ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה ב

182

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

במנין המצוות לשלושה לאוין שונים¹⁸: אסור לאכול מחוץ לירושלים – מעשר שני של דגן; מעשר שני של תירוש; ומעשר שני של יצהר", וכאשר אדם אוכל מחוץ לירושלים מעשר שני של דגן, של תירוש ושל יצהר, הוא חייב בשלוש פעמים מלקות¹⁹.

שונה מכך הלאו "את כספך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך"²⁰, הנחשב²¹ במנין המצוות ללאו אחד בלבד, ואילו לא היה זה "לאו שניתן להשבון", והיתה עליו חובת מלקות²² – היה חייב אדם העובר על כך רק פעם אחת של מלקות²³.

ולכאורה, להיפך: באיסור "מעשר דגנך תירושך ויצהרך" מופיעה רק פעם אחת המלה "לא", ואילו לגבי נשך ותרבית נאמר פעמיים "לא" ("את כספך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך") ומדוע הוא נחשב ללאו אחד בלבד? ההסבר על כך הוא²⁴: כיון ש"אי אתה מוצא נשך בלא תרבית, ולא תרבית בלא נשך", לכן נשך ותרבית הם ענין אחד²⁵, ולכן שתי האזהרות – פעמיים "לא" – הן ציווי אחד, אך אותו ציווי מופיע פעמיים לצורך הדגשת הענין²⁶. כפי שקובע הכלל²⁷ לגבי מצוות "לא תעשה" (וכן לגבי מצוות עשה), שכאשר אותו איסור מופיע בתורה מספר פעמים, למרות שכשעוברים עליו, עוברים "על אזהרות רבות", הרי הוא נחשב במנין המצוות, ללאו אחד, כי זהו אותו ענין.

ז. האיסור בכללותו, או על כל פרט בנפרד

לכאורה, אפשר לשאול על כך: אמנם, "נשך" ו"תרבית" אינם יכולים להיות זה בלי זה, ולכן הם "חדא מילתא", אך כיון שהתורה מציינת גם את הפרטים האסורים בנשך ובתרבית, והם שונים – "כספך" ו"אכלך" – והרי לגבי כסף ואוכל לא ייתכן לומר ש"אי אתה מוצא זה בלא זה" – לפיכך צריך היה איסור נשך ותרבית להתחלק לשני לאוין: לאו אחד לגבי כסף, ולאו אחד לגבי אוכל, כבאיסור של "לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך", הנחשב לשלושה לאוין: לגבי דגן, לגבי תירוש, ולגבי יצהר?

הערות

18. בספהמ"צ להרמב"ם שרש ט' ובלאוין קמא־ג. (ולדעת הרמב"ן (בשרש ט') – בלאו אחד).
19. כריתות ד, סע"ב. רמב"ם בספהמ"צ שרש ט', ל"ת קמג ובהל' מע"ש פ"ב ה"ה.
20. בהר כה, לז.
21. בספהמ"צ להרמב"ם ל"ת רלה.
22. ראה רמב"ם הל' מלוה ולוה פ"ד ה"ג.
23. ראה ספהמ"צ הנ"ל שרש ט': ומה שביארו שהוא חייב אחת על הכל נמנה אותו מצוה אחת.
24. ספהמ"צ הנ"ל ל"ת רלה (מב"מ ס, ב).
25. ובדוגמת "שעטנז לא יעלה עליך" ו"לא תלבש שעטנז" (קדושים יט, יט. תצא כב, יא), שאף שהם פעולות מחולקות, מ"מ מכיון שא"א ללבישה בלי העלאה – אין ההעלאה נמנית ללאו בפ"ע ואין לוקין עלי' (מג"א בשרש ט' ד"ה נראה לי שהנכון כדברי הרב שאין לוקין כו').
26. ובדוגמת "לא תפאר אחריך" ו"לא תעולל אחריך" (תצא כד, כ־כא), שהם לאו אחד ורק ש"האזהרה נכפלת במלות מתחלפות" (רמב"ם בשרש הנ"ל).
27. ראה בארוכה בשרש הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.