116
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
16 לקוטי
תרומה*
א. מהכתוב ,ועשו לי מקדש וגו * הנאמר בפרשתנוי יליף הרמב"ם מצות עשה ,שציונו לבנות בית הבחירה לעבודה בו יהי' ההקרבה והבערת האש תמיד, ואליו תהי' ההליכה והעלי' לרגל כו' והוא אמרו ית' ועשו לי מקדש": (וממשיך) ,שזה הכלל
*) וסיום מס' מדות.
1) כה, ח.
62) סהמ"צ מ"ע כ. וראה שם שרש יב. רמב'"ם ריש הל' ביה"ב. ועד'יז הוא כחינוך מצוה צה,
) ראה כס"מ הל' ביהב"ח שם דהסמ"ג (מ"יע קסג) כתב דלמדין מהכתוב (ראה יב, יא) והי" המקום אשר יבחר ה"א גו" (שהובא בסנה' כ, ב). ולא רצה לומר שה" מצוה היא ועשו לי מקדש (כהרמב"ם) משום הההוא קרא במשכן שבמדבר מירי*, ולהרמב"ם משמע דהאי קרא כלל הוא לכל מקום בין למשכן שבמדבר בין לשילה ונוב וגבעון בין לבית עולמים ודיקא נמי דקאמר ועשו לי מקדש ולא ועשו לי משכן**. ובברית משה לסמ"ג (שם) כתב שגם לדעת הסמ"ג למדין מפסוק וילן. וכבר העירו שכדברי הרמב'"ים (שלבנות ביהב"ח נא' בפד סוק ועשו לי מקדש) מפורש בתנחומא תצא יא פסיקתא. דר"כ פ"ג. ועדייז בסדר עולם ספייו.
ומש"כ בלח"מ ויש הל'י מלכים שגם לדעת הרמב"ם ועשו לי מקדש קאי על משכן שבמדבר (,וכי היכא הבשילה ובמדבר היא מצוה ודאי דבביהב"ח היא מצוה"), ציץ שהרי מנה המצוה מפסוק דילן במנין המצות, והרי אינו מונה במנין המצות וק מה שנוהג לדורות. וגם מפשטות לשונו בהל' ביהב"ח ,וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והי' לפי שעה שנאמר כי לא באתם כו'", מוכח שהפסוק ועשו
כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק".
והיינו שדעת הרמב"ם היא, כי עשיית כלי המקדש אינה מצוה בפיע כ"א חלק במצות בנין בית המקדש.
הרמב"ן*+ חולק עליו וכותב ,ולא הוכשר בעיני הטעם שכתב בו הרב שאמר שהם חלקים מחלקי המקדש, לפי שאין הכלים חלק מן הבתים אבל הם שתים מצות ואינן מעכבות זו את זו ומקריבין בבית אעפ"י שאין בו כלים אלו (וממשיך) ולכן אצלי עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצוה בפ"ע". ומה שעשיית ה" שלחן ומזבח ומנורה לא תמנה מצוה בפ"ע לפי"ד הרמב"ן -- הוא מפרש הטעם ,מפני שנצטווינו לשום לחם לפני ה' תמיד וצוה אותנו בהכשר העבודה הזאת שהיא לשום אותו בד שלחן מתואר כן ושיסודר לנו שתהי' הדלקה הזו במנורה של זהב משקלה וענינה כן וכן. והנה הם תשמישי קדושת".
ב והנה בישוב דעת הרמב"ם כתב המג'א' ד,אף שהם אינם מעכבים העבודה בביהמ"ק על זה לא ימנע מהיותם חלקים שהרי כמה דברים יש שאינם מעכבים דבר אחר והם חלקים*
הערות
ספר המצוות, מצוות עשה ל״ג - הטקסט מספריא
היא שצוה הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד ולתפארת ואז יעבדו במקדש, והוא אמרו ועשו בגדי קדש לאהרן, ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות, וזאת היא מצות בגדי כהונה שמונה בגדים לכהן גדול וארבעה לכהן הדיוט וכל עת שישרת הכהן בפחות ממנין בגדיו המיוחדים לו באותה העבודה או ביותר מהם עבודתו פסולה ויתחייב על זה מיתה בידי שמים רוצה לומר למחוסר בגדים שעבד. וכן מנוהו בגמרא (סנהדרין פ"ג) בכלל מחוייבי מיתה בידי שמים. ולא בא בכתוב זה בבאור, אבל בא בכתוב וחגרת אותם אבנט והיתה להם כהונת עולם ובא הפירוש בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים והרי נתבאר זר ששמש במיתה. ואמרו בספרא וישם עליו את החשן פרשה זו למדה לשעתה ולמדה לדורות למדה לשרת יום יום ולשרת יום הכפורים. בכל יום משמש בבגדי זהב ביום הכפורים בבגדי לבן. וכבר בא בספרי שלבישת בגדים אלו היא מצות עשה, והוא אמרם מנין שאין אהרן לובש בגדים אלו לגדולתו אלא כמו מקיים גזרת המלך שנאמר ויעש כאשר צוה ה' את משה כלומר לבישת הבגדים. ואע"פ שהם בתכלית היופי שהם מזהב שהם וישפה וזולתם מהאבנים הטובות והיפות לא יכוין בהם היופי אלא לקיים הצווי שצוה השם יתעלה למשה לבד והוא שילבש בגדים אלו תמיד במקדש. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בזבחים ביומא ובסוכה. (ואתה תצוה, כלי בית המקדש פרק י'):
מצוטט ב־9 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כג ‹ ח'תתכט לקו"ש חי"א ע' 116
לקוטי שיחות 7
- כרך לא ‹ פקודי ‹ שיחה א ‹ 222 לקו"ש חי"א ע' 116
- כרך לא ‹ הוספות ‹ יו"ד שבט ‹ 237 לקו"ש חי"א ע' 116
- כרך טז ‹ ויקהל ‹ שיחה ב ‹ 438 לקו"ש חי"א ע' 116
- כרך כא ‹ ויקה"פ ‹ שיחה א ‹ 251 לקו"ש חי"א ע' 116
- כרך כו ‹ תרומה ‹ שיחה א ‹ 170 לקו"ש חי"א ע' 116
- כרך כו ‹ פקודי ‹ שיחה ב ‹ 282 לקו"ש חי"א ע' 116
- כרך כו ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ד ‹ 415 לקו"ש חי"א ע' 116
תורת מנחם 1
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ [ יו"ד שבט, ה'תשל"ב] לקו"ש חי"א ע' 116
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

