ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א

252

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיעור" לדעת ריש לקיש שחצי שיעור מותר מן התורה²⁴. ברם, כאשר מצטרפים שני חצאי שיעור – נעשית מציאות חדשה, ואז נפעל ומתחדש האיסור מן התורה²⁵].

ב) גם הפרטים הינם מציאות בפני עצמם, אלא שעל־ידי הצטרפותם יחד, מהווים הם גם ענין חדש, שלא היה קודם לכן כאשר כל פרט היה בפני עצמו.

[על דרך הענין של עשרה לדבר שבקדושה, שכל יהודי בפני עצמו יש בו קדושה, אבל כאשר עשרה מישראל נאספים יחד, נפעלת (גם) קדושה נעלית יותר, שאז ניתן לומר דברים שבקדושה].

ג) הפרטים אינם מציאות חשובה כל אחד בפני עצמו; אבל כשהם מתאחדים ומתהווה מהם כלל, מקבל אחר כך כל פרט גם חשיבות לעצמו.

[על דרך זה יש לומר במשכן ובית המקדש עצמם: החצר, אהל מועד וקדש־הקדשים²⁶ כל אחד כפי שהוא בפני עצמו (לפני שישנה המציאות של כל המשכן וקדושתו) אין מציאות קדושת משכן בעולם – וממילא לא חל קדושה על החצר...; אבל לאחר שמקימים את כל המשכן (מקדש), חלה הקדושה על כל חלק פרטי, חצר אהל מועד וקדש־הקדשים, נוסף על הקדושה הכללית של המשכן, המקדש²⁷.

ויש לומר שקדושת החלקים במקומה עומדת אפילו בהבטל קדושת הכלל מן התורה, כגון בנסוע ונפרק המשכן²⁸, או משחרב (הכלל)²⁹ בית המקדש³⁰.

הערות

24. יומא עד, א.
25. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 115. וש"נ.
26. ראה רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ה.
27. וכפשטות לשון המשנה (כלים פ"א מ"ו ואילך. רמב"ם שם פ"ז הי"ג ואילך) עשר קדושות הן כו' עזרת ישראל מוקדשת ממנה כו' עזרת כהנים מוקדשת כו'. וראה רמב"ם הל' תמורה פ"ד הי"א דאין משנים מקדושה לקדושה בקדושת בדק הבית. – וידועה השקו"ט איזו מעשר המעלות מה"ת. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 305 ואילך. וש"נ.
28. ראה זבחים ס, ב ואילך ובמפרשים שם. מנחות צה, א ואילך. ספרי זוטא נשא ז, א: המקדש נתקדש בעמידה ובפירוק .. ובפירוק מנין כו'. וראה אמבוהא דספרי שם.
29. בתוד"ה מאי זבחים (שם סע"ב): "זהו תימא לומר דהא ירושלים לא נתקדשה אלא בשביל הבית ואיך יתכן שקדושת הבית תבטל וקדושת ירושלים קיימת". אבל צע"ג אם כו"ע ס"ל כן, כי י"ל שלאחרי שכבר נתקדשה ירושלים – נעשית קדושה בפ"ע. מעין דוגמא לדבר: כהן שנתחלל אביו לא נתחלל הבן.
30. להעיר: פירוק המשכן לגבי החורבן ביהמ"ק או ביאת פריצים* – י"ל סברות הפוכות (ובפרט – מה"ת): א) פירוק המשכן מבטל (ממעט) פחות (שהרי אין כאן חילול, שינוי בעלות וכו'), ב) מבטל (ממעט) יותר – כיוון שע"פ הוי' יסעו (בהעלותך ט, כ. שם, כג) ומפרקים המשכן, הפה שהקים הוא הפה וכו' –– וע"ד באיסורא כשהפה שאסר מתיר – שמבטל לגמרי**.
. ראה ע"ז נב, ב. פרש"י שם. בעל המאור ומלחמות שם. רמב"ן ורטיב"א מכות יט, א.
. להעיר ממ"ש הצפנ"ע מהד"ת ג, ג ואילך ועוד (הובאו ונסמנו בצ"פ על הרמב"ם עבודה המלוקט הל' ביהב"ח פ"א הי"ד) בבאו פריצים וחללוה, דכשתבוא ליד ישראל אז נתקדשה בקדושה א', חוזרת הקדושה עליהם. ועד"ז כ' בשו"ת בית יצחק או"ח סי' כז בתחלתו. אבל (היפך הנ"ל) אין לומר דהפירוק מחליש קדושת המשיכה (שהייתה רק פעם א') ובמילא גם לא זה שעבודתן מקדשתן שהרי היא דוגמתה וכו' (ראה שבועות טו, רע"א. ספרי נשא ז, א. תוספתא סוטה רפי"ג. שו"ת צפע"נ דווינסק ח"א סי' פ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 46 עמודים.