83

בחוץ, עם זאת, הרי האיסור על כך ידוע מציווי קודם שנאמר בלשון עשה⁴³, "והבאתם שמה .. ואכלתם שם גו' – כך שה"לא תוכל" כאן, אינו שונה לכאורה משאר המקומות בהם התורה אומרת "לא תוכל" בקשר לאיסור שנאמר כבר קודם.

ג) מכיוון שלפי פירוש זה הביטוי "לא תוכל" מתאים, בסופו של דבר, לגבי כל לאו – מדוע משתמשת התורה בלשון "לא תוכל" דוקא לגבי לאו זה⁴⁴?

ה. רש"י מבהיר את הקושי בפירושו הקודם

הדבר יובן בהקדם הביאור בדיבור הראשון של רש"י בפסוק זה: "לא תוכל, בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר".

את הלשון "ליתן לא תעשה..." אומר רש"י בעוד שלוש מקומות בפרשתנו בסמיכות לפסוקנו: א) "השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה – ליתן לא תעשה על הדבר"⁴⁵. ב) "השמר לך פן תעזוב את הלוי... – ליתן לא תעשה על הדבר"⁴⁶. ג) את כל הדבר אשר אנכי מצוה... תשמרו לעשות – ליתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה"⁴⁷.

אך דוקא בפסוק שלנו מאריך רש"י בלשונו – "בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר"⁴⁸.

ויש לומר הביאור בזה – בפשטות: בשאר שלושת המקומות, הפסוק לא בא רק להוסיף לא תעשה – שכן ישנם פרטים נוספים המתחדשים באותם פסוקים: א) "השמר... פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה – אשר יעלה בלבך, אבל אתה מקריב על פי נביא..." (פירוש רש"י). ב) "השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך – אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל" (פירוש רש"י). ג) "את כל הדבר... תשמרו לעשות לא תוסף