מ א

והוא דבי"ע ואחר ש"ע ויעבור ה' הוא יג"מ הרחמים דאצילות ומבחי' יג"מ הרחמים אלו דבי"ע נמשך בג"ע והיינו ע"י התורה שנעשה מבחי' דבור לאמירה כו'. וכך ביקש משה ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת כו' שכמו שע"י התורה נעשה דברת לאמר כך ע"י המצות יגדל נא כח אדני. דהנה המצות נמשכים מאדני דינא דמלכותא דינא ושרשן בגלגלתא וכמו הזורק אבן שמתגלה כחו להגביה האבן כך ביקש משה שיתגלה כח אדני שהוא בכתר דא"א כי במצות יש ב' בחי' הא' המצוה עצמה לפי שעי"ז יומשך ונעשה יחוד למעלה על ידי אתרוג ושופר ואין זה עבודה שהרי יש לה טעם והרי זה דוגמת רפואה וסגולה כו'. ואמנם בחי' ב' נק' מצות המלך בלי טעם גם אלו לא היה נעשה היחוד ועכ"ז כמו אלו נצטוה לחטוב עצים עד"מ וזהו נק' מצות המלך שאין לבקש שום טעם כלל רק קבלת עול כי מאחר שמצד עצם מרומם הוא לבדו כו' והוא בחי' גולגלתא דחפיא על מוחא ועיקר צד סיבת חיבורו לנבראים הוא מצד היותו מלך כמ"ש המלך המרומם כו' וא"כ ממילא מובן שא"א להמשיכו זולת ע"י קבלת עמ"ש כנ"ל ועי"ז דוקא נמשך ונעשה ג"כ היחוד למעלה. וזהו מה שארז"ל מצות צריכות כוונה דהיינו קבלת עול מצוה שמצות מלך היא וזהו ענין כח אדני שיש ב' בחי' אדני וכח אד' הא' הוא מלכות דאצילות והב' מלכות דא"ס כמ"ש בזהר ע"פ אם עונות תשמר יה אד' מי יעמוד שזה פלא מאחר שהעונות מגיעים בי"ה או"א איך אד' מועיל שהוא למטה הרבה במדרגה. אך באמת אדנ"י זה הוא מלכות דח"ס ונק' אד' מי שלמעלה מאצילות ונעלם הוא וזהו כי עמך הסליחה למען תורא עשרה עומקים הידועים וביקש שיגדל המשכות כח אדני מל' דח"ס באד' דאצילות (וע' בזוהר בלק קפ"ה ב' בענין אד' מי יעמוד ובהרמ"ז שם דפי' דבחי' אד' הוא בדיקנא דא"א כו' ולפמש"כ שהוא בחי' מל' דח"ס והנה מל' דח"ס הוא בחי' אור מקיף דתיקון הראשון די"ג ת"ד כמ"ש בע"ח שער א"א פי"ב והיא מקבלת מפאת הראש שהוא מל' דגלגלתא כמש"ש פי"ג וזהו בחי' מן המצר קראתי כו' ולכן א"ש שבחי' זו נמשך דוקא ע"י קבלת עול וכמ"ש במ"א בביאור ע"פ וכל העם רואים כו'. והנה בפי' מי יעמוד פי' הרמ"ז שם בינה דעתיק ועמ"ש עוד הרמ"ז בזה בפ' ויקרא (בדף ט"ו ע"ב) וע' בזהר גדול (ח"א מ"ב א') ואפשר זהו ענין כח אד' ההוא וע' במק"מ ר"פ צו דכ"ו ע"ב בענין בשכמל"ו, אמנם לפמש"כ אד' מי היינו בחי' א' והוא הנק' כח אד', וע' עוד בפי' כח אד' בזהר ח"ג (דקס"א ב' ודף ר"כ ע"א ובהרמ"ז שם ובזהר שם דרמ"ה א' ודרצ"ה ב' וע"ש דק"מ סע"א) וע' בזהר ח"א (קס"ח ב') שיעקב נתן לדוד כ"ח שנים וזהו ג"כ המשכת בחי' כח אד' וזהו ג"כ ענין ברוך כבוד הוי"ה ממקומו כבוד הוא בחי' מל' ושיתברך ממקומו ושרשו היינו בחי' יגדל נא כח אד' וכו' וזהו ענין עושי דברו וכמ"ש במ"א):

בפ' נסכים כתיב כי תבאו אל ארץ מושבותיכם כו' ועשיתם אשה לה' עולה וגו'. להבין למה שינה הכתוב לקרוא ארץ ישראל כאן בשם ארץ מושבותיכם יותר מבכל התורה שנק' ארץ כנען (וקושיא זו מבואר במדרש ס"פ שלח. ועיין עוד בקהלת רבה ע"פ הגדלתי מעשי. כי תבאו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם עולה. ועוד שם ע"פ ושתה בלב טוב יינך זו פ' נסכים כי כבר רצה האלקים את מעשיך זו הכנסת ישראל לארץ שנאמר כי תבאו אל ארץ כו'. ונראה שפירשו ארץ מלשון רצון וכ"ה בפרדס בעה"כ ערך ארץ ועמ"ש מזה ע"פ והארץ הדום רגלי וע"פ היום הזה ה' אלהיך מצוך). הנה אמרו רז"ל (פ"ב דברכות) כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. וצריך להבין ענין דמיון זה שמדמה ק"ש לעולה וזבח ותפילין