ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט

237

שונה הדבר כאשר הדבר מופיע כדבר עיקרי, ובתוספת הדגשה מתאימה, שאז ההתייחסות אליו וההיענות הם באופן אחר לגמרי.

ובנוגע אלינו — ענין שכבר דובר עליו בעבר, אבל לא במלוא ההדגשה הנדרשת כשמדובר בדבר עיקרי בחיי יום יום:

לעשות כל בית יהודי ל"מקדש מעט¹⁸", כפי שהדבר רמוז בציוויו והבטחתו¹⁹ של הקב"ה: "ועשו לי מקדש²⁰ ושכנתי בתוכם", כהדגשת חכמינו ז"ל²¹ שלא נאמר "ושכנתי בתוכו" (לשון יחיד: במקדש), אלא "בתוכם" (לשון רבים) — בכל אחד ואחת, ב"לבבך", "נפשך", "מאודך-ממונך", בכל בית יהודי²².

במלים פשוטות: באים לבטא במלוא ההדגשה כי יש לעשות את הענין של "ושכנתי בתוכם" — לדבר עיקרי, ולהתמסר לכך בפועל בהשתדלות הגדולה ביותר, במחשבה דיבור ומעשה, לשם הבאת הדבר להגשמה מעשית במדה המלאה ביותר.

ביתר בהירות ויתר פירוט: ה"המקדש מעט" — "ושכנתי בתוכם" — בלבו של כל יהודי ובכל בית יהודי, יהוו השתקפות ובבואה, כביכול, של המקדש הכללי²³, שכלל בתוכו, ושימש בזה מקור לכל העולם, את כל שלושת העמודים²⁴ שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה²⁵ וגמילות חסדים.

תורה— מודגשת בפרט הראשון²⁸ של "ועשו לי מקדש" — בהציווי: "ועשו ארון²⁹

הערות

18. מקדש מעט: ראה יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
19. בציוויו והבטחתו: דציוויים שבתורה הם (גם) לשון עתיד והבטחה (תו"א ס"פ תשא; או"ת להה"מ הוספות סי"ב (וש"נ); סה"מ תרכ"ו ע' קיב ואילך; תר"ל ע' קמ ואילך; שם ס"ע קמח ואילך — בנוגע ל"ואהבת"). ובלקו"ת במדבר יג, ג: כי העתיד והציווי שניהם משמשין בלשון אחד.
20. ועשו לי מקדש: תרומה כה, ח.
21. כהדגשת חכמינו ז"ל: בלקו"ת ר"פ נשא (כ, סע"ב) הביאו בשם "ארז"ל". וראה ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחילתו (ד"ה ושני פסוקים — סט, ב). אלשיך עה"פ תרומה כה, ח קרוב לסופו (ד"ה עוד יתכן — פט, א). של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. וראה גם ד"ה היושבת בגנים תש"ח (ע' 132 ואילך). ד"ה באתי לגני דההילולא בתחילתו. ועוד.
22. ועשו לי מקדש. . בכל בית יהודי: ראה פרש"י עה"פ: ועשו לשמי בית קדושה. ד"ה ועשו לי מקדש תרפ"ה (סה"מ תרפ"ה ע' קעט).
23. המקדש הכללי, שכלל בתוכו. . כל שלושת העמודים: ראה (ע"ד החסידות) אוה"ת דרושים לפ' זכור (ס"ע א'תשפ ואילך).
24. שלושת העמודים. . תורה, עבודה וגמילות חסדים: אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על שלשה דברים ה'ש"ת (ע' 160 ואילך).
25. עבודה: תפלה, שבמקום קרבנות תיקנוה (ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב), ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. סהמ"צ מ"ע ה (וראה שיחת ש"פ בחוקותי ה'תשד"מ). רבינו יונה באבות שם).
28. בפרט הראשון של "ועשו לי מקדש": כי "זה הכלל ("ועשו לי מקדש") כולל מינים רבים שהם המנורה והשולחן והמזבח וזולתם כולם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש וכו'" — סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ (וראה שם שרש יב — מהשיעורים בלימוד הרמב"ם דימים אלו) — אלא שהרמב"ם לא מנה הארון בין "חלקי המקדש", וכמשנ"ת במק"א. וראה לקו"ש חי"א ע' 116 ואילך. חכ"א ע' 252 ואילך.
29. בפרט הראשון. . "ועשו ארון: ראה רמב"ן עה"פ תרומה כה, כב: עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.