ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א

251

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפרשת "פקודי" – בה לא מופיע מנין אלא סך הכל של זהב, כסף, נחושת.

גם בנוגע לפרשת "ויקהל" אין זה עדיין ביאור מספיק. כי מכיון שכל ענייני התורה הינם בתכלית הדיוק, מובן, כי בדיוק כפי שבכל מקום מבטא השם את תוכן הדבר, כך גם בנוגע לשמות הפרשות – ובעניינו: "ויקהל" – מבטא השם לא רק את ההקדמה לתוכן העיקרי של הסדרה, אלא (גם) את נקודתה העיקרית.

ג. דברי הרמב"ם "וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק"

ויובן זה בהקדם: בנוגע למצות בנין בית המקדש אומר הרמב"ם (בספר המצוות)¹⁶: "שצונו¹⁷ לבנות בית הבחירה לעבודה בו יהי' ההקרבה והבערת האש תמיד כו' והוא אמרו ית' ועשו לי מקדש". ולאחר מכן ממשיך: "שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה¹⁸ והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש וכבר ייחד הציווי¹⁹ בכל חלק וחלק"²⁰.

צריך להבין: לאחרי שהרמב"ם כותב שהכלים הם "מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש" – שהם פרטים מהכלל, מהמצות־עשה "ועשו לי מקדש" – למה לו להרמב"ם לומר בסוף דבריו "וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק", שלכאורה מדגיש בכך תוכן הפכי, שכל חלק וחלק מכלי המקדש הוא דבר בפני עצמה ומצוה בפני עצמה²¹.

ובכלל – איזו נפקא־מינה יש מהוספה זו בדברי הרמב"ם שם?

ד. אופנים בחשיבותו של פרט אחד מהכלל

ויש לומר ההסברה בזה:

את השייכות שבין כלי המשכן עם המשכן ניתן לפרש בכמה אופנים – מעין האופנים שאפשר לומר בנוגע לכל כלל המורכב מפרטים²²:

א) כל אחד מהפרטים אינו מציאות בפני עצמו, כל מציאותו היא רק בכך שעל־ידי התאחדות כולם יחד נעשית מציאות אחת – הכלל. בנוסח אחר: מציאות הפרטים אינה אלא הכשר בלבד למציאות הכלל.

[מעין דוגמא לזה²³: גדרו של "חצי

הערות

16. מ"ע כ. וראה לשונו שם שורש יב.
17. כ"ה הלשון בסהמ"צ לפנינו. ובתרגום הר"ח העליר ור"י קאפח בשינוי לשון.
18. בקאפח "שהכללות הזאת כוללת פרטים, ושהמנורה והשלחן כו'". ובהעליר "כולל חלקים ושהמנורה כו'".
19. בקאפח: וכבר נתייחד ציווי לכל חלק וחלק.
20. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 116 ואילך.
21. ובסהמ"צ בשורש יב (שנזכר במ"ע כ' "וכבר בארנו שזה הכלל כו'") כתב: ואחר כך בא לתאר חלקיו ואיך יעשה, ואין ראוי שימנה כל מה שאמר בו ועשית מצוה בפני עצמה. וראה מפרשי סהמ"צ שם ובמ"ע לג.
22. ראה מפענח צפונות פרק ד כמה אופנים וביאורים בשייכות כלל ופרט. וש"נ.
23. יש לומר דוגמא במצוה (לא רק באיסור כבפנים): חוט א'* מארבע חוטי הציצית, שאין עליו שם בפ"ע, כי ענינו הוא רק שע"י צירוף ד' חוטין נעשה למציאות ציצה אחת.
. משא"כ ציצה א' שלימה – ראה מנחות כח, א במשנה, ובגמ' שם לז, ב. הובא במפענח צפונות שם ס"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.