יג
יג ישראל שיש לו נכרי מכירו שהוא נושא ונותן עמו תמיד או מלוה אותו ברבית תמיד יש אומריםצד שמותר לישראל אחר לעסוק עם אותו נכרי ולהלוותו ולשחדו ולהוציא ממנו לפי שנכסי נכרי הן כהפקר וכל הקודם זכהצה שבהפקר אין בו משום השגת גבול על פי סברא האחרונה שנתבאר למעלהצו.
ויש אוסריןצז שכיון שנכרי הוא מכירו של זה ורגיל לעסוק עמו תמיד והישראל בטוח בו הרי זה כאילו בא העסק לידו של ישראל ומי שבא לפתות הנכרי לעסוק עמו הרי הוא פוסק חיותו של זה. ואפילו ישראל שהוא בעל מלאכה ורגיל לעשות תמיד אצל נכרי אחד אסור לאחר להוזיל השכר כדי שיתן לו הנכרי המלאכה לעשותצח הואיל וזה הוא רגיל עם נכרי זה מכבר ובטוח בו והרי זה כאילו חייו תלויים בו וזה פוסק חייוצט. וכן כל כיוצא בזה מדברים שאדם בטוח בהם ורגיל בהם אסור לאחר למנעם ממנו מפני שהוא כפוסק חייו.
ולענין הלכה זה תלוי במנהג מקומות יש מקומות נוהגין להקל כסברא הראשונה ויש מקומות נוהגין להחמיר כסברא האחרונהק וירא שמים יחמיר לעצמו בכל מקוםקא.
אבל מותר מן הדין לבני העיר לירד אחד בתוך אומנות חבירו כגון להושיב חנות בצד חנות חבירו וכן חייט בצד חייטקב מפני שיכול לומר לו מי שבא אצלך יבא ומי שיבא אצלי יבאקג.
ומותר לחנוני השני לחלק קליות ואגוזים לתינוקותקד ולשפחותקה השלוחות לחנות לקנות כדי שיבאו אצלו לקנות מפני שיכול לומר לו אני מחלק אגוזים ואתה חלוק שקדיםקו. וכן מותר לו להוזיל השערקז או להגדיל המדה מפני שגם חבירו יכול לעשות כן לפיכך אינו כפוסק חייו.
ומדת חסידות שלא לירד לתוך אומנות חבירוקח שנאמרקט ואת אשת רעהו לא טימא (ס"א לא עשה לרעהו רעהקי) ופירשו חכמיםקיא זה שלא ירד לתוך אומנות חבירו:
הערות
- צד. מרדכי ב"ב רמז תקטו (יש מקומות). הובא ברמ"א סי' קנו ס"ה.
- צה. ב"ב נד, סוע"ב.
- צו. סעיף י.
- צז. מרדכי שם (יש מקומות, ושכן ראה בתשובות הרב יוסף טוב עלם). רמ"א שם.
- צח. רשב"א בתשובה ח"ג סי' פג ח"ו סי' רנט. רמ"א שם.
- צט. רשב"א שם.
- ק. ב"י סי' קנו בחלק השלישי.
- קא. כדלקמן סוף הסעיף.
- קב. ב"ב כא , ב. טור ושו"ע סי' קנו ס"ה.
- קג. רש"י שם ד"ה שאני.
- קד. משנה ב"מ דף ס , ע"א כחכמים. רמב"ם הל' מכירה פי"ח ה"ד. טור ושו"ע סי' רכח סי"ח.
- קה. רמב"ם שם.
- קו. גמרא שם. ב"ב שם.
- קז. משנה ב"מ שם. טור ושו"ע שם.
- קח. רמב"ם הל' דעות פ"[ה] הי"ג (תלמיד חכם). וראה פתחי חושן הל' גנבה פ"ט ס"ק א.
- קט. יחזקאל יח, ו. סנהדרין פא, א.
- קי. תהלים טו, ג. מכות כד, א.
- קיא. סנהדרין שם. מכות כ[ד] , א.
משנה תורה, הלכות מכירה י״ח:ד׳ - הטקסט מספריא
מותר לבור את הגריסין אבל לא על פי המנורה שאינו אלא כגונב את העין וידמה שהוא הכל ברור ומותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות ולשפחות כדי להרגילן לבא אצלו ופוחת משער שבשוק כדי להרבות במקיפין ממנו ואין בני השוק יכולין לעכב עליו ואין בזה גניבת הדעת.
משנה תורה, הלכות גניבה ט׳ - הטקסט מספריא
ה כל הגונב נפש אדם עובר בלא תעשה שנאמר לא תגנוב. פסוק זה האמור בעשרת הדברים היא אזהרה לגונב נפשות. וכן המוכרו עובר בלא תעשה שזה בכלל לא ימכרו ממכרת עבד. ו ואין לוקין על שני לאוין אלו מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין שנאמר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וגו' ומיתתו בחנק.
אין הגנב חייב מיתת חנק עד שיגנוב את הישראל ויכניסנו לרשותו וישתמש בו וימכרנו לאחרים שנאמר והתעמר בו ומכרו ואפילו לא נשתמש בו אלא בפחות משוה פרוטה כגון שנשען עליו או נסמך בו אע"פ שהנגנב ישן הרי זה נשתמש בו.
גנבו ונשתמש בו ומכרו ועדיין הגנוב ברשות עצמו ולא הכניסו הגנב לרשותו פטור. גנבו והוציאו לרשותו ונשתמש בו ולא מכרו או מכרו קודם שנשתמש בו א ונשתמש בו ומכרו לאחד מקרוביו של גנוב כגון שמכרו לאביו או לאחיו הרי זה פטור שנאמר גונב נפש מאחיו עד שיבדילנו מאחיו ומקרוביו במכירה. וכן אם גנבו והוא ישן ונשתמש בו כשהוא ישן ומכרו ועדיין הוא ישן הרי זה פטור.
וכן אם גנב אשה ומכרה לעובריה בלבד כגון שהתנה על הלוקח שזו השפחה לי ואין לך אלא הולדות הרי זה פטור.
א הגונב את בנו או את אחיו הקטן. וכן האפוטרופין שגנבו את היתומים שהן סמוכין אצלם ובעל הבית שגנב אחד מבני ביתו הסמוכין על שלחנו ומלמד תינוקות שגנב אחד מן הקטנים הלומדים אצלו. אע"פ שנשתמש בו ומכרו פטור שנאמר ונמצא בידו פרט לאלו שהן מצויין בידם.
אחד הגונב את הגדול או הגונב את הקטן בן יומו שכלו לו חדשיו בין זכר בין נקבה בין שהיה הגנב איש או אשה הרי אלו נהרגין שנאמר גונב נפש מכל מקום. ואחד הגונב את ישראל או שגנב גר או עבד משוחרר שנאמר נפש מאחיו ואלו בכלל אחינו הן בתורה ובמצוות. אבל הגונב את העבד או מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור.
הבא במחתרת בין ביום בין בלילה אין לו דמים אלא אם הרגו בעל הבית או שאר האדם פטורין. ורשות יש לכל להרג ובין בחול בין בשבת בכל מיתה שיכולין להמיתו שנאמר אין לו דמים.
ואחד הבא במחתרת או גנב שנמצא בתוך גגו של אדם או בתוך חצרו או בתוך קרפיפו בין ביום בין בלילה. ולמה נאמר מחתרת לפי שדרך רוב הגנבים לבוא במחתרת בלילה.
ומפני ב מה התירה תורה דמו של גנב אף על פי שבא על עסקי ממון לפי שחזקתו שאם עמד בעל הבית לפניו ומנעו יהרגנו ונמצא זה הנכנס לבית חבירו לגנוב כרודף אחר חבירו להרגו ולפיכך יהרג בין שהיה גדול בין שהיה קטן בין זכר בין נקבה.
היה הדבר ברור לבעל הבית שזה הגנב הבא עליו אינו הורגו ואינו בא אלא על עסקי ממון אסור להרגו ואם הרג והרי זה הורג נפש שנאמר אם זרחה השמש עליו אם ברור לך הדבר כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו. לפיכך אב הבא במחתרת על בנו אינו נהרג שודאי שאינו הורגו. אבל הבן הבא על אביו נהרג.
ג וכן הגנב שגנב ויצא. או שלא גנב ומצאו יוצא מן המחתרת הואיל ופנה עורף ואינו רודף יש לו דמים. וכן אם הקיפוהו בני אדם או עדים אע"פ שעדיין הוא ברשות זה שבא עליו אינו נהרג. ואין צריך לומר אם בא לבית דין שאינו נהרג.
וכן הבא במחתרת לתוך גינתו או לתוך שדהו או לתוך הדיר והסהר יש לו דמים. שחזקתו שבא על הממון בלבד לפי שאין רוב הבעלים מצויים במקומות אלו.
כל גנב שיש לו דמים אם נפל עליו גל בשבת מפקחים עליו. ואם שבר כלים בביאתו חייב בתשלומין. אבל מי שאין לו דמים ששבר כלים בביאתו פטור כמו שביארנו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח סנהדרין פא, ב
- לקוטי שיחות כרך ד פינחס שיחה א סנהדרין פא, ב
- תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת סנהדרין פא, ב
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות סנהדרין פא, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י סנהדרין פא, ב
- לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה ב ב"מ ס, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה דיני הלואה כד מאותו ספר ב"מ דף ס
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת יח מאותו ספר ב"מ ס , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת יט מאותו ספר ב"מ ס, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת כב מאותו ספר ב"מ ס, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת כג מאותו ספר ב"מ ס, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת כד מאותו ספר ב"מ ס, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת כה מאותו ספר ב"מ ס, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כט ב"מ ס, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח ב"מ ס, ב