶת בִּשְׁחִיטָה, הַמְדַקְדְּקִים מַחְמִירִים עַל עַצְמָם שֶׁלֹּא לְאָכְלָהּ. הַגָּה: בְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם מִסְּבָרָא, וְלֹא נִמְצָא הַדִּין בְּפֵרוּשׁ שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת, בַּעַל נֶפֶשׁ לֹא יֹאכַל מִמֶּנָּהּ (גְּמָרָא פ' א"ט וְהג"א שָׁם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה ב מאותו ספר ע"ז סד, ב
- לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג מאותו ספר ע"ז סד, ב
- לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג מאותו ספר ע"ז סד, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תלה (ב) ע"ז סד, סע"א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות מאכלי נכרים ע"ז סד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלה דין מי שלא בדק בליל י"ד ע"ז סד, ב
- לקוטי שיחות כרך ה וישב שיחה ב מאותו ספר ע"ז לו, ב
- לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב מאותו ספר ע"ז לו, ב
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ע"ז לו, ב
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג מאותו ספר ע"ז לו, ב
- לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ה מאותו ספר ע"ז לו, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז ע"ז לו, סע"א
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ב ע"ז לו, סע"א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן ב (ח) ע"ז לו, ב
- שו"ת תורת שלום שונות סימן א ע"ז לו, ב
- שיעורי הלכה למעשה כללי איסור יחוד ע"ז לו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות ע"ז לו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א ע"ז לו, ב
- תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב ע"ז לו, א