149

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אלא25, זהו הסבר ונימוק לשעבוד הערב: כיון שבדבריו "שבקיה ונא יהב" הוא גורם לכך שהמלוה לא ידרוש ויציק ללווה, ובמקום זאת הוא יתבע את החוב אצל הערב, לפחות באותה שעה, הרי בעצם אמירה זו הוא מקבל מכך הנאה, ו"בההיא הנאה" הוא משתעבד.

ה. עם ישראל בארץ ישראל – ציבור מאוחד

ויש להסביר את האמור לעיל, שהדבר תלוי בהבדל כללי בין בני בבל לבין בני ארץ ישראל:

שעבודו של הערב תלוי כמובן בדעתם ובמנהגיהם של בני אדם, כפי שמוצאים בהלכה, ש"אם נהגו הסוחרים להתחייב בלא קנין אפילו שלא בשעת מתן מעות, מנהגם מנהג"26, ולפי זה יש לומר, שהבדל זה בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי תלוי ב"דעת בני אדם", בהתאם להבדלים בין המקומות השונים – בבל וארץ ישראל:

נאמר בגמרא27, שעצם קיום הערבות בין ישראל, שיהודי אחד ערב לחברו, נוצרה כאשר עברו בני ישראל את הירדן, ונעשו בארץ ישראל מעורבים ומאוחדים. ולכן "לא28 ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן"29. ומסביר הגאון הרוגוטשובי30, שכיון ש"כל ישראל הוה כמו מין יחיד .. לא בגדר נפרד .. לכך מהני ערבות", ולא כן כאשר אין הם מציאות אחת, שאז אין קיימת ערבות.

וזהו ההבדל בין ארץ ישראל לבין בבל: נאמר בגמרא31, ש"אין אוכלוסא בבבל", "ורצה לומר דליכא (=שאין) צירוף"30, ו"אין תענית ציבור בבבל"32. ולעומת זאת, בארץ ישראל נעשו ישראל למציאות של ציבור אחד, "ולכן33 רק כשעברו הירדן, אז

הערות

  1. 25. וראה נועם ירושלמי לירושלמי כאן ובס"פ איזהו נשך. ולהעיר מרא"ש ב"מ פ"ט סמ"ג בפי' הירושלמי (גבי חנוני על פנקסו) ובפלפולא חריפתא שם. תומים סי' קכו סק"ה. ועוד. ואכ"מ.
  2. 26. כנסת הגדולה חו"מ סקכ"ט (הגהות לטור אות ל') – הובא בבאר היטב שם סקי"ב.
  3. 27. סנהדרין מג, סע"ב (ובפרש"י שם ד"ה עד שעברו). פרש"י נצבים כט, כח.
  4. 28. סנהדרין שם.
  5. 29. וראה ירושלמי סוטה פ"ז סוף ה"ה – הובא בתוד"ה עודם (סוטה לד, א).
  6. 30. צפע"נ לסנהדרין שם.
  7. 31. ברכות נח, א.
  8. 32. פסחים נד, ב.
  9. 33. צפע"נ שם. וראה צפע"נ למכות כד, א ובהמובא שם.
  10. . ובמרדכי שם (סי' שלד) ממשיך: ועוד לאו מטעם ערבות הוא דלא שייך אלא במקום שאין הלוה נפטר לגמרי אבל הכא שמסתלק כו' הרי הן חייבין גמורין ולא מטעם ערבות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.