386

יש קשר לבריאה והוא משפיע בה, לפיכך לא התגשמה מטרה³⁷ זו (של "נתאווה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים" באמצעות עבודתם העצמית של ישראל) ב"תחלת המחשבה" על הבריאה, אלא נשארה מוסתרת בבחינת ה"תחילה" שמעל ל"תחלת המחשבה"³⁸. כך, שכוונה זו איננה משפיעה למטה, והדירה לה' ית' נעשית כולה על־ידי עבודת ישראל בכוחם העצמי³⁹.

בכך מובן שישראל מגשימים את המטרה של "נתאווה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים" באופן של "הצלחה", מפני שמטרה זו היא מעל להתגלות ברצון הגלוי לעולמות – אפילו לא ב"תחילת המחשבה".

ט. קיום מנהגי ישראל – "סוף מעשה במחשבה תחילה"

למרות שה"דירה", הנעשית על־ידי ישראל בכוחם העצמי, מתבצעת באמצעות עבודת כל התורה והמצוות, לכל פרטיהם, הרי הדבר גלוי⁴⁰ יותר כאשר אין היהודי מקיימם בגלל טעם מסויים וכו', אלא אך ורק בגלל "וצוונו" (לא בגלל הסגולה שבקיום המצוות), כביטוי הידוע "אפילו נצטוינו לחטוב עצים"⁴¹, וכך גם גלוי הדבר בענין של מנהגי ישראל, כיון שעליהם אין ציווי מלמעלה, והם נובעים לחלוטין מכוחם של ישראל עצמם⁴².

כלומר, רצון ה' שישראל יקיימו את מנהגי ישראל הוא מוסתר אף יותר מן הרצון לתורה ומצוות באופן כללי, עד כדי כך, שעליהם אין אפילו ציווי⁴³.

זהו ההסבר (בדרך אפשר) לכך, שבאמצעות מנהג של "למעבד ישראל עמה חדוה" מגיעים אחר־כך ל"מעטרן לספר־תורה בכתר דילי'", והרי כתר תורה נעלה מן התורה, ואפילו מן התורה שבבחינת "לוחות שניות", כדלהלן:

למרות שעיקר הדגש ב"לוחות השניות" הוא על קבלת התורה מצדם של ישראל (כמוסבר לעיל בסעיף ו'), בכל זאת, כיון שהם ניתנו מלמעלה