151
א) כל אחת מהן היא קדושה בפ"ע, עם דינים מיוחדים (התלויים בתוספת הקדושה כו').
ב) הקדושות תלויות זו בזו (כלומר, הקדושה התחתונה היא "תוצאה" מהקדושה שלמעלה ממנה; וכן להיפך — הקדושה התחתונה היא כעין הכנה לקדושה שלמעלה ממנה18);
ולדוגמא: קדושת ירושלים תלוי' בקדושת19 הר הבית וקדושת הר הבית (טפלה ו)תלוי' בקדושת עזרות דישראל, ועד"ז קדושת אולם תלוי' בקדושת ההיכל שלמעלה ממנה והיכל בקדה"ק20. ונפק"מ, כשבטלה הקדושה הנעלית יותר (קדושת היכל לדוגמא) — בטלה ממילא הקדושה21 שלמטה ממנה (אולם) וכיו"ב.
ונראה דזהו יסוד ההפרש בין המשנה והזהר:
במשנה מדובר אודות כל אחת מהקדושות כענין בפ"ע, ולכן מודגש בעיקר הנפק"מ לגבי הגברא, שכ"א מהקדושות שונה מזו שלפני' לגבי דינים מסויימים; משא"כ בזהר כוונתו להדגיש את הקשר והתלות של הקדושות זו בזו, ולכן מדגיש בעיקר כיצד אחת מקפת את שלאחרי' ומוקפת מזו שלפני'.
ולפי זה אתי שפיר הא דחשיב בזהר "ירושלם. . אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל", ולא חשיב קדושת חיל ועזרת נשים — כי קדושת חיל ועזרת נשים אינן משנות בקדושה שלמטה מהן — ואינן "מוסיפות" בקדושה שלמעלה מהן;
משא"כ ירושלים, הר הבית ועזרות דישראל כו' שהם בגדר קדושת ג' מחנות "מפתח ירושלים עד הר הבית כמחנה ישראל ומפתח הר הבית עד פתח העזרה כו' כמחנה לוי' ומפתח העזרה ולפנים מחנה שכינה"22, דקדושת מחנה ישראל תלוי' בקדושת מחנה לוי' וקדושת מחנה לוי' תלוי' בקדושת מחנה שכינה. ועד"ז תליא (לדעת הזהר) קדושת אולם (שבמחנה שכינה גופא)23 בקדושת היכל וקדושת היכל בקדושת קדה"ק24.
ד. אמנם אי משום הא, דהזהר קאי בחלות הקדושה, עדיין לא נתיישב אמאי חשיב "לשכת הגזית" ו"מזבח" שאינם חלוקות בפ"ע בה(עשר) קדושות.
וגם קצת קשה לפרש שכוונת הזהר דכל הקדושות המנויות תלויות זב"ז, כי לכאורה לאו מילתא דפשיטא היא (ועכ"פ בנוגע לכל הקדושות)25.
הערות
- 18. אלא שי"ל בזה בכמה אופנים: זה נוגע רק בתחלת הקדושה דאא"פ להקדושה החמורה לחול בלי קדושה קלה (שלפני') — ועד"ז י"ל לאידך — או שתלויים זב"ז גם לאחר שחלו הקדושות, או שזה נוגע רק לשלימות הקדושה שבכ"א. וראה לקמן בפנים. ואכ"מ.
- 19. ראה תוד"ה מאי זבחים ס, ב "(זהו תימא לומר דהא) ירושלים לא נתקדשה אלא בשביל הבית ואיך יתכן שקדושת הבית תבטל וקדושת ירושלים קיימא". וראה שם בתוס' לפנ"ז.
- 20. עיין רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ה.
- 21. או עכ"פ שלימות הקדושה, כנ"ל הערה 18.
- 22. ל' הרמב"ם שם פ"ז הי"א (פיהמ"ש כלים שם). — ומסיים (ועד"ז בפיה"מ מתוספתא): והחיל ועזרת הנשים מעלה יתירה בבית עולמים. — והוא מזבחים קטז, ב. (וש"נ). ספרי נשא ה, ג. וראה ספרי זוטא ובמדב"ר שם.
- 23. ראה אלי' רבה כלים שם מ"ט.
- 24. ראה רמב"ם שם פ"א ה"ה: ושלשתן נקראין היכל.
- 25. וראה תוד"ה קדשים (זבחים סא, א) דגם כשנסע אוהל מועד ד"אין קרוי מחנה שכינה קיים ולחם הפנים ושאר ק"ק מיפסלי ביוצא", לענין מחנה ישראל ומחנה לוי (אע"פ שנסע) אהל מועד הוא. וכן לאידך, כשבאו בה פריצים בעזרה (את"ל ד)וחללוה אוכלין ק"ק בהיכל — ראה מכתבי תורה מכתב ו (נעתק בצפע"נ עה"ת קרח יח, י). ועוד כיו"ב. וראה לקו"ש חכ"א ע' 253 ואילך ובהערות שם. וראה לקמן ע' 218 ואילך.
- . ראה ספרי קרח יח, י. זבחים סג, א. מנחות ח, סע"ב.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית עושין בו קדש וקדש הקדשים ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם ושלשתן נקראין היכל ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה והכל נקרא מקדש.
זבחים ס״א א - הטקסט מספריא
הָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָא רַבָּנַן.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; וּמַאי בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת – קוֹדֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן,
This first baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who derives that meat of a firstborn offering, which is an offering of lesser sanctity, cannot be consumed if the altar is damaged or absent, based upon the halakha pertaining to the blood of the firstborn. That second baraita is in accordance with the opinion of the Sages, who disagree with Rabbi Yishmael.
And if you wish, say there is a different resolution of the two baraitot: Both this baraita and that baraita are referring to offerings of the most sacred order. And what does the second baraita mean when it says the food may be consumed in two locations? It is referring to when the Israelites arrive at a new camp, before the Levites erect the Tabernacle,
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כא ‹ ויקה"פ ‹ שיחה א ‹ 253 לקו"ש חל"א ע' 151
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב מאותו ספר זבחים סא, ריש ע"ב · שם ס, ב
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג מאותו ספר מנחות ח, סע"ב · זבחים סג, א
- לקוטי שיחות כרך לא פקודי שיחה א מאותו ספר זבחים סא, ב
- אגרות קודש כרך יב ג'תתסו מנחות ח, א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב מאותו ספר מנחות ח, א
- לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב מאותו ספר מנחות ח, א
- לקוטי שיחות כרך לא פקודי שיחה א מאותו ספר זבחים ס, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך יח מסעי - בין המצרים שיחה א מאותו ספר זבחים ס, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א מאותו ספר זבחים ס, ב ואילך
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט זבחים דף ס
- אגרות קודש כרך ב שח זבחים סג, א
- לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א מאותו ספר זבחים סג, א
- לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר זבחים סג, א
- לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ב מאותו ספר זבחים סג, א
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א מאותו ספר זבחים סג, א
- תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות זבחים סג, סע"א ואילך
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש זבחים סג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג זבחים סג, א

