237
שונה הדבר כאשר הדבר מופיע כדבר עיקרי, ובתוספת הדגשה מתאימה, שאז ההתייחסות אליו וההיענות הם באופן אחר לגמרי.
ובנוגע אלינו — ענין שכבר דובר עליו בעבר, אבל לא במלוא ההדגשה הנדרשת כשמדובר בדבר עיקרי בחיי יום יום:
לעשות כל בית יהודי ל"מקדש מעט18", כפי שהדבר רמוז בציוויו והבטחתו19 של הקב"ה: "ועשו לי מקדש20 ושכנתי בתוכם", כהדגשת חכמינו ז"ל21 שלא נאמר "ושכנתי בתוכו" (לשון יחיד: במקדש), אלא "בתוכם" (לשון רבים) — בכל אחד ואחת, ב"לבבך", "נפשך", "מאודך-ממונך", בכל בית יהודי22.
במלים פשוטות: באים לבטא במלוא ההדגשה כי יש לעשות את הענין של "ושכנתי בתוכם" — לדבר עיקרי, ולהתמסר לכך בפועל בהשתדלות הגדולה ביותר, במחשבה דיבור ומעשה, לשם הבאת הדבר להגשמה מעשית במדה המלאה ביותר.
ביתר בהירות ויתר פירוט: ה"המקדש מעט" — "ושכנתי בתוכם" — בלבו של כל יהודי ובכל בית יהודי, יהוו השתקפות ובבואה, כביכול, של המקדש הכללי23, שכלל בתוכו, ושימש בזה מקור לכל העולם, את כל שלושת העמודים24 שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה25 וגמילות חסדים.
תורה— מודגשת בפרט הראשון28 של "ועשו לי מקדש" — בהציווי: "ועשו ארון29
הערות
- 18. מקדש מעט: ראה יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
- 19. בציוויו והבטחתו: דציוויים שבתורה הם (גם) לשון עתיד והבטחה (תו"א ס"פ תשא; או"ת להה"מ הוספות סי"ב (וש"נ); סה"מ תרכ"ו ע' קיב ואילך; תר"ל ע' קמ ואילך; שם ס"ע קמח ואילך — בנוגע ל"ואהבת"). ובלקו"ת במדבר יג, ג: כי העתיד והציווי שניהם משמשין בלשון אחד.
- 20. ועשו לי מקדש: תרומה כה, ח.
- 21. כהדגשת חכמינו ז"ל: בלקו"ת ר"פ נשא (כ, סע"ב) הביאו בשם "ארז"ל". וראה ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחילתו (ד"ה ושני פסוקים — סט, ב). אלשיך עה"פ תרומה כה, ח קרוב לסופו (ד"ה עוד יתכן — פט, א). של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. וראה גם ד"ה היושבת בגנים תש"ח (ע' 132 ואילך). ד"ה באתי לגני דההילולא בתחילתו. ועוד.
- 22. ועשו לי מקדש. . בכל בית יהודי: ראה פרש"י עה"פ: ועשו לשמי בית קדושה. ד"ה ועשו לי מקדש תרפ"ה (סה"מ תרפ"ה ע' קעט).
- 23. המקדש הכללי, שכלל בתוכו. . כל שלושת העמודים: ראה (ע"ד החסידות) אוה"ת דרושים לפ' זכור (ס"ע א'תשפ ואילך).
- 24. שלושת העמודים. . תורה, עבודה וגמילות חסדים: אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על שלשה דברים ה'ש"ת (ע' 160 ואילך).
- 25. עבודה: תפלה, שבמקום קרבנות תיקנוה (ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב), ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. סהמ"צ מ"ע ה (וראה שיחת ש"פ בחוקותי ה'תשד"מ). רבינו יונה באבות שם).
- 28. בפרט הראשון של "ועשו לי מקדש": כי "זה הכלל ("ועשו לי מקדש") כולל מינים רבים שהם המנורה והשולחן והמזבח וזולתם כולם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש וכו'" — סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ (וראה שם שרש יב — מהשיעורים בלימוד הרמב"ם דימים אלו) — אלא שהרמב"ם לא מנה הארון בין "חלקי המקדש", וכמשנ"ת במק"א. וראה לקו"ש חי"א ע' 116 ואילך. חכ"א ע' 252 ואילך.
- 29. בפרט הראשון. . "ועשו ארון: ראה רמב"ן עה"פ תרומה כה, כב: עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת
משנה אבות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
ספר המצוות, מצוות עשה ה׳ - הטקסט מספריא
הוא שצונו לעבדו, וכבר נכפל זה הצווי פעמים באמרו ועבדתם את ה' אלהיכם, ואמר ואותו תעבודו. ואע"פ שזה הצווי הוא גם כן מהצוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא צווי לתפלה. ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה. ואמרו גם כן ולעבדו זו תלמוד, ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שבאר שלמה ע"ה. (בפרשת ואלה המשפטים, אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פ"א):
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
הטקסט של Ramban on Exodus 25:22 אינו זמין בספריא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

