פרק כ

פרק כ

המא' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה כו ' מכות כד,א הוריות ח,א.

דכאשר נופל לו איזה חמדה בלבו עולה מן הלב למח להרהר כו' זהו מחשבה עליונה יותר עי' בעשה לך תרע"ח ⁷⁷

הל' יחיד ומיוחד קודם הבראם הל' בטוב טעם רס"ה דף קכ"ו ⁷⁸ . וכמו קודם שנבה"ע הי' הוא לבדו הוא כמו"כ לאחר שנבה"ע ג"כ הוא לבדו הוא לפי שהעולמות בטילים במציאותם ממש וגם לאחר שנתהוו ה"ה באותה המציאות עצמה כמו קודם שנתהוו כו' והיינו שאינם בבחי' מציאות יש כלל וכלל כ"א כל מציאותם הוא שהן בחי' כח הגבול, וכמו כח הגבול שבאצילות כו' כלים דאצילות כו' הם אלקות ממש ומיוחדים באוא"ס בתכלית דאיהו וגרמוהי חד ובפרט בחי' כח הגבול שבאוא"ס שלמע' מאצילות בעצמות אוא"ס שלפה"צ שהו"ע גליף כו' הרי בחי' כח הגבול שבעצמות אוא"ס בטל ומיוחד בתכלית היחוד ואינו שייך משו"ז שום ריבוי ח"ו בעצמות והוא לבדו הוא ממש וכמו"כ הוא ממש גם לאחר שנתהוו העולמ' לאחה"צ ונשתלשלו ממדריגה למדריגה עד שנתהוו בי"ע כו' הנה באמת ה"ה אינם בבחי' מציאות יש כלל וכלל וה"ה בטלים לגמרי ומיוחדים באוא"ס ב"ה כמו במקורם ושרשם ממש ע"ש.

מפ' כ' כ"א מענין יח"ע עי' בד"ה פתח אלי' רנ"ח בבוך זה מדף רל"ז ואילך ⁷⁹ .

עי' בבונה ירושלים באות קל"ב ⁸⁰ הובא פרק כ' כ"א כו' בתניא יש שם הסברים מענינים מאד

מפ' כ' כ"א לעיין בבונה ירושלים [ע'] קמ"ב ⁸¹ .