שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ההצעה דבנחלת הר חב"ד נכונה וטובה היא ותהא בהצלחה.
11 ההצעה דבנחלת הר חב"ד . . בכהנ"ל : קטע זה – להוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה יוסף שי' הרטמן על שאלתו באם להתיישב בנה"ח, שהוקם ז"ע (ראה לעיל אגרת ט'תרנד, ובהנסמן בהערות שם). אגרות נוספות אליו – לעיל ח"כ אגרת ז'תשמג.
יום שלישי, שלישי : שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמים וטוב לבריות (קדושין מ, א. אוה"ת בראשית לד, א).
שלישי בתמוז : תחילת גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר (ראה קונטרס יד – יב-יג תמוז תרצ"א).
פנה . . זאָגער : רשימה בתחלת קונטרס הנ"ל.
נאָר אונזערע גופים כו' : ראה ויק"ר ספל"ג: במסים וארנוניות כו' את מלך עלינו אבל לדבר הזה כו' את וחד כלב שווין (ובבחיי ר"פ מטות – דכן הוא לכל התומ"צ). וע"פ מש"כ בפנים מובן זה דמשווה לכלב דוקא, כי הוא חצוף (שמו"ר פמ"ב, ט) – לצוות מה שאין ברשותו. וראה סנהדרין קה, סע"א (וכן ע"ז מו, רע"א ותמורה כח, ב – שצ"ל בשניהם: פני מלך כו' – ראה ס' חסרונות הש"ס).
שלשה . . חסדים : אבות פ"א מ"ב.
והאדם : הנקרא עולם קטן (תנחומא פקודי ג).
תפלה : שבמקום קרבנות תקנוה (ברכות כו, סע"א. זח"ב כ, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"א, ה"ה).
כולל כל המצות : דכולם נקראים צדקה (לקו"ת שלח מט, ב. אמור לד, ב).
בתורה . . ועיכוב : רד"ה ברוך הגומל – הראשון – די"ג תמוז תרפ"ז.
וזה גם יקרב . . היעוד : ע"ד מדה כנגד מדה (משנה ספ"א דסוטה, דרמ"צ ד"ה לרוקע): ירשוה – תורה, מורשה קהלת יעקב (סנה' נט, א), עבדיו – עבודה, ואהבי – פנימיות החסד (אגה"ק סט"ו).
היעוד : תהלים סט, לו-לז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
9 ועבודה (תפלה) : שבמקום קרבנות תיקנוה ((ברכות כו, א). וצעיק מתענית (כז, ב) סדר קרבנות דוקא) ונקראת עבודה (תענית ב, א, רמב"ם הל' תפלה בתחלתן. סהמ"צ מ"ע ה. רבנו יונה באבות שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
למרות הכלל "עבר זמנו בטל קרבנו", קרבן הפסח שונה:
69 ראה ברכות כו, סע"א (גי' התוס' ד"ה טעה). ספרי (ופרש"י) פינחס כח, א. יד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, יח
לאלה אשר לא הקריבו את הפסח בזמנו, אין אומרים, שעבר יומו בטל קרבנו, אלא התורה מאפשרת להם להקריבו מאוחר יותר.
19 ברכות כו, סע"א. ספרי (הובא ברש"י) פינחס כח, י. יד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
[ויש לומר, שזהו אחד ההסברים לכך שדוקא בקרבן פסח יש חידוש מיוחד של פסח שני, שגם מי שהפסיד את הקרבת קרבן הפסח בזמנו יכול להשלימו, להיפך מן הכלל של "עבר זמנו בטל קרבנו" – כי, כיון שהדבר קשור להולדת עם ישראל, לעצם מהותו של היהודי, לכן בענין זה "אין דבר אבוד"].
43 ראה ברכות כו, סע"א (כגי' התוס' שם ד"ה טעה). ספרי (ורש"י) פינחס כח, א. יד. ועוד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
יא אם לא קראה ביום יש אומרים שיש לה תשלומין בערבית שיקרא תחלה של ערבית ואח"כ של שחרית וכן אם לא קרא קריאת שמע של ערבית יש לה תשלומין בשחרית כמו בתפלה שאם לא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים ויש אומרים שאינה דומה לתפלה שהיא בקשת רחמים ויכול לבקש בכל עת ובכל שעה אבל קריאת שמע תלה הכתוב זו בזמן שכיבה וזו בזמן קימה ואיך יקרא של שכיבה בזמן קימה או של קימה בזמן שכיבה ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקן כו' (וכן עיקר).
צ השלמה ומאורות ברכות כו, א בשם ר' אשר ב"ר משולם מלוניל. המכתם שם בשם ר"ח. ארחות חיים הלכות ק"ש סי' כג . כל בו סי' י בשם רבינו חיים. שו"ע ס"ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
יא אם לא קראה ביום יש אומרים שיש לה תשלומין בערבית שיקרא תחלה של ערבית ואח"כ של שחרית וכן אם לא קרא קריאת שמע של ערבית יש לה תשלומין בשחרית כמו בתפלה שאם לא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים ויש אומרים שאינה דומה לתפלה שהיא בקשת רחמים ויכול לבקש בכל עת ובכל שעה אבל קריאת שמע תלה הכתוב זו בזמן שכיבה וזו בזמן קימה ואיך יקרא של שכיבה בזמן קימה או של קימה בזמן שכיבה ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקן כו' (וכן עיקר).
צד ברכות כו, א. השלמה ומאורות שם. לבוש סי' קח ס"ב. פר"ח ס"ו. וראה גם לקמן סי' נט ס"ד וש"נ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עט מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א היתה צואת אדם מאחריו אפילו אין לה ריח צריך להרחיק ממנה ד' אמות שנאמר והיה מחניך קדוש ומחנהו של אדם דהיינו חנייתו היינו ד' אמות לכל רוח (שזהו מקומו של אדם כשישכוב ויפשוט ידיו ורגליו כמ"ש סי' שמ"ט) חוץ מכנגד פניו ששם עיקר חנייתו וצריך להיות מחנהו קדוש כמלא עיניו ואפילו בלילה שאינו רואה אותה או שהוא סומא צריך להרחיק עד מקום שהפיקח לא יוכל לראותה ביום וצדדים שלפניו הרי הם כלפניו ושלאחריו כלאחריו (וצדדין ממש יתבאר בסימן פ"א):
י רשב"א ברכות כה, א. שו"ת רשב"א ח"א סי' קסח. הרב רבינו יונה ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע פג דיני בית הכסא בקריאת שמע ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ד בית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד' אמות מן הגומא והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק וכן המי רגלים יורדין מיד לגומא הרי הוא כסתום וכאלו אין שם בית הכסא כלל חוץ לגומא (בין שיש לו מחיצות בין שאין לו) ומותר לקרות שם אם אין שם ריח רע וגם אין משתינים חוץ לגומא.
כה רבא ברכות כו, א ורש"י שם ד"ה דפרסאי. טור ושו"ע סעיף ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אע"פ שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.
כ משנה שם ברכות כו, א וגמ' כז, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א טעה או נאנס ולא התפלל שחרית צריך להתפלל מנחה שתים הראשונה לשם מנחה והב' לתשלומין שצריך להקדים תפלת המנחה שהיא חובת שעה לתפלת התשלומין ואם היפך שהיתה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא ידי חובת תפלה שהיא לתשלומין וצריך לחזור אותה אחר התפלה שהוא חובת שעה (לפי שלא תקנו תשלומין אלא כשעוסק בתפלה שהיא חובת שעה שאז חוזר ומשלים מה שפסק בתפלותיו ולא קודם לכן ולא אח"כ כמו שיתבאר) וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין.
א רבי יוחנן ברכות כו , א. רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"ח-ט. טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן ס"ה-ו. ס"ח. לעיל סי' פ ס"א. סי' פט ס"א-ב. סי' צג ס"ד. וראה גם לקמן סי' קי ס"ג. וראה חקרי הלכות ח"ז ז, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ב טעה או נאנס ולא התפלל מנחה צריך להתפלל ערבית שתים הראשונה לשם ערבית והב' לתשלומין ואע"פ שהתפלות הן כנגד הקרבנות אין אומרים כיון שעבר יומו בטל קרבנו כיון שמכל מקום התפלות הן בקשת הרחמים וכל אימת שיתפלל יש לו שכר תפלה אלא שאין לו שכר תפלה בזמנה:
יא רבי יוחנן שם ברכות כו, א. רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"ח-ט. טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לקמן ס"ה. ס"ח. סי"ג-יד. סט"ז-יז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ג טעה או נאנס ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים הראשונה לשם שחרית והשניה לתשלומין ואסור לאכול עד שיתפלל השניה ואם התחיל אין צריך להפסיק:
טז ברכות כו, א. רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"ח-ט. טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לקמן ס"ה-ו. סט"ו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ח לא תקנו תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לה בלבד כגון אם טעה ולא התפלל שחרית ולא מנחה מתפלל ערבית שתים האחרונה לתשלומי מנחה שהיא תפלה הסמוכה לערבית אבל שחרית אין לה תשלומין וכן בשאר תפלות.
לג רשב"ם ורמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"י, הובאו בטור. תוס' ברכות כו, א ד"ה טעה. רא"ש פ"ד דברכות סי' ב בשם רשב"ם. שו"ע ס"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ט אע"פ שאין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לאותה תפלה ותפלות אחרות שהפסיד אין להם תשלומין מכל מקום אם רוצה להתפלל אותן נדבה ושיחדש בהן דבר כמו שנתבאר בסי' ק"ז הרשות בידו ונכון לעשות כן ולכן מי שהיה חולה או תפוס בתפיסה ולא היה המקום נקי נכון הדבר שכשיצא יתפלל כל התפלות שהפסיד ויחדש בהן דבר.
לז הרב רבינו יונה ברכות כו, א. שו"ע ורמ"א ס"ה. מ"א ס"ק ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
י עבר כל היום ולא התפלל מוסף אין לה תשלומין שהאיך יקרא הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף וגם לא תקנו ז' ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו בלבד ובזה ודאי עבר זמנו בטל קרבנו אבל שאר תפלות שהן בקשת הרחמים ולואי שיתפלל כל היום:
מג תוס' ברכות כו, א ד"ה איבעיא. רא"ש פ"ד דברכות סי' ב בשם רשב"ם. טור ושו"ע ס"ו. מ"א ס"ק ט. וראה גם לקמן שם ס"ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, יח, יט
יא לא תקנו תשלומין אלא לשוגג או לאנוס אבל מי שהזיד ולא התפלל תפלה אחת אין לה תשלומין אפילו בתפלה הסמוכה לה ועליו נאמר מעוות לא יוכל לתקן וגו' ומכל מקום אם רוצה יתפלל אותו נדבה וא"צ חידוש שכיון שאם היה שוגג היה חייב להשלימה בלי שום חידוש ועכשיו שהוא מתפלל בנדבה עושה מזיד כשוגג ויש לו שכר תפלת תחנונים ובקשת רחמים אלא שאין לו שכר תפלת מצוה אלא שכר תפלת הרשות:
מז רבי יוחנן שם ברכות כו, א. טור ושו"ע ולבוש ס"ז. וראה גם לעיל סי' פט ס"ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפו דיני תפלת מוסף בשבת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
א זמן תפלת מוסף מתחיל מיד אחר תפלת השחר אף אם התפלל שחרית בבקר מיד אחר שהגיע זמנה יכול ג"כ להתפלל מוסף בעת ההיא שזמן הקרבת המוסף מתחיל מיד אחר הקרבת תמיד בבקר:
א תוס' ברכות כו, א ד"ה תפלת. רבינו יונה שם ריש פ"ד. רא"ש שם סי' א. רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"ה. טור ושו”ע ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ואם טעו ביום המעונן ובירכו וספרו ואחר כך נתפזרו העבים ונודע שהיה קודם בין השמשות צריכין לחזור ולספור אבל לא יברך שנית אם כשספרו היה מפלג המנחה ואילך שהרי מנהג העולם לקרות קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ואילך לפי שסומכין על האומרים שמפלג המנחה ואילך כשם שהוא כלילה לענין תפלת ערבית לרבי יהודה כך הוא כלילה לענין קריאת שמע של ערבית וא"כ הוא הדין שהוא כלילה לענין ספירת העומר לרבי יהודה לפי דבריהם ומכל מקום צריכים לחזור ולספור כשיגיע הזמן לפי שהעיקר כהאומרים שמפלג המנחה אינו חשוב כלילה אפילו לרבי יהודה אלא לענין תפלה בלבד אבל לא לענין שאר דברים שמצותם בלילה כמו שנתבאר בסימן רל"ה:
קיט ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסג (ו)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ומכל מקום לא העתקתי דברי המג"א גם בחול, לפי שצע"ג לדינא, דהא לר' יהודה דמי ממש לטעה וסבר להתפלל באמצע והרי הוא תחלת הלילה, שהרי כיון שמגיע פלג המנחה נעשה לילה מאליו לענין תפלה בלא דעתו ומחשבתו של אדם כלל, וכיון דמספקא לן אי הלכתא כוותיה אין צריך לחזור ולהתפלל אי עביד כוותיה אף בלא מתכוין, משא"כ בקבלת שבת דברצונו תליא מילתא אף לר' יהודה, דכשאינו רוצה לקבל שבת אלא להתפלל תפלת שבת אף שהגיע פלג המנחה, ואפילו בדיעבד כשלא היה בדעתו לקבל תוספת שבת והתפלל תפלה של שבת, דמי ממש למתפלל של שבת בחול, שאף שהוא בזמן תפלה לא יצא, ולהכי כשהוא חושב שהוא לילה ובאמת אינו לילה הרי אין שבת כלל במחשבתו, שמחשבה זו שבטעות אינה כלום שהיא שקר, והתוספת אינו עולה על דעתו כלל, ועוד שהוא בטעות, ונמצא שהתפלל של שבת בחול.
פב ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וגם יש לחוש לעונש ח"ו, כשחבריו נמנים לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם כנודע ממארז"ל .
2621 כנודע ממארז"ל: ברכות כו, א [וראה שיעורים בס' התניא שם הערה 22].
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל לא יברך שנית, אם כשספרו היה מפלג המנחה ואילך , שהרי מנהג העולם לקרות קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ואילך, לפי שסומכין על האומרים שמפלג המנחה ואילך, כשם שהוא כלילה לענין תפלת ערבית לרבי יהודה , כך הוא כלילה לענין קריאת שמע של ערבית, ואם כן הוא הדין שהוא כלילה לענין ספירת העומר לרבי יהודה לפי דבריהם .
272 ברכות כו, א (תפלת המנחה עד הערב, רבי יהודה אומר עד פלג המנחה).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומכל מקום לא העתקתי דברי המג"א גם בחול, לפי שצע"ג לדינא, דהא לרבי יהודה דמי ממש לטעה וסבר להתפלל באמצע והרי הוא תחלת הלילה , שהרי כיון שמגיע פלג המנחה נעשה לילה מאליו לענין תפלה בלא דעתו ומחשבתו של אדם כלל, וכיון דמספקא לן אי הלכתא כוותיה , אין צריך לחזור ולהתפלל אי עביד כוותיה אף בלא מתכוין .
1739 ברכות כו, א (תפלת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה), ותוס' שם ב, א ד"ה מאימתי (ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) פסקי הסדור - סדר הכנסת שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל לענין תפלת המנחה שהיא מדברי סופרים אין למחות ביד המקילין , בין בחול בין בשבת , ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר, וכמו שמצינו שהתירו חכמים איסור שבות מדברי סופרים בבין השמשות בשעת הדחק ולצורך מצוה עוברת.
2972 מלשון המשנה ברכות כו, א (תפלת המנחה עד הערב), אין שום הכרעה אם הכוונה לשקיעת החמה או לצאת הכוכבים. ובתר"י שם יח, א (אין לפרש עד יציאת הכוכבים שהוא לילה ממש, דעל כרחך אית לן למימר דעד הערב האמור כאן אינו רוצה לומר אלא עד שקיעת החמה כו', כי היכי שזריקת הדם אין זמנה אלא עד שקיעת החמה, הכי נמי תפילת המנחה שנתקנה כנגדה אין זמנה אלא עד שקיעת החמה בלבד). אבל בשו"ע סי' רלג ס"א (ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן). ומפורש יותר בדברי הרמ"א שם (עד הלילה דהיינו עד צאת הכוכבים). ואעפי"כ לא סמך על זה הרמ"א אלא "בדיעבד או בשעת הדחק". ורבינו לא סמך על זה אלא שלא למחות ביד המקילין.
או אפשר לומר, דמה שכתב אחר זה (ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר), היינו דבשעת הדחק אפשר לסמוך על דיעה זו (ולא רק שאין למחות ביד המקילין) – ואזי יתאימו דבריו יותר לדברי הרמ"א.
או נאמר לאידך גיסא, שגם הרמ"א לא התיר "בדיעבד או בשעת הדחק", שלא כתב אלא "ובדיעבד או בשעת הדחק יצא, אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו צאת הכוכבים" (ואינו צריך להשלים במעריב).
וראה שו"ת ארץ צבי (סי' ס), שפירש בדברי רבינו שיש מקום להקל לענין מנחה אף כדעת ר"ת (אף שמבואר לקמן שאין לסמוך כלל להקל כשיטתו). ובקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ז ע' מב-ד.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רסז דין התפלה בערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יהודה שאומר שמפלג המנחה ואילך הוא לילה לענין תפלה.
10 משנה ברכות כו, א (תפלת המנחה עד הערב.
רבי יהודה אומר עד פלג המנחה). שלפי זה מתחיל זמן תפלת ערבית בפלג המנחה.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפו דיני תפלת מוסף בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
יכול גם כן להתפלל מוסף בעת ההיא, שזמן הקרבת המוסף מתחיל מיד אחר הקרבת תמיד בבקר :
1667 תוס' ברכות כו, א ד"ה תפלת (דזמן
מוספין הוא כל היום, אפילו משחרית, שהרי קרבנות יכול להקריב מיד אחר התמיד, אם כן
גם תפלת מוספין יכול להתפלל מיד מן הבוקר). רבינו יונה שם ריש פ"ד (של מוספים
זמנה כל היום, אלא שיש להקדים תפלת יוצר תחלה, שהיא דבר יום ביומו). רא"ש שם
סי' א (קרבן מוסף שהיה כשר כל היום כולו, ואפילו מן הבוקר ... וכן תפלת המוספין
יכול להתפלל בבוקר). טור ושו"ע ס"א (זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עיקר הטעם הוא, משום דעד חצות נקרא שחרית אף לר' יהודה, עיין
1947 במשנה ברכות כו, א (תפלת השחר
עד חצות, ר' יהודה אומר עד ד' שעות).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרח סדר סעודה המפסקת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אם הוא עדיין קודם פלג המנחה, אין קבלתו כלום, ומותר לחזור ולאכול, ואם (עיין סי' רס"א טעם על זה) הוא אחר פלג המנחה, אזי מועלת קבלתו, וחל עליו כל חומר של יום הכיפורים, ואסור במלאכה וברחיצה וסיכה, חוץ מנעילת הסנדל, כמו שנתבאר בסי' תקנ"ג.
1007 ס"ה (ואם רוצה להקדים ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המנחה ולמעלה, דהיינו שעה ורביע זמניות קודם הלילה, הרשות בידו ... אבל אם קיבל קודם פלג המנחה, אין קבלתו כלום), וסי' רסז ס"ב (להתפלל מפלג המנחה ולמעלה כדברי רבי יהודה שאומר שמפלג המנחה ואילך הוא לילה לענין תפלה), וכדתנן ברכות כו, א (תפלת המנחה עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה).
ואפשר נמשך ציון זה להאמור כאן (מועלת קבלתו, וחל עליו כל חומר של יום הכיפורים, ואסור במלאכה וברחיצה וסיכה), וכדלעיל סי' רסא ס"ג (אם כבר קיבל עליו שבת ... אסור לו לעשות בעצמו כל שבות אפילו קודם בין השמשות), ובקונטרס אחרון שם סוף ס"ק ג (ועל כרחך צריך לומר, דכיון שמתפלל תפלה השייכת לעיצומו של יום, הרי קיבל עליו עיצומו של יום (וכן הוא לשון הגמרא עירובין, דיומא קבליה עליה ולא תוספתו), ולפיכך חלו עליו כל חומרותיו, ולהכי מיתסר אף בשבותים). והוא כדאמרינן בעירובין מ, ב (כיון דאמר זמן, קבליה עליה). וכך גם כאן, כיון שקיבל עליו תענית של יום הכיפורים, קיבל עליו עיצומו של יום, וחלו עליו כל חומרותיו.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אבל קריאת שמע תלה הכתוב זו בזמן שכיבה וזו בזמן קימה, ואיך יקרא של שכיבה בזמן קימה או של קימה בזמן שכיבה, ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקן כו' (וכן עיקר).
943 קהלת א, טו. ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו ענין התפילה שנק' סולם שראשו מגיע כו' כעולה בסולם למעלה מעלה וממקום שעלה חוזר ויורד וכמ"ש ומל[א]כי אלקי' עולי' ויורדים בו כו' והן ח"י ברכות דש"ע שהן ח"י המשכות משם הוי' דאצי' ביתר כפי המדה כו', וא"כ הרי התפילה נק' בחי' ממוצע להעלות לתחתון לגבי העליון ולהביא לחבר העליון בתחתון (כמו הקטרת שעולה לריח חזק בעצמו' דמקיף דרצה"ע ומשיב וממשיך ברצון טוב מרדכ"ר כמו שהריח הטוב והחזק משיב לנפש כו', וזהו [י]שימו קטורה באפך כו' (ע"כ יש כח [ב]קטורת לעצור המגפה [ל]הפוך ממות לחיים כמו עיד"ע תשו"ע כו'), והוא ענין התפילה שנק' סולם להעלות במס"נ מלמטלמ"ע דצלותא רחמי הוא כתפילה דחנה כו' שזהו עומק הרצון שבלב כמו שחזקי' התפלל מקירות לבו שהוא בחי' עליה דרצון התחתון שבלב לרצון העליון [ועי"ז אח"כ יורד ונמשך בחי' רצה"ע ו]רדכ"ר באותה תפילה עצמה בח"י ברכות דש"ע לבא בחי' גילוי ברצון התחתון ([ו]כמו כ[י] חפץ [בה] המלך ונקרא[ה] בשם וכך כי רוצה ה' כו' וכ[ל] א' בפרט כמו זכאה ב"נ דקוב"ה אתרעי ביה כו' וע"כ נשמעת תפלתו וכרחב"ד כו').
1982 דצלותא רחמי הוא : ברכות כו, א. כ, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אמנם אני אינני נמנה עמהם להתיר היי"ש לפסח (מצד הדין הגמור, וכפי הטעמים אשר עמדי).
340 אינני נמנה עמהם: ע"פ ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
במהירות גדול עד שאינו שומע מה שהוא מדבר כלל ומחמת רוב רגילותו באותיות ותיבות התפלה ה"ה שגור בפיו כ"כ עד שא"צ לחשוב בהן כלל, אשר ע"כ יקרה שא"י באיזהו זמר או פסוק הוא עומד, וכן עטיפת הטלית ש"מ והנחת תפילין הוא ע"צ ההרגל ואינו זוכר כלל שמונחים על ראשו ולכן יקרה באנשים רבים שאינם מרגישים כלל שהתפילין אינם מונחי' על מקומן וכהנה רבות בכל פרטי המצות אפי' בנתינת צדקה שזה הוא מרגיש אבל אינו מקיים כמ"ש ואל ירע לבבך בתתך לו, ואשר הוא נותן זהו מפני כי א"א באו"א שחבירו נמנה לדבר מצוה והוא לא ימנה כו', או שא"ד המכריחו כו', שההכרח זו עצמו הי' טוב שהי' בכלל אתכפיא אם לא הי' מרע לבבו בנתינתו, אבל כשהרע לבבו ה"ז אינו כדבעי במצות הצדקה וגמ"ח, וכן בשארי מצות, וע"ז הוא שאה"כ כי פנו אלי עורף פי' שהגם במה שפנו אלי דהיינו בהלכו לבהכנ"ס ומתעטף בציצית ולובש תפילין ומתפלל שזהו מה שפונה אלי, כי בעת שהוא עוסק במו"מ בהלכו בשוק וכדומה ה"ה משוקע בהבלי עולם, וכשמכוין בכדי שירויח שיוכל לפרנס א"ע וב"ב שיוכל לעבוד את הבורא ה"ז טוב, אבל ראיתי בני עלייה כזו ומועטי' המה, כ"א שטרוד וקשור במוחו ולבו עד ששוכח על הכל כו', ונמצא כי באופן נורא כזה ה"ה רחוק בתכלית מה' עושיהו, כ"א בעת שהולך לבהכנ"ס כנ"ל שזהו מה שפונה אליו ית' כו' מ"מ ה"ה פונה עורף ולא פנים, פי' פנים הוא כמו אדם המדבר עם זולתו ומסביר לו פנים ומדבר בנחת בכדי שיקובלו דבריו ושיראה זולתו שמחשיבו כו', משא"כ עורף הוא כאדם הנותן לחבירו בחי' המותרות שלו ובהכרח כמאן דשדי בתר כתפוי כו', כך הבא לבהכנ"ס ומחפז בכל מיני חיפוזים למהר להתפלל שאינו ממתין עד שיקבצו עשרה אנשים או שדוחק את כולם שימהרו כמוהו כו', ומתפלל במהירות מאד ואינו שומע כלל וכנ"ל ה"ז אות ומופת שמחמת הרגילו מוכרח להתפלל, אבל העיקר אצלו מה שצריך לעשות אח"כ, רק שא"א כ"א שיתפלל תחלה כו', זהו מה שצווח הנביא שהגם כי פנו אלי אבל זהו רק בבחי' עורף לבד בחי' אחוריי' וחיצוני' כו', שמעשה המצות כאלו ה"ז אינם טובים כלל, שא"א לכחד ולומר שאין זה מצוה ח"ו, כ"א שעושה מצוה ולא כמוטל
512 שחבירו נמנה לדבר מצוה והוא לא ימנה : ראה ברכות כו, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כשמניח טו"ת ומתפלל הוא ע"צ ההרגל לבד שמורגל בכך, ולכן כשמפסיק ה"ה שוכח וֲו ער ה„לט והוא מפני שאינו חושב מה שהוא אומר נ ר עס ז גט זיך „ליין מצד ההרגל ולכן הוא שוכח כשמפסיק והגם שאינו מפני רוע לבב ואינו פורק עול ולא מפני שאינו מאמין ח"ו אבל מ"מ אינו מעשים טובים, ואפי' מצות צדקה שהוא בהרגש מ"מ אפשר שיהי' בזה רוע לבב ג"כ דכתי' אל ירע לבבך בתתך לו מכלל דשייך רוע לבב, וגם כשנותן צדקה מפני שחביריו נמנים לדבר מצוה והוא אינו נמנה עמהם עס ‘„סט אים „זוי והגם שהוא עשי' וא"א להכחיש שאינו מצוה כלל אבל מ"מ אינם מעשים טובים, וזהו מ"ש כי פנה אלי עורף ולא פנים שאפי' כשפנה אלי הוא רק עורף ולא פנים, לא מבעי כשעוסק במו"מ הרי אינו מקושר, ובאמת א"ז כמו שהעולם סוברים שא"א להיות מקושר לאלקות בעסקו במו"מ דבאמת ה"ז ג"כ עבודה, דהנה אמרז"ל כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול ד"א ולכאו' צ"ל והלא אמרז"ל יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עון, א"כ הרי צריכים ד"א ג"כ, והענין דכאן אמר ד"א וכאן א' עו"ל ד"א שהוא טרוד ומוטרד ומבולבל תמיד ואינו מרויח כלום בל"א ער מ„כט ג רניסט, ובאמת יש עבודה במו"מ ג"כ כשעוסק במו"מ להרויח כדי שיוכל ללמוד ולהתפלל ולפרנס בו"ב שעז"נ עושה צדקות בכ"ע ואמרז"ל זה הזן ומפרנס בו"ב, וזהו דכתי' ואכלת את כל העמים ולכאו' והלא אינם בני אכילה וגם אסורים באכילה, אלא הפי' הוא שמברר בירורים בעסקו במו"מ אף שהוא בירור היותר נמוך אבל שכרו למעלה יותר, אך ע"ז אמרו ראיתי בני עלי' והמה מועטים, אבל אפי' כשבא לבהכנ"ס להתפלל הוא ממהר ונחפז בל"א ער האיילט און ח„פט ואינו ממתין להתפלל עם מנין ואפי' כשמתפלל במנין ה"ה ממהר את אחרים ג"כ, וכ"ז מפני שצריך לרוץ למסחרו ער ד„רף פ„ר ח„פון און פ„ר לייפון, ובאמת ה"ז שקר ותהו והבל מיא פ„ר ח„פט ג רניסט און מי פ„ר לייפט ג רניסט, הגם שא"ז מצד רוע לבב ומצד פר"ע ח"ו וכמארז"ל במדר' תילים
30 שחביריו נמנים לדבר מצוה : ראה ברכות כו, סע"א.
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כב ח'שמט
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
תורה, עבודה וגמילות חסדים.
25 עבודה: תפלה, שבמקום קרבנות תיקנוה (ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב), ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. סהמ"צ מ"ע ה (וראה שיחת ש"פ בחוקותי ה'תשד"מ). רבינו יונה באבות שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ולכאורה צ"ע מהא דאיתא בגמ':
8 ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
שבמקום קרבנות תקנוה (ברכות כו, סע"א, זת"ב כ; ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 תפלות: שבמקום קרבנות תקנום (ברכות כו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
תפלות כנגד קרבנות תקנום.
42 ראה ברכות כו, א־ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה ברכות כו, א-ב. שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ח ס"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
5 הושע יד, ג. ואמחז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום (ברכות כו, א-ב. זח"ג כח, ב (ברע"מ)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ועתה נעשה זה ע"י התפלה, שכנגד קרבנות תקנום.
1454 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, יש עוד אופן בעבודה, והו"ע ההעלאה מלמטה למעלה, שהוא קו העבודה, והיינו, שדרך הוי' שהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה הוא קו התורה, ואילו ענין ההעלאה מלמטה למעלה הוא קו העבודה, שהו"ע הקרבנות, וכמו"כ תפלות שכנגד קרבנות תקנום, דתפלה הו"ע העלאה מלמטלמ"ע.
8 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
והיינו שבכללות חשיב כאן ג' הדברים שעליהם העולם עומד, תורה, עבודה, שהו"ע הקרבנות, ובזמן הזה הו"ע התפלה, דתפלות במקום קרבנות תקנום, וגמילות חסדים.
6 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והנה, ג' דברים אלו הם הג' קוים שעליהם העולם עומד, כמארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמ"ח, שהם אותם ג' הדברים שנזכרו כאן, תורה וגמ"ח, ותפלות שכנגד תמידין תקנום שהו"ע עבודת הקרבנות.
8 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, כללות עבודת האדם נקראת בשם תפלה, שהרי תפלות במקום קרבנות תקנום, ואחת העבודות העיקריות שהיו במקדש היא עבודת הקרבנות (כמו שנתבאר בסעיפים הקודמים), ולכן כללות עבודת האדם היא עבודת התפלה, כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם, ואמרו רז"ל איזו היא עבודה שהיא בלב כו' זו תפלה.
46 ראה ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הוא גם עכשיו בעבודת התפלה שכנגד הקרבנות, שלפי אופן ההעלאה שבתפלה נעשית ההמשכה בתומ"צ.
13 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
כן הוא גם בענין התפלה (דתפלות כנגד קרבנות תקנום):
75 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ ויקהל, פרשת שקלים
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שאמרו רז"ל "תפלות כנגד תמידין תקנום" – דלכאורה, הרי הקרבת קרבנות צריכה להיות בביהמ"ק דוקא [שכן, כל זמן ש"לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" היו יכולים להקריב גם בבמות, אבל מאז ש"באתם גו' אל המנוחה ואל הנחלה" נאסרה ההקרבה בבמות עולמית , גם בזמן הגלות], וא"כ, איך יכולה להיות עבודת התפלה שהיא כנגד הקרבנות?
21 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.
14 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שהתפלה היא בדוגמת הקרבנות, דענין הקרבנות הוא העלי' מלמטה למעלה.
38 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והמהרש"א בחדושי אגדות מוסיף ביאור, שהן הן ג' עמודי עולם ששנינו על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה וגמ"ח, שהרי עבודה הו"ע עבודת הקרבנות בביהמ"ק, ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים התפלה של ציבור היא במקום עבודת ציבור שהם התמידין.
7 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
– וכיון שגם נשמה בגוף יכולה להגיע לעילוי זה, הרי אין צורך בענין ד"תקבר" בגשמיות, כי, גם המעלה שישנה ב"ואל עפר תשוב" יכולה להיעשות ע"י עבודה ברוחניות (לבד קודם התחי', שאז יצטרכו להיות חוזרין לעפרן שעה אחת, כדי לזכות לשלימות הגילוי שע"י "ואל עפר – כפשוטו – תשוב" ) –
1021 אלא שמ"מ יש מעלה ב"ואל עפר תשוב" בגשמיות, שלכן, לפני תחה"מ חוזרין לעפרן, כדלהלן. ובדוגמת: תפלות במקום קרבנות (ברכות כו, א-ב), ובכ"ז "לכשיבנה ביהמ"ק אביא כו'" (שבת יב, ב) – הענין בשלימותו, לא רק "במקום".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וזהו גם כללות הענין דהעוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, שגמ"ח הו"ע ההמשכה מלמעלה למטה, ותפלה שבמקום קרבנות תקנום הו"ע ההעלאה מלמטה למעלה, ותורה היא קו האמצעי המחברם.
34 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
– הן אמת שגדלה ביותר מעלת התפלה, וכמובן גם מהדעה ("אלו ואלו דברי אלקים חיים" ) ש"תפלות במקום קרבנות תיקנום" , והרי ענין הקרבנות הוא נעלה ביותר, כידוע ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס" , ועד"ז בנוגע לענין התפלה, שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (שמקשר "ארצה" עם "שמימה"); אבל אעפ"כ, יש בזה גם ענין של הגבלה, כמובן מחילוקי הזמנים שבתפלה, כנ"ל.
1696 ראה ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, היינו, שמלבד קו התורה ישנו גם קו העבודה, עבודת הקרבנות, שדוגמתם היא עבודת התפלה, תפלות במקום קרבנות תקנום , וישנו גם הקו דגמילות חסדים, שקאי על קיום המצוות, כי צדקה (גמ"ח) היא כללות כל המצוות , מ"מ, העיקר הוא קו התורה (שעז"א חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה כו'), כי, שורש התורה הוא בבחי' שלמעלה מתהו ותיקון, ולכן על ידה נמשכת הנתינת כח לב' הקוין דעבודה וגמ"ח, שענינם הוא רצוא (תפלה) ושוב (קיום המצוות) ששרשם בתהו ותיקון, ועל ידה נעשה החיבור דנפש האלקית להתלבש בנפש הבהמית ולבררה ולזככה ולהעלותה לשרשה בעולם התהו, שעי"ז יאיר גם בנפש האלקית ריבוי האור הבל"ג דעולם התהו.
163 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שבזה מודגש כבר הקשר דביכורים (שקאי על האבות) לענין ג' תפלות, כי, תפלות אבות תקנום .
646 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ ישנה התאחדות ד' סוגים אלו בקרבן התמיד שהיו מקריבין בכל יום בזמן שביהמ"ק הי' קיים (בגשמיות, ועד"ז גם עתה – ברוחניות, ע"י התפלה ):
1661 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
במאמר, שהתחלת העבודה היא עבודת התפלה, דתפלה היא תמורת הקרבנות , וראשית העבודה בהבאת הקרבן הוא בסמיכה , דכתיב וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו, דע"י הסמיכה הוא הרצאת הקרבן.
498 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
עדיין צריך להבין, שהרי אמרו חז"ל תפלות כנגד קרבנות תקנום, וא"כ, כשם שבקרבנות ישנו לא רק ענין הזבח, העלאה מלמטה למעלה, אלא גם ענין הנסכים, המשכה מלמעלה למטה, כמו"כ צ"ל גם בתפלה לא רק ענין ההעלאה, אלא גם ענין ההמשכה, וצ"ל מהו ענין ההמשכה שבתפלה.
138 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע למעלה של גמ"ח – מביא הצ"צ , שגם "עיון תפלה היא מכלל גמילות חסדים (שלכן נמנה "עיון תפלה" בין הדברים ש"אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא" ), כדפרש"י שנאמר גומל נפשו איש חסד", וכפי שמוסיף הר"ש55, ש"התפלה נקראת נפש, שנאמר בחנה ואשפוך את נפשי לפני ה'".
659 ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ויובן בהקדים שאלה נוספת בנוגע לענין הקרבנות – שענינם בזמן הזה הו"ע התפלה, כמארז"ל "תפלות במקום קרבנות תקנום", שגם בזה מצינו לכאורה ענינים הפכיים:
2678 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וענינו בעבודה, שתחילה צ"ל עבודת התפלה, שזהו"ע הקרבנות , ואח"כ באה העבודה דלימוד התורה , שזהו"ע הדלקת המנורה, תורה אור .
712 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו כללות הענין ד"נשלמה פרים שפתינו" , שהפעולה ד"שפתינו" שלמעלה מהזמן היא כמו הקרבת הפרים, קרבנות, הקשורה עם זמן; אלא שב"שפתינו" גופא יש חילוק בין תורה לתפלה – שפעולת התורה היא באיזה זמן שיהי', ואילו פעולת התפלה, ש"במקום קרבנות תקנום" , היא בזמנים קבועים:
1538 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר בחסידות הטעם דאמירת תחנון ("אשמנו וכו'") לאחרי שמונה-עשרה דוקא – דלכאורה מקומו של תחנון הוא קודם התפלה, שהרי לכל לראש צ"ל עזיבת החטא, ולאח"ז הקרבת קרבן עולה, שבמקומה באה התפלה , וא"כ, מדוע אומרים תחנון לאחרי התפלה, לאחרי הקרבת הקרבן – כי, דוקא לאחרי שעמד בשמו"ע "כעבדא קמי' מרי'"144, אזי "תופס" ("ער כאַפּט זיך") שענין פלוני שעד עתה לא נחשב אצלו לחטא, ויתכן שהי' נחשב אצלו לענין טוב, ענין של עבודה, הנה במעמדו ומצבו עתה, הרי זה נחשב לענין של חטא, וצריך לומר על זה "אשמנו".
1454 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ומקשה על זה, שהרי ענין התפלה נכלל בקו העבודה, שהו"ע הקרבנות, כמארז"ל תפלות כנגד קרבנות תקנום, והרי ענין הקרבנות הוא העלאה מלמטה למעלה (כנ"ל), וא"כ, איך אפ"ל שתפלה היא בכלל גמ"ח, שהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה.
1812 ראה ברכות כו, א-ב ("תפלה במקום קרבן היא"; "אסמכינהו רבנן אקרבנות"). וראה רע"מ בזח"ג כח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מ"מ, ברוחניות הענינים ישנם ענינים אלו גם עתה, וכמו בנוגע לכללות ענין הקרבנות, ש"תפלות במקום קרבנות תקנום" .
559 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וכמו בענין התפלה, ש"כנגד תמידין תקנום" – כפי ששייך גם להלכה בנוגע לזמן התפלה, "ערב ובוקר וצהרים גו'" , שצריכה להיות בזמן שבו היו מקריבים את התמידין – שבזמן שביהמ"ק הי' קיים הוצרכה להיות הקרבת התמידין ע"י כהן דוקא, אבל עכשיו, לאחרי שחרב ביהמ"ק, שייך ענין התפלה (שכנגד התמידין) לכל אחד מישראל, ולא זו בלבד שכל אחד מישראל יכול לעשות זאת, אלא הוא חייב לעשות זאת, ובאופן שעל ידו נעשה הענין ד"נשלמה פרים שפתינו" (כפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע בנוגע לאמירת פרשת הקרבנות), כולל גם הפירוש ד"נשלמה" מלשון שלימות , היינו, שע"י כל אחד מישראל (לאו
2348 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והרי כללות ענין "זבחי קדשים" קשור עם ענין התפלה, שהרי נוסף לכך שבזמן שאין ביהמ"ק קיים תיקנו תפלות במקום קרבנות , הנה גם בזמן שביהמ"ק הי' קיים העיקר הוא "ובלבד שיכוין לבו לשמים", שזהו ענין התפלה.
274 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וגם צריך להבין במ"ש ונשלמה פרים שפתינו, דהפירוש הפשוט בזה הוא , דכיון שבתשובה צ"ל גם הבאת קרבן (כנ"ל), ועכשיו משחרב ביהמ"ק אי אפשר להקריב קרבנות, הנה עז"נ ונשלמה פרים שפתינו, שאפשר להשלים ענין הקרבנות ע"י התפלה, דתפלות כנגד קרבנות תקנום , וכן
385 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא עכשיו בתפלה שכנגד קרבנות תקנום , שזהו שאומרים בק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו גו' , שהו"ע יחוד חו"ב , שפירושו, שגם בבינה שמצד עצמה היא בריחוק מקום, יאיר אוא"ס בקירוב מקום כמו שמאיר בחכמה, ועד שע"י פרשה שני' דק"ש, שבה אומרים ואספת דגנך ותירושך ויצהרך , הרי זה נמשך בענינים הגשמיים למטה, שגם בהם יאיר אוא"ס בקירוב מקום.
811 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
במאמר34, שלהבין זה יש להקדים תחילה ביאור ענין האכו"ש כפי שהוא ברוחניות, וכמ"ש באתי לגני אחותי כלה אכלתי יערי עם דבשי, ואיתא בזהר שאכלתי יערי קאי על ברכות ק"ש, ודבשי קאי על ק"ש, והיינו לפי שתפלות הם כנגד הקרבנות , ובקרבנות נאמר את קרבני לחמי לאשי , שנקראים בשם לחם, ולכן גם התפלה (ברכות ק"ש וק"ש) נקראת בשם אכילה, אכלתי יערי גו', שעי"ז נעשה ענין האכילה למעלה.
1071 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה נעשה ע"י כללות העבודה בקיום התומ"צ, ובפרט ע"י הקרבנות, שזהו כללות ענין העבודה, וכן ענין התפלה שכנגד קרבנות , שעז"נ סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והיינו, שגם בבחי' ארצה (ארץ בתוספת ה', למטה מארץ, עד לדרגא היותר תחתונה) ממשיכים ומגלים בחי' השמימה (שמים בתוספת ה', למעלה משמים, עד לדרגא היותר עליונה ), שעי"ז מגיעים לדרגא נעלית יותר מכמו קודם הירידה למטה, שזהו שהירידה היא לצורך עלי'.
1464 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וענין זה נעשה גם ע"י עבודת התפלה, שבמקום קרבנות תקנום , שזהו מ"ש אדם כי יקריב מכם, ולא נאמר אדם מכם כי יקריב, ופירש בעל השמחה והגאולה שהו"ע הקרבת הנה"ב, ששרשה למעלה יותר, דאקדמי' טענתי' , וע"י התפלה מתעלה לשרשה ומקורה כו', ומשם נמשך הגילוי למטה.
2081 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
זה נעשה גם ע"י ענין התפלה, שבמקום קרבנות תקנום , ומזה מובן, שענין התפלה כולל גם את ענין הקרבן.
2244 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ג
"וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'", והיינו, שכאשר נגשים ליהודי בדרכי נועם ובדרכי שלום, ומעוררים אותו להיות עוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, כמבואר במהרש"א102 שג' ענינים אלו הם שלשת העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה ("מתפלל עם הציבור", שהרי תפלות במקום קרבנות תקנום ) וגמ"ח – הנה "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" , שמצליחים לפעול עליו לעשות כן בכל לבו.
2393 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובשלמא בנוגע לתפלת מוסף כשלעצמה – הרי כיון ש"תפלות כנגד קרבנות תקנום" , לכן מתפללים תפלת מוסף בר"ח, כנגד שעירי ר"ח; אבל מהו ענין הכפרה שישנו בר"ח?
252 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
[וב' ענינים אלו ישנם גם בקרבנות – שכנגדם נתתקנו תפלות :
1585 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אבל, אין זה מבטל את הצורך ב"שלשה עמודים" שעליהם "העולם עומד" ; צדקה היא רק אחד מהם, ונוסף לזה יש צורך גם בתורה – "דברי תורה", ו"עבודה" – "דברי תשבחות", ש"תפלות במקום תמידים (עבודה) תקנום" .
2652 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
במענה לשאלה בענין "ונשלמה פרים שפתינו" , ע"י "תפלות (ש)במקום קרבנות תקנום" , האם שייך בתפלה ענין של פיגול, כמו בקרבנות – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:
645 ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – כדאיתא בגמרא "תפלות כנגד תמידין (קרבנות ) תקנום", ו"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" , וכמ"ש "ונשלמה פרים שפתינו", ולכן, כל הענינים שנפעלו ע"י הקרבת
774 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
הטעם הפשוט לאמירת פרשת העקידה הוא כדי להזכיר זכות אבות, כי, "תפלות כנגד תמידין תקנום" , ולכן, כשם שקודם הקרבת קרבן תמיד היו אומרים "האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון" (כדברי המשנה במסכת תמיד ), כדי "להזכיר זכות אבות" , כמו"כ אומרים קודם התפלה פרשת העקידה כדי להזכיר זכות אבות.
2652 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
סוף היום הוא הזמן לאחרי שכבר נעשו כל עניני היום, לאחרי התפלות ש"כנגד קרבנות תקנום" , ולאחרי קריאת התורה, כולל גם לאחרי שיעורי הלימוד שיש לכל אחד לאחרי התפלה; כך שנשאר רק הענין של משיח.
437 ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז יש חילוק בין ירושלים לביהמ"ק – שביהמ"ק ענינו תפלה, שהרי בביהמ"ק הקריבו הקרבנות, שכנגדם הם התפלות , ואילו ירושלים עיקר ענינה הו"ע התורה.
1840 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ועד"ז בזמן הזה, שתפלות במקום קרבנות תקנום – שכאשר יהודי מתפלל בזמן הגלות, בחושך כפול ומכופל דעקבתא דמשיחא, הנה ענין התפלה הוא לפעול בכל הבירורים ש"בכל דרכיך דעהו" , ואפילו שב"כל מעשיך יהיו לשם שמים" , להעלותם ב"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" , ועי"ז פועל בחלק בעולם, בברוקלין, מלברון או עיר אחרת, שיהי' דירה לו ית' – ה"ה פועל במקום של קודש הקדשים!
1469 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ, ענין הקרבנות כפי שהוא בזמן הזה, שייך לכל אחד מישראל, שהרי "תפלות כנגד קרבנות תקנום" , ובענין התפלה אין חילוקים בין בנ"י, אלא כולם חייבים בתפלה, ועי"ז יש אצל כל ישראל המעלה שבענין הקרבנות.
1701 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
"עמל מלאכה", כאמור לעיל שזהו הענין ד"יהיב פרוטה לעני", הקו דגמילות חסדים; "עמל שיחה", תפלות ש"במקום קרבנות תקנום" , קו העבודה; ו"עמל תורה", קו האמצעי, קו התורה – אזי נעשה "העולם עומד" , "עולם קטן זה האדם"23, ועי"ז גם העולם כפשוטו, כיון ש"מכריע (לא רק את עצמו, אלא גם) את כל העולם כולו לכף זכות" (כיון ש"העולם נידון אחר רובו", ונידון בטובו של מלך מלכי המלכים הקב"ה).
597 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את האופן הקטן, למעלה הוא גבוה מן אופן הקטן, ומלמטה בתחתית, אופן הקטן מלמעלה מן הגדול" , בשייכות למ"ת, הוא לכאורה חידוש גדול – כי, הענין דאופן בתוך האופן שייך לבחי' העיגולים שאין בהם מעלה ומטה, ואילו ענין התורה שעיקרה הבנה והשגה באופן של קדימה ואיחור כו', שייך לבחי' היושר דוקא, שבכל עולם היושר הוא למעלה מעיגולים; ורק מצד שרשן העיגולים הם למעלה מהיושר, שלכן צריך האדם להביא קרבן מן הבהמה דוקא [דאע"פ ש"תפלות כנגד קרבנות תקנום" , מ"מ, מבקשים בתפלה "שתעלנו כו' ושם נעשה לפניך את קרבנות כו' כמצות רצונך", לא רק בדיבור דתפלה, אלא הקרבת קרבן מן הבהמה ממש], כיון ששרש הבהמה הוא מבחי' העיגולים .
2313 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה מובן גם ממה שאמרו רז"ל במדרש תנחומא , צפה משה ברוח הקודש וראה שביהמ"ק עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין ג' פעמים בכל יום, שמזה מובן שביכורים הו"ע כללי, כמו ג' התפלות שכנגד תמידין תקנום .
1417 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שאע"פ שמצות שמיטה תלוי' בקדושה המיוחדת שבארץ הקודש (משא"כ בחו"ל שמצד גושה ואוירה כו' אין מציאות כזו), ולכמה דעות חיובה מן התורה הוא רק בזמן שביהמ"ק קיים, ואילו בזמן הזה אינה אלא מדרבנן – הרי זה רק בנוגע לקיום המצוה בגשמיות כפשוטו, אבל ברוחניות הענינים, בנוגע ללימוד הוראה בשימוש לקונו, הרי זה שייך גם לאחרי חורבן ביהמ"ק וגם בחוץ-לארץ, וכמו בענין התפלה (שגם היא קשורה עם ארץ ישראל, כמ"ש "והתפללו אליך דרך ארצם") ש"במקום קרבנות תקנום" , שישנו בכל
1045 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ג, יז
ומבואר במהרש"א ובמפרשי הש"ס , שג' ענינים אלו הם ג' העמודים שעליהם העולם עומד, תורה, עבודה (תפלות במקום קרבנות תקנום ) וגמ"ח, והם גם כנגד ג' הענינים דמחשבה דיבור ומעשה (שבכל אחד מישראל בכל מקום וזמן), כי, העוסק בתורה שצ"ל באופן דלמוציאיהם בפה , ודברת בם , הו"ע הדבור, ובגמ"ח הו"ע המעשה (מעשה המצוות, שזהו שגמ"ח שקולה כנגד כל המצוות , ובדוגמת יד ימינו של האדם שבה מתבטא כחו של כל גוף האדם), ומתפלל עם הצבור, איזו היא עבודה שהיא בלב זו תפלה , ולב הו"ע המחשבה.
1628 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בא, יו"ד שבט (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וזהו ענין עבודת הקרבנות, ועתה בזמן הגלות הנה תפלה במקום קרבנות תקנום , ובכללות הו"ע עבודת אתכפיא ואתהפכא, וכמבואר בפרקים הקודמים ובהפרקים שלאח"ז.
349 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
והרי התחלת העבודה של כל יום בימות השנה היא בהקרבת קרבנות צבור – החל מ"עולת תמיד העשוי' בהר סיני" , קרבן תמיד של שחר שהקריבו בהתחלת היום בזמן שביהמ"ק הי' קיים, עבור כאו"א מישראל, אפילו יהודי שנמצא בקצוי תבל (שהרי גם בנ"י שבחו"ל הוצרכו ליתן מחצית השקל כדי להשתתף בקרבנות הצבור ), ומובן שעי"ז נפעל אצלו עילוי גדול ביותר; ועד"ז בזמן הזה, ש"תפלות כנגד תמידין תקנום" , והרי עבודת התפלה היא התחלת העבודה של כל יום בימות השנה.
1291 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וגם בזמן הזה, שלא שייך הענין של עלי' לרגל כפשוטה – צ"ל ההשתדלות בזה ברוחניות הענינים, וכמו כללות הענין שתפלות במקום קרבנות תקנום , כולל גם בנוגע למוספי יו"ט.
804 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
תורה, עבודה – תפלות שבמקום קרבנות תקנום , וגמילות חסדים – קיום המצוות, שנכללים כולם בגמ"ח .
1128 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
מה יפו פעמיך בנעלים כו', הנה הפסוק הזה נאמר על כנ"י בשעה שהיו עולים לרגל כמ"ש שלש פעמים בשנה יראה כו' את פני ה' אלקיך, ועתה משחרב בהמ"ק תפלה במקום קרבן שבחי' יראה את פני ה' אלקיך הוא עתה בתפלה, רק שאז הי' השראת השכינה למטה במקום גשמי במקדש כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי כו', לזה הי' אז בהתחלקות ג' זמנים פסח שבועות סוכות, נגד ג' אבות אברהם יצחק יעקב, ועתה בתפלה השראה זו היא בבחי' הרוחניות הוא בלי התחלקות, כי התפלה כלול מג' בחי' אברהם יצחק יעקב, כי תפלות אבות תיקנום, כי יש פסוקים בתפלה מבחי' אברהם בחי' אהבה, ויש בחי' יראה, ויש מבחי' יעקב מדת הרחמנות כמו אתה ה' לא תכלא רחמיך כו'.
5 תפלה במקום קרבן . . אבות תקנום : ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע פה באיזה מקומות אסור לקרות קריאת שמע ב
מקור מפורש
בדף זה
וכן הכינויים כגון רחום וחנון ונאמן וכיוצא בהם מותר לאמרם שם מן הדין לפי שגם בני אדם מכונים בהם לפעמים כמו שנאמר חנון ורחום וצדיק:
כ הרב רבינו יונה ברכות כו, א. הובא בכסף משנה שם. ט"ז סי' פד ס"ק ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס ז
מקור מפורש
בדף זה
ז אין תשלומין לתפלה שהפסיד אלא בזמן תפלה (הסמוכה לה) אבל לא בשעה שאינה זמן תפלה כגון אם שהה הרבה אחר שהתפלל תפלה שהיא חובת שעה אינו יכול להתפלל עוד לתשלומי תפלה שהפסיד לפי שלא תקנו תשלומין לתפלה שהפסיד אלא בזמן שעוסק בתפלה שהיא חובת שעה שאז כיון שהוא עסוק בתפלה הוא חוזר ומשלים מה שפשע בתפלותיו:
כט רשב"א ברכות כו, א הובא ב ב"י . שו"ע ס"ג. וראה גם רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"ח. עי' חי' צ"צ קצד, ג. ערוך השלחן סעיף יד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וכך הוא מי שנשאר בחיות אלקי גם זה בחי' רצוא בהיותו קרוב ודבוק באמת בהתלהבות אמיתי, כי הרי א' חסד חפצתי בתומ"צ בפו"מ ולא זבח דתפלה במקום קרבן דהיינו העלאת הנפש באוי"ר לבד.
791 דתפלה במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא כי תשא את ראש בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וביאור הדברים היינו כמ"ש מצרף לכסף כו' כן איש לפי כו', פי' כי הנה אה"ר שהיא באה ונמשכת מלמטה למעלה לעורר את האהבה בכללות נש"י הוא בבחי' מקיף כמ"ש וימינו תחבקני כו' והיינו כאר"י' ישא"ג לעורר כנס"י, וזה אינו אלא [לאחר] ההתבוננו' בק"ש בפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו יחודא עילאה ותתאה, ואז בש"ע שהתפלה במקום קרבן יורד האש שלמעלה אה"ר מבחי' ארי' הנ"ל ואוכל הקרבן שהוא הנה"ב כו', דהיינו שנתהפך גם רצון חומר הגוף לה' לבדו ואין בלבו אלא א[חד] ואין זר אתו כו'.
65 שהתפלה במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. לעיל פ' יתרו רסח, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והוא ענין תפלת החול בכלל שנק' עבודה שבלב במקום קרבן שנק' עבודה ע"ג המזבח כידוע, והענין הוא דכמו העלא[ה ד]קרבן [בהמה] ע"ג המזבח הוא בהקרבת חלב ודם כו' שנעשה רק לריח ניחוח כו', כך בתפלה שנושא את נפשו הבהמי' ומקריבה לפני ה' כשזובח יצרו לבטל כל רצון זר שהי' מקושר שם רק לה' לבדו בהתפעלות האהבה דכל לבבך כו', א"כ ה"ז העלאה ובירור מכל אשר נפל בק"נ בכל אשר נמשך נפשו הבהמי' גם ביגיעתו בעסקו במו"מ בהתקשרות הרצון ביותר יעלה הכל אל ה' בעבודה שבלב בק"ש ותפלה ע"י התגברות התפעלות האהבה שבלב לה' אחד לבדו כו', ונק' העלאה זו בשם קרבן שהוא הבירור מכל אשר נפל בק"נ ע"י האדם גם מה שאכל לתיאבון יהופך בחי' העלאה למעלה כהקרבת חלב ודם בבהמה גשמי'.
250 תפלת. . במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג. וש"נ. לקמן פ' תרומה שו, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ולהיפוך במע"ט מוסיפים אורות בכלים כו', והיותר מוסיף ומחבר האורות בכלים זהו בחי' מזון דלחם דתורה וכמ"ש אכלו ריעים לעילא כו' שזהו מאכל דחכ' דתורה דאצי' וכנ"ל באדם למטה בנשמה האלקי' (וכמו הקרבנות ע"ג המזבח שנק' לחמי לאשי כו' ועכשיו התפלה במקום קרבן שמקריב לנה"ב בשלהבת י"ה החו"ד דתאוות זרות כו').
1153 התפלה במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. לעיל פ' יתרו רסח, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ג, ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והנה כאשר רואה האב השתדלות הבן גם בריחוק יתוסף אהבתו בכפלי' כנ"ל כך עי"ז יתוסף אור אהבת ה' לישראל בכפלי' ונק' נשיקין כפולים כנ"ל כי ה' מחזיר פניו באור אה"ר בכפלי' להאיר נפשנו מפנימי' אור פניו יותר מזמן מ"ת דכתיב ישקני מנשיקות פיהו (שהן טעמי תורה כידוע) והיינו בחי' נשיקין כפולים הנ"ל שבא דוקא בסיבת הריחוק אחר הנסיון שגדול בכפלי' מאהבה שבקירוב בהיותו פב"פ וד"ל וכמ"כ יובן בענין התפלה שבמקום קרבן שבבהמ"ק שבזמן הגלות ודאי בחי' הסתר אלקות גם ברוב יגיעה בעבודה
11 התפלה שבמקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לא
מקור מפורש
בדף זה
תפלה כמו עסק הקרבת התמיד .
407 תפלה כמו עסק הקרבת התמיד : ברכות כו, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו'
מקור מפורש
בדף זה
ועכשיו תפילה במקום קרבנות תקנו, כי שרש ענין התפילה הוא להקריב נפשו הבהמית שתוכלל למעלה בשרש שרשה, שהוא ג"כ מבחי' פני שור
127 תפילה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שאו[/cup] מרום עיניכם כו' נפלאותיך ומח' כו' עצמו מספר כו' מרוב אונים כו'
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
שיהוי זמן מה והרי אינו שוהה אפי' רגע אלא מיד שעולה ברצונו כו', אין זה אלא מפני שהגוף מתאחד עם הנפש, והנפש פועלת בה כרצונה כאילו הי' עצמותה ומהותה ממש, ואף שהגוף הוא לבוש הנפש מ"מ הוא מתאחד עם הנפש, ועד"ז יובן למעלה ענין ע"ס שנק' בשם תיקונין שנמשלים לאיברי האדם חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא, ת"ת גופא, ומתייחדים עם בחי' אוא"ס ע"ד יחוד הגוף עם הנפש, ויותר עד דאיהו וגרמוהי חד בהון, משא"כ בחי' הלבושים שהם כמשל לבושי הגוף שאינם מתאחדים עם הגוף וכ"ש עם הנפש כו', וע' בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת דרוש השני, שמבואר שם ששרש הנשמות אף שעלו במח' הוא רק מבחי' הלבושים וע"י ירידתן והתלבשותן בגוף ונה"ב וקיום התומ"צ עי"ז מתעלים לאשתאבא בגופא דמלכא ממש, כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח איברין דמלכא ממש שנמשכו מט"ס דז"א טפ"ט הוא פ"א ובכ"א יש רת"ס הרי רמ"ג ועם ה"ח המגדילים הוא רמ"ח נמצא הם נק' כבי' גופא דמלכא, וזהו ועשיתם אותם וארז"ל כאילו עשאוני, ולכן ע"י קיום התומ"צ נעשה בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא, היינו ע"י הצדקה וחסד נכלל בבחי' חסד דרועא ימינא ממש, וע"י סור מרע בבחי' איזהו גבור הכובש את יצרו נכלל בבחי' גבורה דרועא שמאלא, וזהו כי לא ידח ממנו נדח, ממנו ממש שנכללו באלקות ממש בבחי' ע"ס שבהן מלובש אוא"ס ב"ה, ומ"מ היינו ג"כ ע"י התפילה שהיא במקום קרבן לברר נה"ב שעי"ז הוא ע"ד והחיות נושאות את הכסא כו' שמעלים את בחי' הכסא שמשם שרש נש"י שחקוקי' תחת כסה"כ, וגם בחי' אדם שעל הכסא לקשרו ולחברו לבחי' אוא"ס ממש, ועי"ז נעשה עלייתם לאשתאבא בגופא דמלכא, וכמ"ש במ"א ע"פ מקושש עצים, וע"פ וארא אל אברהם, וז"ע כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם שיהיו בבחי' המוציא במספר צבאם דהיינו ההתכללות בע"ס המתחלקים לששים רבוי כו' ולי"ב גבולי אלכסון כו', וכן ארז"ל ע"פ מי ברא אלה המוציא כו' בזכות מי נבראו בזכות
296 התפילה שהיא במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וכמ"כ תפלה במקום קרבנות וכמ"ש בד"ה לבבתיני הנה ע"י שמע שם ע' נמשך להיות העלאה דבכל לבבך אם ישים אליו לבו כו'] ומזה נמשך להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי מי שאנכי מצוך כו' שעי"ז נמשך גילוי אלהותו והתהוות התורה [וכמ"ש סד"ה רני ושמחי הראשון גבי ויקם עדות ביעקב כו' ובחי' זו נק' אמי כו' ע"ש] בבחי' שמים אש ומים, כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם פי' עולם נק' בחי' אש ומים [עמ"ש מענין עולם בד"ה וארא גבי וששה קצוות רוחניים כו' ובד"ה ויאמר משה אכלוהו היום גבי שעוסקי' בבנינו של עולם ועיין בפע"ח שער הברכות בפי' מלך העולם] והתורה גבהה מעלתה מאד בבחי' אלפים שנה שהם למעלה מבחי' עולם [ועמ"ש סד"ה ויהי מקץ מענין אלפים שנה כו' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה
116 תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ב, יז
והענין הוא כי הנה הבהמה בשרשה גבוה מן האדם שהרי שרשה מעולם התהו שקדמה לעולם התיקון, רק שנפלה בשבירה, וע"י שמעלים אותה ומקריבים אותה ע"ג המזבח ונכללת באש שלמעלה עד שמגעת לשרשה הוא בחי' פני שור שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא לבחי' אוא"ס בחי' כי לא אדם הוא, וע"י בירור התהו עי"ז נמשך מאוא"ס שלמעלה מתהו ותיקון ולכן עי"ז מתמלאים כל הפגמים כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו, וע"ז נתקן כל סדר התפלה כי האדם בקומו משנתו הנה הוא נעשה ברי' חדשה, וביצירת האדם נא' וייצר ה' אלקי' שם מלא, וכתי' וייצר בשני יודי"ן שרומז ליצ"ט ויצה"ר וכמארז"ל בתרין יצרין, ושרשם מב' שמות כי שרש נה"א הוא מש' הוי' כמ"ש כי חלק הוי' כו', והנה"ב משתלשל מק"ך צירופי אלקים כמ"ש במ"א, ואז מיד בקומו משנתו שנעשה ברי' חדשה הרי אין לו עדיין במה להגביר נפשו האלקי' על נה"ב כי הגם שהמוח שליט על הלב מ"מ הרי עדיין לא התבונן כלל, ולכן ראשית כל מתחיל מודה אני שענין ההודאה היא הגם כי אינו משיג בשכלו שכן הוא מ"מ הוא מודה על האמת, וכן
28 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ארי' דאכיל קורבנין (בפ"א שהי' יורד אש מלמעלה בדמות ארי' ואכיל קורבנין וצ"ל מה"ע דאכיל), והענין דהנה תפלה במקום קרבנות תקנו ותפלה העיקר לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודבקות לאלקות ולא רצון לבד דאפשר שרוצה מ"מ גם אם לא ישיג לא איכפת לו, אלא שיהי' לו דביקות שיודבק ממש כמו דבק פעולתו לדבק ב' דברים נפרדים שיהיו לאחדים ממש כמו"כ לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודביקות ממש לאלקות ולא די בדביקות נה"א לבד שהרי קודם התלבשותה בגוף הי' לה ג"כ אהבה לאלקות וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות וכ"ש ממלאכים שעומדים באהוי"ר ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים ויש מלאכים שהם אומרים קדוש פ"א ועומדים ב' אלפים שנה בביטל וכ"ש הנשמה שהי' עומדת באהוי"ר וביטל לאלקות והלואי תבוא לאחר התלבשותה בגוף לידי ביטל כזה ובאמת א"א שתבוא לידי ביטל כזה, דענין עמידה למעלה הו"ע ביטל, דלמטה שייך עמידה וישיבה אבל למעלה אינו שייך עמידה וישיבה אלא ענין עמידה הוא ביטל לאלקות, אלא עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל עליות הנה"ב דכתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות ופי' יצה"ר הנה פי' יצר רצון הרע רצון שהוא רע, וצ"ל מאחר שהוא יצה"ר איך יהי' לו אהבה לאלקות, אך הוא ע"י התבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד ביטל דיחו"ע איך שכולא קמי' כלא חשיב, אך זה אינו שייך להנה"ב שאין לו השגה בזה ואינו שייך שיתפעל
16 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והנה אילו ש"י לא ראה אברהם עד שהעקיד את יצחק בנו ע"ג המזבח ממעל לעצים אז כאשר א"ל המלאך בשם ה' אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה אז וישא אברהם את עיניו וירא את האיל, וכמשנ"ת לעיל שהאיל הי' נאחז בסבך עד שפשט ידו בטליתו של אברהם כמשנ"ת שם, והענין הוא ג"כ בעבודה שכשהי' האדם מביא עולתו הי' צ"ל הקרבת נפשו לה' שתעלה לה' ע"י הקרבת קרבן זה ושיעלה נפשו בעילוי אחר עילוי לבא לדבקה בה' אחד וז"ע סמיכת ידו על ראש העולה שסומכה ונשען שע"י קיום מצותו ית' שציונו להקריב עולה וזבח וע"י שרוצה בכל לבו להתקרב אליו ית' עי"ז יתעלה נפשו בעילוי אחר עילוי, וכשם שע"י הקרבן מתקרבי' כל הכחות והשמות למעלה כו' מחמת עוצם הגילוי מבחי' אורות דתהו כנ"ל כן יתקרב נפשו לבוא לדבקה בו ית' כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו, ותיקנו לומר תחלה פ' הקרבנות תרה"ד וקרבן התמיד ושארי קרבנות צבור וקרבן יחיד בכדי שיתעלה נפשו, ובעבודה ענין תרה"ד הוא בחי'
52 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
בדף זה
ריח והעלאה דקרבנות הי' נמשך הגילוי, והיינו גילוי המוחין בז"א, ולכן ביטל המעוררי', וכן בנפש האלקי' ענין בחי' השינה הוא, אשר מחמת הקיטורי' העולים מנה"ב אין אור הנה"א מתגלה במוח, וז"ע טמטום המוח כו' שאין האלקות נתפס בו וכמ"ש בסש"ב, וע"י ריח והעלאה מהתפלה שהיא במקום הקרבנות נמשך גילוי המוחין וכן בנפש כו', (ולפ"ז צ"ל שא"כ קרבנות וקטרת שוין, אמנם באמת אינו כן שיש יתרון גדול לקטרת על בחי' הקרבנות כמשית"ל ), ועד"ז בענין המצות שנק' ריח בגדיו, ממשיכי' גילוי אוא"ס ב"ה בחכ', וכן בנפש ע"י המעשה שמתקן מעשיו נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה כמ"ש בת"א ר"פ בראשית בד"ה השמים כסאי בפי' והארץ הדום רגלי שז"ע מ"ש וצדקה תרומם גוי ע"ש ובהגהות לשם באריכות, שענין הזכות זהו כמו שהריח משיב את הנפש שיאיר במוח ולב בבחי' גילוי הארת האור כו', ולכן על הצדקה שהיא כוללת כל המצות ונק' מצוה סתם כנ"ל נא' וצדקה תרומם גוי שמתרוממת ועולה למעלה מעלה, וז"ע בכל מאדך בכל ממונך, והרי באמת פי' בכל מאדך הוא ג"כ בחי' האהבה שבלי גבול, אלא שצ"ל דהא בהא תלי' כו'.
129 מהתפלה שהיא במקום הקרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והנה עכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו, דענין התפלה הוא שפיכת הנפש וכמ"ש ואשפך נפשי לפני ה' וענין שפיכה אנו מוצאים רק גבי דם כתי' שופך דם האדם באדם וא"כ תפלה הוא שפיכת הנפש היינו שפיכת הדם וכמו בקרבן עיקר ההקרבה הי' החלב והדם כמו"כ ענין התפלה שפיכת הדם כנ"ל, וכמו קרבן הוא ל' קירוב הכחות והשמות למעלה כמו"כ מתקרב עי"ז נפש האדם ג"כ [שהיא ג"כ ממכ"ע] וזהו וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו היינו דע"י שמתעלה נפש הבהמה יתעלה נפשו ג"כ, והנה התחלת העבודה בבהמק"ד הי' תרומת הדשן שהי' בחצות לילה ובעבודה הוא תקון חצות ובקצרה ענין
66 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא את ראש בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והנה עיקר פי' ואגודתו להיותו בבחי' התכללות בבחי' ביטול כמו ביעקב דכתי' ע' נפש שהגם שהיו ע' עכ"ז נא' נפש לשון יחיד, לפי שהיו יוצאי ירך יעקב יו"ד עקב שנמשך היו"ד בבחי' עקביים, ויש להם ביטול, לכן יכולים להתאחד ולהתכלל, וע' מזה בד"ה ולקחתם אגודת אזוב, גם כהנים לוים וישראלים בלק"ת ד"ה כי ההרים ימושו פ"ג נק' ואגודתו, גם כענין ברכת הזימון בשלשה אומר נברך, ובעשרה אומרים קדושה, ובאדם אחד י"ל ענין האגודה הוא בחי' התכללות חג"ת, אהוי"ר ורחמים, ג' קווין תורה ועבודה וגמ"ח, ועשרה הוא בחי' עשר כוחות הנפש שכ"ז בעבודה יוכל גם האחד לבא לזה, (אך מ"מ אינו רשאי לומר קדושה או לזמן ברכת הזימון בינו לבין עצמו, כ"א כשהוא בשלשהו או בעשרה דוקא), מ"מ לפמשנ"ת כאן י"ל ואגודתו זהו כשמקשר מחדומ"ע לאלקות, וזהו עצמו ענין תורה ועבודה וגמ"ח עבודה הוא בחי' עבודת הקרבנות שעכשיו תפלה במקום קרבנות שכשם שבהקרבן הי' פוסל מחשבת חוץ כן התפלה צ"ל בבחי' דביקות לאלקות בחי' רעו"ד, ודבור הוא בחי' דבור התורה, ומעשה הוא בחי' מעשה המצות, והנה טענת המן הי' הגם כי באמת הם מבחי' אחד שממשיכים בחי' אחד גם בארץ, ע"י הביטול כד אמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות כו' נמשך בחי' אחד גם בארץ, אך לאחר התפילה הם בבחי' שינה, וזהו ישנו שהם בבחי' שינה וגם מפוזר ומפורד במחשבות זרות, אך כ"ז הוא מנה"ב וצריך להסיח דעת מהם כמ"ש בסש"ב פך"ח.
יד תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
בחי' המזבח כי המזבח לא נברא אלא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, פי' המזבח נברא להאריך ימיו של אדם לפי שעל המזבח מקריבין קרבנות, וקרבן בגימ' ארך אפים והיינו שע"י הקרבן ממשיכין מבחי' אריכא דאנפין להיות נושא עון כו', וגם פי' להאריך ימיו של אדם היינו בחי' אדם דלעילא, וכן בתפלה שבמקום קרבנות הנה ארז"ל כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' המאריך באחד כשמתבונן היטב איך דכולא קמי' כלא חשיב (בחי' ביטול המדות לאוא"ס דלאו מכל אינון מדות) עי"ז ממשיך מבחי' א"א (בחי' כי לא אדם בבחי' אדם כו').
121 בתפלה שבמקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ולהבין ענין העבודה שהוא בחי' העלאה, הנה עיקר הקרבנות שהוא בחי' קדשי קדשים הי' שחיטתן בצפון וכמ"ש ושחט אותו על ירך המזבח צפונה כו' וכתי' הר ציון ירכתי צפון, וכן ארז"ל במשנה העולה קדש קדשים שחיטתה בצפון, וצ"ל מפני מה קד"ק שחיטתן בצפון דוקא שהרי צפון הוא בחי' גבורה, וכן תפלה שבמקום קרבנות צ"ל
98 תפלה שבמקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א [נקדישך] וביאור הענין עדר
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ונבין תחילה ענין בחי' ג"ד הנ"ל דתורה ועבודה וגמ"ח (כי ביום הזה בפ' אחרי דך"ה סע"ד) שהם כלל כל התורה והמצות, שענינם עכשיו בעבודה תורה ותפלה וצדקה, כי תפלה הוא במקום עבודת הקרבנות וגמ"ח היינו צדקה, וכנגד ג' דברים אלו כתי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם בחי' ג' לבושי הנפש מחדומ"ע, בראתיו הוא בחי' מחשבה שהיא בחי' בריאה יש מאין והוא נגד התפלה שהיא עבודה שבלב כמארז"ל ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זו תפלה שהוא בחי' הכוונה בבחי' המחשבה ברעותא דליבא כו', וכמארז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה, ודבור התפלה הוא רק שיהי' הקול מעורר הכוונה, לכן היא במקום הקרבנות שעבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנים בעובדא וברעותא דליבא כמ"ש בזהר, וכנודע שמחשבת חוץ פוסל בקרבן, ובעבודה היינו שיהי' מחשבתו וכוונתו דבוקה באוא"ס ב"ה בבחי' מס"נ
25 תפלה . . עבודת הקרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והנה בהמק"ד נק' באר וכמ"ש הרמב"ן שענין שחפר יצחק הם כנגד ב"ר וב"ש והבאר הוא מתתא לעילא תמיד בלי הפסק, ובבהמק"ד היו מקריבים קרבנות שהוא העלאה עד שעולה עד רזא דא"ס ועכשיו תפלה במקום קרבנות לכן אחר התפלה אומרים אליך ה' נפשי אשא שהו"ע מס"נ ביטול דבכל מאדך בלי גבול, וזהו קדוש הא'.
79 תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ חיי, צב"ר. ריגא
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
דהנה כתיב ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך כו', שיש כמה בחי' ומדרי' באהבה, אבל כללות כולם הוא הרצון והתשוקה באלקות, דשרש אהבה הוא אבה ל' רצון, דהנה אמיתת הגדר דאהבת השי"ת הוא אשר כל חפצו ורצונו ומגמתו הפנימי יהי' לד' לבדו ולא יחפוץ בשום דבר זולתו ית' וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, אמנם בכדי להגיע לידי איזה מדרי' אהבה באהבת השי"ת הוא ע"י סדר והדרגה בעבודה ויגיעה בהתבוננות עד שמגיע לההתבוננות דפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו ד' אחד, והיינו דכאשר עבודתו והתעסקותו הוא בעבודה שבלב זו תפלה אשר היא במקום הקרבנות, וכשם שבהבאת הקרבן הרי הי' צריך להיות תחלה ההכרה בהחטא אשר חטא, ולפי אופן החטא כן הי' הקרבן, ובהובאת הקרבן צ"ל הוידוי דברים, כן הוא בעבודת התפלה שהיא במקום הקרבן אשר תחלה צריך להיות הכרת החטא, והוא שיעשה חשבון בנפשו מכל הנעשה אתו עמו בקיום התורה והמצוה, וואָס טוט זיך באַ אים אין דעם ענין פון קיום המצות, ובמעמד ומצב כחותיו ומדותיו וחושי נפשו, וכשבודק היטיב בכחותיו ובמדותיו ה"ה מוצא כי יש מהם אשר הם מלובשים בדברים אסורים כמו בשקר וגאוה וכעס, ומהם במדות רעות, ובכללות עניניו שהוא
32 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וזהו דתפלה במקום הקרבנות, דכשם שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס כך התפלה עיקרה בבחי' העלאה.
35 ראה ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ואנו רואים במוחש בעניני עבודה דנקל יותר לחפוץ שיהי' גילוי אלקות למטה מכמו לפעול הכליון והתשוקה להיות בבחי' עלי' והתכללות למעלה, ובאמת הנה העבודה דעלי' היא עבודה גדולה יותר מכמו העבודה בבחי' המשכה וכמאמר העולם ארוף איז שווערער ווי אַראָפּ, וזהו דשחיטת קדשי קדשים הוא בצפון דוקא, והיינו דע"י קרבנות אלו הנה העלי' היא בבחי' קדש הקדשים ואמרז"ל תפלה כנגד הקרבנות תקנו, והיינו דכשם שבקרבנות העיקר הוא העלי' ע"י העלאת הקרבן ושרפתו, הנה כמו"כ צ"ל העבודה דרשפי אש התשוקה והצמאון לעלות למעלה, והוא החיות שבתפלה, דאַוונען מיט אַ געשמאַק און מיט אַ ברען שזה מגביה נפשו רוחו ונשמתו ממעמדו ומצבו ומרוממו בעילוי אחר עילוי בהשליבות דתפלה, והיינו דלבד זאת שהתפלה בחיות מעורר בו האמונה פשוטה הקבועה בתוך נקודת לבבו, שלפני הוי' ישפוך שיחו ולפניו ית' יגיד צרת לבבו, הנה עוד זאת הרי החיות דער געשמאַק באמירת תיבת התפלה מוציאו מן החולין שלו, עס נעמט אים אַרויס פון זיין חומריות, ומעמידו במקום אורה, אַז עס ווערט באַ אים נתחזק דער בטחון בהוי', וכבן העומד לפני אביו בוכה ומתחנן על נפשו הרי מתעוררים רחמי האב עליו, והבן הנה בזה גופא הרי מתחזק כחותיו, פון דעם אַליין וואָס ער האָט אַ טאַטען וואָס פאַר אים איז ער שופך את לבבו, הנה מזה גופא נעשה לו מרווח.
178 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
לנו ביהמק"ד ואותותינו לא ראינו, וכל המדריגות שבנשמה הם בהתעלמות וצריכים לגלותם ע"י יגיע[ה] ועבודה דוקא, הנה תפלה במקום הקרבנות, דענין הקרבנות הוא הקירוב והיחוד, וכן הוא בענין התפלה שהו"ע ההתקשרות וההתחברות, דקישור וחיבור הנשמה באלקות הוא ע"י התפלה, וארז"ל (ברכות דל"ב ע"א) לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל, והיינו דההתקשרות וההתחברות באוא"ס ב"ה הוא ע"י הקדמת סידור שבחו של הקב"ה.
68 ברכות כו, א-ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וי"ל ענין הקרבן ותפלה במקום קרבן ולכן ארז"ל תיכף לסמיכה שחיטה וכן תיכף לגאולה תפילה כו'.
6 ותפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
ויש להקדים ענין הקרבן מהו וענין התפלה שהוא במקום קרבן מה היא, כי הנה בקרבן ארז"ל תיכף לסמיכה שחיטה ובתפלה אמרו תיכף לגאולה תפילה כו' וכמאמרם ז"ל שלש תכיפות הן כו' (ברכות מ"ב ע"א).
6 התפלה שהוא במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והנה דברים אלו אין להם הבנה ויש להקדים לזה ענין תפלה במקום קרבן כי בזמן בהמ"ק קיים שאז הי' הקרבנות עצמן קרובין ע"ג המזבח נאמר וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק ועכשיו שאין קרבנות התפלה שהיא עבודה שבלב הוא במקום שמחת לבו שע"י הקרבנות ויש להבין מה ענין לתפלה דאיהו רחמי להיות כנגד תמידין דאת הכבש כו'.
4 תפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
אך יש להקדים ענין התפילה במקום קרבן ואעפ"כ אינו כמו קרבן ממש ולכן אומרים ושם נעשה כמצות רצונך, דמשמע דעכשיו אינו עדיין כמצות רצונך ממש, כי הנה ירידת הנשמה בגוף הוא לצורך עלי' ועלי' זאת הוא בתפילה, כי הנה בנשמה יש שכל ומדות והשכל הוא החוש להשיג איך שהוי' אלקינו בחי' יחיד הוא הוי' אחד כי גם הוי' המלובש בהשתלשלות מרכ"ד עד סוכ"ד במל' דמל' דעשי' נק' אחד, להיותם מיוחדים בלתי
7 התפילה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
אך אע"פ שהתורה נעשה בחי' מזון לנפש מ"מ מצד מזון התומ"צ בלבד לא הי' ביכולת האמונה עדיין להיות נמשך בבחי' פנימי' דדעת והכרה אם לא ע"י מזון העולה מלמטה למעלה שהוא בחי' העבודה דקרבנות שנק' לחמי וכן תפלה במקום קרבן ולזאת עיקר גילוי הדעת הוא בתפלה דייקא, ולכן בשחר כשקם אומר מודה אני כו' כי האמונה לא נתגלה עדיין רק בבחי'
29 תפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
והנה עכשיו תפלה במקום קרבן עיקרה ג"כ במחשבה שהוא בחי' מס"נ באחד ואהוי"ר שזהו מצות התלוי' במחשבה, ולכן אפי' לדעת הפוסקים בשאר מצות דלא בעי כוונה מ"מ בק"ש בפסוק ראשון הכל מודים דבעי כוונה בלב דוקא, ואע"פ שמוכרח להיות ג"כ קריאה בפה מ"מ העיקר הוא כוונת הלב, ונמצא שהעבודה וכן התפלה במקום קרבן היא כנגד לבוש המחשבה וע"י לבוש המחשבה הוא ממשיך תוס' גילוי אור מדבר ה' המחי' ומהוה בעולם הבריאה ולהיות קיום בבחי' נצחי' כענין לעולם ה' דברך נצב בשמים כו' כנ"ל, ולבוש השני הוא בחי' התורה שהוא כנגד לבוש הדיבור ועיקר מצות לימוד התורה הוא בדיבור כמאמר ודברת בם וכן וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור ועי"ז ממשיך אור דבר ה' להחיות עולם היצירה כו', ולבוש הג' הוא לבוש המעשה שזהו ענין הצדקה וגמ"ח וכללות המצות שבמעשה בפו"מ נק' בשם צדקה וגמ"ח ועי"ז ממשיך אור דבר ה' בעולם העשי' כו'.
32 תפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
וזהו ענין עולת תמיד העשויה מכבר בהר סיני, ולכאורה מה ענין הר סיני לעולת תמיד, אך הענין הוא כנ"ל דבהר סיני הוא ענין נתינת התורה שהוא ענין תוס' אור דלחם שנתחזק בתוס' כח ע"י הכבשים שלמעלה מהם שהמה הכנה כוללת לכבשי התמידין דכל השנה, וכ"ה עכשיו בתפילה במקום קרבן שהוא ענין התהפכות המדות הטבעיו' לה' לבדו שהוא כמו ענין הבהמה שנתהפך להיות במהות אדם שעי"ז נעשה אח"כ תוס' כח וחיזוק בבחי' אדם מה שלא יהי' חיזוק כזה מצד התורה עצמה הנק' לחם והיינו תוס' כח בבחי' השגות אלקות בעצם שאינו שייך
43 בתפילה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
פתיחה בהקשר
דובר שלום תפלת שחרית לאחר חצות
מקור מפורש
בדף זה
אמנם המקור להלכה זו הוא ברי"ף (ברכות כו, א) וברא"ש (שם פ"ד סי' א):
פתיחה בהקשר