ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג

118

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הסדר (שלא בזמנו): לאלה אשר לא הקריבו את הפסח בזמנו, אין אומרים, שעבר יומו בטל קרבנו¹⁹, אלא התורה מאפשרת להם להקריבו מאוחר יותר. כמאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר²⁰ "פסח שני – ענינו, שאין דבר "אבוד", תמיד אפשר לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואף "לכם"²¹ – שהיה זה ברצונו²² – יכול, בכל זאת, לתקן".

וזאת, בדומה להבדל שבין עבודת צדיק לעבודת בעל תשובה: צדיק עובד את הקדוש־ברוך־הוא בדרך הישרה – "אשר עשה האלוקים את האדם ישר"²³ – לפי סדרי התורה. לבעל התשובה, אשר שינה את סדרי התורה, נותן הקדוש־ברוך־הוא אפשרות לתקן את העבר ולהשלים את החסר.

כך אנו רואים את ההבדל בין מצב בני ישראל בפסח ראשון לפסח שני, בפעם הראשונה:

בעת הקרבת הפסח היו ישראל במצב של "נולדים", כנבואת יחזקאל²⁴, ללא עבירות, ובעלי מצוות מילה ופסח – בדמיך חיי בדמיך חיי²⁵, מצב של צדיקים – כמצב של (התחלת?²⁶) "גירות"²⁷ לפי ההלכה – "וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי"^*, ללא עבירות, ואומרים לו:²⁸ ישלם ה' פעלך ותהי משכרתך שלמה... (על²⁹) אשר באת לחסות תחת כנפיו³⁰.

ואילו פסח שני היה עבור מי ש"היו טמאים (ואיזו טומאה? – טומאת מת^*) לנפש אדם"³¹ (שהמות נגרם על ידי חטא עץ הדעת³², מקור כל החטאים³³), והם בקשו, לאחר שהודו ש"אנחנו טמאים לנפש אדם – למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל"³⁴ – בדומה לתשובה לכל פרטיה: ווידוי³⁵, תיקון

הערות

19. ברכות כו, סע"א. ספרי (הובא ברש"י) פינחס כח, י. יד. ועוד.
20. היום יום י"ד אייר. וראה בארוכה לקמן ע' 138 ואילך.
21. פרשתנו ט, י.
22. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 75 הערה 60. חי"ב ע' 7־216.
23. קהלת ז, כט.
24. טז.
25. יחזקאל שם, ו. מכילתא (הובא ברש"י) בא יב, ו. שמו"ר פי"ז, ג. פי"ט, ה. ועוד.
26. לכאורה פשוט דאז הי' זה כל הגירות – ונפק"מ בגר שמל ולא טבל האם מחוייב בפסח. ודוגמתו – מל ולא פרע. קודם שנצטוו על הפריעה. וראה תוד"ה כי פליגי ותו"י יבמות מו, ב. ואכ"מ.
27. ראה יבמות (שם, א־ב) וכריתות ט, א.
*. יבמות כב, א. וש"נ.
28. רות ב, יב.
29. שזהו פירוש המדרש רבה (שם) שיש שנתקשו בפירושו: ישלם ה' פעלך גו' מעם ה' א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו. – עתה מצאתי כן בפי' עין חנוך.
30. ראה תרגום שם: ובההוא זכותא תשיזיבי מדין גיהנם למיהוי חולקך עם שרה רבקה רחל ולאה – דקשה לומר שכ"ז בא בזכות ד"עשית את חמותך", כ"א הוא הזכות "אשר באת גו'", כנ"ל.
*. החמור מכולם (כלים פ"א, מ"ד).
31. פרשתנו שם, ו.
32. שבת נה, ריש ע"ב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 177 הערה 55.
33. ראה תו"א עט, רע"ד. ד"ה באתי לגני ה'תשי"א פ"ב.
34. פרשתנו שם, ז.
35. עפ"ז יומתק הסגנון "אנחנו טמאים לנפ"א למה נגרע" – דצ"ע וכקושיית המפרשים.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 2

כרך לג ‹ בהעלותך ‹ שיחה א ‹ 57 לקו"ש חי"ח ע' 118
כרך לב ‹ אייר ‹ אייר ‹ 74 לקו"ש חי"ח ע' 118

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.