150
גם יש לדייק בסדר דנקט בזהר: א) דחשיב "לשכת הגזית" לאחר "עזרות9 דישראל", אף שגם בחצי' (דלשכת הגזית) שבקודש10 הרי קדושתה היא לכאורה כקדושת העזרה11 ולא יותר מזה12.
ב) יש גירסא בזהר13 "והאולם אסחר למזבח והמזבח אסחר להיכל", דחשיב מזבח לאחר האולם. וכבר הקשו ע"ז14 — לאיזה מזבח הכוונה "אם מזבח זה הוא מזבח החיצון מאי קאמר והאולם למזבח והרי מזבח חיצון [הוא לפני ו]רחוק מהאולם כדתנן15 כ"ב אמה בין מזבח לאולם ואם נאמר שהוא מזבח פנימי מאי קאמר והמזבח אסחר להיכל הרי המזבח בתוך ההיכל הוא".
ב. ויובן זה בהקדם ביאור שינויים יסודיים בין לשון הזהר ללשון המשנה:
א) במשנה הלשון לגבי כ"א מהקדושות הוא "מקודש ממנו" (הר הבית מקודש ממנו, החיל מקודש ממנו, עזרת נשים מקודשת ממנו וכו'); ואילו בזהר הלשון הוא "אסחר ל.." (ירושלים. . אסחרא. . והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן כו'). כלומר: במשנה מפורשת המעלה ב"קדושה" הנעלית לגבי זו שלמטה ממנה, ואילו בזהר מדגיש ההיפך — כיצד המדרגה (קדושה) התחתונה מקפת והיא "חיצונה" לזו שלמעלה ממנה16.
ב) במשנה מפורשת קדושת כל מקום לגבי חיובי הגברא17 — הר הבית מקודשת ממנו שאין זבים וזבות כו' נכנסים לשם, החיל מקודש ממנו שאין עו"כ וטמא מת נכנסים לשם כו', וכן בנוגע לשאר הקדושות — משא"כ בזהר מדובר ע"ד קדושת המקומות כמו שהם מצד עצמם.
ג. וי"ל הביאור בזה:
בענין עשר הקדושות ויחסם זל"ז יש ב' ענינים:
הערות
- 9. ולהעיר גם מזהר שם (קעא, א) דחשיב "לשכות" אחר "עזרות".
- 10. רמב"ם הל' ביהב"ח ספ"ה (וש"נ).
- 11. ולכאורה דוחק לתרץ לשון הזהר "אינון עזרות סחרן ללשכת הגזית" ע"פ הנ"ל (הערה 5) ד"עזרות" כולל גם עזרת נשים.
- 12. באור החמה לזהר שם (קסא, ב) דמ"ש "עזרות סחרן" — "לאו דוקא, שהרי לשכת הגזית היתה כנוסה בהר הבית אלא מפני שהיתה ראוי' להיות כלה מן העזרה ולכך הי' לה פתח לעזרה אלא מפני שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד לבד לכך היתה חול כדי שיוכלו הסנהדרין לישב אמנם היא פנימה לעזרה נידונית שהנשיא במקום המלך ובית דין היא בית דינו של מלך והיא רמז למקום גבוה פנימי לעזרה" (וראה גם המשך דברי הזהר שם). אבל צ"ב, איך מתאים זה שלשכת הגזית נחשבת "למקום גבוה פנימי" יותר [ובפרט דלפי פירושו הפירוש ד"סחרן" היינו שהיא "קדושה פנימה מקדושה", כמ"ש בהמשך דבריו (הובא לקמן הערה 16)] — עם זה שקדושת לשכת הגזית אינה יותר מקדושת העזרה.
- 13. הובא במקדש מלך לזהר שם. וראה ניצוצי אורות שם.
- 14. מק"מ שם.
- 15. מדות פ"ה מ"א.
- 16. ראה אור החמה שם: וכל אותן סחרן הכא לא יחוייב שיהי' ממש סובב אלא הכוונה שהיא קדושה פנימה מקדושה כענין שיהי' דא מוחא לדא כו'.
- 17. ראה פיהמ"ש להרמב"ם כלים שם מ"ו: בעבור שזכר מדריגות הטומאה כו' לקח ג"כ במדריגות המקומות הטהורים אשר הם ג"כ מסיבות הסרת הטומאות כו'. ובספרי זוטא ובמדב"ר שם איתא: מכאן (מהדין דשילוח טמאין מג' מחנות) נתנו חכמים מחיצות ואמרו עשר קדושות הן כו'.
- . כ"ה בפיהמ"ש לפנינו (לקח). ובהוצאת קאפח: עסק.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ה׳ - הטקסט מספריא
הר הבית והוא הר המוריה היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה והיה מוקף חומה וכיפין על גבי כיפין היו בנויות מתחתיו מפני אהל הטומאה וכולו היה מקורה סטיו לפנים מסטיו:
וחמשה שערים היו לו אחד מן המערב ואחד מן המזרח ואחד מן הצפון ושנים מן הדרום רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים ויש להם דלתות:
לפנים ממנו סורג מקיף סביב גובהו י' טפחים ולפנים מן הסורג החיל [גובהו] עשר אמות ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חל וחומה זו חומת העזרה:
לפנים מן החיל העזרה וכל העזרה היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה ושבעה שערים היו לה ג' מן הצפון הסמוכין למערב וג' מן הדרום סמוכין למערב ואחד במזרח מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע:
כל שער מהן היה רוחבו עשר אמות וגובהו כ' אמה והיו לו דלתות מחופות זהב חוץ משער מזרחי שהיה מצופה נחושת דומה לזהב ושער זה הוא הנקרא שער העליון והוא שער ניקנור:
העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות וקרובה למערב יתר מכל הרוחות ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון:
ולפני העזרה במזרח היתה עזרת הנשים והיא היתה אורך ק' אמה ול"ה על רוחב קל"ה וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה של ארבעים ארבעים אמה ולא היו מקורות וכן עתידין להיות:
ומה הם משמשות דרומית מזרחית לשכת הנזירים ששם מבשלין את שלמיהם ומגלחין את שערם מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומין מתליעים בעצים שכל עץ שנמצא בו תולעת פסול צפונית מערבית לשכת המצורעים מערבית דרומית בה היו נותנין יין ושמן והיא היתה נקראה לשכת בית שמניא:
עזרת הנשים היתה מוקפת גזוזטרא כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבבין ובית גדול היה בצד העזרה בצפונה מבחוץ בין העזרה והחיל והיה בנוי כיפה ומוקף רובדין של אבן והוא היה נקרא בית המוקד ושני פתחים היו לו אחד פתוח לעזרה ואחד פתוח לחיל:
וארבע לשכות היו בו שתים קודש ושתים חול וראשי פספסין מבדילין בין הקדש והחול ומה היו משמשות מערבית דרומית לשכת הטלאים ודרומית מזרחית לשכת עושי לחם הפנים מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמוני אבני מזבח ששקצום מלכי יון צפונית מערבית בה יורדין לבית הטבילה:
היורד לבית הטבילה מלשכה זו היה הולך במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו והנרות דולקות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד וזהו כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם:
אורך העזרה מן המזרח למערב קפ"ז וזהו חשבונן:מכותל מערבי של עזרה עד כותל ההיכל אחת עשרה אמה ואורך ההיכל כולו מאה אמה בין האולם ולמזבח שתים ועשרים המזבח שתים ושלשים מקום דריסת רגלי הכהנים והוא הנקרא עזרת כהנים אחת עשרה אמה מקום דריסת רגלי ישראל והוא הנקרא עזרת ישראל אחת עשרה אמה:
ורוחב העזרה מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש וזהו חשבונן:מכותל צפוני עד בית המטבחים שמונה אמות בית המטבחים י"ב אמות ומחצה ושם תולין ומפשיטין את הקדשים בצדו:
מקום השולחנות שמונה אמות ובו שולחנות של שיש שמניחין עליהן הנתחים ומדיחין את הבשר לבשלו ושמנה שלחנות היו ובצד מקום השלחנות מקום הטבעות כ"ד אמה ושם שוחטין את הקדשים:
ובין מקום הטבעות והמזבח שמונה אמות והמזבח ל"ב והכבש שלשים ובין הכבש ולכותל דרומי י"ב אמה ומחצה מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח שהוא רוחב ששים ומחצה וכנגדו מכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה שהוא אורך שש ושבעים:
כל המרובע הזה הוא הנקרא צפון הוא המקום ששוחטין בו קדשי קדשים:
שמונה לשכות היו בעזרת ישראל ג' בצפון וג' בדרום שבדרום לשכת המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחין לשכת המלח שם נותנין מלח לקרבן לשכת הפרוה שם מולחין עורות הקדשים ועל גגה היתה בית טבילה לכהן גדול ביוה"כ לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי הקדשים ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה והשלש שבצפון לשכת הגזית לשכת הגולה לשכת העץ לשכת הגזית שבה סנהדרי גדולה יושבת וחציה היה קדש וחציה היה חול ולה שני פתחים אחד לקדש ואחד לחול ובחצי של חול היו הסנהדרין יושבין לשכת הגולה שם היתה בור שממלאין ממנו בגולה ומשם מספקין מים לכל העזרה ולשכת העץ היתה אחורי שתיהן והיא היתה לשכת כ"ג והיא הנקראת לשכת פרהדרין וגג שלשתן שוה ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל אחת מימין שער מזרחי והוא לשכת פנחס המלביש ואחד משמאלו והוא לשכת עושה חביתין:
משנה מדות ה׳:א׳ - הטקסט מספריא
כל העזרה. היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש. מן המזרח למערב מאה ושמונים ושבע מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה. מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה. המזבח שלשים ושתים. בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה. ההיכל מאה אמה. ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפורת:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.